מאמרים חדשים

AI
עורך ראשי

מנהיגות אתית, תרבות ארגונית וחברה: תפקיד המנכ״ל בעידן של שקיפות, אחריות ו-AI מתפתח

העולם העסקי של העשור הנוכחי מציב בפני מנכ״לים ומנהלים בכירים אתגר מורכב מאי פעם: כיצד לנהל חברה שמבקשת לצמוח, להתייעל ולהגדיל רווחיות – ובאותו זמן להישאר מחויבת לערכים, לאמינות ולתפיסת מנהיגות אתית. בשנים האחרונות התחזק הציפייה החברתית לכך שארגונים יישאו באחריות לא רק כלכלית אלא גם מוסרית. עובדים, משקיעים, צרכנים ורגולטורים בוחנים מקרוב את ההתנהגות הארגונית, את רמת השקיפות ואת האופן שבו הנהלה בכירה מקבלת החלטות המשפיעות על אנשים. במרכז השינוי הזה עומדת המנהיגות האתית – מסגרת פעולה המשלבת עקרונות של יושרה, שקיפות, סולידריות והוגנות. כאשר מנכ״ל מאמץ מודל מנהיגות כזה, הוא אינו מיישם רק קוד התנהגות; הוא מייצר תרבות ארגונית שלמה. בנוסף, בעידן שבו מערכות מבוססות בינה מלאכותית משנות את צורת העבודה, עולה שאלת האחריות האתית: איך מבטיחים שהטכנולוגיה משרתת את האנשים ולא מחלישה אותם? שלושה נושאים ממוקדים משמשים בסיס להבנת המנהיגות האתית המודרנית: שקיפות שכר ודירוג תגמולים לבכירים – והאם מודלים של שקיפות יכולים להתאים לחברות ישראליות. יצירת ערך משותף (CSV) – גישה עסקית שמראה כיצד ארגונים יכולים לשלב רווחיות עם תרומה חברתית אמיתית. מנהיגות מוסרית בעידן של AI – איך שומרים על ערכים כאשר שינוי טכנולוגי מהיר משנה את כללי המשחק. בשלושת התחומים הללו טמונה ההזדמנות לבניית חברה יציבה, אמינה וחדשנית – חברה שבה הקשר בין תרבות ארגונית, אחריות חברתית ומנהיגות עסקית הוא ברור ויישומי. שקיפות שכר ודירוג תגמולים לבכירים – האם זה מתאים לחברות ישראליות היום? הדיון על שקיפות שכר תופס תאוצה ברחבי העולם, אולם בישראל הוא עדיין מורכב יותר. שקיפות שכר מנכ״לים ובכירים נתפסת כחלק ממגמה של הצדקת מבנה התגמול כלפי בעלי עניין, הגברת אמון ציבורי ומניעת פערים בלתי סבירים. מודלים שונים בעולם (כמו בארה״ב ובמערב אירופה) מחייבים חברות לדווח על יחס שכר בין המנכ״ל לעובד הממוצע, ולפעמים גם על מרכיבי שכריים כגון בונוסים, מניות או תגמולים ארוכי טווח. למה שקיפות שכר הפכה לנושא מרכזי? ככל שתרבות העבודה מתקדמת, כך העובדים מצפים להבין כיצד נקבעות רמות שכר והאם יש התאמה בין תרומת העובד לתגמולו. שקיפות מייצרת אמון, ובחברות שבהן היא מיושמת נכון, היא גם מחזקת מחויבות ארגונית. מחקרים מצביעים על כך שעובדים בארגונים שקופים חשים מעורבות גבוהה יותר ורמות נמוכות יותר של חשדנות פנימית. בישראל, הוויכוח על שקיפות שכר מורכב בשל שתי סיבות: שוק עבודה קטן ותחרות על טאלנטים – יש חשש ששקיפות תקטין את היכולת לשמור על גמישות שכרית. פערי תרבות ארגונית – מנהלים ישראלים רבים עדיין רואים בשכר הבכיר נושא פרטי ולא ציבורי. האם זה מתאים לישראל? התשובה: כן – באופן מדורג ומותאם תרבות.מודל שקיפות אינו חייב להיות מוחלט. מנכ״לים יכולים ליישם רמות שקיפות שונות, לדוגמה: שקיפות מבנית (איך נקבע השכר). שקיפות טווחים (אך לא מספרים מדויקים). שקיפות תגמולים משתנים לפי הצלחות ארגוניות. כאשר שקיפות מיושמת נכון, היא הופכת לכלי ניהולי שמחזק את התרבות הארגונית, ובמקביל מצמצמת פערים ואי־אמון. יצירת ערך משותף (CSV) – איך עסקים יוצרים רווחיות והשפעה חברתית גם יחד CSV – Creating Shared Value – הוא מודל עסקי שפותח על ידי פרופ׳ פורטר וקריימר, ומבוסס על גישה פשוטה אך מהפכנית: חברה אינה צריכה לבחור בין רווח לבין תרומה לחברה; היא יכולה לייצר ערך כלכלי על ידי פתרון בעיות חברתיות. לפי ההגדרה האקדמית, CSV הוא