חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

“חרבות ברזל” ריכוז עדכונים נכון ל29.10.23

תוכן עניינים
משרד הכלכלה והתעשייה
 

דוברות משרד האוצר: החשב הכללי מודיע על הקלות לעסקים קטנים ובינוניים במסגרת הקרן להלוואות בערבות מדינה 

במטרה לסייע בהתמודדות עם הקשיים התזרימיים שנובעים כתוצאה ממלחמת “חרבות ברזל”, הודיע היום (ה’) החשב הכללי במשרד האוצר, יהלי רוטנברג, על שורת הקלות במסגרת הקרן להלוואות בערבות מדינה.

להלן פירוט הצעדים:

  1. דחיית תשלומי קרן ההלוואה (גרייס): כל עסק אשר קיבל הלוואה במסגרת הקרן להלוואות בערבות מדינה יהיה רשאי לקבל דחייה על תשלומי קרן ההלוואה לתקופה של עד 3 חודשים. במהלך תקופת הגרייס ישלם הלווה את תשלומי הריבית על ההלוואה בלבד. לשם דחיית תשלומי קרן ההלוואה מתבקש העסק ליצור קשר עם נותן האשראי ממנו התקבלה ההלוואה.

  2. התאמת בטוחות: כל עסק יהיה רשאי לבקש שחרור יחסי של הבטוחה שהועמדה כנגד ההלוואה בערבות מדינה, כך שהיא תותאם לאחוז שנקבע בהוראות הביצוע, ובלבד שבמועד הגשת הבקשה ההלוואה שולמה כסדרה. לשם התאמת הבטוחות מתבקש העסק ליצור קשר עם נותן האשראי ממנו התקבלה ההלוואה.

  3. הגשת דוחות כספיים: עסקים המבקשים להגיש בקשה לקבלת הלוואה בערבות מדינה ואין ברשותם נכון למועד ההגשה דוחות כספיים מבוקרים לשנת 2022, יהיו רשאים להגיש כחלופה מאזן בוחן מלא ודוחות מע”מ לשנת 2022.

כלל ההקלות המפורטות לעיל יהיו בתוקף עד ל-7 בדצמבר 2023.

אגף החשב הכללי ממשיך לעקוב באופן שוטף אחר התפתחות הלחימה והשפעתה על פעילותם של העסקים הקטנים והבינוניים, זאת במטרה לסייע ככל הניתן במתן פתרונות לאתגרים עמם הם מתמודדים בתקופה קשה זו.

קישורים ועדכונים להתמודדות בחירום

מוקדי חירום

פיצויים

סיוע והקלות

מפעלים חיוניים והעסקת עובדים

שימו לב: בקשה לתשלום מקדמות לבעלי עסקים ביישובי ספר בדרום ובצפון הארץ

מערכת של רשות המסים המאפשרת להגיש הודעה על נזק ולבקש מקדמה עבור “נזק עקיף” שנגרם להם במלחמת חרבות ברזלעוד לפני הגשת התביעה.

פיצויים בגין נזק ישיר ונזק עקיף

נזק ישיר לעסק

במקרה של נזק ישיר לעסק, כתוצאה מפגיעה פיזית יש לפעול באופן הבא: 

לפנות לקרן לפיצויים ברשות המיסים  4954* תוך מקסימום שבועיים מקרות הנזק. נציגי מס רכוש ברשות המסים, יעריכו את הנזק ויסבירו כיצד להגיש תביעה.  

  • אין לפנות ציוד, מלאי, פסולת או כל חפץ זר שנמצא בבית המגורים או בעסק, ללא תיאום מוקדם עם נציגי מס רכוש.
  • אין לערוך תיקונים ללא תיאום עם נציג מס רכוש.
  • טופס תביעה בגין נזק ישיר

מסמכים שיש להכין לצורך הפיצויים

חשוב: הנחיות נציגי מס רכוש גוברות על רשימה זו

  1. רשימת הציוד או המלאי שנפגע.
  2. דוחות כספיים או מסמכים, שמראים כי הציוד או המלאי שייך לכם (חשבוניות רכישה, דוחות מלאי מאושרים על ידי רואה חשבון ואחרים).
  3. אישורי מס הכנסה על ניכוי מס במקור.
  4. צילום צ’ק או אישור מהבנק, על ניהול חשבון בנק על שם הניזוק.
  5. יש להעביר לשמאים המועסקים על ידי רשות המיסים את התביעה ואת המסמכים הנדרשים וכל מסמך שיידרש בהתאם לצורך.

נזק עקיף כגון אבדן הכנסות 

עסק שנמצא בישוב ספר, ובתוך כך בישוב שמרוחק עד 7 ק”מ מרצועת עזה, זכאי לפיצויים בהתאם לתקנות הקבע, שנמצאות בתוקף תמיד. עסקים אלו יכולים לבחור האם להגיש תביעה במסלול האדום או במסלול הירוק. 

 

תביעת נזק עקיף במסלול האדום

 

רשימת יישובי הספר

לגבי פיצויים לעסקים שרחוקים יותר מ 7 ק”מ: אין עדיין הנחיות – יש לעקוב אחר הודעות רשות המיסים, יתכן כי יותקנו תקנות פיצויים בהוראת שעה.

תנאי הזכאות להגשת תביעה לפיצויים על נזק עקיף

שימו לב! לבתי אוכל ולעסקי פנאי יש הנחיות מיוחדות 

אלו הם התנאים לקבלת פיצויים בעבור “נזק עקיף” במסלול תביעה שמכונה “המסלול האדום”:

  • עסקם של הניזוקים מצוי במרחק של 0-7 ק”מ מהגבול.
  • הניזוקים הוכיחו קשר סיבתי בין הנזק לבין פעולות המלחמה.
  • הניזוק עמד בתנאי הפסקת פעילות
  • בענפים מסוימים נקבע שפיצוי על נזק עקיף יהיה תלוי במשך סגירתם בהתאם להנחיות כוחות הביטחון כדלקמן:
    • מפעל תעשייה זכאי לפיצוי נזק עקיף בתנאי שהייתה הפסקת ייצור של לפחות 24 שעות.

    • עסק במסחר ושירותים זכאי לפיצוי נזק עקיף בתנאי שתקופת ההכרזה על מצב מלחמה נמשכה למעלה משבוע.

מתי צריך להגיש את התביעה

הודעה מיידית על נזק תוגש לרשות המיסים, קרן הפיצויים, בתוך שבועיים מיום הנזק.

תביעה לפיצויים תוגש למנהל בתוך שלושה חודשים מיום הנזק.

בקשה לארכה (הארכת זמן) יש להגיש לפני תום המועדים המופיעים למעלה, לפרט את הנימוקים לאורכה המבוקשת ולצרף אישורים רלוונטיים.

לפרטים ומידע על הזכאות ואופן מימושה יש לפנות לרשות המיסים.

פיצוי לענפי האוכל והפנאי

הגדרות:

  • תרבות ופנאי – תיאטרון, קולנוע, קונצרט, דיסקוטק, מחול וריקודים, משחק וספורט 
  • בתי אוכל – מסעדות, בתי קפה, פאבים, שירותי קייטרינג

צריך לעמוד בכל התנאים הבאים לקבלת פיצוי:

  1. העסק נמצא בישוב במרחק 0-7 ק”מ מהגבול
  2. יש קשר סיבתי בין הנזק לפעולות המלחמה
  3. הניזוק עמד בתנאי הפסקת פעילות
  4. הוכח נזק ממשי

בגין מה ניתן הפיצוי:

  • חומרי גלם או מזון שהתקלקלו והיה צריך לזרוק – אין  להשליך את המזון עד לאישור מטעם נציג קרן הפיצויים. יש  להודיע באופן מידי  לנציגי קרן הפיצויים – בטלפון 074-7167028 (ניתן להשאיר הודעה קולית שלא בשעות הפעילות).  הפיצוי על הקלקול יינתן רק בגין היום  הראשון מתוך כלל ימי האירוע הביטחוני.
  • ביטול אירועים מתוכננים עקב הנחיות פיקוד העורף, כגון איסור התכנסות או הגבלת מספר משתתפים
  • הפסד מניעת רווח לאירועים מזדמנים כאשר העסק סגור ליותר מ 24 שעות, למשל מסעדות

מתי צריך להגיש את התביעה

הודעה מיידית על נזק תוגש לרשות המיסים, קרן הפיצויים, בתוך שבועיים מיום הנזק.

תביעה לפיצויים תוגש למנהל בתוך שלושה חודשים מיום הנזק.

בקשה לארכה (הארכת זמן) יש להגיש לפני תום המועדים המופיעים למעלה, לפרט את הנימוקים לאורכה המבוקשת ולצרף אישורים רלוונטיים.

לפרטים ומידע על הזכאות ואופן מימושה יש לפנות לרשות המיסים.

רשות המיסים

רשות המסים פתחה היום (א) לטובת בעלי עסקים ביישובי ספר בדרום ובצפון את האפשרות להגיש בטופס מקוון פשוט ונגיש בקשה למקדמה לפיצויים עבור הנזק הכלכלי שנגרם לעסק שלהם בשל מלחמת חרבות ברזל, זאת עוד לפני הגשת תביעה. בעל העסק רק יודיע שמבקש מקדמה והרשות תחשב את גובה המקדמה ובהמשך בעל העסק יגיש תביעת פיצויים. המקדמה תשולם תוך 7 ימי עסקים מהגשת הבקשה.  

לפי החוק הקיים, בעלי עסקים ביישובי ספר שנגרם להם נזק כלכלי בשל מלחמה יכולים להגיש תביעת לקבלת פיצויים על הנזק הכלכלי שנגרם להם – נזק עקיף. מתוך רצון לסייע לבעלי עסקים אלו בהתמודדות עם המצוקה התזרימית שנוצרה להם כתוצאה מהמלחמה, תאפשר קרן הפיצויים ברשות המסים לעסקים ביישובי ספר, בדרום ובצפון הארץ, להודיע על נזק ולבקש מקדמה לפני הגשת תביעה. במקביל, משרד האוצר מקדם חקיקה שתאפשר תשלום פיצויים לעסקים בשאר חלקי הארץ.

תקרת המקדמה עומדת על 500,000 ₪ ובעלי העסקים מתבקשים רק להודיע שהם מבקשים מקדמה ובהמשך יגישו תביעה (ומסכום הפיצויים יופחת סכום המקדמה). הרשות מצידה, על סמך הנתונים שבידה, תערוך חישוב בשני מסלולים (שכר ומחזורים) ותשלם את המקדמה המקסימלית (למעט בעלי עסקים מענפים מסוימים שיקבלו מקדמה לפי תחשיב של מסלול שכר).

ניתן להגיש בקשות למקדמה עד 15.11.2023 ולאחר מכן, ולאחר הגשת הדוחות התקופתיים ניתן יהיה להגיש תביעה לפי תקנות מס רכוש וקרן הפיצויים.  

שר האוצר, בצלאל סמוטריץ’: “אנחנו עושים הכול כדי להקל על אזרחי ישראל. פתיחת האפשרות להגשת בקשה למקדמות ביישובי ספר כעת, זו בשורה חשובה עבור בעלי העסקים. אנחנו נמשיך במאמץ עליון להוריד את הנטל הבירוקרטי ולפשט תהליכים מתוך רצון להעניק לאזרחי ישראל רשת ביטחון כלכלית לשמירה על יציבות כמה שניתן בעת הזו. זו חובתנו. רק ביחד ננצח”.

230 אלף זכאים יקבלו את הכסף 

בשל המצב הביטחוני, רשות המסים הקדימה בכחודשיים את התשלום השלישי מתוך ארבעה של מענק עבודה לשנת 2022. היום תעביר רשות המסים סכום כולל של כ-360 מיליון ₪ לכ-230 אלף זכאים. תשלומי המענק ייכנסו לחשבונות הבנק של הזכאים ביום חמישי הקרוב.

מענק עבודה משולם ע”י הרשות ישירות לחשבונות הבנק של הזכאים, העומדים בתנאים הקבועים בחוק ומטרתו לשפר את מצבם הכלכלי של העובדים ברמות השכר הנמוכות, לצמצם פערים כלכליים-חברתיים ולהוות תמריץ להשתלבותם בשוק העבודה. בקשות למענק עבודה עבור שנת 2022 ניתן להגיש באופן מקוון באמצעות אתר רשות המסים עד לסוף שנת 2024 או באמצעות הדואר עד לקראת סוף שנת 2023. הגשת הבקשה למענק היא פשוטה וקלה.

המענק לשנת 2022 כולל תוספת מיוחדת בשיעור של 40%, שניתנה במסגרת התכנית הממשלתית למאבק ביוקר המחיה. במסגרת תכנית זו נקבע גם כי עבור שנת 2022 בלבד, זכאים למענק שכירים שהכנסתם התקבלה ממעסיק שהוא קרוב משפחה בגין תקופת עבודתם אצל הקרוב, בשיעור של 40% מגובה המענק שלו היו זכאים לו הועסקו על ידי מעסיק שאינו קרוב משפחה.

למענק זכאים שכירים ועצמאיים מגיל 21 ומעלה שהם הורים לילדים או מגיל 55 ומעלה גם ללא ילדים. עבור שנת 2022 משולם המענק, בכפוף לעמידה בתנאי החוק ובהתאם לקריטריונים, למי, שבין השאר, הכנסתם החודשית הממוצעת עולה על 1,380 ₪ ומגיעה עד 12,480 ₪. סכום המענק המקסימלי בשנת 2022 עומד על   13,104 ₪ והמענק הממוצע עומד על כ- 5,500 ₪.

מנהל רשות המסים,  שי אהרונוביץ, הודיע היום כי מתוך רצון לסייע לעסקים בישראל, לאור המצוקה התזרימית אליה נקלעו בעקבות מלחמת “חרבות ברזל”, נערכה רשות המסים ובמאמץ מיוחד ביצעה מהלך יזום לשחרור מזורז של יתרות זכות במס הכנסה בהיקף כולל של 256 מיליון ₪  יחידים וחברות שהיו להם החזרים בתהליך בדיקה.

במסגרת המהלך היזום, שוחררו במס הכנסה יתרות זכות הנובעות מדוחות לשנות מס 2019-2022, בגובה של עד 150,000 ₪ לדו”ח. חלק מהכספים כבר נכנסו בהדרגה לחשבונות הבנק במהלך השבוע האחרון, והמהלך יגיע לסיומו בסוף השבוע עם כניסתם של החזרים בסכומים משמעותיים נוספים לחשבונות הבנק.

לאור המצב הביטחוני רשות המסים תאפשר ניכוי מס תשומות מחשבונית מס גם ללא מספר הקצאה עד ליום 31 במרץ 2024.

בעקבות מלחמת “חרבות ברזל”, ולאור ההבנה כי בימים קשים אלו ישנם עוסקים הנדרשים לזמן נוסף על מנת להשלים את הפיתוח הטכנולוגי הנדרש כדי לעמוד בדרישות החוק, רשות המסים החליטה להתיר ניכוי מס תשומות באמצעות חשבונית מס גם ללא מספר הקצאה, וזאת עד ליום 31 במרץ 2024.

תיקון חוק מס ערך מוסף בקשר להקצאת מספרי חשבוניות מס נועד לסייע למאבק בתופעת החשבוניות הפיקטיביות. במסגרת החוק, נקבע כי החל מה-1 בינואר 2024, רשות המסים תנפיק באמצעות מערכת מקוונת, מספרי הקצאה לחשבוניות מס, שיידרשו כתנאי לניכוי מס התשומות בעסקאות שמעל לתקרה שנקבעה בחוק (25,000 ₪ לשנת 2024), ובהתאם למתווה הקבוע בחוק.

בימים אלה, בשל מצב המלחמה בו שרויה מדינת ישראל, החליטה רשות המסים לקדם מספר מהלכים לדחיית מועדים ומתן הקלות שונות לעוסקים. במסגרת זו ובנסיבות חריגות אלה, הוחלט על ידי רשות המסים כי חשבוניות מס הנושאות תאריך שבין 1.1.24 לבין  31.3.24, יותרו לניכוי כמס תשומות גם ללא מספר הקצאה, בשל הכרתן כ”מסמך אחר”.

לנושא הדיווח המפורט למע”מ (קובץ 874PCN), מובהר כי למרות הגדרת החשבוניות כאמור כ”מסמך אחר”, נדרש להמשיך ולדווח אותן כתשומה רגילה, ולא לסווגן בדיווח המפורט כמסמך אחר.

עם זאת, לאור העובדה שרשות המסים כבר ערוכה ליישום החוק, עוסקים שהשלימו את הפיתוח הטכנולוגי ויבקשו מספרי הקצאה החל מה-1 בינואר 2024, יקבלו מספר הקצאה ואף יזכו לזירוז בטיפול בהחזרי מע”מ.

רשות המסים שבה ומזכירה כי לתהליכי ההזדהות החדשה וההסמכות הנדרשות ליישום התיקון לחוק, קיימת השפעה על מערכי מס אחרים שיש בהם לייעל ולשפר את הממשקים השונים מול רשות המסים (חיבור ישיר לשעם באמצעות ה API השונים). לפיכך, אנו ממליצים לקדם תהליכים אלו ללא קשר לעדכון המפורט במסמך זה.

