המאה ה־21 לא דורשת ממנכ"לים להיות רק חכמים ומהירים – היא דורשת מהם להיות רלוונטיים. מנהיגים שהצטיינו בעבר באופטימיזציה, ניהול מדדים וקיצוץ עלויות, מוצאים עצמם כעת מול אתגר חדש: להבין אנשים, להוביל שינוי, לעורר השראה, ולבנות ארגונים שמוכנים לבלתי צפוי. השאלה שמובילה את המאמר הזה: האם המנכ"ל של העת הזו צריך להיות פחות efficient ויותר human? האם העולם העסקי מוכן לוותר על אוטומציה של ניהול לטובת מנהיגות נוכחת, קשובה וגמישה? מה זה בכלל "רלוונטיות ניהולית"? רלוונטיות ניהולית היא היכולת של מנכ"ל להבין את ההקשר שבו פועל הארגון – תרבותי, טכנולוגי, חברתי ורגשי – ולדייק את הפעולות שלו בהתאם. לא מדובר רק בלבצע את העבודה נכון, אלא לעשות את הדברים הנכונים ברגע הנכון, עבור האנשים הנכונים. 5 מאפיינים של מנכ"לים רלוונטיים קשובים יותר ממכוונים – יודעים לזהות שינויי כיוון מבעוד מועד. מכווני הקשר ולא רק תוצאה – בוחנים השלכות רחבות של החלטות. מניעים שיחה ולא רק ביצוע – בונים אמון דרך דיאלוג פתוח. מקבלים החלטות מתוך ערכים ולא רק מתוך אקסלים – ולא חוששים להאט כדי לדייק. מתמודדים עם מציאות רגשית מורכבת – מבינים שחוסן ארגוני תלוי ברווחה נפשית. מנכ"ל בעידן החדש: דמות מתהווה בעידן שבו מהפכות טכנולוגיות, שינויים דמוגרפיים וציפיות חברתיות משתנים בקצב מסחרר, תפקיד המנכ"ל עובר אבולוציה עמוקה. יותר ויותר מנהיגים נדרשים לא רק לנהל – אלא לעצב מציאות, לא רק להגיב – אלא להקדים תהליכים. מנכ"לים מצליחים כיום פועלים פחות כמקבלי החלטות בודדים, ויותר כמתווכים בין מגמות חיצוניות לערכי ליבה פנימיים. הם אינם "מומחים להכל", אלא אדריכלים של הקשר: כאלה שיודעים לחבר בין צרכים עסקיים לעולם משתנה. הם אלו ששואלים שאלות כמו: איזה ערך אמיתי אנחנו מביאים לעולם? מה נדרש מהארגון כדי לשרוד, לא רק פיננסית – אלא ערכית? האם העובדים מרגישים חלק ממשהו גדול יותר? התשובות לשאלות האלו הן שמגדירות את הרלוונטיות של מנכ"ל בעידן החדש.### טבלה: מיעילות לרלוונטיות פרמטר מנכ"ל יעיל מנכ"ל רלוונטי סגנון קבלת החלטות מבוסס תוצאה מבוסס הקשר וערכים ניהול זמן מיקוד במשימות מיקוד באנשים גישה לצוות מבצע הוראות משתף, מאפשר, סומך מקור סמכות ידע וניסיון נוכחות והשפעה קריטריון הצלחה תפוקה ורווח השפעה ארוכת טווח ומשמעות סיכום העולם משתנה מהר יותר ממה שאנחנו מתכננים. בעידן כזה, מנכ"לים לא יכולים להסתפק ביעילות. הם חייבים להיות רלוונטיים – להבין את רוח הזמן, את נפש האדם, ואת תנועת השוק. השינוי אינו טכני אלא תודעתי: ממנהל לתופעה, מאופטימיזציה לנוכחות.

