01 פרק 1 – סקר המנכ״לים העולמי 2026: תמונת המצב והאתגרים המרכזיים 02 פרק 2 – בינה מלאכותית והשפעתה על המנכ"ל 03 פרק 3 – מלחמות הסחר, גיאופוליטיקה ושרשראות אספקה 04 פרק 4 – סייבר והמשכיות עסקית 05 פרק 5 – המשמעות עבור מנכ"לים בישראל 06 פרק 6 – מודל 10 הצעדים למנכ"ל צומח 07 פרק 7 – סיכום ומסקנות למנכ"לי 2026 פרק 3: מלחמות הסחר, גיאופוליטיקה ושרשראות אספקה תקציר פרק 3 הפרק השלישי בסדרת סקר המנכ״לים העולמי 2026 עוסק בהשפעה הישירה של מלחמות סחר, מכסים, מתיחות גיאופוליטית ושיבושים בשרשראות אספקה על עבודת המנכ״ל. נושאים שבעבר טופלו בעיקר במחלקות רכש, לוגיסטיקה וכספים הפכו לסוגיות אסטרטגיות המשפיעות על רווחיות, תמחור, חוזים, השקעות ויכולת החברה לעמוד בהתחייבויותיה. הפרק מסביר מדוע האתגר המרכזי אינו רק העלייה בעלויות, אלא חוסר הוודאות וקצב השינוי. כאשר מדיניות מכס, רגולציה או נתיבי סחר משתנים במהירות, הנהלות נדרשות להגיב באמצעות תרחישים, חלופות ספקים, גמישות חוזית, מלאי ביטחון ובקרה מדויקת על רווחיות לפי מוצר, לקוח ושוק. בנוסף, המאמר מציג את המעבר מחשיבה המבוססת רק על יעילות לחשיבה המשלבת חוסן. חברות שמנהלות מראש את רמת החשיפה שלהן למדינות, ספקים, מטבעות ונתיבי אספקה מסוגלות להגן טוב יותר על התזרים, השירות והיתרון התחרותי. המסר המרכזי הוא שחוסן מסחרי ותפעולי אינו עלות עודפת, אלא יכולת אסטרטגית חיונית. כל פרקי הסדרה פרק 1: סקר המנכ״לים העולמי 2026: תמונת מצב והאתגרים המרכזייםפרק 2: בינה מלאכותית והשפעתה על תפקיד המנכ״לפרק 3: מלחמות הסחר, גיאופוליטיקה ושרשראות אספקהפרק 4: סייבר והמשכיות עסקיתפרק 5: המשמעות עבור מנכ״לים בישראלפרק 6: מודל 10 הצעדים למנכ״ל צומחפרק 7: סיכום ומסקנות למנכ״לי 2026 הקשר לפרק הקודם: בפרק הקודם בחנו כיצד בינה מלאכותית משנה החלטות, תהליכים, תפקידים ומדדי ביצוע. כעת המיקוד עובר לסביבה החיצונית: מכסים, גיאופוליטיקה ושרשראות אספקה. לקריאת פרק 2. פרק 3 פרק 3: מלחמות הסחר, גיאופוליטיקה ושרשראות אספקה לאחר שבפרק הקודם עסקנו בבינה מלאכותית ובהשפעתה על תפקיד המנכ"ל, פרק זה מתמקד באחד הסיכונים העסקיים שחזרו למרכז סדר היום הניהולי: מלחמות סחר, מכסים, מתיחות גיאופוליטית ושרשראות אספקה גלובליות. מבוסס על נתוני PwC Global CEO Survey 2026 ועל ניתוח מגמות סחר, רגולציה ושרשראות אספקה. מלחמות הסחר והמכסים: הסיכון שחוזר לשולחן המנכ"ל לצד הבינה המלאכותית, אחד הנושאים המרכזיים שמטרידים מנכ"לים בשנת 2026 הוא חזרתן של מלחמות הסחר. מכסים, מגבלות יבוא, מתיחות בין גושים כלכליים ושינויים במדיניות הסחר כבר אינם נושא ששייך רק למחלקות רכש, שילוח או כספים. לפי סקר PwC, 29% מהמנכ"לים צופים כי שינויים במכסים יפגעו בשולי הרווח של החברות שלהם. זהו נתון שמחדד את העובדה כי מדיניות סחר יכולה להשפיע ישירות על תמחור, על רווחיות, על זמני אספקה ועל החלטות השקעה.1 עבור מנכ״לים, המשמעות היא שניהול סיכוני סחר אינו יכול להסתכם במעקב אחרי עלויות שילוח או מחיר חומרי הגלם. נדרשת תמונת מצב רוחבית המחברת בין רכש, כספים, מכירות, משפטים, תפעול ושירות לקוחות. שינוי קטן בתנאי הסחר עלול לעבור במהירות בין היחידות ולהפוך לפגיעה רחבה בביצועי החברה. נוסף על כך, ההשפעה אינה אחידה. חברות מסוימות יכולות לגלגל חלק מהעלויות ללקוחות, בעוד אחרות פועלות בשווקים תחרותיים שבהם העלאת מחיר עלולה לפגוע בביקוש. לכן, כל הנהלה נדרשת להבין לא רק מהי החשיפה שלה, אלא גם עד כמה המודל העסקי שלה גמיש כאשר תנאי הסחר