תהליך שבו חברה: מזהה צורך חברתי ברור, בונה סביבו הצעת ערך עסקית, ומשלבת אותו באסטרטגיה המרכזית של הארגון. דוגמאות יישומיות ל־CSV בישראל חברות ישראליות רבות מיישמות CSV גם בלי לקרוא לזה בשם: חברות טכנולוגיה המכשירות עובדים מהפריפריה ומגדילות מאגר טאלנטים. חברות תעשייה המשקיעות במיחזור חומרים – ובכך מקטינות עלויות ייצור. חברות שירותים המציעות הכשרות פנימיות ומייצרות מוביליות חברתית שמחזקת את נאמנות העובדים. CSV הוא לא פילנתרופיה. הוא מודל עסקי שבו החברה מרוויחה תוך כדי יצירת תועלת אמיתית לשוק ולחברה. למה CSV קשור ישירות לתרבות ארגונית? תרבות ארגונית ששמה דגש על ערכים, אמינות ורווחת עובדים יוצרת סביבה מתאימה ליישום CSV. עובדים מרגישים שהם חלק מארגון שיש לו משמעות מעבר ליעדים פיננסיים בלבד. מנכ״ל שמוביל CSV למעשה יוצר מסר מנהיגותי חזק: החברה לא רק מוכרת מוצר – היא תורמת לעולם שבו היא פועלת. מנהיגות מוסרית בעידן של AI – איך שומרים על ערכים בארגון משתנה? הופעתה של בינה מלאכותית (AI) שינתה את עולם העבודה: תהליכים מהירים יותר, אוטומציה משמעותית, קבלת החלטות מבוססת נתונים ועוד. אך לצד היתרונות, ה-AI מייצר גם דילמות מוסריות חדשות: פרטיות, שקיפות אלגוריתמית, הטיות לא מודעות, פגיעה אפשרית בתעסוקה, ואחריות כלפי עובדים. מחקרים עדכניים ב־arXiv מציגים כי מנהיגות מוסרית בעידן AI נדרשת להתמודד עם שלושה צירים מרכזיים: שימוש אחראי בטכנולוגיה – אימוץ AI רק כאשר הוא משרת את האדם ולא מחליף אותו באופן לא מבוקר. שמירה על ערכים ארגוניים – גם כשאלגוריתמים מציעים פתרון יעיל יותר אך פחות אנושי. שקיפות כלפי עובדים – הסבר ברור איך ומדוע AI משולב בתהליכים בארגון. מה זה אומר בפועל למנכ״ל? מנכ״ל צריך לבנות מסגרת אתית לשימוש ב-AI: הגדרת גבולות שימוש. בדיקת הטיות אלגוריתמיות. הטמעת תהליכי בקרה אנושיים. קיום דיאלוג פתוח עם עובדים בנוגע לשינויים. מנכ״ל שמוביל תהליך כזה מייצר אמון ומחזק יציבות – גם בתקופות של חדשנות מהירה. הקשר בין מנהיגות אתית לתרבות ארגונית חזקה תרבות ארגונית אינה נוצרת מעצמה. היא מתעצבת דרך פעולות ההנהלה, דרך פרקטיקות יומיומיות ודרך מסרים עקביים. מנהיגות אתית מחזקת את התרבות הארגונית משום שהיא מציבה סטנדרט התנהגות ברור. ברגע שעובדים מרגישים שהנהלה פועלת ביושר, עקביות והוגנות, הם לא רק מבצעים את עבודתם – הם מרגישים שייכות. במקומות שבהם מנהלים משדרים דוגמא אישית, העובדים מאמצים אוטומטית התנהגות תואמת. לעומת זאת, כאשר קיים פער בין הצהרות הנהלה על ערכים לבין המציאות, האמון הארגוני נפגע. במקרים רבים, זהו הרגע שבו עזיבה של עובדים, שחיקה ומורל נמוך מתחילים להתפשט. כיצד מנהיגות אתית בונה אמון? אמון נבנה דרך: עקביות בקבלת החלטות שקיפות לגבי מטרות ופעולות הוגנות בתהליכי קידום ושכר תגמול שמבוסס על ביצועים ולא על פוליטיקה הקשבה אמיתית לעובדים כאשר עובדים מרגישים שהמנכ״ל עומד מאחורי ערכים אלו, התרבות הארגונית מתעצמת. תרבות כזו גם מקדמת חדשנות, משום שעובדים מרגישים בטוחים להביע רעיונות. למה תרבות ארגונית היא מרכיב קריטי ביישום מודלים אתיים? בלי תרבות ארגונית מתאימה, כל יוזמת אתיקה הופכת ל״מסמך על הנייר״ בלבד. תרבות היא הכלי שמאפשר למנהיגות אתית לחיות בשטח: היא יוצרת מסגרת התנהגות מוגדרת. היא מעודדת אחריות אישית. היא מחזקת תהליכי למידה פנימיים. היא מייצרת שפה משותפת בין מחלקות. מנכ״ל שמבין זאת בונה תרבות שמיישמת אתיקה לא באמצעות אכיפה – אלא מתוך מחויבות פנימית של העובדים. השפעת מנהיגות אתית על שוק העבודה הישראלי השוק הישראלי מאופיין בסביבה

