משפט מפתח

שני דברים מגדירים אותך, הסבלנות שלך כשאין לך כלום והגישה שלך כשיש לך הכול.

הדרך לתפקיד

אחותי גרה במקסיקו רוב חייה והפעילה שם מסעדות ישראליות. כבר כשהתחילה עם המסעדה הראשונה זיהינו, אימי ואני, את מצוקת הטחינה ביבשת. היינו שולחים לה טחינה על בסיס קבוע מהארץ כיוון שפשוט לא היה שם ממי לקנות.

ב־2014 סיימתי את התואר הראשון ואני זוכר שישבנו בארוחת שישי פה בארץ וקיבלנו עוד הזמנה מאחותי, עד שאמא שלי זרקה לאוויר “די, בסוף אני אקים מפעל טחינה במקסיקו!”. עכשיו הרבה יזמים ואנשי עסקים מדברים על המושג “ויז’ן” – באותו הרגע אני הרגשתי את אותו “ויז’ן” במלוא עוצמתו.

אני נשבע שבאותה שעה הרגשתי כאילו הזמן עצר מלכת והצלחתי לראות, לשמוע ולהריח את מפעל הטחינה במקסיקו – מהרגשה כזו אין דרך חזרה. שבוע לאחר מכן נסעתי למפעל קטן בארץ להבין אילו מכונות צריך לבנות (זה לא שהיה לי או למשפחתי יותר מידי כסף), איך מייצרים, או בגדול – מה לעזאזל צריך לעשות כדי להקים מפעל כזה.

כמה ימים לאחר מכן קניתי כרטיס וטסתי למקסיקו. התחלנו לחקור את השוק – מתחרים, לקוחות פוטנציאליים, אפשרויות ייצור, ספקים – ובנינו תוכנית חובבנית על גבול הלא אחראית לבניית מפעל טחינה במקסיקו.

בהמשך הדרך עשינו הרבה טעויות, נתקלנו בהמון קשיים אך תמיד ידענו שכל ה”חוויות” הללו הן פשוט חלק מהחבילה. היום, חמש שנים אחרי, המפעל מוכר מוצרי טחינה ליותר מ־600 סניפים של 5 רשתות השיווק הגדולות ברפובליקה.

בשנת 2023 אנחנו מתכננים לרכוש שטחים חקלאיים ולגדל את השומשום שלנו בעצמנו. למיטב ידיעתי, אנחנו נהיה חברת הטחינה היחידה שמגדלת את השומשום בעצמה. כך נוכל לשלוט באיכות השומשום ולא נצטרך להסתמך על ספקים שונים עם תוצרת שמשתנה מפעם לפעם.