דף זה מרכז מידע על הקלות זמניות ועדכונים חשובים מהממונה על הליכי חדלות פירעון בתקופת מלחמת חרבות ברזל
 
המידע בדף זה מתעדכן באופן שוטף בהתאם לפרסומים השונים וההנחיות המתפרסמות על-ידי הגורמים השונים

15.10.2023

קבלת קהל ומענה טלפוני

  • לא תתקיים קבלת קהל בכל הלשכות עד ה-23.10.2023 כולל.
  • לא יתקיים מענה טלפוני במזכירויות ב”ש, ת”א וירושלים.
  • במחוז חיפה והצפון המענה הטלפוני יפעל בימים: א’, ב’, ד’, ה’ בין השעות 12:30-08:30.
  • ניתן לפנות למזכירויות המחוזות בדוא”ל ולבקש ליצור קשר טלפוני:
  • ניתן ליצור קשר עם מוקד השירות והתמיכה של הכונס הרשמי והממונה על חדלות פירעון בטלפון 5067*
  • למידע נוסף ראו אתר הממונה על הליכי חדלות פירעון.

12.10.2023

דחיית תשלומים

  • הממונה על הליכי חדלות פירעון פרסם נוהל דחוף ובמסגרתו הוחלט:
    • לדחות את התשלום החודשי שעל חייבים לשלם בחודשים אוקטובר-נובמבר.
    • לדחות את מועד הגשת הדו״חות הדו-חודשיים (הכנסות והוצאות) שיש להגיש בחודשים אוקטובר ונובמבר.
  • הנוהל מתייחס לחייבים יחידים (לא תאגידים) בכל הארץ בהליכי חדלות פירעון שמנוהלים על ידי הממונה.
  • למידע נוסף ראו אתר הממונה על הליכי חדלות פירעון.

אם בשל מצב החירום המיוחד אין באפשרותכם לשלם את צו התשלומים החודשי בהוצאה לפועל או את צו התשלומים החודשי בהליכי חדלות פרעון, לא נדרשת הגשת בקשה להארכת מועדים ולא ינקטו כנגדכם צעדים.

בהתאם להודעת שר המשפטים על מצב החירום, מועדי התשלום של צווי התשלומים בהוצאה לפועל נדחים עד לסיום מצב החירום המיוחד.

יובהר, כי דחיית מועדי התשלומים לא חלה בתיקי מזונות.

יובהר, כי הריבית תמשיך להיצבר על החוב. 

לעדכון מועד פקיעת מצב החירום נא לעקוב אחר פרסומים באתר זה.

מידע נוסף ניתן למצוא בפרסומי האתר. כמו כן, ניתן לברר מידע ולבצע פעולות בשירות עצמי, בקלות וביעילות באזור האישי לזוכים וחייבים לא מיוצגיםובאזור אישי לעורכי דין בעלי כרטיס חכם.

 
דף זה מרכז מידע על הקלות זמניות ועדכונים חשובים מרשות האכיפה והגבייה (הוצאה לפועל והמרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות) בתקופת מלחמת חרבות ברזל
 
המידע בדף זה מתעדכן באופן שוטף בהתאם לפרסומים השונים וההנחיות המתפרסמות על-ידי הגורמים השונים

16.10.2023

פעילות מצומצמת בלשכות ההוצאה לפועל

  • לשכות ההוצאה לפועל יפעלו במתכונת מצומצמת ויטופלו בהן עניינים דחופים בלבד.
  • אין קבלת קהל פרונטלית בלשכות ההוצאה לפועל.
  • חייבים וזוכים ללא עורך דין בלבד יכולים לזמן תור לפגישה טלפונית עם נציג בלשכה. השירות לא מיועד לעורכי דין.
  • לא יתקיימו דיונים, למעט בעניינים דחופים ולפי החלטת רשם.
  • לא יבוצעו צווי הבאה וצווי מאסר.
  • לא יבוצעו הליכים מבצעיים.

מוקד רשות האכיפה והגבייה

  • מוקד המידע והשירות של רשות האכיפה והגבייה יפעל עד השעה 16:00 במתכונת מצומצמת ולכן ייתכנו זמני המתנה ארוכים מהרגיל.

מוקד לפניות חירום דחופות עבור משפחות הנפגעים והנעדרים, תושבי עוטף עזה ומגוייסי מילואים בצו 8

  • מוקד החירום נותן שירות עבור משפחות הנפגעים והנעדרים, מגויסי מילואים בצו 8 ותושבי עוטף עזה שיש להם תיקים בהוצאה לפועל וחובות במרכז לגביית קנסות ואגרות.
  • המוקד פועל בימים א’ עד ה’ בשעות 18:00-08:00 בטלפון מספר 02-6664777.

המרכז לגביית קנסות אגרות והוצאות

  • המרכז לגביית קנסות אגרות והוצאות יפעל במתכונת מצומצמת ויטופלו עניינים דחופים בלבד.
  • לא יבוצעו הליכי עיקול חדשים. במקרה הצורך, ניתן לפנות בבקשה לביטול או לעיכוב הליכים שננקטו, באמצעות טופס מקוון, ולפרט את הנסיבות האישיות שמצדיקות את ההקלה נוכח המצב הביטחוני.
  • תופחת תוספת הפיגורים הקבועה בקנסות (למעט קנסות של רשויות מקומיות) שהמועד האחרון לתשלומם חל בין ה-08.10.2023 ל-08.11.2023 ותינתן אורכה של חודש ימים לתשלומם בערכי הקרן בלבד. הסכומים המופחתים יתעדכנו במערכת בעוד מספר ימים.
  • ניתן להגיש בקשה לביטול הליכי גבייה, בקשה להפחתת תוספת פיגור או הפרשי הצמדה וריבית, בקשה לפריסה או לדחיית מועדי התשלום באמצעות טופס מקוון (לבחור את הנושא “מבצע חרבות ברזל”) ולפרט את הנסיבות האישיות שמצדיקות את ההקלה נוכח המצב הביטחוני.

12.10.2023

דחיית מועדי תשלום

  • מועדי התשלום של צווי התשלומים בהוצאה לפועל נדחים עד לסיום מצב החירום המיוחד.
  • הדחייה חלה על צו תשלומים חודשי בהוצאה לפועל או צו תשלומים חודשי בהליכי חדלות פרעון בהוצאה לפועל.
  • אין צורך להגיש בקשה להארכת מועד להגשת התשלום ולא ינקטו צעדים נגד החייבים.
  • שימו לב:
    • דחיית מועדי התשלומים לא חלה על תיקי מזונות.
    • הריבית תמשיך להיצבר על החוב.

הגשת בקשות בהוצאה לפועל בתקופת החירום

  • בתקופת מצב החירום ניתן להגיש רק בקשות שמוגדרות דחופות ושמופיעות ברשימה זו.
  • לא ניתן להגיש את הבקשות הדחופות בלשכות ההוצאה לפועל.
  • ניתן להגיש בקשות דחופות באזור האישי לזוכים וחייבים בעלי סיסמה או באזור האישי לבעלי כרטיס חכם או במשלוח בפקס / דואר אלקטרוני.

בהמשך להודעת שר האוצר בצלאל סמוטריץ’, פרסמה היום רשות המסים הקלות נוספות לציבור בשל המצב הביטחוני הנובע ממלחמת “חרבות ברזל”.

הקלה לעניין מועד הגשה ותשלום של דוח תקופתי ספטמבר 2023 למע”מ: 

כידוע, בשל אירועי מלחמת “חרבות ברזל” החליט מנהל רשות המסים, מר שי אהרונוביץ’, לאפשר לעוסקים להגיש את הדוח התקופתי בגין חודש ספטמבר 2023 עד לתאריך 26.10.2023.

לאור המצב הביטחוני השורר במדינת ישראל, הוחלט על מתן הקלה נוספת לעוסקים,  אשר מחזור עסקאותיהם לשנת 2022 אינו עולה על 50 מיליון ₪, להגיש ולשלם את הדוח התקופתי לחודש ספטמבר 2023 עד ליום שני  27.11.2023, ללא חיוב הפרשי הצמדה, ריבית וקנסות. 

הארכת תוקף הקפאת הליכי גביה ואכיפה בכלל מערכי המס עד ליום 1.12.2023:

בכלל מערכי המס, מס הכנסה, ניכויים, מיסוי מקרקעין, מע”מ ומכס לא יוטלו עיקולים חדשים בגין חובות, וכן לא יבוצעו הליכי הוצאה לפועל ומימושי עיקולים עד ליום 1.12.2023 מועד זה יעודכן בהתאם למצב הביטחוני. כל זאת, למעט מקרים חריגים באישור של סמנכ”לית בכירה לאכיפת הגבייה בלבד.

יודגש, כי הפרשי הצמדה וריבית יחולו על פי החוק ואין מדובר בביטול של עיקולים קיימים או מחיקת חובות אלא רק בעצירת ההליכים האמורים.

מענה לפניות יינתן במסגרת השירותים המקוונים:
א. מערכת פניות מייצגים
ב. מערכת מפ”ל

בנוסף, למייצגים המגויסים לשירות המילואים יינתן מענה מיוחד, מלבד בערוצי הפניה הרגילים, גם במייל לתיבת פניות ייעודית במטה אכיפת הגביה ברשות המסים

האמור הינו בנוסף להקלות עליהם הודיעה רשות המסים ב-  10.10.2023

 

1. ע”פ החוק, מועדי הדיווח והתשלום חלים ב- 15 לכל חודש, דוחות תקופתיים למע”מ ומקדמות מס הכנסה, 16 לכל חודש ניכויים מס הכנסה ו-23  לכל חודש, דוחות מפורטים מע”מ.

2. בקביעת מועדי הדיווח והתשלום לשנת המס 2024 נלקחו בחשבון השיקולים הבאים:
א. הוראת סעיפים 173ב ו -175 (ו) לפקודת מס הכנסה וסעיף 67 (ב1) לחוק מע”מ.
ב. כמות ימי העסקים בכל חודש.
ג.  להותיר את ההסדר לדווח/תשלום מקוון עד 19 לחודש על כנו. 

3. להלן מועדי הדיווח והתשלום של דוחות מע”מ, מס הכנסה וניכויים לשנת המס 2024:

 

תקופת דיווח

תאריך שנקבע

דוחות תקופתיים מע”מ ומקדמות מס-הכנסה

תאריך שנקבע

ניכויים מס-הכנסה

תאריך שנקבע

דוח תקופתי מפורט מע”מ

ינואר

15.2.24

19.2.24

26.2.24

פברואר

18.3.24

18.3.24

26.3.24

מרץ

18.4.24

18.4.24

6.5.24

אפריל

23.5.24

23.5.24

23.5.24

מאי

26.6.24

26.6.2426.6.24

יוני

15.7.24

16.7.24

23.7.24

יולי

19.8.24

19.8.24

26.8.23

אוגוסט

16.9.24

16.9.24

23.9.23

ספטמבר

27.10.24

27.10.24

30.10.23

אוקטובר

18.11.24

18.11.24

25.11.24

נובמבר

16.12.24

16.12.24

23.12.24

דצמבר

15.1.25

16.1.25

23.1.25

מתווה מקיף של בנק ישראל שאומץ על ידי הבנקים לסיוע ללקוחות בהתמודדות עם השלכות מלחמת “חרבות ברזל”

להורדת קובץ PDF 

לאור המצב הביטחוני בו שרויה המדינה עקב מלחמת “חרבות ברזל”, ועל מנת להקל על הציבור, לבקשת שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ הורה מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ’, על מתן מספר הקלות.

במסגרת ההקלות, מועדי הגשת הדיווח התקופתי לספטמבר 2023 במע”מ, ניכויים ומקדמות מס הכנסה יידחו לתאריך 26.10.23. במקביל לא יוטלו קנסות בגין פיגור בהגשת דו”ח לדוחות שיוגשו עד לתאריך 23.11.23. יחד עם זאת, יחולו חיובים בגין הפרשי ריבית והצמדה עד למועד התשלום בפועל. במקרים חריגים תינתן אפשרות להגיש בקשה פרטנית לביטול הפרשי ריבית והצמדה בצירוף מסמכים תומכים. 

בנוסף, יינתנו אורכות להגשת דוחות שנתיים והצהרות הון לשנת 2022 על פי הסדר אורכות למייצגים. המועדים המעודכנים להגשת דוחות שנתיים לשנת 2022 יהיו כמפורט:

  • חברות – מועד ההגשה הראשון שנקבע ליום 31.10.23 יידחה ליום 30.11.23.
  • יחידים – מועד ההגשה השני שנקבע ליום 30.11.23 יידחה ליום 31.12.23.
  • הצהרות הון –  הצהרות הון שהמועד להגשתן נקבע לתאריך 1.9.23 ואילך יוארך המועד להגשה עד ליום 31.12.23, או עד למועד הגשת הדוחות לשנת 2022 בהתאם להסדר האורכות למייצגים, לפי המאוחר.

בכל הנוגע להליכי אכיפה וגבייה, במהלך השבועיים הקרובים תגלה רשות המסים רגישות וגמישות ביחס לניהול הליכים קיימים ופתיחת הליכים חדשים, והנחייה מסודרת בנושא יצאה למשרדים. רשות המסים לא תטיל עיקולים חדשים בגין חובות, וכן לא יבוצעו הליכי הוצאה לפועל ומימושי עיקולים עד ליום 20.10.23. ככל שיהיו שינויים מועד זה יעודכן. יש להדגיש כי אין מדובר בביטול של עיקולים קיימים או מחיקת חובות אלא רק בעצירת ההליכים האמורים והפרשי הצמדה וריבית על חובות יחולו על פי החוק.

לצד הקלות אלו לכלל הציבור, תנקוט רשות המסים בתקופה הקרובה במדיניות של סיוע פרטני למשרתים במילואים ולתושבי עוטף עזה והדרום. במסגרת מדיניות זו הוחלט כי משרתי מילואים שגויסו, וכן תושבי הדרום ועוטף עזה שלא הגישו דיווחים תקופתיים לחודש ספטמבר 2023 במועד, יוכלו לקבל ביטול מלא של קנסות, הפרשי הצמדה וריבית. הטיפול יבוצע באמצעות פניה פרטנית באמצעות ערוצי התקשורת המקוונים. עוד הוחלט כי במסגרת הסיוע של רשות המסים לתושבי עוטף עזה והדרום, יינתן תיעדוף לפניות שיוגשו על ידם בערוצים המקוונים, הן במערך הפניות לציבור והן במערכת הפניות למייצגים. במקביל פתחה רשות המסים ערוצי פניות ייעודיים עבור משרתי מילואים, הן במערך הפניות לציבור והן במערכת הפניות למייצגים, בכלל הנושאים, אשר נועדו לאפשר טיפול מהיר בפניות אלו.

לאור המצב הביטחוני בו שרויה המדינה עקב מלחמת “חרבות ברזל”, רשות המסים מודיעה כי החובה להודיע על
פרישה מעבודה באמצעות טופס 161 החדש תידחה מ-1.11.2023 ליום 1.1.2024

עקב המצב הביטחוני ובמטרה להקל, ככל האפשר, על ציבור הלקוחות והמייצגים, רשות המסים מודיעה על הארכת תוקפם של אישורי ניכוי מס במקור שפגו ב-30.9.2023 עד ל- 30.11.2023. 

לקוחות שאין ברשותם את האישורים יכולים לפנות למשרד השומה באמצעות מערכת פניות הציבור (מפ”ל) או באמצעות מערכת פניות למשרדים למייצגים המקושרים לשע”מ.

רשות המסים פרסמה היום (ב’) כי לנוכח המצב הביטחוני וגיוס המילואים הנרחב היא פתחה ערוץ מקוון לטיפול מהיר בפניות של משרתי מילואים

משרתי המילואים המעוניינים לפנות לרשות בנושאי שומה, גבייה ואורכות יבחרו במערכת הפניות המקוונת בנושא המשני את האפשרות “פניות מתגייסי בעלי צו 8”, ויציינו בפנייה את מועד הגיוס. פניות אלו יקבלו עדיפות גבוהה ויטופלו במהירות כדי לסייע, ככל האפשר, למשרתי המילואים הנושאים בנטל בימים אלו.

ביטוח לאומי

בעקבות מלחמת ‘חרבות ברזל’ לא יבוצעו פעולות עיקול למי שלא שילם את דמי הביטוח בתקופה הזאת

מינהל הביטוח והגבייה של הביטוח הלאומי הוציא את הודעה לכלל הסניפים ולמעסיקים.

יש לציין, דמי הביטוח הלאומי משולמים חודש בחודשו (כשחלקם מועברים לדמי ביטוח בריאות) והגבייה משמשת לתשלום מעגלי של 4 מיליון תשלומי קצבאות הביטוח הלאומי לכלל תושבי ישראל מידי חודש.

בנוסף, תינתן הארכה להגשת השגות ומסמכים בביקורת ניכויים עד להודעה חדשה, ובהתאם להערכות המצב הביטחוניות.