קרא עוד »
מיתוג עסקי
עורך ראשי

הדרך של מנכ״לים לבנות מותג אישי וארגוני שמוביל צמיחה עסקית

מנכ״לים בעידן הנוכחי פועלים בתוך מציאות מורכבת, תחרותית ומשתנה במהירות. האופן שבו מנהל בכיר מציג את עצמו ואת החברה שלו הפך לאחד הנכסים העסקיים החשובים ביותר. מיתוג אינו רק תפקידו של מחלקת השיווק; הוא מהות ניהולית המשפיעה על אמון, על ביצועים עסקיים ועל יכולת הארגון לגדול. בעוד שבעבר מיתוג הוגדר כפעולה תקשורתית או עיצובית, כיום הוא נתפס כמערכת אסטרטגית המשלבת ניהול, תרבות, התנהגות ושפה עסקית אחידה. כתוצאה מכך, תפקיד המנכ״ל כמי שמוביל מיתוג אישי וגם מיתוג ארגוני קיבל משמעות חדשה. המנכ״ל הבכיר הוא היום הפנים של החברה. החלטותיו, סגנונו, נוכחותו הדיגיטלית ויכולתו לספר סיפור עסקי מעצב את האופן שבו משקיעים, לקוחות, עובדים ופוטנציאל גיוס טאלנטים תופסים את הארגון. בפועל, מיתוג אישי ניהולי משמש מנוף חשוב ליצירת אמינות ולבניית מערכת יחסים עם קהלים פנימיים וחיצוניים. במקביל, מיתוג ארגוני איכותי מבטיח שלחברה יהיה קול ברור, מסר יציב וזהות עסקית משכנעת. כדי להבין כיצד מנכ״ל יכול להוביל תהליכי שיווק, למצב עצמו כמוביל דרך ולבנות חברה שמצליחה גם בשוק תחרותי, יש לבחון את שלושת ההיבטים המרכזיים: מיתוג אישי ניהולי, שיווק אסטרטגי B2B ו-B2C בהובלת ההנהלה הבכירה, ו-מיתוג ארגוני המושתת על חזון המנכ״ל. שילובם מעניק לארגון יתרון תחרותי ומייצר בסיס לצמיחה ארוכת טווח. המנכ״ל כמיתוג – למה המותג האישי הוא נכס אסטרטגי? מנכ״לים בעידן החדש אינם מנהלים מאחורי הקלעים. הם חלק בלתי נפרד מהנראות של החברה. בעולם שבו לקוחות מחפשים אמון, שקיפות ויציבות, המנכ״ל הופך למוביל דעה. מותג אישי ניהולי חזק תורם לעיצוב תפיסות חיוביות, מסייע בבניית מערכת יחסים מתמשכת ומייצר תחושת אמינות חיונית. כדי לבנות מיתוג אישי אפקטיבי, יש להתמקד בשלושה מרכיבים מרכזיים: נוכחות עקבית, מסר ברור וזהות מנהיגותית. נוכחות עקבית ברשתות מקצועיות יוצרת אמון ומגבירה מוטיבציה של לקוחות להקשיב. מסר ברור הכולל ערכים, תפיסת ניהול ועמדות עסקיות מאפשר קישור ישיר בין דמותו של המנכ״ל לבין החברה. זהות מנהיגותית המתבטאת בסגנון התנהלות, בשקיפות וביצירתיות בונה דימוי מקצועי יציב ומשכנע. איך בונים מותג מנהיגות אישי? פיתוח מותג אישי למנכ״ל הוא תהליך מתמשך. ראשית, על המנכ״ל להגדיר מהם הערכים המרכזיים שמובילים