משפט מפתח

“עבודה בארגון כמו כגוף האדם, ראייה מערכתית הרואה בתוך הארגון את המיוחדות שבכל אחת ואחד”.

הדרך לתפקיד

מתוך ניסיון לפי רב שנים  בתחום  הפורמלי והבלתי פורמלי נולד הצורך לתת ביטויי לכל תלמיד ולכל עובד במערכת על מנת  ליצור את אותה מיוחדות בכל אחת ואחד.

ראיתי תלמידים רבים בחיי נופלים לא בין הכיסאות כי אם  נופלים  מחוץ לספסל הלימודים. מקום  תלמידים אלו  בתוך  המערכת , בתוככי ליבינו, כאילו היו אלו ילדים פרטיים  שלנו.

צמחתי בשכונת” יד התשעה “ בהרצליה,  מורי והצוות החינוכי לא  ניבא לי גדולות ונצורות, אף לא ראו את הערך הסגולי שבי, ויתרו עלי. אני לא  ויתרתי לי וצעדתי בדד, ללא ליווי ותמיכה לתיכון העירוני לשם הצלחה.

התגייסתי לצה”ל” שם הייתי מורה חיילת לנערי “רפול” נוער בסיכון, אני קראתי להם נוער בסיכויי. והם צלחו והתגייסו לצה”ל, למדתי הוראה, חינוך חברתי קהילתי, הרגשתי שהתחום הבלתי פורמלי ראה בי את הערכים המוספים, הדרכתי נוער, טופחתי כמנהיגה.

שימשתי מורה ולאחר מכן מפקחת רשתית על בית הספר בו נאמר לי כי לא אצלח. שימשתי עוזרת מנהלת מחוז, מדריכה, יועצת ארגונית, מנכ”לית אות הנוער הישראלי ולימים אף קיבלתי אות אבירות ממלכת בריטניה על פועלי . מכאן, שכל אחד יכול ומסוגל ועלינו להאמין ולהוציא מהכוח את הפועל את הערך הסגולי שבכל תלמיד ועובד.