תשלום המקדמות של דמי הביטוח עבור העצמאיים ומי שאינם עובדים, שמועד החיוב הוא ב-15/10 (התשלום הוא על חודשי יולי-אוגוסט- ספטמבר), אם בשל המצב הביטחוני ישלמו מקדמות אלה באיחור – יבוטלו להם מלוא הקנסות וההצמדות והתשלום עבורם יהיה כשבועיים לאחר תום המצב הביטחוני ובהתאם להחלטות שיתקבלו בהלימה למצב הביטחוני. את הבקשה לביטול הקנסות וההצמדה ניתן להגיש באמצעות אתר האינטרנט, במוקד הטלפוני או בסניפים הפרוסים בכל הארץ.

  • מעסיקים שנמצאים 40 ק”מ מעזה ולא ישלמו את דמי הביטוח עבור חודש ספטמבר 2023 במועד בעקבות הלחימה, יבוטלו להם מלוא הקנסות וההצמדות על פיגור בתשלומים לחודש זה והתשלום צריך יהיה להתבצע כשבועיים מתום מצב החירום ובהתאם כאמור להחלטות שיתקבלו עם המצב הביטחוני.

יואב בן צור, שר העבודה: “הסיוע לעסקים הוא הכרחי בשעה הזו והביטוח הלאומי עוקב אחר המצב בהתאם להתפתחות הביטחונית. כשר האמון על הארגון אם יהיה צורך בשינויים ובגמישות בתשלומים לאחר המלחמה – הנושא ייבחן ברגישות יתרה. צריך לזכור כל תשלום לביטוח הלאומי הוא תשלום מעגלי לתשלום קצבאות לאזרחי ישראל ולמרות כל זאת, הביטוח הלאומי יפעל ברגישות המירבית מול העסקים בעת הזו”.

ירונה שלום, מ”מ מנכ”ל הביטוח הלאומי: “הביטוח הלאומי ממשיך לעבוד מסביב לשעון כדי לתת מענה סוציאלי לכל תושבי ישראל: פצועים, משפחות שכולות, אזרחי ישראל כולם ועסקים. אנחנו בעת מלחמה ולצערנו, אנו מתורגלים במצבי חירום וממשיכים לראות בעבודתנו שליחות ציבורית מהמעלה הראשונה ונעניק כל סיוע במסגרת תחומי האחריות שלנו לכל מה שיידרש ולכל מי שנצרך”.

בעקבות המלחמה ולאור גיוס המילואים הנרחב, הביטוח הלאומי, משרד הביטחון והחשב הכללי במשרד האוצר הגיעו לסיכום מתווה –  על תשלום בגין תקופת המילואים כבר בתחילת חודש נובמבר ולא בתום תקופת השירות, 
כפי שנעשה עד היום.

עצמאיים 
ימשיכו לקבל את התשלום אוטומטית כרגיל, באופן הבא:
  • מי שיסיים את השירות במהלך חודש אוקטובר – יקבל תגמול מספר ימים לאחר תום השירות.
  • מי שתקופת השירות שלו תמשיך גם בחודש נובמבר- יקבל את התגמול של חודש אוקטובר בתחילת חודש נובמבר.
  • גובה התגמול יהיה בהתאם למקדמות המדווחות אצלנו.

אזרחים שלא עובדים וסטודנטים 

יקבלו את התשלום אוטומטית בתחילת חודש נובמבר, מבלי שיצטרכו להגיש תביעה.
תגמול יהיה בסכום מינימלי 215.17 ש”ח (החל ב- 01.01.2023) 215.17 ש”ח (החל ב- 01.01.2023) 215.17 ש”ח (החל ב- 01.01.2023)
שימו לב, אם אין לכם חשבון בנק מעודכן- מומלץ לעדכן אותו באתר כבר עכשיו.

שכירים 

יקבלו שכר רגיל מהמעסיק שלהם במשכורת השוטפת. 

מעסיקים

על פי החוק, חלה עליכם חובה לשלם בזמן למשרתי המילואים תגמול בגובה השכר הרגיל, כאילו לא יצאו לשירות מילואים.

כדי לסייע לכם בתקופה הזו, תוכלו להגיש בקשה לקבלת החזרים על תשלום התגמול לעובדים מידי חודש, גם אם תקופת השירות לא הסתיימה.
לדוגמה: על תגמול ששולם לעובד בחודש אוקטובר תוכלו להגיש בקשה להחזר במהלך חודש נובמבר, גם אם העובד עדיין במילואים.
שימו לב, עובד שימשיך לשרת גם בחודש נובמבר – אתם צריכים לדווח בטופס התביעה תאריך סיום שירות  31.10.23.

חשוב לדעת!

  • המהלך נוצר בעקבות שיתוף פעולה וסנכרון בין הביטוח הלאומי למשרד הביטחון, שיעביר רשימות של המשרתים במילואים לטובת תשלום התגמול בתחילת החודש. כמו-כן, החשב הכללי באוצר היה שותף לתהליך ואפשר את ביצוע התשלומים באופן זה, המסתכמים בסך של מיליארדי ₪.
  • בביטוח הלאומי מבקשים להבהיר כי הם מצפים שמעסיקים גדולים, ללא קשיי תזרים כגון: בנקים, חברות גדולות – לא יעמיסו על המערכת וייתנו עדיפות לעסקים קטנים ובינוניים, מתוך תחושת אחריות וסולידריות חברתית במיוחד בעת הזו.

אבטלה

עובדים שכירים שעבודתם הופסקה בעקבות המלחמה, יכולים להיות זכאים לדמי אבטלה.

הזכאות לדמי אבטלה תיבדק בהתאם לעמידתם בתנאי הזכאות הכלליים לדמי אבטלה, ביניהם רישום והתייצבות בשירות התעסוקה.

אם אינך זכאי לדמי אבטלה או שהכנסותיך מאבטלה נמוכות – מומלץ לבדוק זכאות לקצבת הבטחת הכנסה. לתנאי הזכאות לחץ כאן.

קבלת קהל בשירות התעסוקה

בעקבות המצב הביטחוני, לא מתקיימת קבלת קהל בלשכות שירות התעסוקה בכל הארץ
מידע מעודכן בנושא מתפרסם באתר שירות התעסוקה

שימ לב, זכויות דורשי העבודה יישמרו:

  • מי שמתייצב לצורך קבלת דמי אבטלה – הימים בהם לשכות התעסוקה סגורות ייחשבו כהיעדרות מוצדקת /פטור מהתייצבות, והזכאות לדמי אבטלה לא תיפגע. 
    שימו לב, יש לעקוב אחר ההודעות משירות התעסוקה במסרונים ולעקוב אחר ההנחיות.  
  • מי שצריך להגיש תביעה לדמי אבטלה – יכול למלא טופס מקוון משותף לביטוח לאומי ושירות התעסוקה.
    הגשת טופס זה מהווה גם רישום ראשוני לשירות התעסוקה
    .

מי שנמצא בחופשה ללא תשלום (חל”ת)

אם הוצאת לחל”ת ע”י המעסיק בתקופת  המלחמה, תהיה זכאי לדמי אבטלה אם אתה עונה על התנאים האלה:

  • הוצאת לחל”ת ביוזמת המעסיק (יש לצרף בטופס המקוון אישור מעסיק). 
    אם יצאת לחל”ת מיוזמתך (גם אם החל”ת מוצדק) – לא תהיה זכאי לדמי אבטלה.
  • תקופת החל”ת היא 30 ימים לפחות.
  • אם נותרו לך ימי חופשה אצל המעסיק תקבל דמי אבטלה רק בסיום ימי החופשה. שים לב, ימי החופשה לא פוגעים בתקופת החל”ת שניתנה לך.
    לדוגמה: אם הוצאת לחל”ת של 50 יום ויש לך 20 ימי חופשה, תהיה זכאי לדמי אבטלה מהיום ה- 21 לחל”ת (לאחר קיזוז ימי החופשה). 

הגשת תביעה לדמי אבטלה

שידור טופס 100 על ידי המעסיק לצורך זירוז תביעה לדמי אבטלה

כדי לזרז את הטיפול בתביעתך ולהימנע מדרישת מסמכים מיותרים, חשוב מאוד לוודא שהמעסיק שלך ישדר לנו טופס 100 לאחר הפסקת העבודה, ובו תאריך הפסקת עבודה ויתרת ימי חופש אם הוצאת לחל”ת.

למי שיש תביעה בתוקף

אין צורך להגיש תביעה נוספת, אלא לדווח באתר אם ישנה הפסקת עבודה חדשה.

הבטחת הכנסה

 

פעילות שירות התעסוקה

בעקבות המלחמה, לשכות שירות התעסוקה ברחבי הארץ לא מקבלות קהל. מידע מעודכן בנושא מתפרסם באתר שירות התעסוקה.

שימו לב, זכויות דורשי העבודה יישמרו.

  • דורשי עבודה שמתייצבים לצורך קבלת הבטחת הכנסה – הימים בהם לשכות התעסוקה סגורות ייחשבו כהיעדרות מוצדקת  או פטור מהתייצבות, והזכאות לקצבה לא תיפגע.
    שימו לב, יש לעקוב אחר ההודעות משירות התעסוקה במסרונים ולעקוב אחר ההנחיות. 
  • מי שצריך להגיש תביעה חדשה להבטחת הכנסה – יכול להגיש תביעה להבטחת הכנסה, להירשם באופן מקוון באתר שירות תעסוקה, ועם פתיחת הלשכות להתייצב.  

מי שנמצא בחופשה ללא תשלום (חל”ת)

  • אם אתה מקבל הבטחת הכנסה והוצאת לחל”ת ע”י המעסיק או מיוזמתך בתקופת המלחמה -תמשיך להיות זכאי להבטחת הכנסה, ובתקופה שאינך עובד לא יילקחו בחישוב הכנסותיך מעבודה. יש לשלוח לנו אישור מהמעסיק על היציאה לחל”ת.
    ניתן לשלוח את האישור ישירות לסניף המטפל באמצעות שירות שליחת מסמכים באתר.
  • אם אינך זכאי לדמי אבטלה או שהכנסותיך מאבטלה נמוכות – מומלץ לבדוק זכאות לקצבת הבטחת הכנסה. לתנאי הזכאות 
    לחץ כאן.

מעסיקים יקרים,

כדי להקל עליכם בתקופה זו שבה העובדים שלכם גויסו למילואים, ניתנות לכם הקלות בהגשת התביעות ובקבלת החזרים עבור התגמול.

הקלות ועדכונים בהגשת התביעה

כל המעסיקים פטורים מלצרף לתביעה אישור צבאי (3010).

מעסיקים שמגישים תביעות לתגמולי מילואים באופן ממוכן פטורים מלשלוח לסניפים את טפסי התביעה (התדפיסים).
מי שמגיש באופן ידני – חייב לצרף את טפסי התביעה.

חשוב שתדייקו ככל הניתן בתאריך תחילת השירות שהחל מ-7.10 ואילך ובתאריך סיום השירות.

אופן הגשת התביעה

  • אם העובד התחיל וסיים את שירות המילואים באוקטובר – ניתן להגיש תביעה בסיום תקופת השירות.
  • אם העובד ממשיך את שירות המילואים לחודש נוסף – יש לציין בתביעה תאריך סיום של החודש הנוכחי, ולהגיש את התביעה בתחילת חודש הבא. 

לדוגמה: העובד התחיל את השירות ב- 7.10 וממשיך את המילואים גם לחודש נובמבר – יש לציין בטופס התביעה תאריך 

סיום שירות 31.10. ולהגיש את התביעה עבור חודש אוקטובר בתחילת חודש נובמבר. 
תקופת השירות הבאה של העובד תתחיל מ-1.11 ותסתיים בסיום השירות או ב- 30.11 – המוקדם מביניהם. יש להגיש תביעה  עבור תקופה זו בהתאם למועד סיום השירות, כפי שהוסבר למעלה.

 

קבלת החזרים על תשלום התגמול 

על פי החוק, חלה עליכם חובה לשלם בזמן למשרתי המילואים תגמול בגובה השכר הרגיל, כאילו לא יצאו לשירות מילואים.

  • כדי לסייע לכם בתקופה הזו, תוכלו להגיש בקשה לקבלת החזרים על תשלום התגמול לעובדים מידי חודש, גם אם תקופת השירות לא הסתיימה.
    לדוגמה: על תגמול ששולם לעובד בחודש אוקטובר תוכלו להגיש בקשה להחזר במהלך חודש נובמבר, גם אם העובד עדיין במילואים.
  • שימו לב, עובד שימשיך לשרת גם בחודש נובמבר – אתם צריכים לדווח בטופס התביעה תאריך סיום שירות  31.10.23.
  • התוספת בשיעור 40% המשולמת בשגרה תשולם לכם בסיום השירות.
רשויות נוספות – הודעות לעיתונות

בהמשך להודעת רשות החשמל על מאמציה לגיבוש הקלות בנוגע לתשלומים של צרכני חשמל שנפגעו כתוצאה מהמצב הביטחוני מפרסמת היום רשות החשמל, בתאום עם חברות החשמל ונגה, שורת הקלות לצרכני החשמל בישראל.

נוכח מתקפת הטרור שהחלה ביום 7 באוקטובר 2023, הכריזו שר הביטחון וממשלת ישראל על מצב מיוחד בעורף בשטחי המדינה כולה ועל נקיטת פעולות צבאיות משמעותיות.

בהמשך להשפעת האירועים על הפעילות במשק, חוקקה הכנסת את חוק דחיית מועדים הוראת שעה חרבות ברזל (חוזה, פסק דין או תשלום לרשות), התשפ”ד (להלן – “החוק”).

בהתאם לחוק, כל מי ששירת כחייל, שוטר, סוהר (במתקנים מסוימים) או כבאי, וכן מתנדב בהיקף של משרה מלאה בגוף הצלה, היה נעדר, חטוף, שבוי או שהתגורר בישוב שהתפנה לאור המצב הביטחוני (המנוי בתוספת לחוק), או שהיה מאושפז כתוצאה מפציעה מפעולת איבה בבית חולים לתקופה של שבעה ימים, בתקופה שמיום 7 באוקטובר 2023 ועד ליום 7 בנובמבר 2023 , זכאי לדחיית מועד בת שלושים ימים, לצורך ביצוע פעולות שהיה עליו לעשות על פי חוק או חוזה תוך פרק זמן מסוים או במועד מסוים, בתקופה זו (להלן – “זכאי לדחיית מועד”/”התקופה הקובעת”).
הוראת השעה שלעיל חלה גם על בן זוגו של מי שזכאי לדחיית מועד, אם נקבע כי הוא אחראי לחיוב יחד עמו, וגם על שותפות וחברת מעטים אם השליטה בהן היא בידי מי שזכאי לדחיית מועד (לגבי שותפות שליטה של לפחות 50% בנכסים) וכן על עזבון של אדם שנפטר בנסיבות כמפורט בחוק.
חוק זה חל, בין היתר, על דחיית תשלומים בתקופה הקובעת.

מצ”ב נוסח החוק, כולל רשימת הזכאים. למעבר לחוק לחץ כאן

פרסומים בתקשורת

בעקבות הביקורת הביא האוצר מתווה פיצויים רחב יותר שהוסכם עם ההסתדרות, המעסיקים וחברי כנסת מהאופוזיציה והקואליציה | במסגרת ההקלות הנגישות לחל”ת תעלה משמעותית, והפיצוי לעסקים שנפגעו יגדל.

משרד האוצר פרסם הערב (ראשון) מתווה פיצויים מוגבר לעסקים, שבמרכזו הגדלת הפיצויים לעסקים, הגמשת התנאים לקבלת דמי חל”ת ופתיחת האפשרות לפיצוי גם לעסקים גדולים.

אחרי שהמתווה הקודם זכה לביקור נוקבת, הפעם חתומים עליו לצד שר האוצר יו”ר ועדת הכספים, חברי כנסת מהקואליציה והאופוזיציה, ההסתדרות וארגוני מעסיקים. 

רשות המיסים עדכנה כי מעסיקים יוכלו להגיש בקשות לפיצוי על שכר ששילמו לעובדים שנעדרו ממקום העבודה בגלל שפונו מביתם בהוראת כוחות הביטחון. האפשרות להגשת בקשות לפיצוי תיפתח בתקופה הקרובה, ומעסיקים מכל רחבי הארץ וגם כאלה שאינם ממוקמים באזורים שפונו יהיו זכאים.

רשות המיסים פרסמה היום (ראשון) הודעה לציבור המעסיקים, המבהירה – מעסיקים בכלל חלקי הארץ יהיו רשאים לתבוע פיצוי בגין שכר ששילמו לעובדים שנעדרו ממקום העבודה משום שפונו מביתם בהוראת כוחות הביטחון, בשל אירועי הלחימה האחרונים.
 

לפי המתווה שתוקן בעקבות הביקורת הציבורית, מילואימניקים עם ילדים יקבלו 3,000 ש”ח כל אחד, רוב העובדים שהוצאו לחל”ת יזכו לדמי אבטלה

משרד האוצר הציג הערב (ראשון) מתווה פיצויים שתוקן אחרי הביקורת הציבורית שנמתחה על המתווה שהוצג עד כה. שיעור המענק המקסימלי לבעלי עסקים יגדל מ-18% ל-22%. המענק עבור שכר העובדים יגדל, כך שהמכפלה תהיה 75% מהשכר ולא 60%, כפי שהוצע במקור. הפיצוי המקסימלי לעצמאים קטנים יגדל מכ-8,200 שקלים במתווה המקורי לכ-14 אלף שקלים.