את עבודתו. שנית, עליו לבחון כיצד הערכים הללו באים לידי ביטוי בניהול, בתקשורת ובקבלת החלטות. שלישית, עליו להחליט כיצד להציג זאת לעולם באופן ברור ומובחן. בניית מותג אישי דורשת גם יצירת שפה סדורה בדיגיטל: כתיבה מקצועית, הופעות פומביות, ראיונות, ניתוח מגמות בענף והבעת דעה מקצועית. ככל שהמנכ״ל מייצר ערך אמיתי לקהל היעד, כך המותג האישי שלו נתפס כמוביל ואמין יותר. בנוסף, לשימוש בנתונים, טרנדים ויכולת ניתוח יש השפעה משמעותית על האופן שבו התוכן מתקבל. נוסף לכך, מותג אישי ניהולי חייב להיות קוהרנטי עם ערכי החברה. כאשר קיימת התאמה מלאה בין מה שהמנכ״ל אומר לבין מה שהחברה מבצעת, נוצרות תחושת אמינות וחיבור רגשי. החיבור הזה משפיע לטובה על תדמית החברה ועל האטרקטיביות שלה בשוק. שיווק B2B ו-B2C בהובלת הנהלה בכירה – מה משתנה? ההבדל בין שיווק B2B לשיווק B2C אינו רק בקהל היעד אלא גם במבנה קבלת ההחלטות. בשיווק B2B תהליכי המכירה מורכבים, ארוכים ומושתתים על ידע. לעומת זאת, בשיווק B2C הדגש הוא על חוויית לקוח, מהירות תגובה ומיתוג רגשי. מנכ״ל שמוביל תהליכי שיווק חייב להבין את ההבדלים ולהתאים את האסטרטגיה. בשיווק B2B, לקוחות מחפשים מומחיות, תובנות עמוקות ופתרונות עסקיים. המנכ״ל נדרש להציג את החברה כספקית ידע ולהוביל מיתוג מבוסס תוכן מקצועי. לעומת זאת, בשיווק B2C המנכ״ל מנחה את מחלקת השיווק ליצור חוויות רגשיות וחיבור בין הצרכן לבין ערכי החברה. בתפקידו כראש הפירמידה, המנכ״ל מגדיר את היעדים האסטרטגיים ומבטיח שהשיווק יתמוך ביעדים העסקיים. בנוסף, הוא אחראי ליצירת בהירות בין צוותי הפיתוח, השירות והשיווק, כך שהמסרים יהיו אחידים וייצרו אמון לאורך זמן. מתי מנכ״ל חייב להתערב בשיווק ובמיתוג? ככל שהארגון גדול יותר, כך קיימת סמכות נפרדת לשיווק. אף על פי כן, למנכ״ל יש תפקיד משמעותי בעיצוב התפיסה המותגית ובהבטחת דיוק אסטרטגי. מנכ״ל חייב להיות מעורב כאשר: יש שינוי אסטרטגי מרכזי. מתרחשת כניסה לשוק חדש. נדרשת הגדרה מחדש של ערכי החברה. מבוצע תהליך מיזוג או רכישה. יש צורך בשיקום תדמית בעקבות משבר. מעורבות כזאת אינה רק פונקציה של אחריות; היא קריטית לבניית מותג חזק ולשמירה על אחידות מסרים. מיתוג ארגוני – כשחזון המנכ״ל הופך למציאות עסקית מיתוג ארגוני יעיל משקף את החזון, הערכים והשאיפות של החברה. חזון המנכ״ל הוא שורש המיתוג. כאשר המיתוג בנוי על ערכים ברורים ומבוסס