משפט מפתח

“אני מאמינה שהמקום שבו נמצאים הפחדים הגדולים ביותר שלנו, הוא המקום שבו יכולת הצמיחה היא הגבוהה ביותר, אם נבין שמשבר הוא מקור לצמיחה נצלח אותו בחכמה”. 

הדרך לתפקיד

שלושים שנה חייתי במשפחה חרדית מחמירה בבני ברק ואת רוב חיי הבוגרים ביליתי בניתוק מחיי החברה וערכי המדינה. אבי, שהשתייך לזרם הליטאי, ציפה ממני ללמוד יידיש, להשתתף בשיעורי תפירה ביד ובמכונה, וכמובן – לכלכל את הבית. לי זה נמאס. רציתי יותר. בגיל 30 קיבלתי החלטה להיפטר מהפאה ומהגרביונים, להתגרש מבעלי לו נישאתי בשידוך, ולעבור עם שני ילדיי – אחד מהם אוטיסט בתפקוד גבוה – לעולם החילוני. 

אחרי שסיימתי תואר ראשון בניהול בהצטיינות באוניברסיטה הפתוחה והמשכתי לתואר השני במנהל עסקים (גם כן, בהצטיינות), גיליתי, באיחור ניכר, את שוק התעסוקה. התקבלתי לתפקיד חשבת בחברת הייטק, שעסקה בפיתוח תוכנה. חשבתי שאם אקח על עצמי יותר פרויקטים – אוכל להתקדם. רציתי להוכיח למנכ”ל שאני בעלת ערך. אחרי שאמרתי למנכ”ל  כן, התחלתי ללמוד את הנושא מאפס. 

צעד אחר צעד, צברתי ניסיון והתפתחתי מתפקיד לתפקיד. תמיד שאפתי להתקדם ולדעת יותר. בניתי את עצמי בעשר אצבעות, מלמטה למעלה, לאורך כל הדרך ראיתי לנגד עיני את השלב הבא. השקעתי ולמדתי בימים ובלילות, ללא הנחות, רציתי להוכיח שאני מסוגלת, קודם כל לעצמי ואחר כך לסביבה. אני נהנית מאתגרים ומונעת מהם, תמיד חיפשתי את האתגר הבא והייתי אופטימית שאשיג אותו. כל זה לצד עבודה קשה, לא היו מתנות וקיצורי דרך, השקעה, התמדה ואמונה שאצליח, הם אלו שהביאו לי תוצאות.

החברה הוקמה לפני 30 שנים, אני הצטרפתי לפני 7 שנים ואני המנכ”לית הראשונה שכירה, עד עכשיו ניהלו את החברה כחברה משפחתית, אני הראשונה שהגיעה כמנכ”לית מקצועית.