על פי המתווה, מעבר לפיצויים הקבועים כיום בחוק ביחס ליישובי העוטף ואשקלון, יינתן מתווה מענקים לעסקים עם פגיעה של 25% ביחס לתקופת בסיס אחת שתוגדר, ומחזור שנתי עד 400 מיליון שקל. תנאי נוסף הוא רכיב ההוצאות הקבועות מתוך התשומות, שצריך לעמוד על מקסימום 22% בהתאם למידת הפגיעה. ככל ושיעור התשומות בפועל גבוה יותר רשאי להשיג על כך בהשגה.

 

בעקבות מבצע “חרבות ברזל”, פרסמה רשות המיסים שורת מדריכים מפורטים עבור אזרחים שרכושם נפגע בפעולות מלחמה או איבה. מעריב קיבץ עבורכם את עיקרי הדברים | כל מה שחשוב לדעת.

בעקבות מבצע “חרבות ברזל”, פרסמה רשות המיסים שורת מדריכים מפורטים עבור אזרחים שרכושם נפגע בפעולות מלחמה או איבה. בהקשר זה, חשוב לציין כי המדינה מחויבת על פי חוק לפצות אתכם על נזק שנגרם כתוצאה מפעולות אלו. עבור אלו מכם שנאלצו להתמודד עם פגיעה כזו, קיבצנו את עיקרי הדברים. 

ל-ynet נודע כי התוכנית צפויה לכלול סיוע משמעותי לעסקים במרחק של עד 40 ק”מ מהרצועה, ולפי שעה לא תכלול את צמודי הגדר בצפון. עסקים בכל הארץ יקבלו פיצוי חלקי על הוצאות קבועות בלבד, עד 300 אלף שקל, ולא יינתן פיצוי לעובדים שיוצאו לחל”ת. מדובר בתוכנית ראשונית שתוגדל אם המלחמה תורחב

 

לכתבה המלאה 

בשל המצב הביטחוני, לשכות ההוצאה לפועל יפעלו במתכונת מצומצמת מהיום עד יום שישי. בין השאר לא יוטלו עיקולים על חייבים ולא יבוצעו הליכים מבצעיים. ברשות המיסים פתחו ערוץ מקוון לטיפול מהיר בפניות מילואימניקים בנושאי שומה וגבייה. בביטוח הלאומי יאפשרו לקבוע תור טלפוני החל מיום חמישי

לכתבה המלאה 

רשות המסים פתחה מוקד לפניות הציבור להגשת בקשות לפיצוי על נזקי המלחמה • מה התנאים שצריך לעמוד בהם כדי לקבל פיצוי על פגיעה ברכוש • מתי אפשר לחייב עובדים להגיע לעבודה • ומה עדיין ממתין להחלטת הממשלה 

לכתבה המלאה 

מערכת החינוך סגורה לפרקים, הדרך לעבודה לפעמים לא פשוטה – וגם המצב הנפשי מורכב. קבלו את כל הזכויות והחובות שחשוב שתכירו בשוק העבודה בעת הנוכחית

אחרי מתקפת הפתע שהביאה אסון כבד על ישראל, צפויים שיבושים נרחבים בפעילות המשק בצל המצב המיוחד שהוכרז בעורף והשבתת הלימודים ברחבי הארץ. למי מותר להיעדר מהעבודה, אילו הורים זכאים לשכר כי נאלצו להישאר עם ילדיהם ומה דינם של עובדים שאינם מגיעים לעבודה במפעל שהוכרז “חיוני”? שאלות ותשובות

כחלק מההקלות מועדי דיווח ניכויים ומקדמות מס לחודש ספטמבר יידחו, במקביל לא יוטלו קנסות בגין פיגורים אך יחולו חיובים בגין הפרשי ריבית והצמדה עד למועד התשלום בפועל

משרד העבודה
עובדים שהוצאו לחופשה ללא תשלום ביוזמת המעסיק למשך 30 ימים קלנדריים לפחות, עשויים להיות זכאים לדמי אבטלה
 
בתקופת החופשה ללא תשלום המעסיק אינו רשאי לזמן את העובד לעבודה כלשהי
 
עובד שנותרו לו ימי חופשה צבורים שטרם ניצל לא יקבל תשלום עבור ימי האבטלה הראשונים, בהתאם למספר ימי החופשה שנותרו לזכותו לפני שיצא לחל”ת

עובדים שהוצאו לחופשה ללא תשלום (חל”ת) ביוזמת המעסיק למשך 30 ימים קלנדריים לפחות, זכאים לדמי אבטלה, בהתאם לשאר תנאי הזכאות.

  • אם נותרו לזכות העובד ימי חופשה, הוא לא יקבל תשלום עבור ימי האבטלה הראשונים, בהתאם למספר ימי החופשה שנותרו לזכותו לפני שיצא לחל”ת.
 
שימו לב
למידע שרלוונטי ל”מפוטרי קיץ” (עובדים שהמעסיק הפסיק את העסקתם בתקופה שבין ה-20.6 ל-31.8), ראו דמי אבטלה לעובדים שפוטרו או הוצאו לחל”ת למשך חופשת הקיץ.

מי זכאי?

מי לא זכאי?

  • עובדים שיצאו לחופשה ללא תשלום מרצונם.
  • מורים בשנת שבתון (שנת השתלמות).

תהליך מימוש הזכות

  • יש להירשם כדורשי עבודה בלשכת התעסוקה.
  • אפשר לבצע רישום ראשוני באופן מקוון באתר שירות התעסוקה ולהגיע לרישום בלשכת התעסוקה בתוך 14 ימים קלנדריים מהרישום באתר.
  • במקביל לרישום בלשכה (ואחרי הרישום הראשוני באתר) אפשר להגיש את התביעה למוסד לביטוח לאומי.
  • ניתן גם להירשם בשירות התעסוקה ולהגיש תביעה לביטוח הלאומי באמצעות טופס אחד משולב באזור האישי במערכת ההזדהות הלאומית.
  • לתביעה יש לצרף אישור כי העובד יצא לחופשה ללא תשלום ביוזמת המעסיק.
    • באישור המעסיק יש לציין את תקופת החל”ת הצפויה ואת יתרת ימי החופשה של העובד, אם ישנם.
    • אם העובד ניצל את כל יתרת ימי החופשה שלו לפני היציאה לחל”ת, על המעסיק לציין כי אין לעובד יתרת ימי חופשה.
  • לחלופין, ניתן למלא את השדות הרלוונטיים על גבי אישור המעסיק בטופס התביעה לדמי אבטלה.
  • למידע נוסף על הליך התביעה ראו הגשת תביעה לדמי אבטלה.
  • דמי האבטלה משולמים כקצבה יומית, המותנית בהתייצבות בלשכת שירות התעסוקה בימים ובשעות שנקבעו לעובד.
  • הימים שמשולמים עבורם דמי אבטלה בתקופת החל”ת נספרים בין ימי האבטלה המירביים שלהם זכאי העובד.
  • אם נותרו לעובד ימי חופשה, לא ישולמו לו דמי אבטלה עבור הימים הראשונים של תקופת האבטלה, לפי מספר ימי החופשה שנותרו לו.
  • למידע נוסף על אופן תשלום דמי האבטלה ושיעורם ראו דמי אבטלה.

תשלום דמי ביטוח לאומי

  • על המעסיק (לא כולל מעסיק של עובד/ת במשק בית) חלה החובה לשלם את דמי הביטוח הלאומי עבור העובד ב-2 החודשים הקלנדריים המלאים שבהם העובד שוהה בחופשה ללא תשלום.
  • התשלום שעל המעסיק להעביר בכל אחד משני החודשים הראשונים הוא בשיעור 366 ₪ (6.57% משכר המינימום, נכון להיום), אך אם שכרו של העובד בחודש שקדם לחודש שבו הוצא לחל”ת היה נמוך משכר המינימום, התשלום בכל אחד משני החודשים הראשונים יהיה בשיעור 6.57% משכרו.
  • המעסיק רשאי לנכות את הסכומים ששילם מתשלומים עתידיים שמגיעים לעובד.
  • התשלום הוא רק על 2 חודשים קלנדריים מלאים שבהם העובד שהה בחופשה. אם הוא עבד בחלק מחודש מסוים, דמי הביטוח הלאומי ינוכו משכרו.
 
דוגמה
  • מעסיק הוציא את העובדים לחל”ת בתאריך 15.10.2023. המעסיק חייב לשלם עבורם את דמי הביטוח הלאומי עבור חודשים נובמבר ודצמבר (שכן בחודש אוקטובר הם עדיין הועסקו, גם אם רק בחלק מהחודש). בנוסף, הוא ינכה ממשכורת חודש אוקטובר את דמי הביטוח הרגילים מהשכר.
  • אם העובדים יוחזרו לעבוד בתאריך 30.11.2023, אין חובה על המעסיק לשלם את דמי הביטוח הלאומי במהלך החופשה מכיוון שב-2 החודשים הללו (אוקטובר ונובמבר) הם עבדו ודמי הביטוח הלאומי נוכו משכרם.

עבודה זמנית במהלך החל”ת וחזרה לעבודה בסיום החופשה

  • עובד שנרשם בשירות התעסוקה או הגיש תביעה לדמי אבטלה, ובמהלך החל”ת חזר לעבודה אצל מעסיקו (גם אם לתקופה זמנית של יום בודד או ימים אחדים), חייב לעדכן על כך את לשכת התעסוקה בטופס שבאתר, וכן את המוסד לביטוח לאומי (ניתן לעדכן באופן מקוון באתר המוסד לביטוח לאומי).
 
אזהרה
אם המעסיק או העובד לא יודיעו למוסד לביטוח לאומי או לשירות התעסוקה על חזרת העובד לעבודה, ייתכן שהעובד לא יהיה מכוסה בביטוח תאונות עבודה, ואם ייפגע במהלך עבודתו, המעסיק חשוף לסיכון של תביעת פיצויים בגין הנזקים שייגרמו לעובד.
  • חזרת העובד לעבודה (גם לימים בודדים) מפסיקה את רצף הימים של החופשה.
    • אם העובד לא הספיק לצבור 30 ימי חל”ת רצופים לפני החזרה לעבודה הוא לא יהיה זכאי לדמי אבטלה.
    • אם לאחר שהעובד הוחזר לעבודה המעסיק יוציאו שוב לחל”ת, העובד יהיה חייב לצבור מחדש את תקופת החל”ת הנדרשת כדי להיות זכאי לדמי אבטלה.
דף זה מרכז שאלות נפוצות ותשובות הקשורות לזכויות של שמי שנקראו לשירות מילואים במהלך מלחמת חרבות ברזל

אני במילואים ויש מחסור בציוד, כמו אפודים, קסדות ומזון. למי אפשר לפנות?

  • בצה”ל פועל מוקד של אגף טכנולוגיה ולוגסיטיקה (אט”ל) שמטפל בנושאי לוגיסטיקה, ציוד, מזון ופערים נוספים בשטח.
  • ניתן לפנות למוקד בוואטסאפ מס’ 052-6156256. המוקד פעיל בכל ימי השבוע 24 שעות.

קיבלתי צו 8 וגויסתי למילואים, האם מותר למעסיק לפטר אותי?

  • אסור לפטר עובד בשל שירותו במילואים, בשל קריאתו לשירות מילואים או בשל שירותו הצפוי בשירות מילואים. כמו כן אסור לפטר אותו בשל אורך שירות המילואים או תדירות השירות.
  • בנוסף אוסר החוק לפטר עובד, מכל סיבה שהיא, בתקופת היותו במילואים.
  • אם מדובר בשירות מילואים העולה על יומיים רצופים, אסור לפטר את העובד, מכל סיבה שהיא, גם במשך 30 הימים לאחר תום שירות המילואים, אלא אם ניתן לכך היתר מוועדת התעסוקה במשרד הביטחון.
  • למידע נוסף ראו איסור פיטורי עובד במהלך או בתום שירות מילואים.

האם מגיע לי שכר מהמעסיק במהלך שירות המילואים?

  • עובדים שכירים המשרתים במילואים זכאים לקבל מהמעסיקים את משכורתם במועד התשלום הרגיל. ההתחשבנות נעשית בין המעסיק למוסד לביטוח לאומי.
  • ברגיל, עובדים היוצאים למילואים מקבלים את התגמול במשכורת השוטפת והמעסיק מקבל עבורם החזרים מהמוסד לביטוח לאומי בתום תקופת השירות. בהתאם לחוזר ביטוח לאומי מיום 18.10.2023, המעסיקים רשאים להגיש למוסד לביטוח לאומי בקשה לקבלת החזרים באופן מידי, וזאת בתנאי שישלמו לעובדיהם המשרתים במילואים את שכרם.
  • למידע נוסף על תשלומים למשרתי המילואים ראו תשלומים והחזרי הוצאות בגין שירות מילואים.

אני אמור להשתחרר מסדיר והודיעו לי שאקבל צו 8 ואמשיך לשרת ברצף. לאיזה תשלום אני זכאי אם לא עבדתי לפני המילואים?

מה קורה עם תשלומים והתחייבויות אחרות שיש לי בתקופה שאני מגויס?

האם יש הקלות לבני הזוג של משרתי מילואים?

  • כל העובדים במשק –
    • כל עובדות והעובדים המועסקים במשרה מלאה ויש להם ילד מתחת לגיל 13, זכאים להיעדר מהעבודה שעה אחת ביום בתקופה שבני/בנות הזוג שלהם יצאו למילואים, אם שירות המילואים נמשך לפחות 5 ימים רצופים.
    • למידע נוסף ראו לחצו כאן.
  • עובדי מדינה –
    • עובדי מדינה שבני/בנות זוגם נקראו לשירות מילואים בקריאת פתע זכאים להיעדרות של שעה ביום, לצורך סידורים הכרחיים הנובעים מהקריאה, עד תום שירות המילואים. המעסיק חייב לשלם שכר עבור שעת ההיעדרות ואסור להפחית אותה ממכסת ימי החופשה הצבורים של העובד. למידע נוסף לחצו כאן.
    • עובדי מדינה שבני/בנות זוגם נקראו לשירות מילואים בקריאת פתע עשויים להיות זכאים ליום חופשה בתום שירות המילואים של בן/בת הזוג, מעבר למכסת ימי החופשה השנתית שלהם. למידע נוסף לחצו כאן.

גויסתי למילואים ולא הספקתי לדווח למע”מ ולשלם את המסים עד ה-15 לחודש. מה עלי לעשות?

  • מי שגויסו למילואים ולא הגישו דיווחים תקופתיים לחודש ספטמבר 2023 במועד, יוכלו לקבל ביטול מלא של קנסות, הפרשי הצמדה וריבית.
  • הטיפול יבוצע באמצעות פניה פרטנית באמצעות ערוצי התקשורת המקוונים של רשות המסים.

גויסתי למילואים, האם אני יכול לקבל ארכה או עדיפות בהגשת מסמכים ובקשות לרשות המסים?

  • רשות המיסים פתחה ערוץ מקוון לטיפול מהיר בפניות של משרתי מילואים בנושאי שומה, גבייה ואורכות.
  • יש להיכנס למערכת הפניות המקוונת של הרשות, בנושא משני לבחור את האפשרות פניות למתגייסי צו 8 ולצרף לפנייה את הצו שקיבלו.
  • פניות אלו יקבלו עדיפות גבוהה ויטופלו במהירות.

גויסתי למילואים ובשל המצב הביטחוני והירידה בהכנסות חזרו לי צ’קים, האם הבנק יגביל את החשבון שלי?

  • חוק שיקים ללא כיסוי קובע כי יש להגביל חשבון בנק כאשר 10 צ’קים של החשבון סורבו (חזרו) במהלך תקופה של 12 חודשים, ובתנאי שעברו לפחות 15 ימים בין הסירוב הראשון לסירוב האחרון.
  • מי שגויסו למילואים בנסיבות חירום (צו 8) או במצב מיוחד (צו 9) ביום שבו הצ’ק סורב או ב-30 הימים שלפני כן, או שהצ’ק סורב לפני שעברו 15 ימים מהיום ששוחררו מהשירות, רשאים לפנות לבנק ולבקש שיסיר את הצ’ק מרשימת הצ’קים שחזרו.
  • הזכאות לא תחול אם באותה עת היה בחשבון הבנק שלהם שותף שלא גויס ואינו בן/בת זוגם.
  • למידע נוסף ראו ביטול הגבלת חשבון בגין צ’ק שחזר בשל מצב חירום או מצב מיוחד בעורף.

אני במילואים בתקופת המלחמה ויש לי “רב קו “, הוא מוטען אוטומטית?