על קו אסטרטגי קבוע, כל חלקי הארגון מציגים תמונה אחידה. המיתוג הארגוני משפיע על מחזורי המכירה, נאמנות לקוחות, תדמית בשוק ויציבות מול משקיעים. המרכיב החשוב ביותר במיתוג ארגוני הוא בהירות. כאשר ארגון יודע לספר בצורה ברורה מה הוא מציע, איך הוא פועל ולמה הוא קיים, הלקוחות מבינים את ערך המוצר. בהירות זו משפרת את המכירות ומחזירה את הארגון למרכז השוק. מיתוג ארגוני חייב להתבסס על מספר אלמנטים: שפה ויזואלית, מסרים אסטרטגיים, ערכים ארגוניים והבטחה ללקוח. כל אלו נשענים ישירות על חזון המנכ״ל, ולכן נדרשת אחידות בין מה שהמנכ״ל אומר ומה שהצוות מבצע. בחינת תרבות ארגונית כמנוף למיתוג תרבות ארגונית היא המנוע האנושי של המיתוג. היא מאפשרת לארגון לפעול בצורה עקבית ומחזקת את חוויית הלקוח. כאשר עובדים מבינים את מטרות הארגון, הם מתקשרים את המסרים בצורה טבעית ומשכנעת. לעומת זאת, כאשר קיימת פער בין הערכים שעליהם מדבר המנכ״ל לבין התנהגות בפועל, הארגון מאבד אמון. לכן, תפקידו של המנכ״ל הוא לבנות תרבות המשקפת את הערכים המרכזיים ומאפשרת לעובדים לחוות אותם ביום־יום. הבנה זו תורמת למיתוג אותנטי ומחזקת את הארגון גם בזמן שינוי. טבלה – השוואה בין מיתוג אישי, שיווק בכיר ומיתוג ארגוני נושא מהות אחריות המנכ״ל השפעה על הארגון מיתוג אישי הצגת סגנון מנהיגות, ערכים ונוכחות יצירת מסר ד consistent, נוכחות מקצועית אמון ויוקרה אישית שיווק B2B/B2C אסטרטגיה מול קהלים שונים הגדרת יעדים, התאמת מסרים גידול במכירות וחיזוק תדמית מיתוג ארגוני שפה, חזון וערכי החברה יצירת כיוון אסטרטגי יציבות וצמיחה ארוכת טווח סיכום למנהלים בכירים ומנכ״לים יש אחריות מרכזית לעיצוב מיתוג אישי, שיווק אסטרטגי ומיתוג ארגוני. שילוב נכון של שלושת הרבדים יוצר ארגון בעל עמוד שדרה ברור, מיקוד עסקי חזק ויכולת לצמוח גם בתקופות של אי־וודאות. כאשר המנכ״ל מפתח מותג אישי מובהק, מוביל שיווק ממוקד ומבוסס נתונים ומייצר מיתוג ארגוני המהווה ביטוי לחזון העסקי, הארגון כולו נהנה מתועלות ארוכות טווח. שאלות ותשובות בנושא מיתוג אישי, שיווק ומיתוג ארגוני למנכ״לים 1מהו מיתוג אישי למנכ״לים ומדוע הוא נחוץ? מיתוג אישי למנכ״ל יוצר זיהוי מיידי עם ערכים, סגנון הנהגה ואמינות. הוא מאפשר לייצר נראות מקצועית ולחזק את מעמד החברה מול לקוחות, משקיעים ועובדים. 2כיצד מיתוג אישי משפיע על תדמית החברה? כאשר המנכ״ל מציג מסרים