מבוא בתוך עולם גלובלי של מודלים עסקיים, תרשימי זרימה ושיטות ניהול ממוסדות, מתבלטת תופעה ייחודית: הצלחות עסקיות ישראליות שמתעקשות לא להיכנס לתבנית. מדינת ישראל, על אף גודלה הקטן ואתגריה הביטחוניים והחברתיים, ממשיכה להצמיח מנכ"לים, יזמים וחברות פורצות דרך. השאלה המתבקשת היא: האם קיימת באמת "נוסחת הצלחה ישראלית" – או שמדובר באוסף מיתוסים שאנחנו אוהבים לספר לעצמנו? כדי לנסות ולענות על כך, נבחן סיפורי הצלחה של מנכ"לים מתוך פורום המנכ"לים CEOPRO, נצליב בין מיתוסים נפוצים לבין נתונים ועקרונות ניהוליים, ונציע תובנות המבוססות על המציאות הארגונית בישראל. מיתוס ראשון: הישראלים מצליחים בזכות חוצפה חיובית הדימוי לישראלי נאמרת החוצפה הטובה – לא מפחדים לשאול שאלות, לדלג על היררכיות, לקצר תהליכים ולעגל פינות למען מטרה טובה. המציאות אמנם תעוזה קיימת, אך ההצלחה תלויה בתרגום התעוזה למבנה. לדוגמה, יובל גלאון, מנכ"ל קבוצת נס, מדגיש את השילוב בין חדשנות טכנולוגית לבין בניית תהליכים ברורים ומדידים, שאינם סותרים את הרוח היזמית אלא ממסגרים אותה לכדי תוצאה. תובנה החוצפה לבדה אינה מספיקה. הצלחה ישראלית נולדת כשמנהיג מצליח להפוך תעוזה לאסטרטגיה. מיתוס שני: כל מנכ"ל מצליח התחיל מסטארט-אפ במרתף הדימוי הסיפור הידוע של יזם שמתחיל לבד, עם רעיון גאוני, ומשם בונה אימפריה. המציאות לא כל הצלחה מתחילה בגראז'. אבי פרץ, מנכ"ל פתרונות אפקטיביים, פועל מתוך ניסיון עשיר בליווי אסטרטגי של ארגונים. הוא לא הגיע מעולמות ההייטק או היזמות הפרטית, אלא ייסד חברה אשר מלווה מנכ"לים ובכירים לאורך שנים בשיטות מעשיות ואנליטיות, כולל ניתוחי ביצועים, כלים ניהוליים ומודלים מבוססי נתונים. הצלחתו נובעת מהיכולת לפשט מורכבויות ארגוניות ולהפוך אסטרטגיה לתוכנית יישומית. אבי בעל ניסיון של למעלה מ- 20 שנה בניהול בכיר, עבודה אישית עם מעל 1,000 מנכ"לים בשוק הישראלי וביצוע 2 אקזיטים ( מוצלחים! ) לחברות גדולות במשק הישראלי:קבוצת דוידוף, הבעלים של פמי פרמיום, וקבוצת פורמולה מערכות, הבעלים של ZAP, Sapiens, Matrix, מיכפל ועוד… תובנה מנכ"לים מצליחים בישראל מגיעים ממגוון תחנות – תעשייה מסורתית, שירות ציבורי, או מחקר – ולא רק מהייטק צעיר. מיתוס שלישי: הצלחה ישראלית קורית למרות המערכת הדימוי המוסדות – רגולציה, בירוקרטיה, ממשלה – הם רק מכשול בדרך. המציאות מנכ"לים כמו ערן שוקר מקול המס דווקא משתמשים ברגולציה ככלי לחינוך שוק, בונים סביב המערכת מערכי ידע, ומציעים לציבור יתרון מתוך הבנתה. הניסיון מלמד כי דווקא מי שמכיר את המערכת לעומק – יודע כיצד לרתום אותה לצמיחה ולא להילחם בה. תובנה הצלחה ישראלית נולדת לעיתים דווקא מתוך הבנה עמוקה של המערכת ולא בניגוד לה. מיתוס רביעי: מנהיגות ישראלית לא צריכה תהליך – רק חזון הדימוי בישראל "זורמים" – יש חזון, יש כיוון, הכל מסתדר תוך כדי. המציאות חברות מצליחות בישראל, כולל כאלה שהוקמו על ידי מנהיגים כריזמטיים, מציגות הצלחה עקבית רק כאשר הן מיישמות תהליכים מובנים. דפוס חוזר בסיפורי הצלחה הוא היכולת לשלב בין חזון לבין שליטה תפעולית. כך לדוגמה פועל גם אבי פרץ, שמפתח מתודולוגיות לניתוח ביצועים תוך כדי שמירה על החזון הארגוני. תובנה חזון ללא