  • כרטיס ה”רב קו” של כל משרתי המילואים מוטען באופן אוטומטי על ידי משרד התחבורה לכל תקופת המלחמה.
  • יש להשתמש באפליקציית “רב קו אונליין”, כמו שנעשה בצו מילואים רגיל בשיגרה.
  • חייל מילואים שלא עדכן את מספר ה”רב קו” שלו, יכול לעשות זאת באזור האישי (“עדכון פרטים אישיים”) והכרטיס יוטען כעבור שעה.
דף זה מרכז שאלות נפוצות ותשובות הקשורות לזכויות של עובדים ומעסיקים עקב המצב המיוחד בעורף שהוכרז במלחמת חרבות ברזל באוקטובר 2023

האם מותר לפטר עובד שנעדר מעבודתו בשל המצב?

  • למעסיק אסור לפטר עובד שנעדר מהעבודה, אם פיקוד העורף אוסר על הגעה למקום עבודתו. למידע נוסף ראו איסור פיטורי עובד שנעדר מעבודתו בשל מצב ביטחוני.
  • אם פיקוד העורף לא אוסר על הגעה למקום העבודה והעובד בחר בכל זאת להיעדר ממקום העבודה, העובד לא יהיה מוגן מפני פיטורים. במקרה כזה רשאי המעסיק גם לנכות את ימי ההיעדרות משכרו של העובד או ממכסת ימי החופשה שצבר.

האם מותר לפטר עובד שנעדר מעבודתו על מנת להשגיח על ילדיו עקב סגירת מערכת החינוך בהתאם להוראות פיקוד העורף?

  • אסור לפטר עובד שנעדר מעבודתו לצורך השגחה על ילדו שנמצא עמו אם המסגרת שבה מבקר הילד סגורה בהוראת פיקוד העורף. ההוראה מתייחסת לילד שגילו עד 14 שנים, או ילד עד גיל 21 שהוא עם צרכים מיוחדים.
  • ההגנה מפני פיטורים ניתנת להורה אחד בלבד:
    • אם מדובר בהורה שהוא הורה יחיד, הוא יהיה זכאי להיעדר מהעבודה ולהיות מוגן בפני פיטורים.
    • אם לילד שני הורים, והילד נמצא בהחזקתו הבלעדית של אחד ההורים, זכאי הורה זה להיעדר מעבודתו ולהיות מוגן מפני פיטורים.
    • אם שני ההורים מגדלים את הילד, זכאי רק אחד ההורים להיעדר מעבודתו וליהנות מהגנה מפני פיטורים, וזאת בתנאי שההורה השני הינו עובד שכיר או עצמאי ולא נעדר מהעבודה לצורך השגחה על הילד או במקרה שההורה השני אינו מסוגל להשגיח על הילדים.
 
שימו לב
אם בעת ההיעדרות היה במקום העבודה של העובד או של בן זוגו סידור מתאים להשגחה על הילד, העובד לא רשאי להיעדר מהעבודה על מנת להשגיח על ילדיו. אם בחר להיעדר מעבודתו בשל סיבה זו, הוא לא יהיה זכאי להגנת החוק מפני פיטורים. המעסיק יכול לפטרו וגם לנכות את ימי ההיעדרות משכרו של העובד או ממכסת ימי החופשה השנתית שצבר.
  • אם הילד הוא מעל גיל 14 (או ילד עם צרכים מיוחדים מעל גיל 21), ההורה אינו זכאי להיעדר על דעת עצמו מהעבודה. במקרה שהעובד נעדר מעבודתו כדי להשגיח על ילד מעל גיל זה, רשאי המעסיק לפטרו וגם לנכות את ימי ההיעדרות משכרו של העובד או ממכסת ימי החופשה שצבר.
  • למידע נוסף ראו איסור פיטורי עובד שנעדר מעבודתו בשל מצב ביטחוני.

אני עובד במפעל חיוני, האם מותר לי להיעדר מהעבודה?

איך אני יכול לדעת אם מקום העבודה שלי הוא מפעל חיוני?

  • ניתן לבדוק אם מקום עבודה מסוים נחשב מפעל חיוני באמצעות מנוע החיפוש באתר משרד העבודה.
  • יש להיכנס למנוע החיפוש ומלא את אחד הפרטים הבאים:
    • שם מקום העבודה
    • מספר ח.פ. של החברה
    • מספר המפעל
  • אם מקום העבודה הוא מפעל חיוני, הוא יופיע בתוצאות החיפוש.

האם עובד זכאי לשכר עבור הימים שבהם נעדר מהעבודה בשל הוראות פיקוד העורף, או בשל סגירת מוסדות הלימוד של ילדיו?

  • החוק לא מסדיר את סוגיית התשלום להורים שנעדרו מעבודתם בשל הוראות פיקוד העורף או בשל סגירת מוסדות החינוך של ילדיהם עקב המצב הביטחוני.
  • בעבר נקבעו הסדרים שונים שחייבו את המעסיקים לשלם שכר לעובדים במקרה של היעדרות מהעבודה בשל הוראות פיקוד העורף וסגירת מוסדות הלימוד של ילדים עד גיל 14 וכן לתקנות ששיפו את המעסיקים בגין תשלום זה.
  • אם ייקבעו הסדרים דומים גם בתקופה זו, אנו נעדכן את המידע ברגע שההסדרים יפורסמו.

אם מקום העבודה עובד כרגיל אבל העובד פוחד ללכת לעבודה, האם הוא זכאי להגנה כלשהי או לשכר?

  • אם הנחיות פיקוד העורף קבעו שבאזור שבו העובד מועסק יש להישאר במרחב מוגן ולא לצאת לעבודה, ועל-פי קביעת פיקוד העורף מקום העבודה אינו מוגן, עובד שנעדר מהעבודה יהיה מוגן מפני פיטורים.
  • אם העובד לא הגיע לעבודה בשל הפחד לצאת מביתו, הוא לא יהיה מוגן מפני פיטורים, והמעסיק יוכל לנכות היעדרות זו מהשכר או ממכסת ימי החופשה השנתית שצבר העובד.
  • החוק לא מתייחס כלל לסוגיית תשלום השכר במקרים אלה. בעבר נקבעו הסדרים שונים שחייבו את המעסיקים לשלם שכר לעובדים במקרה מסויימים כגון היעדרות מהעבודה בשל הוראות פיקוד העורף, אך הם לא כללו הסדרים לתשלום שכר לעובד שלא הגיע לעבודתו בשל הפחד לצאת מביתו.
  • אם ייקבעו הסדרים דומים גם בתקופה זו, אנו נעדכן את המידע ברגע שההסדרים יפורסמו.
 
שימו לב
אם מקום העבודה הוכרז על ידי פיקוד העורף כמפעל חיוני, העובד חייב להגיע לעבודה. עובד שלא התייצב לעבודה במפעל חיוני, לא יהיה זכאי לשכר.
  • עובד שנעדר מעבודתו בשל חרדה או מצב נפשי אחר, זכאי לתשלום דמי מחלה, אם עומדים לרשותו ימי מחלה צבורים ויש בידו אישור רפואי שמעיד שהוא לא יכול לעבוד בשל מצבו הרפואי

מה קורה כאשר עובד עם מוגבלות אינו יכול לעמוד בהנחיות פיקוד העורף?

  • החוק לא קובע הוראות ספציפיות לגבי אנשים עם מוגבלות.
  • בעבר נחתמו הסכמים קיבוציים וצווי הרחבה שחייבו את המעסיקים לשלם שכר לעובדים בעלי מוגבלויות או הורים לילדים בעלי מוגבלויות שנעדרו מעבודתם, וכן הסדרים ששיפו את המעסיקים בגין תשלום שכר לעובדים אלה.
  • ככל שייקבעו הסדרים ספציפיים, אנו נעדכן את המידע באתר.

האם עובדים ששוהים בחו”ל ואינם יכולים לשוב לארץ בגלל מחסור בטיסות זכאים לשכר?

  • בחוק אין התייחסות לתשלום שכר לעובד ששוהה בחו”ל ולא יכול לחזור לארץ בגין מחסור בטיסות בתקופת מלחמה.
  • העובדים רשאים לבקש מהמעסיק להחשיב את ימי ההיעדרות כימי חופשה על חשבון ימי החופשה הצבורה שלהם, ככל שיש להם ימי חופשה צבורים שהם עדיין לא ניצלו. במקרה זה על המעסיק לשלם להם שכר עבור ימי החופשה בסכום השווה לשכרם הרגיל ולנכות ימים אלה ממכסת ימי החופשה הצבורה של כל עובד.
  • אם אין להם מספיק ימי חופשה, הם ייחשבו כמי ששוהים בחופשה ללא תשלום.
  • במקרים בהם הגיעו הצדדים להסדר אחר באופן אישי או באמצעות הסכם קיבוצי, יש לפעול לפי הסדר זה.

מה קורה אם המעסיק שלי נהרג?

האם עובדים שמטפלים בבני משפחותיהם שנפצעו במלחמה זכאים לשכר בתקופת היעדרותם מהעבודה?

  • עובדים שנעדרו מעבודתם בשל הצורך לטפל בבני משפחה שנפצעו במהלך המלחמה, עשויים להיות זכאים לתשלום דמי מחלה בתקופת ההיעדרות, עד מכסת ימים מסוימת ובתנאי שעומדים לרשותם ימי מחלה צבורים.
  • שכירים שבני זוגם עובדים, זכאים להיעדר מהעבודה עד 8 ימים בשנה על חשבון ימי המחלה הצבורים שלהם בגלל מחלת ילדיהם שמתחת לגיל 16.
  • במקרה שהפצוע הוא בן הזוג או הורה של העובד, העובד יוכל להיעדר מהעבודה על חשבון 6 ימי מחלה לכל היותר אם בן הזוג או ההורה הפך להיות תלוי לחלוטין בעזרת הזולת בביצוע פעולות היום-יום.
  • למידע נוסף ראו:
 
טיפ
בני משפחה מקרבה ראשונה של פצוע שמאושפז, עשויים להיות זכאים לפיצוי מהביטוח הלאומי בגין אובדן ימי עבודה וכן הוצאות נוספות, שנגרמו בשל הצורך לשהות ליד הפצוע או לבקר אותו. למידע נוסף ראו החזר הוצאות לבני משפחה של נפגע פעולת איבה.

אם המעסיק שילם שכר רגיל לעובדים שנעדרו מהעבודה, האם הוא יקבל פיצוי על כך?

  • בעיקרון מעסיק זכאי לפיצוי מהמדינה בגין שכר ששילם לעובדים עבור ימים שבהם הם נעדרו מהעבודה, רק אם הסיבה להיעדרות העובד היא הנחיות רשויות הביטחון. אם וכאשר יפורסמו הנחיות או תקנות שיסדירו את קבלת הפיצוי במלחמת חרבות ברזל אנו נעדכן את המידע באתר.
  • מעסיקים ביישובי ספר בדרום ובצפון יכולים לבקש כבר עכשיו מקדמות על חשבון הפיצוי:

עובדים רבים נעדרים מעבודתם בשעה זו, האם מותר להעסיק את העובדים הקיימים בשעות נוספות?

  • במהלך מלחמת חרבות ברזל מותר למעסיקים מסוימים להעסיק עובדים במספר שעות נוספות גבוה ממספר השעות הנוספות המותר במהלך ימי שגרה. אפשרות זו ניתנת רק למעסיקים שעונים על קריטריונים מסוימים. למידע מפורט על סוגי המעסיקים ומספר השעות הנוספות המותר, לחצו כאן.
  • מעסיקים בענף השמירה שלא עומדים בתנאים הנ”ל רשאים להעסיק עובד בשעות נוספות בהתאם למגבלות הספציפיות שחלות על עובדים אלה.
  • מעסיקים בענפים אחרים שלא עומדים בתנאי ההיתר הנ”ל יכולים להעסיק עובדים בשעות נוספות בהתאם למגבלות הרגילות.

קיבלתי צו 8 וגויסתי למילואים, האם מותר למעסיק לפטר אותי?

  • אסור לפטר עובד בשל שירותו במילואים, בשל קריאתו לשירות מילואים או בשל שירותו הצפוי בשירות מילואים. כמו כן אסור לפטר אותו בשל אורך שירות המילואים או תדירות השירות.
  • בנוסף אוסר החוק לפטר עובד, מכל סיבה שהיא, בתקופת היותו במילואים.
  • אם מדובר בשירות מילואים העולה על יומיים רצופים, אסור לפטר את העובד, מכל סיבה שהיא, גם במשך 30 הימים לאחר תום שירות המילואים, אלא אם ניתן לכך היתר מוועדת התעסוקה במשרד הביטחון.
  • למידע נוסף ראו איסור פיטורי עובד במהלך או בתום שירות מילואים.

האם מגיע לי שכר מהמעסיק במהלך שירות המילואים?

  • עובדים שכירים המשרתים במילואים זכאים לקבל מהמעסיקים את משכורתם במועד התשלום הרגיל. ההתחשבנות נעשית בין המעסיק למוסד לביטוח לאומי.
  • ברגיל, עובדים היוצאים למילואים מקבלים את התגמול במשכורת השוטפת והמעסיק מקבל עבורם החזרים מהמוסד לביטוח לאומי בתום תקופת השירות. בהתאם לחוזר ביטוח לאומי מיום 18.10.2023, המעסיקים רשאים להגיש למוסד לביטוח לאומי בקשה לקבלת החזרים באופן מידי, וזאת בתנאי שישלמו לעובדיהם המשרתים במילואים את שכרם.
  • למידע נוסף על תשלומים למשרתי המילואים ראו תשלומים והחזרי הוצאות בגין שירות מילואים.

האם יש הקלות לבני הזוג של משרתי מילואים?

  • כל העובדים במשק –
    • כל עובדות והעובדים המועסקים במשרה מלאה ויש להם ילד מתחת לגיל 13, זכאים להיעדר מהעבודה שעה אחת ביום בתקופה שבני/בנות הזוג שלהם יצאו למילואים, אם שירות המילואים נמשך לפחות 5 ימים רצופים.
    • למידע נוסף ראו לחצו כאן.
  • עובדי מדינה –
    • עובדי מדינה שבני/בנות זוגם נקראו לשירות מילואים בקריאת פתע זכאים להיעדרות של שעה ביום, לצורך סידורים הכרחיים הנובעים מהקריאה, עד תום שירות המילואים. המעסיק חייב לשלם שכר עבור שעת ההיעדרות ואסור להפחית אותה ממכסת ימי החופשה הצבורים של העובד. למידע נוסף לחצו כאן.
    • עובדי מדינה שבני/בנות זוגם נקראו לשירות מילואים בקריאת פתע עשויים להיות זכאים ליום חופשה בתום שירות המילואים של בן/בת הזוג, מעבר למכסת ימי החופשה השנתית שלהם. למידע נוסף לחצו כאן.

האם מותר למעסיק להפחית לי את השכר או להוריד לי את היקף המשרה?

  • מעסיק רשאי להפחית את שכר העובד או את היקף משרתו, רק אם העובד נתן את הסכמתו המפורשת לכך (ורצוי שההסכמה תינתן בכתב).
  • הפחתת היקף משרה ללא הסכמת העובדים מראש עשויה להיחשב כהרעה מוחשית בתנאי העבודה, והעובד יוכל להתפטר ולהיות זכאי לפיצויי פיטורים מלאים אם יתפטר בשל ההרעה בתנאים (כאילו פוטר). במקרה זה על העובד חלה חובה ליידע את המעסיק על כוונתו להתפטר עקב ההרעה בתנאי העבודה, ולאפשר למעסיק לחזור בו מכוונתו להפחית את היקף המשרה או השכר.

האם המעסיק צריך לקבל אישור מראש ממשרד העבודה לפני שהוא מפחית את השכר או את היקף המשרה?

האם הפנסיה שלי יכולה להיפגע בגלל הפחתת השכר?

  • עובד שמבוטח בקרן בפנסיה או בביטוח מנהלים לפני 30.06.2021 ושכרו הופחת ב-20% או יותר בהשוואה לשכר חודש פברואר 2020, ועקב כך הופחתו ההפקדות החודשיות שמועברות לקרן הפנסיה או לחברת הביטוח, רשאי לבקש מהחברה המנהלת את הביטוח הפנסיוני שלו לשלם בעצמו את ההפרש או לנכות אותו מיתרת החיסכון הפנסיוני שלו כדי שהכיסוי הביטוחי יהיה זהה לזה היה לו לפני הפחתת השכר.
  • אם העובד ויתר על אפשרות זו, הכיסוי הביטוחי שלו יוקטן בהתאם להקטנת השכר (גובה קצבת הנכות שיקבל אם יאבד את כושר עבודתו, וקצבת השאירים שתשולם לשאיריו אם ימות, תחושב כאחוזים מתוך שכרו החדש והנמוך יותר, ולא מתוך השכר המקורי שלפני ההפחתה). במקרה כזה העובד יוכל במשך 12 חודשים ממועד הפחתת השכר להגדיל את הכיסוי הביטוחי מחדש לאותו כיסוי שהיה לו ערב ההפחתה ללא צורך בהליך חיתום או בצבירה מחודשת של תקופת אכשרה (לצורך כיסוי מחלות קיימות).
 