קרא עוד »
מדריכים
עורך ראשי

5 השאלות שכל מנכ"ל צריך לשאול את עצמו לפני שהוא נכנס לשנת הכספים החדשה

המעבר לשנת כספים חדשה הוא הרבה יותר מאשר רק הגשת תקציב ודוחות. זה ציון דרך אסטרטגי; רגע קריטי לעצור, להרים את הראש מהשגרה השוטפת ולבחון את המסלול שלכם ואת הארגון שאתם מובילים. כ-MVP של החברה, הלחץ לבנות תוכנית מושלמת הוא עצום. אבל האמת היא, שהתוכנית המושלמת לא מתחילה במספרים. היא מתחילה בחשיבה אסטרטגית מעמיקה. לפני שאתם דנים בהוצאות ובתחזיות, הקדישו זמן לשאלות הבסיסיות, אלו שקובעות את הכיוון עוד לפני שמתחילים לנווט. כמי שמלווה מנכ"לים ומנהלים בכירים, אני מציע לכם לקחת פגישה אחת, רק עם עצמכם, ולענות בכנות על 5 השאלות הללו. שאלה 1: "האם האסטרטגיה שלי עדיין רלוונטי? מהן 3 הראיות לכך?" למה זה חשוב? העולם העסקי משתנה במהירות. מה שעבד לפני שנתיים עלול להיות כבר לא רלוונטי היום. רבים מהמנכ"לים שאני פוגש נופלים למלכוד של "המשך האסטרטגיה המוכרת" רק כי היא נוחה ומובנת, ולא כי היא עדיין הנכונה ביותר. מה לשאול את עצמכם כדי להעמיק: שוק: האם הצרכים של הלקוחות שלכם השתנו? האם יש מגמה חדשה (טכנולוגית, רגולטורית, תרבותית) שעתידה להשפיע עליהם? מתחרים: היכן אתם מפסידים להם? האם נכנס מתחרה disruptor לשוק? מה אתם עושים טוב יותר מהם, והאם זה עדיין משנה ללקוח? ביצועים: מהן 3 ההוכחות (Data) מהשנה החולפת שמראות שהאסטרטגיה הנוכחית מובילה לצמיחה בת-קיימא? אם אין לכם שלוש, זו נורה אדומה. התוצאה: תשובה כנה תחסוך מכם חודשים של תנועה בכיוון שגוי. היא תעזור לכם לתקן מסלול או לאשרר שאתם בדרך הנכונה, אך הפעם מתוך בחירה מודעת, לא מתוך אינרציה. שאלה 2: "מהי נקודת החולשה האסטרטגית הגדולה ביותר של הארגון שלי – ואיך אנחנו מתכוונים להתמודד איתה?" למה זה חשוב? מנכ"לים רבים מתרכזים בחיזוק החוזקות. זה חשוב, אך ההזדמנות האסטרטגית הגדולה ביותר טמונה לרוב בטיפול בנקודות התורפה. האם זו מערכת IT מיושנת? פערי מיומנויות בצוות הניהול? תלות גבוהה מדי בלקוח אחד? תרבות ארגונית שמפחדת מסיכונים? מה לשאול את עצמכם כדי להעמיק: תהליכים: איזה תהליך אחד, אם ישתפר באופן דרמטי, ישנה את כללי המשחק עבור החברה? אנשים: האם יש "צוואר בקבוק" ארגוני – אדם, צוות או מחלקה שמונעים צמיחה? האם יש לכם את האנשים הנכונים בתפקידים הנכונים כדי לממש את האסטרטגיה? כסף: מהו הדבר אחד שגוזל מהחברה שלכם הכי הרבה כסף ללא תמורה הולמת? התוצאה: זיהוי וטיפול מוקדם בנקודת חולשה אחת אסטרטגית יכול למנוע משברים עתידיים ולשחרר פוטציאל צמיחה אדיר. כללו בתוכנית העבודה לשנה הקרובה פרויקט אחד מרכזי שמטפל בדיוק בזה. שאלה 3: "האם הצוות הניהולי שלי מורכב מהאנשים הנכונים כדי להוביל את המהלכים של השנה הבאה?" למה זה חשוב? האסטרטגיה הטובה ביותר בעולם תיכשל אם אין את הצוות שיודע להוציא אותה לפועל. השנה הבאה דורשת יכולות ספציפיות – האם לכל אחד מבכירי הארגון שלכם יש את