משתנים. מכסים כבר אינם רק סוגיה של יבואנים בעבר, השפעת המכסים נתפסה בעיקר כסוגיה של חברות יבוא, יצוא ולוגיסטיקה. כיום התמונה רחבה יותר. כמעט כל חברה שמסתמכת על חומרי גלם, מוצרים מוגמרים, רכיבים, שירותים טכנולוגיים, שרשראות אספקה בינלאומיות או שווקים זרים עלולה להיות מושפעת ממדיניות סחר משתנה. כאשר מכס עולה, הפגיעה אינה מסתיימת במחיר הסחורה. היא משפיעה גם על תזרים המזומנים, על מלאים, על חוזים מול לקוחות, על התחייבויות אספקה, על רווחיות פרויקטים ועל יכולת החברה לשמור על מחיר תחרותי. תמונה להמחשה: נמלים, מכולות ושרשראות אספקה בינלאומיות. נתוני מפתח: כיצד מכסים משפיעים על החלטות הנהלה? מנכ"לים נדרשים כיום לבחון את מדיניות הסחר כחלק מניהול הסיכון העסקי. שינוי במכס, גם אם הוא נראה נקודתי, עלול ליצור תגובת שרשרת שמשנה את כדאיות היבוא, את מבנה העלויות ואת שולי הרווח. 29% צופים פגיעה בשולי הרווח בשל שינויים במכסים 2026 שנה שבה סחר בינלאומי חוזר להיות נושא אסטרטגי CEO המכסים הופכים מנושא תפעולי לנושא הנהלה ודירקטוריון תרשים: מוקדי ההשפעה של מכסים על החברה שולי רווח ותמחור82% עלויות יבוא ורכש76% שרשרת אספקה ומלאים69% חוזים מול לקוחות וספקים61% החלטות השקעה וכניסה לשווקים54% הבעיה הניהולית: אי־ודאות במקום עלות קבועה האתגר המרכזי במכסים אינו רק העלות עצמה. האתגר הגדול יותר הוא חוסר הוודאות. חברה יכולה להיערך לעלות קבועה, לעדכן מחירון, לנהל משא ומתן עם ספקים או להתאים הסכמים. קשה הרבה יותר לנהל מציאות שבה מדיניות הסחר משתנה במהירות. לכן, מנכ"לים צריכים לבחון את הסיכון לא רק דרך השאלה “כמה נשלם?”, אלא גם דרך השאלה “כמה מהר נוכל להגיב?”. ארגון שאין לו חלופות ספקים, גמישות תמחור, בקרה על רווחיות ומעקב אחר רגולציה עלול לגלות את הפגיעה מאוחר מדי. תחום עסקי השפעה אפשרית של מכסים שאלה שמנכ"ל צריך לשאול רווחיות שחיקה בשולי הרווח אם העלות אינה מגולגלת ללקוח האם אנחנו יודעים למדוד רווחיות לפי מוצר, לקוח ושוק? תמחור צורך בעדכון מחירונים, הצעות מחיר וחוזים האם מנגנון התמחור שלנו מספיק גמיש? רכש תלות גבוהה מדי במדינה, ספק או נתיב אספקה האם קיימות חלופות ספקים ריאליות? מלאי הגדלת מלאים כדי להתגונן מפני שינויי עלות האם יש לנו יכולת לממן מלאי בלי לפגוע בתזרים? חוזים חוזים ללא מנגנון התאמה לשינויי מסים ומכסים האם ההסכמים שלנו מגנים על החברה במקרה של שינוי רגולטורי? מדוע מנכ"לים צריכים להכניס מכסים לדיוני אסטרטגיה? מכסים ומדיניות סחר משפיעים על יותר ממחלקה אחת. הם נוגעים לכספים, משפטים, רכש, מכירות, תפעול, לוגיסטיקה, שירות לקוחות ופיתוח עסקי. לכן, הטיפול בהם אינו יכול להישאר ברמה טכנית בלבד. כאשר נושא המכסים אינו עולה לשולחן ההנהלה, החברה עלולה להגיב באיחור. המחיר יכול להיות אובדן רווחיות, התחייבויות לא רווחיות, פגיעה באמינות מול לקוחות או ירידה בכושר התחרות מול חברות שהיערכו מוקדם יותר. מנכ"ל אינו צריך לנהל את פרטי הסיווג המכסי או את תהליך השחרור מהמכס. עם זאת, הוא כן צריך לוודא שלחברה יש תמונת מצב ברורה, תרחישי סיכון, חלופות אספקה, מנגנוני תמחור ויכולת תגובה מהירה לשינויים. גיאופוליטיקה ושרשראות אספקה: כשהעולם הופך לפחות צפוי לאחר שנים שבהן חברות התרגלו לחשוב על גלובליזציה כעל מנוע יעילות, שנת 2026 מחייבת את המנכ"לים לחשוב מחדש. שרשראות אספקה אינן נבחנות עוד רק לפי מחיר, זמני שילוח או זמינות ספקים. הן נבחנות גם לפי יציבות מדינית, סיכון רגולטורי, גמישות תפעולית ויכולת תגובה