דוגמה
  • עובד ששכרו החודשי 10,000 ₪ והכיסוי הביטוחי שלו במסגרת קרן הפנסיה מכסה 75% מהשכר, כך שבמקרה של נכות מלאה הוא יהיה זכאי לקצבת נכות של 7,500 ₪.
  • שכרו של העובד הופחת בחודש אוקטובר 2023 ל-5,000 ₪, ועל כן קצבת הנכות שיהיה זכאי לה אם יאבד את כושר עבודתו צפויה להיות 3,750 ₪ בלבד (75% מתוך שכרו החדש), אלא אם יבקש מקרן הפנסיה לשלם את ההפרש הנדרש לצורך שמירת הכיסוי הביטוחי לפי השכר המקורי שלפני ההפחתה.
 
טיפ
מומלץ ליצור קשר עם קרן הפנסיה או חברת הביטוח המנהלת את הביטוח הפנסיוני בסמוך למועד שבו הופחת השכר על מנת לוודא מולם שהכיסוי הביטוחי יישמר.

אני עובד במשמרות והמעסיק הודיע לי שכרגע הוא לא משבץ אותי למשמרות. מה אני יכול לעשות?

  • הפסקת השיבוץ של העובד במשמרות לתקופה בלתי מוגבלת יכולה להיחשב כפיטורים או להרעת תנאים שמאפשרת לעובד להתפטר ולהיחשב כמי שפוטר.
  • עם זאת ייתכן שכוונת המעסיק היא להוציא את העובד לחופשה ללא תשלום (חל”ת) עד שהמצב בארץ ישתנה.
  • מומלץ לעובד לפנות את המעסיק ולברר את כוונותיו.

האם למעסיק מותר להוציא את העובדים לחופשה כפויה בשל המצב?

  • בעקרון מעסיק רשאי להוציא את עובדיו לחופשה כפויה ולנכות את ימי ההיעדרות של העובדים ממכסת ימי החופשה השנתית שצברו.
  • עם זאת, אסור למעסיק להוציא עובד לחופשה, אם אין ברשות העובד ימי חופשה הצבורים לזכותו. במקרה כזה יכול המעסיק להוציא את העובד לחופשה, אך חייב לשלם לו שכר מלא עבור ימי החופשה. למידע נוסף ראו חופשה שנתית לעובד שלא צבר מספיק ימי חופשה.
  • מעסיק לא יכול להוציא את עובדיו לחופשה ללא התראה, כלומר עליו להודיע להם זמן מה מראש.
  • אם מדובר בחופשה רצופה שאורכה 7 ימים או יותר, על המעסיק להודיע לעובדים שבועיים מראש. כלומר מעסיק לא יכול להוציא את עובדיו לחופשה, שעולה על שבוע רצוף, במהלך השבועיים הראשונים של מצב החירום.
  • למידע נוסף ראו חופשה ביוזמת המעסיק.

האם מעסיק יכול להוציא את העובד לחופשה ללא תשלום (חל”ת)?

  • מעסיק רשאי להוציא עובד לחופשה ללא תשלום בהסכמת העובד.
  • אם העובד לא מסכים לצאת לחל”ת, והמעסיק מוציא אותו בכל זאת, מדובר בחופשה כפויה, שיכולה להיחשב כפיטורים או עילה להתפטרות.
    • על-פי פסיקת בית הדין הארצי לעבודה, אם מעסיק כופה על עובד חופשה ללא תשלום לזמן ארוך ובלתי מוגבל, הדבר נחשב כפיטורים ועל המעסיק לערוך לעובד שימוע לפני פיטורים ולשלם לעובד פיצויי פיטורים ואת שאר התשלומים שיש לשלם בסיום יחסי עבודה.
    • על-פי פסיקת בית הדין האזורי לעבודה הוצאת עובד לחל”ת כפוי לתקופה מוגבלת, במיוחד בשעת משבר, אינה נחשבת כפיטורים, אלא השעיה של חוזה העבודה. עם זאת, טרם ניתן פסק דין מחייב בבית הדין הארצי לעבודה בסוגיה זו.
    • בכל מקרה, חופשה כפויה ללא תשלום מהווה הרעה מוחשית בתנאי העבודה והעובד יהיה זכאי לפיצויי פיטורים מלאים אם יתפטר בשל ההרעה בתנאים (כאילו פוטר). במקרה זה על העובד חלה חובה ליידע את המעסיק על כוונתו להתפטר עקב ההרעה בתנאי העבודה, ולאפשר לו לחזור בו מכוונתו להוציאו לחל”ת.
  • למידע נוסף ראו חופשה ללא תשלום.

האם המעסיק צריך לקבל אישור מראש ממשרד העבודה כדי להוציא עובדים לחל”ת או להקטין להם את השכר או את היקף המשרה?

  • בעיקרון המעסיק יכול להוציא את העובדים לחופשה ללא תשלום אם העובדים הסכימו לכך, וזאת ללא צורך בקבלת אשור מראש מגורם אחר.
  • למרות זאת, במקרים המפורטים להלן, מעסיק שמעוניין להוציא עובדים לחל”ת, חייב לבקש מראש היתר מיוחד ממשרד העבודה:
    1. העובדת בהיריון ובעלת וותק של 6 חודשים לפחות במקום העבודה (אם הוותק של העובדת קצר יותר, אין צורך בהיתר, אך אסור להוציא אותה לחל”ת מהטעם שהיא בהיריון).
    2. העובדת נעדרת מהעבודה עקב הפלה, ועדיין לא עברו 7 ימים ממועד ההפלה, ואם רופא אישר שעליה להיעדר מהעבודה תקופה ארוכה יותר אז כל עוד לא הסתיימה התקופה הכתובה באישור הרפואי. בכל מקרה לא יותר מ-6 שבועות ממועד ההפלה.
    3. העובד/ת היו בחופשת לידה וחזרה לעבודה, ועדיין לא עברו 60 ימים מהיום שחזרו לעבודה.
    4. העובד/ת היו בחל”ת אחרי חופשת לידה וחזרו לעבודה, ועדיין לא עברו 60 ימים מהיום שחזרו לעבודה.
    5. העובד/ת נמצא/ת במהלכם של טיפולי פוריות או בסמוך לאחר סיומם, כמפורט להלן:
      • אם העובד/ת נעדר/ה מהעבודה בגלל טיפולי הפוריות, אז הצורך בקבלת היתר חל רק במהלך ימי ההיעדרות וב-150 הימים שלאחריהם, ותנאי שמדובר בטיפולי פוריות לקראת 2 לידות לכל היותר בתקופת העסקתם אצל אותו מעסיק (או באותו מקום עבודה) או שמדובר בטיפולים לקראת 2 לידות מבן/בת הזוג הנוכחי.
      • אם העובד/ת לא נעדר/ה מהעבודה, הצורך בהיתר חל עד 150 יום אחרי תחילת הטיפולים, ואם הטיפולים נמשכים מעבר ל-150 יום יש צורך בהיתר כל עוד הטיפולים נמשכים – כל אלה בתנאי שהעובד/ת מועסק/ת לפחות 6 חודשים במקום העבודה, העובד/ת הודיעה למעסיק על הטיפולים ומדובר בטיפולי פוריות לקראת 2 לידות לכל היותר בתקופת העסקתם אצל אותו מעסיק (או באותו מקום עבודה) או שמדובר בטיפולים לקראת 2 לידות מבן/בת הזוג הנוכחי.
    6. העובדים הם הורים מאמצים של ילד עד גיל 10 לפני קבלת הילד לביתם והם עובדים אצל אותו מעסיק לפחות 6 חודשים – הצורך בהיתר הוא מהרגע שהודיעו למעסיק כי הם עתידים לקבל לביתם ילד למטרת אימוץ, עד למועד קבלת הילד או עד לתום תשעה חודשים מהרגע שהם קיבלו הודעה מעובד סוציאלי על כך שהם עתידים לקבל ילד לאימוץ (לפי המוקדם מביניהם).
    7. העובדים הם הורי אומנה, לפני קבלת הילד לביתם והם עובדים אצל אותו מעסיק לפחות 6 חודשים – הצורך בהיתר הוא מהרגע שהודיעו למעסיק כי הם עתידים לקבל לביתם ילד לאומנה לתקופה של 6 חודשים לפחות, עד למועד קבלת הילד או עד לתום תשעה חודשים מהרגע שהם קיבלו הודעה ממשרד הרווחה על כך שהם עתידים לקבל ילד לאומנה (לפי המוקדם מביניהם).
    8. העובדים נמצאים בתהליך של הבאת ילד לעולם בהליך פונדקאות, בתנאי שהם עובדים אצל המעסיק לפחות 6 חודשים – הצורך בהיתר הוא מרגע שהודיעו למעסיק על ההיריון של האם הנושאת (הפונדקאית) ועד שיקבלו את הילד למשמורת.
    9. העובדת שהתה במקלט לנשים נפגעות אלימות ועדיין לא עברו 150 ימים מאז שחזרה לעבודה, ובתנאי שהיא מועסקת במקום העבודה לפחות 6 חודשים.
  • לצורך קבלת ההיתר יש לפנות אל הממונה על העסקת נשים במשרד העבודה. למידע על הליך הגשת הבקשה לחצו כאן.
 
אזהרה
במקרים הנ”ל אסור להוציא את העובדת לחל”ת או להקטין לו את השכר או את היקף המשרה לפני קבלת ההיתר.

אם יצאתי לחל”ת, האם אהיה זכאי לדמי אבטלה?

  • עובדים שהוצאו לחופשה ללא תשלום שלא מיוזמתם לתקופה של לפחות 30 ימים קלנדריים (שכוללים ימי מנוחה שבועית וחגים) זכאים לדמי אבטלה בתנאי שהם עומדים בשאר תנאי הזכאות, כגון: תושבות בישראל (עובדים זרים או פלסטינים אינם זכאים לדמי אבטלה), תקופת אכשרה (עבדו לפחות ב-12 חודשים מתוך 18 החודשים האחרונים גם אם לא עבדו בכל ימי החודש) וגיל מעל 18 ומתחת ל-67.
  • אם נותרו לזכות העובד ימי חופשה צבורים שהוא לא ניצל עדיין, הוא לא יקבל תשלום עבור ימי האבטלה הראשונים, בהתאם למספר ימי החופשה שנותרו לזכותו לפני שיצא לחל”ת. כלומר ממספר הימים שבהם שהה העובד בחל”ת ושעבורם הוא זכאי לדמי אבטלה, יופחתו מספר ימי החופשה הצבורים שהוא לא ניצל, ודמי האבטלה ישולמו לו רק עבור יתרת הימים.
  • מי שהגישו תביעה לדמי אבטלה במהלך 12 החודשים האחרונים וניצלו את כל ימי האבטלה המגיעים להם, יוכלו להגיש תביעה לדמי אבטלה רק לאחר שיעברו 12 חודשים מתחילת תקופת הזכאות הקודמת לדמי אבטלה. אם לא עברו 12 חודשים ונשארו ימי אבטלה שלא נוצלו אפשר להמשיך לקבל דמי אבטלה בלי להגיש תביעה חדשה.

על כמה ימים ישלמו לי?

  • דמי האבטלה משולמים לפי מספר הימים שבהם היה העובד בחל”ת ובתנאי שנרשם בשירות התעסוקה והתייצב בשירות התעסוקה בימים ובשעות שנקבעו לו.
  • אם לפני יציאתו לחל”ת, נותרו לעובד ימי חופשה צבורים שהוא עדיין לא ניצל, הוא לא יקבל דמי אבטלה עבור הימים הראשונים של החל”ת כמספר ימי החופשה הצבורה שהוא לא ניצל. כלומר הוא יהיה זכאי לדמי אבטלה רק לאחר שימים אלה יעברו.
  • בכל מקרה התקופה שעבורה משולמים דמי אבטלה אינה בלתי מוגבלת, ולא ניתן לקבל דמי אבטלה על יותר ממספר ימי האבטלה המירביים הקבועים בחוק, גם אם בפועל העובדים היו בחל”ת או באבטלה במשך תקופה ארוכה יותר.
  • למידע נוסף על אופן תשלום דמי האבטלה ושיעורם ראו דמי אבטלה.
 
שימו לב
ייתכן שעובדים מתחת לגיל 40 שקיבלו דמי אבטלה בתקופת הקורונה, עשויים להיות זכאים לדמי אבטלה חלקיים בלבד, כפי שמוסבר בהמשך.

עובדים מתחת לגיל 40 שקיבלו דמי אבטלה בתקופת הקורונה או לאחריה, וכעת מגישים תביעה לדמי אבטלה

  • עובדים מתחת לגיל 40 שהגישו יותר מתביעה אחת לדמי אבטלה במשך תקופה של 4 שנים, יכולים לקבל דמי אבטלה בכל אחת מהתקופות, בתנאי שמספר הימים הכולל שעבורם הם יקבלו דמי אבטלה במשך כל 4 השנים הללו ביחד לא יעלה על 180% ממספר הימים המירבי.
  • במהלך תקופת הקורונה ניתנו הקלות וניתן היה לקבל דמי אבטלה עבור מספר ימי אבטלה גבוה יותר ממספר הימים המירבי. לצורך הזכאות לדמי אבטלה כעת מי שקיבל בתקופת הקורונה דמי אבטלה עבור מספר ימים העולה על מספר הימים המירבי, ייחשב כמי שניצל רק 100% מימי האבטלה בלבד.
  • מי שבתקופת הקורונה או לאחריה קיבל דמי אבטלה במשך 100% (או יותר) ממספר הימים המירבי, שהוא זכאי להם בהתאם לגילו ולמצבו המשפחתי, יוכל לקבל כעת דמי אבטלה עבור 80% ממספר הימים המירבי. גובה דמי האבטלה שהוא יקבל עבור כל יום יהיה נמוך מגובה דמי האבטלה המירביים.
  • מי שקיבל בתקופת הקורונה או לאחריה דמי אבטלה עבור מספר ימים נמוך ממספר ימי האבטלה המירביים, שהוא היה זכאי להם בהתאם לגילו ולמצבו המשפחתי, יוכל לקבל כעת דמי אבטלה כמפורט להלן:
    1. מספר הימים שעבורם הוא יקבל דמי אבטלה כעת לא יעלה על מספר הימים המירבי, שהוא זכאי להם בהתאם לגילו ומצבו המשפחתי,
    2. מספר הימים שעבורם הוא יקבל דמי אבטלה כעת בצירוף מספר ימי האבטלה שהוא קיבל במהלך הקורונה או לאחריה לא יעלו על 180% ממספר הימים המירבי, שהוא זכאי להם בהתאם לגילו ולמצבו המשפחתי.
    3. גובה דמי האבטלה שהוא יקבל עבור כל יום יהיה נמוך מגובה דמי האבטלה המירביים.
 
דוגמה
  • גבר נשוי בן 36 עם 3 ילדים קיבל דמי אבטלה בתקופת הקורונה החל מ-01.03.2020.
  • מספר הימים המירבי לקבלת דמי אבטלה לאדם במצבו הוא 175 יום.
  • מספר הימים הכולל שעבורם אותו עובד יכול לקבל דמי אבטלה במהלך 4 שנים (מ-01.03.2020 עד 28.02.2024) הוא 315 ימים, שהם 180% ממספר הימים המירבי שהוא זכאי להם (175).
  • אם בתקופת הקורונה קיבל העובד דמי אבטלה עבור 215 יום (יותר ממספר הימים המירבי שהוא זכאי לו) הוא עדיין יחשב כמי שניצל רק 175 ימי אבטלה.
  • אם במהלך מלחמת חרבות ברזל הוא מגיש תביעה חדשה לדמי אבטלה, הוא יוכל לקבל דמי אבטלה עבור 140 ימי אבטלה, שהם 80% ממספר הימים המירבי שהוא זכאי להם.

מה עלי לעשות כדי לקבל דמי אבטלה?

  • יש להירשם בהקדם כדורשי עבודה בשירת התעסוקה.
    • ניתן לבצע את הרישום באמצעות אתר האינטרנט של שירות התעסוקה (ראו הסבר מפורט), ובהמשך להגיש תביעה לדמי אבטלה לביטוח הלאומי.
    • ניתן גם להירשם בשירות התעסוקה ולהגיש תביעה לביטוח הלאומי באמצעות טופס אחד משולב במערכת ההזדהות הלאומית.
  • לאחר הרישום יש להישאר זמינים בטלפון הסלולרי או בדואר האלקטרוני, למקרה ששירות התעסוקה יבקש ליצור קשר.
 
שימו לב
בשל המצב הביטחוני אין צורך להתייצב פיזית בלשכות התעסוקה. מומלץ להתעדכן באתר שירות התעסוקה.
  • כדי לזרז את הטיפול בתביעת בתביעה ולהימנע מדרישת מסמכים מיותרים, יש לוודא שהמעסיק שידר למוסד לביטוח לאומי טופס 100 (ריכוז נתוני שכר) עבור תקופת העבודה ב-12 החודשים האחרונים, שכולל את תאריך הפסקת עבודה ויתרת ימי חופש במועד ההוצאה לחל”ת.
  • אם אין אפשרות שהטפסים יישלחו על ידי המעסיק, יש לצרף לתביעת האבטלה את אחד המסמכים הבאים:
    • אישור המעסיק על תקופת ההעסקה והשכר (בל/1514), חתום בחתימה ובחותמת המעסיק או
    • מכתב על הפסקת עבודה החתום בחתימה וחותמת המעסיק המציין שהעובד הוצא לחל”ת ביוזמת המעסיק, תלושי שכר של 12 חודשי עבודה מתוך 18 החודשים האחרונים שקדמו לרישום בשירות התעסוקה ואת יתרת ימי החופשה של העובד, אם ישנם.
  • למידע על הליך הגשת התביעה לדמי אבטלה לחצו כאן.
 