הכישורים, הגישה והיכולת להוביל את השינוי הנדרש? מה לשאול את עצמכם כדי להעמיק: מיומנויות: אילו כישורים חדשים נדרשים בשנה הקרובה (למשל, ניהול מוצר דיגיטלי, ניתוח Data, מכירות בינלאומית)? למי יש אותם? תרבות והנעה: מי בצוות הניהול שלכם הוא "מגביר עוצמה" (Force Multiplier) ומי הוא "מנפץ מומנטום"? האם הם מחוובים לחזון באותה מידה כמו שאתם? עומק: אם אחד מהם היה עוזב מחר, האם יש לכם מחליף פנימי? אם לא, מדוע? התוצאה: קבלת החלטות אמיצה לגבי הצוות – בין אם זה השקעה בהדרכה, שינוי תפקידים, או בחירה בקשה – תבטיח שהמנוע של הארגון חזק מספיק לדרישות הדרך החדשה. שאלה 4: "איפה אנחנו מייצרים 'תעסוקה עקרה' – עסוקים מאוד אבל לא מתקדמים לעבר המטרות האסטרטגיות?" למה זה חשוב? ארגונים, ובמיוחד כאלה בצמיחה, נוטים לצבור "שכבות" של ישיבות, דוחות ופרויקטים שהיו רלוונטיים פעם אך היום רק גוזלים אנרגיה. מנכ"לים חייבים להיות "המנקים הראשיים" של התעסוקה העקרה. מה לשאול את עצמכם כדי להעמיק: ישיבות: איזו ישיבה קבועה בשבוע שלכם היתה יכולה להיות מייל? איזו ישיבה לא מייצרת החלטות או פעולות? דוחות: איזה דוח שאתם מקבלים על השולחן כבר לא קראתם? מהו הדוח האחד שהכי עוזר לכם לקבל החלטה? פרויקטים: איזה פרויקט רץ רק כי "תמיד רצנו אותו", ללא קשר להשפעה האסטרטגית הנוכחית שלו? התוצאה: ניקוי תעסוקה עקרה משחרר זמן, משאבים ואנרגיה מנטלית של הארגון כולו, ומאפשר מיקוד מחדש במה שבאמת חשוב. שאלה 5: "כמנכ"ל, איזה כישור אחד אני חייב לפתח השנה כדי להוביל את הארגון שלי לשלב הבא?" למה זה חשוב? הצמיחה של הארגון מוגבלת פעמים רבות על ידי הצמיחה של המנכ"ל עצמו. האם אתם עדיים המנכ"ל שהארגון צריך היום, או שאתם מנהיגים עם הכלים של לפני חמש שנים? מה לשאול את עצמכם כדי להעמיק: פערים: האם אני צריך להשתפר בניהול כספים מתקדם? במכירות אסטרטגיות? בניהול של צוות גדול ומבוזר? ביכולת שלי לאצול? למידה: מתי בפעם האחרונה הקדשתי זמן structured ללמידה ולהתפתחות אישית כמנהיג? קבלת החלטות: האם סגנון קבלת ההחלטות שלי מותאם למורכבות ולמהירות שהעסק דורש היום? התוצאה: זיהוי והכרה בצורך האישי שלכם להתפתח הוא סימן לחוזק מנהיגותי, לא לחולשה. כאשר אתם משקיעים בעצמכם, אתם משקיעים בנכס החשוב ביותר של החברה. לסיכום התשובות לשאלות הללו הן הבסיס האמיתי לכל תוכנית עבודה או תקציב שתכינו. הן לא נועדו לספק תשובות קלות, אלא לעורר חשיבה עמוקה ואמיצה. אם אתם מוצאים את עצמכם נאבקים עם חלק מהתשובות, זה סימן שלא צריך להתעלם ממנו.恰恰 במקום הזה – שבין ההבנה שיש מה לשפר לבין הידיעה כיצד לעשות זאת – נמצא הערך האדיר של ליווי חיצוני. אנחנו ב-CEOpro מתמחים בליווי מנכ"לים דרך צמתי מפתח כאלה.אנחנו מזמינים אתכם לשיחת היכרות ללא התחייבות, שבה נוכל לדון בתשובות שלכם לשאלות הללו ולסייע לכם לגבש את האסטרטגיה והתוכנית הפרקטית לשנת הכספים החדשה. לחצו כאן כדי לקבוע שיחה עם מומחה של CEOpro

