משפט מפתח

“פשוט להיות בכאן ועכשיו – זה גם להיות אופטימלי בביצועים של מה שנדרש כרגע, בלי לתת למוח לחשוש ולחשוב וגם מייצר הנאה יותר גדולה ממה שאתה עושה.

הנאה היא חשובה ולא גחמה, אתה לא יכול להית יזם/מנהל טוב אם לא תהנה ממה שאתה עושה, כי זה לא יחזיק לאורך זמן.

בשני המובנים – אופטימליות והנאה, המקום הזה שלהיות נטוע בקרקע ולהיות כאן ועכשיו עם מה שיש, זה מי שמצליח”.

הדרך לתפקיד

את הקריירה התחלתי בתור מנהלת התוכן וקריאייטיב של פלאפון, תחילת הימים של התוכן הסלולארי. בתפקידי אני ממציאה תכנים בפלאפון. הייתה לי הצלחה גדולה מאוד ביצירת משחק טריוויה בנייד. מצד אחד פלאפון מאוד התגאתה בזה כי חברות אחרות רצו לרכוש את המשחק, מצד שני אני הרגשתי רע שלקוחות פרטיים היו מבזבזים המון כסף בדקות הגלישה באינטרנט, הרגשתי שאני עושה משהו לא נכון.

עזבתי את העבודה וטסתי לדרום אמריקה ושם נפל לי האסימון. החלטתי שאני חוזרת ואני עושה משהו לטובת האנושות. החלטתי שאני רוצה משהו טוב לאחרים, שהכישרון שלי ילך להשפעה חיובית, לא חשבתי שאעשה כסף מזה, רציתי לוותר על הכסף ועל המעמד.

הייתי מלאת שליחות ופעלתי מתוך הלב, כי אני חיפשתי עבודה בעצמי!
הקמתי את אול ג’ובס ב- 2005, בעצם אני הייתי המנכ”לית של החברה במשך 7 שנים, ואז גם התחלנו להנפיק דיבידנדים לבעלי המניות.
מיום אחד שרק אני העובדת של החברה – תוך 3 שנים עשינו אקזיט, וחברה גדלה ל- 250 עובדים.
החברה בעיקר חוללה מהפכה של חיפוש העבודה בישראל.
מה שאול ג’ובס עשתה היא יצרה מנוי שהוא יחסית עלה מעט כסף, במחיר הזה מקבלים מאגר של כל המשרות בישראל ותמיכה טלפונית מלאה, כולל שיפור קורות חיים, ממש חיבוק בדרך חיפוש העבודה שהיא קשה.

לא תפסתי מעצמי אשת הייטק וגם אז לא היו סטרטאפים גדולים, עזבתי משרה מאוד בכירה בפלאפון וזה גרם להמון אנשים לחשוב שאני משוגעת, במקביל הציעו לי הצעות עבודה מאוד מפתות גם בטלוויזיה וסירבתי.

לאחר מכן, ידעתי שהשוק עדיין חסר משהו מאוד משמעותי בשוק, כי הרבה משרות שקיימות היום הם – חבר מביא חבר.

ניסינו להקים רשת – Work With Me – רשת הדדית למצוא עבודה – הצליח מאוד, היה לנו צוות טוב, טסנו לחו”ל אבל בחיים האישיים שלי היו לי זוג תאומים קטנים ורציתי להיות איתם.

המשקיעים לא רצו להשקיע כל כך אחרי האמירה הזו, זה היה ויתור מאוד קשה אבל לא היה לי אף ספק לגביו! זה היה הדבר הנכון לעשות. לאחר מכן, ייעצתי להמון סטרטאפים והקמתי אקסלרטור – כמו בית ספר לסטרטאפים, ב – 3 חודשים לוקחים את הרעיונות הכי טובים והופכים אותם למשהו מגובש להשקעה.

היינו האקסלרטור הראשון בארץ לסטרטאפים טכנולוגיים לפתירת בעיות חברתיות.

ומשקיעים ממש לא השקיעו בזה בעבר. התעשייה מאוד השתנתה היום ומבינים שהסטרטאפים האלו יצליחו לשפר את הבעיות החברתיות וכמה זה טוב לעולם.
לאחר מכן, חזרתי לייעץ לסטרטאפים בארץ ובחו”ל, בחלקם הייתי שותפה ונשיאה.

היוזמה הבאה שלי הייתה, הקמת את Breezometer יחד עם 3 שותפים מהטכניון. החברה מתעסקת באנליטות בזיהום אוויר ברמת המטר. היום זה יותר טריוויאלי וברור שזיהום אוויר מזיק מאוד לציבור.

החברה הפכה לבינלאומית ואני בגלל שהייתי עם ילדים קטנים החלטתי שאני נכנסת כשותפה בלי תפקיד בחברה.

כאן הבנתי שאני יזמית טובה וכרגע מתאים לי להיות בבית יותר עם הילדים ופחות למנכ”ל – כי זו עבודה מסוג אחר עם מחויבות אחרת.

כאן הבנתי שהיכולת של אדם ליזום היא אקוטית לשוק העבודה האיכותית.
המשכתי להיות מעורבת באול ג’ובס ובשוק התעסוקה. הבנתי מתוך זה שיזמות הוא לא מקצוע, הוא סט של מיומנויות וערכים שהם ממש הכרחיים בעולם של אי וודאות כל כך גדולה ושינויים כל כך משמעותיים בחיים.

וכך הקמתי את – ‘Game changerz’ שמלמד תלמידים בבתי ספר יזמות בצורה חווייתית ושיהיה קל למורים ללמד את זה. פיתחנו יחד עם משרד החינוך משחק הרפתקאות המכיל 32 שלבים ובכל שלב התלמיד פוגש בסרטון וידיאו – יזם שמספר את הסיפור שלו ב- 5 דקות לפי השלב הרלוונטי כדי לבנות מיזם. המשחק הוא דיגיטלי והמיזם שבונים כדי לנצח את המשחק הוא במציאות כי הוא ישפיע על אנשים אמתיים במציאות.

עשיתי הכשרות מורים ועד היום אני עובדת במטה של המשרד ומקדמת יוזמות מורים. היום מורים ממש מבינים את הנחיצות ויש המון כלים להפוך ליזמים בתוך המערכת וגם להעביר לתלמידים.

היום אנחנו במקום אחר מהבחינה הזו – אני מקווה שבעוד שנה – שנתיים, יזמות חברתית תהיה סטרטאפ מאוד טריוויאלי ומובהק.