טיפ
מומלץ להירשם בשירות התעסוקה מיד לאחר הפסקת העבודה ולא להשתהות עם הרישום.

ואם אני לא זכאי לדמי אבטלה, האם אני יכול לקבל עזרה כספית אחרת?

  • מי שלא זכאי לדמי אבטלה בגלל שהוא לא עומד בתנאי הזכאות או ניצל כבר את כל ימי האבטלה שעומדים לרשותו, עשוי להיות זכאי לקצבת הבטחת הכנסה. למידע על תנאי הזכאות ופרטים נוספים ראו:

האם אני צריך לשלם דמי ביטוח לאומי במהלך החל”ת?

  • על המעסיק (לא כולל מעסיק של עובד/ת במשק בית) חלה החובה לשלם את דמי הביטוח הלאומי עבור העובד ב-2 החודשים הקלנדריים המלאים שבהם העובד נמצא בחופשה ללא תשלום.
  • התשלום שעל המעסיק להעביר בכל אחד משני החודשים הראשונים הוא בשיעור 366 ₪ (6.57% משכר המינימום, נכון להיום), אך אם שכרו של העובד בחודש שקדם לחודש שבו הוצא לחל”ת היה נמוך משכר המינימום, התשלום בכל אחד משני החודשים הראשונים יהיה בשיעור 6.57% משכרו.
  • המעסיק רשאי לנכות את הסכומים ששילם מתשלומים עתידיים שמגיעים לעובד.
  • התשלום הוא רק על 2 חודשים קלנדריים מלאים שבהם העובד היה בחופשה. אם הוא עבד בחלק מחודש מסוים, דמי הביטוח הלאומי ינוכו משכרו באותו חודש.
 
דוגמה
  • מעסיק הוציא את העובדים לחל”ת בתאריך 15.10.2023. המעסיק חייב לשלם עבורם את דמי הביטוח הלאומי עבור חודשים נובמבר ודצמבר (שכן בחודש אוקטובר הם עדיין הועסקו, גם אם רק בחלק מהחודש). בנוסף, הוא ינכה ממשכורת חודש אוקטובר את דמי הביטוח הרגילים מהשכר.
  • אם העובדים יוחזרו לעבוד בתאריך 30.11.2023, אין חובה על המעסיק לשלם את דמי הביטוח הלאומי במהלך החופשה מכיוון שב-2 החודשים הללו (אוקטובר ונובמבר) הם עבדו ודמי הביטוח הלאומי נוכו משכרם.

האם הפנסיה שלי תיפגע במהלך החל”ת?

  • במהלך החל”ת המעסיק לא משלם שכר ולא מבצע הפרשות לביטוח הפנסיוני.
  • הפסקת ההפרשות השוטפות לביטוח הפנסיוני עלולה לפגוע בכיסוי הביטוחי של העובד, אולם קרנות הפנסיה וביטוחי המנהלים מאפשרים שמירה על הכיסוי הביטוחי ורצף הזכויות הפנסיוניות במשך מספר חודשים מהרגע שבו הופסקו ההפקדות החודשיות השוטפות.
    • בקרנות הפנסיה הכיסוי ביטוחי ושמירת הוותק ורצף הזכויות יישמרו במשך 5 חודשים.
    • בביטוחי מנהלים יישמרו הזכויות במשך 3 חודשים לאחר הפסקת ההפקדות.
  • מי שהיה מבוטח בקרן פנסיה או ביטוח מנהלים לפני 30.06.2021 זכאי לשמירה אוטומטית של זכויותיו הביטוחיות בביטוח הפנסיוני במשך 12 חודשים.
 
טיפ
מומלץ ליצור קשר עם שירות הלקוחות של קרן הפנסיה או חברת הביטוח שבה מתנהל הביטוח הפנסיוני ולוודא שזכויותיכם נשמרות.

האם הוותק של העובד והזכויות הסוציאליות שלו נפגעות כתוצאה מהיציאה לחל”ת?

  • תקופת החל”ת לא נספרת במסגרת חישוב הוותק של העובד לצורך חישוב זכויות התלויות בוותק כגון: דמי הבראהימי מחלהחופשה שנתית או תקופת ההודעה המוקדמת.
  • היציאה לחל”ת משפיעה באופן חלקי על הזכאות העתידית לפיצויי פיטורים אם בהמשך העובד יפוטר או יתפטר בנסיבות שמזכות בפיצויי פיטורים.
    • יציאה לחל”ת לא מנתקת את רצף העבודה לצורך בדיקת עצם הזכאות לפיצויים בסיום יחסי העבודה. לצורך בדיקה אם העובד הועסק לפחות שנה במקום העבודה יובאו בחשבון תקופות העבודה שלפני החל”ת בצירוף תקופת העבודה שלאחר החל”ת.
    • חלק מתקופת החל”ת (לכל היותר 14 ימים) ייחשב כתקופת עבודה לצורך חישוב סכום הפיצויים (הזכאות לפיצויים מחושבת לפי משך תקופת העבודה. אם העובד יפוטר לאחר יציאתו לחל”ת, והוא צבר ותק של שנה במקום העבודה, 14 ימים מתוך החל”ת ייחשבו כתקופת עבודה שעבורה יש לשלם פיצויי פיטורים).
  • למידע נוסף ראו חופשה ללא תשלום.

האם יש הקלות למעסיקים בתשלומים לביטוח לאומי עקב המצב?

  • עצמאים ששילמו או ישלמו את המקדמות שהיה צריך לשלם ב-15.10.2023 באיחור:
    • יוכלו להגיש בקשה לביטול הקנסות והפרשי הריבית והצמדה.
    • יש להגיש בקשה לביטול הקנסות והפרשי ההצמדה והריבית באמצעות אתר האינטרנט של המוסד לביטוח לאומי, במוקד הטלפוני או בפניה אל הסניף הרלוונטי.
    • מועד התשלום חדש יהיה שבועיים לאחר תום המצב המיוחד בעורף.
  • מעסיקים שנמצאים 40 ק”מ או פחות מרצועת עזה, ושילמו באיחור את המקדמות עבור חודש ספטמבר 2023:
    • יבוטלו להם הקנסות והפרשי הריבית וההצמדה.
    • מועד התשלום חדש יהיה שבועיים לאחר תום המצב המיוחד בעורף.
 
שימו לב
במהלך תקופה זו המוסד לביטוח לאומי לא יבצע עיקולים נגד מי שלא שילם את דמי הביטוח הלאומי.
דף זה מרכז שאלות נפוצות ותשובות לעצמאים ובעלי עסקים עקב המצב המיוחד בעורף שהוכרז במלחמת חרבות ברזל באוקטובר 2023

תוקף האישור לניכוי מס במקור שהיה ברשותי פג. האם ניתן להאריך את האישור?

  • בעקבות המצב הביטחוני רשות המיסים האריכה את תוקפם של אישורי מס במקור שפגו ב-30.09.2023, והם יהיו בתוקף עד ל-30.11.2023.
  • לקוחות שאין ברשותם את האישורים יכולים לפנות למשרד השומה באמצעות מערכת פניות הציבור של רשות המיסים (מפ”ל), או באמצעות מערכת פניות למשרדים, למייצגים שמקושרים לשע”מ.

אני עובד עצמאי. האם אני זכאי לפיצוי על אובדן ההכנסות שלי בימים שבהם לא עבדתי בשל המצב?

  • בעבר נהגה המדינה לפצות בעלי עסקים בגין ההפסדים שנגרמו להם עקב המצב.
  • אם וכאשר ייקבע הסדר פיצוי, אנו נעדכן את המידע באתר.

אני בעל עסק. האם וכיצד אוכל לקבל פיצויים בשל ירידה בהכנסות בגלל המצב?

  • בעלי עסקים שנגרם להם נזק כלכלי בשל מלחמה יוכלו בהמשך להגיש תביעה לקבלת פיצויים בגין הפסד או מניעת רווח כתוצאה ממלחמה, כולל בגין אובדן הכנסות או תשלום שכר לעובדים שנעדרו מהעבודה עקב המצב הביטחוני (נזק עקיף).
  • בעלי עסקים ביישובי ספר בדרום ובצפון בגין נזק עקיף יכולים לבקש כבר עכשיו מקדמות על חשבון הפיצוי על הנזק שנגרם להם:
 
שימו לב
בעבר נקבעו תקנות שהסדירו אלו עסקים זכאים לפיצוי ומהו גובה הפיצוי. אם וכאשר יפורסמו תקנות שיסדירו את קבלת השיפוי במבצע חרבות ברזל אנו נעדכן את המידע באתר.

עקב המצב לא הספקתי להגיש את הדיווח למע”מ ולשלם את המסים עד ה-15 לחודש. האם יש מה לעשות?

  • רשות המסים הודיעה כי מועדי הגשת הדיווח התקופתי לספטמבר 2023 במע”מ, ומועד ניכויים ותשלום מקדמות מס הכנסה יידחו לתאריכים הבאים:
    • עוסקים שמחזור עסקאותיהם לשנת 2022 לא עלה 50 מיליון ש”ח – עד תארך 27.11.2023
    • עוסקים עם מחזור עסקאות גדולים יותר – עד תאריך 26.10.2023.
  • במקביל לא יוטלו קנסות בגין פיגור בהגשת דו”ח, כל עוד הוא יוגש עד תאריך 23.11.2023. יחד עם זאת, יחולו חיובים בגין הפרשי ריבית והצמדה עד למועד התשלום בפועל.
 
טיפ
במקרים חריגים תינתן אפשרות להגיש בקשה פרטנית לביטול הפרשי ריבית והצמדה בצירוף מסמכים תומכים. את הבקשה יש להגיש לרשות המסים.

הקלה מיוחדת למשרתי מילואים ולתושבי הדרום ועוטף עזה

  • מי שגויסו למילואים, וכן תושבי הדרום ועוטף עזה שלא הגישו דיווחים תקופתיים לחודש ספטמבר 2023 במועד, יוכלו לקבל ביטול מלא של קנסות, הפרשי הצמדה וריבית.
  • הטיפול יבוצע באמצעות פניה פרטנית באמצעות ערוצי התקשורת המקוונים.

אם יש לי חוב לרשות המסים, האם ייפתחו נגדי הליכי הוצאה לפועל?

  • רשות המסים הודיעה כי היא לא תפתח הליכי גבייה חדשים בהוצאה לפועל, לא תטיל עיקלוים חדשים ולא תממש עיקולים קיימים – כל אלה עד 20.10.2023.
 
שימו לב
לא מדובר במחיקת הליכים אלא רק בעצירה זמנית של ההליכים. החובות הקיימים ימשיכו לצבור הפרשי ריבית והצמדה.

האם יש אפשרות לקבל דחייה בהגשת הצהרות הון או דוחות שנתיים למס הכנסה?

  • רשות המסים הודיעה על דחייה של מועדי הגשת הצהרת הון ודוחות שנתיים רק למי שמיוצגים על ידי מייצגים (למשל מי שמגיש את הדוחות באמצעות רואה חשבון).
    • דוחות שנתיים לחברות – מועד ההגשה הראשון שנקבע ליום 31.10.23 יידחה ליום 30.11.23.
    • דוחות שנתיים לעצמאים שהם יחידים – מועד ההגשה השני שנקבע ליום 30.11.23 יידחה ליום 31.12.23.
    • הצהרות הון – הצהרות הון שהמועד להגשתן נקבע לתאריך 1.9.23 ואילך יוארך המועד להגשה עד ליום 31.12.23, או עד למועד הגשת הדוחות לשנת 2022 בהתאם להסדר האורכות למייצגים, לפי המאוחר.

האם יש הקלות בתשלומים לביטוח לאומי עקב המצב?

  • עצמאים ששילמו או ישלמו את המקדמות שהיה צריך לשלם ב-15.10.2023 באיחור:
    • יוכלו להגיש בקשה לביטול הקנסות והפרשי הריבית והצמדה.
    • יש להגיש בקשה לביטול הקנסות והפרשי ההצמדה והריבית באמצעות אתר האינטרנט של המוסד לביטוח לאומי, במוקד הטלפוני או בפניה אל הסניף הרלוונטי.
    • מועד התשלום חדש יהיה שבועיים לאחר תום המצב המיוחד בעורף.
  • מעסיקים שנמצאים 40 ק”מ או פחות מרצועת עזה, ושילמו באיחור את המקדמות עבור חודש ספטמבר 2023:
    • יבוטלו להם הקנסות והפרשי הריבית וההצמדה.
    • מועד התשלום חדש יהיה שבועיים לאחר תום המצב המיוחד בעורף.
 
שימו לב
במהלך תקופה זו המוסד לביטוח לאומי לא יבצע עיקולים נגד מי שלא שילם את דמי הביטוח הלאומי.

האם בעל עסק צריך לשלם משכורת לעובד שגויס למילואים עקב המצב הביטחוני?

  • עובדים שכירים המשרתים במילואים זכאים לקבל מהמעסיקים את משכורתם במועד התשלום הרגיל. ההתחשבנות נעשית בין המעסיק למוסד לביטוח לאומי.
  • במקרים מסוימים בעבר נהג המוסד לביטוח לאומי לשלם למעסיקים מקדמה על חשבון תגמולי המילואים המגיעים להם.
  • אם יהיו עדכונים בנושא זה, אנו נעדכן את המידע באתר בהקדם.

בשל המצב הביטחוני והירידה בהכנסות חזרו לי צ’קים, האם הבנק יגביל את החשבון שלי?

  • חוק שיקים ללא כיסוי קובע כי יש להגביל חשבון בנק כאשר 10 צ’קים של החשבון סורבו (חזרו) במהלך תקופה של 12 חודשים, ובתנאי שעברו לפחות 15 ימים בין הסירוב הראשון לסירוב האחרון.
  • במקרים שבהם צ’ק חזר בשל נסיבות של שעת חירום, בעל החשבון רשאי לערער לבית משפט השלום כדי שהצ’ק יוסר מרשימת הצ’קים שחזרו.
  • למידע נוסף ראו ביטול הגבלת חשבון בגין צ’ק שחזר בשל מצב חירום או מצב מיוחד בעורף.

גוייסתי למילואים ולא הספקתי לדווח למע”מ ולשלם את המסים עד ה-15 לחודש. מה עלי לעשות?

  • מי שגויסו למילואים ולא הגישו דיווחים תקופתיים לחודש ספטמבר 2023 במועד, יוכלו לקבל ביטול מלא של קנסות, הפרשי הצמדה וריבית.
  • הטיפול יבוצע באמצעות פניה פרטנית באמצעות ערוצי התקשורת המקוונים של רשות המסים.

גוייסתי למילואים, האם אני יכול לקבל ארכה או עדיפות בהגשת מסמכים ובקשות לרשות המסים?

  • רשות המיסים פתחה ערוץ מקוון לטיפול מהיר בפניות של משרתי מילואים בנושאי שומה, גבייה ואורכות.
  • יש להיכנס למערכת הפניות המקוונת של הרשות, בנושא משני לבחור את האפשרות פניות למתגייסי צו 8 ולצרף לפנייה את הצו שקיבלו.
  • פניות אלו יקבלו עדיפות גבוהה ויטופלו במהירות.

גויסתי למילואים ובשל המצב הביטחוני והירידה בהכנסות חזרו לי צ’קים, האם הבנק יגביל את החשבון שלי?

  • חוק שיקים ללא כיסוי קובע כי יש להגביל חשבון בנק כאשר 10 צ’קים של החשבון סורבו (חזרו) במהלך תקופה של 12 חודשים, ובתנאי שעברו לפחות 15 ימים בין הסירוב הראשון לסירוב האחרון.
  • מי שגויסו למילואים בנסיבות חירום (צו 8) או במצב מיוחד (צו 9) ביום שבו הצ’ק סורב או ב-30 הימים שלפני כן, או שהצ’ק סורב לפני שעברו 15 ימים מהיום ששוחררו מהשירות, רשאים לפנות לבנק ולבקש שיסיר את הצ’ק מרשימת הצ’קים שחזרו.
  • הזכאות לא תחול אם באותה עת היה בחשבון הבנק שלהם שותף שלא גויס ואינו בן/בת זוגם.
  • למידע נוסף ראו ביטול הגבלת חשבון בגין צ’ק שחזר בשל מצב חירום או מצב מיוחד בעורף.

אסור לפטר עובד שנעדר מעבודתו בזמן מצב חירום.