קרא עוד »
ארכיון מאמרים
דצמבר 2025
א ב ג ד ה ו ש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
28293031  

מעל 1,500 מנכ"לים מעריכים: מצב הכלכלה העולמית ישתפר ב־2024 – פורסם בגלובס

לפי סקר המנהלים הגלובלי של פירמת PwC, ייתכן כי למרות אתגרי השנה האחרונה, 2024 צפויה להיות שנה של צמיחה כלכלית • ציפיות המנכ"לים לגבי האטה כלכלית ירדו וכ-40% מהם צופים שיגדילו את מצבת כוח האדם שלהם בלפחות 5% • בישראל, נכון לעתה, לא ניתן לזהות סימני התאוששות.

בסקר המנכ"לים השנתי שערכה פירמת PwC בין חודש אוקטובר לנובמבר, 4,702 מנכ"לים מ-105 מדינות שונות הצביעו על התפתחויות מעניינות במיוחד הקשורות לאופן בו המנהלים תופסים את שוק העבודה של שנת 2024. "נושאים מהותיים כגון בינה מלאכותית, סייבר ואקלים ממשיכים להעסיק את המנכ"לים, הן מהצורך להמשיך לאמץ ולפתח את הטכנולוגיות הבאות והן מבחינת האתגרים העסקיים, הכלכליים והחברתיים הטמונים בהם", אומר דורון סדן, השותף המנהל של PwC Israel.

אולי יעניין אותך גם.....

שלח/י אלינו את המאמר

פורום המנכ"לים

העלאת קבצים: פורמט word בלבד