יישום הוא חלום. תהליך ללא חזון הוא בירוקרטיה. הצלחה דורשת שניהם. טבלה: מיתוסים לעומת מציאות בשטח מיתוס דימוי נפוץ נתון מהשטח (CEOPRO) תובנה מעשית חוצפה ישראלית הישראלי פורץ כל מחסום יובל גלאון מדגיש תהליכים מדידים לצד חדשנות מנהיגות פורצת נבנית בתוך מסגרת יזם מהמרתף כל הצלחה החלה לבד אבי פרץ בונה הצלחות מתוך ייעוץ ארגוני שיטתי קיימת דרך להצלחה גם מתוך מוסדות נגד המערכת הממסד חוסם יוזמה ערן שוקר פועל לצד הרגולציה הבנת המערכת מקדמת יתרון תחרותי אין צורך בתהליך חזון מספיק להצלחה מתודולוגיות CEOPRO מוכיחות אחרת יישום מובנה מייצר עקביות האם יש מכנה משותף ישראלי אמיתי? על אף ההבדלים הבולטים, ניכרים מאפיינים חוזרים בין סיפורי ההצלחה: קצב פעולה מהיר: רוב המנכ"לים מדווחים על החלטות מהירות, רתימת צוותים זריזה ויישום מיידי. גמישות מחשבתית: דילוג בין תחומים, פתיחות לשינוי כיוון תוך כדי תנועה. חיבור ישיר לעשייה: מנכ"לים שמכירים את השטח, לא מנוהלים מגבוה. תרבות של שיחה פתוחה: פחות היררכיה, יותר דיאלוג מקצועי פתוח. בקרה עצמית גבוהה: מנהיגים ישראלים לומדים במהירות, מתמודדים עם כישלונות ומשתפרים מהם. מוכנות להתמודד עם חוסר ודאות: כישורי אלתור וניהול משברים הם מרכיב חוזר. סיכום נוסחת הצלחה ישראלית אינה מסתכמת בקלישאה אחת. היא מורכבת מהיכולת להמיר תעוזה למבנה, להבין את המערכת במקום להילחם בה, ולזהות הזדמנויות דווקא מתוך האתגרים המקומיים. מנכ"לים ישראלים מצליחים בזכות איזון נדיר בין תעוזה לבקרה, בין חדשנות למבנה, ובין חיבור לשטח לבין ראיית-על. המיתוסים אולי מעניקים השראה, אך הנתונים הם שמשרטטים את דפוסי ההצלחה האמיתיים.   אולי יעניין אותך גם….. האם יש דבר כזה 'נוסחת הצלחה ישראלית'? מיתוסים מול נתונים המעבר מ‎־Hero Leadership ל‎־Network Leadership: למי אתה באמת צריך להקשיב במשבר? איך לזהות תבניות שגויות בקבלת החלטות? המדריך למנכ"ל נגד הטיות קוגניטיביות סודות ההצלחה של מנכ"לים ישראלים: המודל המקומי, הדוגמאות והחזון למידה ארגונית ללא היררכיה: פורום המנכ"לים כאלטרנטיבה ניהולית מתקדמת האם יש דבר כזה 'נוסחת הצלחה ישראלית'? מיתוסים מול נתונים 16 יולי 2025 מבוא בתוך עולם גלובלי של מודלים עסקיים, תרשימי זרימה ושיטות ניהול ממוסדות, מתבלטת תופעה ייחודית: הצלחות… קרא עוד » המעבר מ‎־Hero Leadership ל‎־Network Leadership: למי אתה באמת צריך להקשיב במשבר? 07 יולי 2025 בשעת משבר, המנהיגות נבחנת. לעיתים קרובות מדי, האינסטינקט הראשון של מנכ”לים ומנהיגים הוא לשוב ולחפש… קרא עוד » איך לזהות תבניות שגויות בקבלת החלטות? המדריך למנכ"ל נגד הטיות קוגניטיביות 07 יולי 2025 מבוא במהלך הקריירה הניהולית, מנכ”לים מקבלים אלפי החלטות – קטנות כגדולות. לעיתים, למרות מידע מדויק,… קרא עוד » סודות ההצלחה של מנכ"לים ישראלים: המודל המקומי, הדוגמאות והחזון 07 יולי 2025 מבוא בישראל, מדינה דינמית בעלת שוק קטן אך תוסס, מתעצבת דמות המנכ”ל באופן ייחודי. המנכ”לים… קרא עוד » למידה ארגונית ללא היררכיה: פורום המנכ"לים כאלטרנטיבה ניהולית מתקדמת 29 יוני 2025 למידה ארגונית ללא היררכיה: פורום המנכ”לים כאלטרנטיבה ניהולית מתקדמת הקדמה המונח “למידה ארגונית”… קרא עוד »