  • אסור לפטר עובד במצב שבו הוא לא יכול להגיע לעבודה בשל הוראות לפי חוק ההתגוננות האזרחית או בעת הכרזה על מצב מיוחד בעורף.
  • אסור לפטר עובד בשל היעדרותו מהעבודה לצורך השגחה על ילדו במקרה שמוסד החינוך בו לומד הילד נסגר בשל הוראה בשעת התקפה או בעת מצב מיוחד בעורף, ומתקיים אחד מהתנאים הבאים:
    • העובד הוא הורה עצמאי (הורה יחיד) או שהילד מצוי בחזקתו הבלעדית.
    • בן הזוג של העובד אינו נעדר מעבודתו או שאינו יכול להשגיח על הילד.
    • במקום העבודה של העובד או של בן זוגו לא נמצא סידור הולם להשגחה על הילד.
  • הזכאות להורה לילד תקפה במקרים הבאים:
    • ילד שגילו עד 14 שנים.
    • ילד עד גיל 21 עם צרכים מיוחדים– לילד לקות משמעותית המגבילה את יכולתו להתנהגות מסתגלת והוא נזקק לחינוך מיוחד.

מי זכאי?

  • כלל ציבור העובדים.

תהליך מימוש הזכות

  • הזכות אמורה להינתן על ידי המעסיקים באופן אוטומטי.
  • במקרה של פיטורים בגין העדרות בשל מצב ביטחוני, עובדים רשאים לתבוע את המעסיקים בבית הדין לעבודה, בבקשה לבטל את הפיטורים, או לחייב את המעסיק לשלם פיצויים בשל פיטורים שנעשו שלא כדין. לבית הדין לעבודה סמכות במקרה זה לפסוק פיצויים אף אם לא נגרם נזק של ממון לעובד. ראו הרחבה בערעור על פיטורים.
  • ניתן להגיש תביעה בנושא זה עד 12 חודשים ממועד הפיטורים.

חשוב לדעת

  • פיטורים בגין היעדרות בשל מצב ביטחוני הינם עבירה שניתן להטיל על המעסיק בגינה קנס על סך 29,200 ₪.
  • עובדים מעוטי הכנסה שפוטרו שלא כדין יכולים לבקש ייעוץ וייצוג משפטי חינם ממשרד המשפטים.
  • החוק אינו מסדיר את התשלום שיש לשלם לעובדים על ימי היעדרותם. לרוב נקבעים הסכמים בין ארגוני המעסיקים לארגוני העובדים המסדירים זאת.
 
שימו לב
בשל המצב הביטחוני בישובי עוטף עזה, שר האוצר ומנהל רשות המסים החליטו להאריך את תוקף התקנות, שאפשרו תשלום פיצויים בגין היעדרות הורים מהעבודה, בגין סגירת מוסדות החינוך ביישובי הדרום, לאור הנחיות פיקוד העורף וזאת במטרה ליצר ודאות להורים. התקנות יחולו על התקופה שבין ה-1 במרץ 2019 ועד ל-30 ביוני 2019, והן מותנות באישור ועדת הכספים של הכנסת.

וובינר בנושא זכויות עובדים ויחסי עבודה בשעת חירום – 18.10.23

המוקד הוקם כדי לתת מענה בנושאים שונים, על פי מצב המלחמה והמצב המיוחד שהוכרז בעורף.

בעקבות המלחמה, שר העבודה ,יואב בן צור, הנחה להקים מוקד ייעודי שייתן מענה בזמן חירום לעובדים במשק. המוקד הוקם מידית כדי לתת מענה בנושאים שונים, על פי מצב המלחמה והמצב המיוחד שהוכרז בעורף. המוקד פועל בימים א׳-ה׳ בין השעות 17:00-09:00 ומאייש עובדים ועורכי דין מתחום דיני העבודה במשרד העבודה, שיענו על שאלות, כאשר המענה אינו מחליף יעוץ משפטי פרטני.  

שר העבודה יואב בן צור: ״לאחר עבודת מטה יסודית עם כלל גורמי המקצוע, משרד העבודה ערוך ומוכן לכלל האתגרים הניצבים בפנינו בעקבות המלחמה. מוקד החירום שהקמנו, יעניק את המידע הדרוש לכל העובדים במשק. בשעה זו שמעסיקים ועובדים נושאים אלינו את עיניהם, חובתנו להיות סלע איתן שמנווט את המשק הישראלי ברגישות ובאחריות״.

מנכ״ל משרד העבודה, ישראל אוזן: ״תפקידנו לתת מענה לעובדים בשגרה ובחירום ולשמור על המשק בפעילות נדרשת. אני מודה לעובדי המשרד שהתגייסו למשימה כדי לתת מענה עבורכם האזרחים.  בשבוע האחרון אנו מעמידים כלים מגוונים לרשות הציבור ובין היתר, מפגשים וירטואליים עם אלפי עובדים ומעסיקים כדי לתת ודאות בימים אלו. אנו מזמינים את הציבור ליצור עמנו קשר״.

עקב המצב המיוחד שהוכרז בעורף, הממונה הראשית על יחסי עבודה במשרד העבודה, עו”ד רבקה ורבנר, מרכזת את המידע החיוני הנדרש בנושא זכויות עובדים.

  • נדגיש כי בכל הקשור לנושא התייצבות לעבודה יש להישמע להוראות פיקוד העורף לפי אזור המגורים.
  • התשובות שלהלן מתבססות על הסכמים, כפי שנקבעו בעבר – בסמוך לסיום תקופות החרום והוראות חוק הגנה על עובדים בשעת חירום וחוק שירות עבודה בשעת חירום.


האם עובדים הנעדרים מהעבודה בשל המלחמה יהיו זכאים לפיצוי בגין היעדרותם?
קביעת הפיצוי וגובהו בעתות ואזורי הלחימה נבחן ומוכרע בדיעבד בדרך כלל בתום התקופה של הכרזה על מצב מיוחד בעורף.
דוגמאות בהן חלה חובת תשלום שכר לעובדים שנעדרו מעבודתם:
בהסכמים והסדרים שגובשו בתקופות לחימה בעבר נקבע כי תושבי יישובים שהיו באזור המוכרז שנעדרו מהעבודה או לא ביצעו את העבודה בימים שבהם היו מקום עבודתו או מקום מגוריו באזור ההכרזה על מצב המיוחד בעורף , יהיו זכאי לשכר ממעסיקם.
למשל, בעניין זה ראו צו הרחבה בעניין הסכם קיבוצי מבצע שומר החומות מיום 21.12.2021, צו הרחבה הסכם קיבוצי בעקבות מבצע עמוד ענן, צו הרחבה להסכם פיצוי לעובדים במבצע צוק איתן וכד’, שם חויבו המעסיקים בדיעבד לשלם שכר לעובדים, שנעדרו מהעבודה בשל הנחיות כוחות הביטחון שלא להגיע למקום העבודה.
כך גם ניתן פיצוי בתקופות הלחימה בבעלות השחר, עופרת יצוקה, בעמוד ענן ובצוק איתן, בכפוף לתנאים, שנקבעו בהסכמים קיבוציים וצווי הרחבה.

עובדים שלכאורה זכאים לפיצוי לפי הסכם, למי יפנו בבוא העת לקבלו?
פיצוי המעסיקים על תשלום השכר יתקבל (בכפוף להסכמות), בעקבות תביעות שיגישו לאוצר, כפי שנקבע בתקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) נזק מלחמה ונזק עקיף (הוראת שעה) התשס”ט 2009. בעבר נקבע בהסכמים קיבוציים שהוסכמו בין העובדים, המעסיקים והממשלה כי המעסיק, שמקום עבודתו היה סגור על פי הוראות פיקוד העורף, ישלם לעובדיו את שכרם הרגיל ויוכל לקבל שיפוי בהתאם להסדרים שנקבעו בחוק מס רכוש וקרן פיצויים.
על אף האמור, יובהר כי נכון למועד זה, לא קיים הסכם עדיין ביחס למבצע “חרבות ברזל”, ועל כן רק בחתימת הסכם קיבוצי, תקום לעובדים זכאות לפיצוי שמקום עבודתם היה סגור בהוראת פיקוד העורף. 

האם ניתן לממש ימי חופשה בעת הלחימה?
עובד הנעדר מהעבודה בנסיבות האמורות, יכול בהסכמה עם המעסיק לממש ימי חופשה, ככל שעומדים לרשותו. 

במידה שבמפעל יש חדר ממוגן, והעובדים בכל זאת לא מגיעים לעבודה?
ככלל, עובדים מוגנים מפיטורים, רק אם הוראות פיקוד העורף אוסרות עליהם להגיע למקום העבודה. במקרים שבהם לא ברור לעובדים אם מקום העבודה מוגן או לא, ניתן לפנות לפיקוד העורף ולברר את ההנחיות. אם על פי פיקוד העורף המפעל נחשב מוגן – אי הגעה למקום העבודה היא על אחריות העובדים.

האם המעסיק יכול לבקש מהעובדים, שנבצר מהם להגיע פיזית למקום העבודה, לעבוד מרחוק בשל מצב החירום?
כן. ההחלטה על עבודה מרחוק נתונה לשיקול דעתו של המעסיק, אלא אם נקבע אחרת בהסכם האישי או הקיבוצי החל על המעסיק. 

האם העובדים יכולים לדרוש לעבוד מרחוק?
כאמור, ההחלטה בדבר עבודה מרחוק היא חלק מהזכות הניהולית של המעסיק. אולם על המעסיק לשקול בתום לב ובאופן ענייני את בקשתו של העובד לעבוד מהבית נוכח הנסיבות הקיימות.

האם עובדים שנעדרו מעבודתם זכאים לפיצוי בשל ההכרח להישאר עם ילדיהם בבית בשל סגירת מוסדות הלימוד עקב המצב הביטחוני?
בעבר, בעקבות הסכמים קיבוצים בין ארגוני המעסיקים והעובדים שהורחבו בצו בידי שר העבודה על כלל העובדים ותקנות מס רכוש עובדים שנאלצו להישאר בבית ולשמור על ילדם (עד גיל 14) בעקבות הודעות פיקוד העורף קבלו תשלום שכרם כאילו עבדו. 
אנו מצויים בעת לחימה וכאמור הנושא יוסדר בדיעבד, כפי שנעשה בעבר. 

האם ניתן להעדר בשל טיפול וחשש על ילדי העובד?
בנוסף, בהתאם לחוק הגנה על עובדים בשעת חירום, חל איסור על מעסיק לפטר עובד שנשאר להשגיח על ילד עד גיל 14 או על ילד עם צרכים מיוחדים עד גיל 21, מפאת סגירת מסגרת חינוכית, בשל הוראה שניתנה עקב מצב מיוחד בעורף, וזאת בכפוף לאחד מאלה:
 הורה עצמאי או שהילד נמצא בחזקתו הבלעדית
שיש לו בן זוג אשר נבצר ממנו להשאר בבית השגיח על הילד.

האם ניתן להעדר מהעבודה במקום בו יש סידור להשגחה על הילד?
במקרה שמקום העבודה של העובד או בת\ן זוגו סיפקו סידור נאות להשגחה על הילד, העובד לא יוכל להעדר מהעבודה ולא תקום לו ההגנה מפני פיטורים. ככל שעובד פוטר בניגוד לחוק, המעסיק חשוף לענישה פלילית והעובד אף רשאי להגיש תביעה לבית הדין לעבודה בשל פיטורים שלא כדין ועל המעסיק יהיה הנטל להוכיח כי הפיטורים היו כדין. בעבר עובדים שנאלצו להישאר בבית ולשמור על ילדיהם בעקבות הודעות פיקוד העורף קיבלו בעבר פיצוי על כך. 

הורים לילדים בני 15 ומעלה שנשארו עמם בבית ולא עבדו, האם זכאים לפיצוי? 
לא. בעבר הפיצוי ניתן להורים לילדים עד 14. הגדרת ילד נקבעה בחוק ההגנה על עובדים לשעת חרום תשס”ו 2006.

אם מקום העבודה עובד כרגיל אך העובדים חוששים להגיע לעבודה. האם יהיו זכאים לשכר?
.מעסיק אינו מחויב לשלם שכר לעובד שלא הגיע לעבודה, במצב שלא נאסר להגיע אליה לפי הנחיות פיקוד העורף. על כן,  מעסיק יכול לדרוש מעובד להגיע למקום העבודה, למעט אם הוראות פיקוד העורף הנחו אחרת במפורש. עם זאת, עובד ומעסיק יכולים להסכים על היעדרות של העובד, בהתאם לימי החופשה שעומדים לרשותו או להסכים כי העבודה תבוצע מרחוק, ככל שהדבר הוסכם ומוסדר במקום העבודה. 

מהן אפשרויות התשלום של מעסיק לעובדיו במפעל שאינו מוגן ושהונחה לא לפתוח אותו?
המעסיק יוכל לקבוע, במקרים המתאימים, כי תתבצע עבודה מרחוק ולשלם לעובדים שכר רגיל. בכל מקרה, יש לפעול בהתאם לחוק ולהסכם הקיבוצי שיושג.
 
מה דינם של עובדים שאינם  מגיעים לעבודה במפעל  שהוכרז “מפעל למתן שירותים קיומיים” או “חיוניים”?
 עובדים במפעלים למתן שירותים קיומיים או מפעלים חיוניים שאושרו ככאלה על ידי הגורם המוסמך לפי חוק שירות עבודה בשעת –חירום, תשכ”ז-1967 והוצאו להם צווי קריאה לשירות עבודה לפי הסמכויות הקבועות בחוק האמור מחויבים להגיע לעבודה ואי הגעה לעבודה מהווה עבירה פלילית. בעקבות המצב המיוחד שהוכרז בעורף, שר העבודה יואב בן צור חתם היום (ש’ 7.10) על צו להחלת פרק ד’ לחוק שירותי עבודה בשעת חירום, לפיו לעובדים במפעלים המספקים מוצרים/ שירותים קיומיים בין היתר: תשתיות, רפואה, חשמל, מים, גז ומזון ניתן להוציא צווי קריאה המחייבים בהגעה למקום העבודה.

האם ניתן לפטר עובדים שאינם מגיעים לעבודה במפעל שאינו ממוגן?
חל איסור לפטר עובדים שהוראות כוחות הביטחון אוסרות עליהם להגיע למקום העבודה. לכן, אם מקום העבודה אינו ממוגן, והוראות פיקוד העורף אוסרות לעבוד בו – אין תוקף לפיטורים, ועובדים שפוטר יכול לדרוש מהמעסיק שלא לפטרו ולפנות לבית הדין לעבודה במקרה שלא עשה כן. מעסיק כאמור, חשוף גם לענישה פלילית. לחוק להגנה על עובדים בשעת חירום.
 
האם מותר לפטר עובדים שקיבלו צו 8?
לא. על פי החוק, אסור למעסיקים לפטר עובדים שנקראו לשירות מילואים במהלך השירות ובמשך 30 יום לאחריו.

האם מותר לפטר עובד עם מוגבלות בשעה שמקום העבודה פתוח?
אין לפטר עובד עם מוגבלות באם הוראות כוחות הביטחון אינן מאפשרות לו להגיע למקום עבודתו. 
 
מה אומר החוק לגבי תשלום שכר לעובדים שלא הגיעו לעבודה בגלל המצב?
ככלל, החוק אינו מחייב מעסיקים לשלם שכר לעובדים שבחרו שלא להגיע לעבודה אלא אם כן מדובר   במקום עבודה שהיה סגור בהתאם להנחיות פיקוד העורף ונקבעה חובת תשלום שכר בהסכמים בין הצדדים ליחסי עבודה או לפי חוק.

במידה שבמפעל יש חדר ממוגן, והעובדים בכל זאת לא מגיעים לעבודה?
ככלל, עובדים מוגנים מפיטורים רק אם הוראות פיקוד העורף אוסרות עליהם להגיע למקום העבודה. במקרים שבהם לא ברור לעובדים אם מקום העבודה מוגן או לא, ניתן לפנות לפיקוד העורף ולברר את ההנחיות. אם על פי פיקוד העורף המפעל נחשב מוגן – אי הגעה למקום העבודה היא על אחריות העובדים.

האם המעסיק יכול לבקש מהעובדים, שנבצר מהם להגיע פיזית למקום העבודה, לעבוד מרחוק בשל מצב החירום?
כן. ההחלטה על עבודה מרחוק נתונה לשיקול דעתו של המעסיק, אלא אם נקבע אחרת בהסכם האישי או הקיבוצי החל על המעסיק. 

האם העובדים יכולים לדרוש לעבוד מרחוק?
כאמור, ההחלטה בדבר עבודה מרחוק היא חלק מהזכות הניהולית של המעסיק. אולם על המעסיק לשקול בתום לב ובאופן ענייני את בקשתו של העובד לעבוד מהבית נוכח הנסיבות הקיימות.


*הממשלה תפעל בהתאם להתפתחויות למתן מענה הולם לעובדים ולמעסיקים.

בשל המצב הביטחוני וההשפעות השונות על שוק העבודה, משרד העבודה קיים וובינר מיוחד בנושא זכויות העובדים בימי מלחמה בו מעסיקים ועובדים מוזמנים לקבל את כל התשובות והמידע ישירות ממנכ”ל משרד העבודה ישראל אוזן ומהממונה הראשית על יחסי עבודה במשרד העבודה, עו”ד רבקה ורבנר.