משפט מפתח

” לאינטרנט יש זיכרון של פיל – הוא אף פעם לא שוכח.”

הדרך לתפקיד

יום אחד בשנת 2003, ימים לפני שחרורי הצפוי מקבע נתקלתי בחבר במסדרון בבסיס. לא ראיתי אותו הרבה זמן והתעדכנו מה קורה זה עם זו. הוא הציע לי לבוא לשמוע על יחידה חדשה שעוסקת באבטחת מידע. “נשמע מגניב” אמרתי לו, “אבל מה זה?” שיחת המסדרון הזו שינתה את חיי.

עברתי ליחידה חדשה, למדתי עולם טכנולוגי חדש וכל מה שהיה לי נורא ברור לגבי המשך הקריירה, השתנה. עולם הסייבר הוא עולם מרתק, מתעדכן, משתנה. הייתה לי את הזכות להשתייך לעולם הזה עוד כשקראו לזה אבטחת מידע.

עברתי בין שלל תפקידים, מביצוע מבדקי חדירה, דרך מכירות, תכנון ארכיטקטורה מאובטחת, ייעוץ וניהול אבטחת מידע, הגנתי על ארגונים, עזרתי להם נגד מתקפות, אבל משהו היה חסר.

ככל שהזמן עבר הבנתי שאנשים הוא הרכיב שהיה חסר לי. מתקפות סייבר הן לא רק בעיה טכנולוגית, למעלה מ=90% מכלל המתקפות כיום משלבות את הגורם האנושי. בסופו של דבר אנחנו נוכחים שוב ושוב שטכנולוגיות ההגנה כושלות כשהמשתמש לוחץ על קישור.

כאשת סייבר קל לי מאוד להבחין בפרטים הקטנים שהופכים הודעה ללא לגיטימית, אבל הידע הזה ממש לא צריך להישאר אצל אנשי הסייבר, ובדיוק כפי שלא נדרש להיות מהנדס רכב על מנת להכיר את חוקי הבטיחות בדרכים, גם חוקי הבטיחות ברשת ניתנים לזיהוי ע”י כל אדם. העיקרון הזה הוביל אותי להקמה של הלנה, חברת סייבר אחרת, שלא מתעסקת רק בטכנולוגיה, אלא גם בפסיכולוגיה, בטבע האדם, במה גורם לנו להגיב. הלנה עובדת מול חברות על מנת להגביר את מודעות העובדים לסיכוני אבטחת מידע ובכך להפוך אותם לגורם החזק בשרשרת האבטחה.