משפט מפתח

 הצלחות וכישלונות נמדדים לא על ידי הישגים או תעודות אלא על ידי הדרך בה הלכת.

הדרך לתפקיד

התחלתי את הקריירה שלי בעיריית הרצליה לפני כ – 10 שנים בתור משרת סטודנט.

לא עלתה בראשי המחשבה שאגיע לתפקיד המנכ”ל. השאיפות המקצועיות שלי היו להיות עורך דין בעולם המסחרי במסגרת משרד גדול. במהלך תפקידי התאהבתי בעשייה הציבורית, ראיתי את יכולת ההשפעה במקום הזה.

משנה לשנה התקדמתי בארגון בכל השרשרת הניהול בארגון. ממשרת סטודנט, למנהל מדור, למנהל מחלקה, לסמנכ”ל, למנכ”ל.

ראיתי את הארגון במשך השנים ובכל מיני סוגי תחומים ושדות. הצמיחה מלמטה הובילה לכניסה לתפקיד שלוותה בראייה מפוקחת, מציאותית ואותנטית ביחס למה שמצופה ממנכ”ל רשות מקומית. הבנתי מה החוזקות ומה החולשות של הארגון שבו אני לוקח חלק.

בנוסף, הצמיחה מתוך הארגון עיצבה אצלי את ההבנה כמה שותפות היא כלי ניהולי מרכזי והכרחי בארגונים בעידן זה. התפתחתי בארגון ועבדתי לאורך השנים עם כל כך הרבה גורמים שעדיין ממשיכים לעבוד איתי, זה שם אותי בעמדה טובה של יכולת לחולל שינויים בצורה משמעותית.

המקרה האישי שלי חיזק אצלי את ההבנה שיש חשיבות למנהיגות מקומית. כמו כן, היא חידדה אצלי את הערך של העצמת המשאב האנושי בתוך הארגון עד כדי שזה הפך לידי אישי שלי כמנכ”ל.  

בתוך כך אני בוחן כל יום כיצד אני מצמיח ומפתח את דור מנהלי העתיד בארגון. המנהלים שאיתם אני עובר כברת דרך יהיו אלו שישפיעו מחר על המרקם החברתי ועל הביצועים של העירייה- זהו דור העתיד.

התפיסה הזו מוכיחה את עצמה מבחינה ארגונית ומקדמת מחויבות ושייכות של אנשים למערכת.  באתי לתפקיד בצניעות- הוא לא היה בתכניות שלי- אך לאורך כל השירות שלי בעירייה למדתי מממונים עליי ומכפיפים.  הגעתי לתפקיד מתוך הרבה למידה והעמקה בעולמות רבים ומגוונים, אני חושב שהדרך שלי הייתה מרובה בלמידה, התפתחות אישית והעמקה בעולמות תוכן שהם נוגעים בעבודת הניהול.