עצמאים ובעלי עסקים

תוקף האישור לניכוי מס במקור שהיה ברשותי פג. האם ניתן להאריך את האישור?

• בעקבות המצב הביטחוני רשות המיסים האריכה את תוקפם של אישורי מס במקור שפגו ב-30.09.2023, והם יהיו בתוקף עד ל-30.11.2023.
• לקוחות שאין ברשותם את האישורים יכולים לפנות למשרד השומה באמצעות מערכת פניות הציבור של רשות המיסים (מפ”ל), או באמצעות מערכת פניות למשרדים, למייצגים שמקושרים לשע”מ.

אני עובד עצמאי. האם אני זכאי לפיצוי על אובדן ההכנסות שלי בימים שבהם לא עבדתי בשל המצב?

• בעבר נהגה המדינה לפצות בעלי עסקים בגין ההפסדים שנגרמו להם עקב המצב.
• אם וכאשר ייקבע הסדר פיצוי, אנו נעדכן את המידע באתר.

אני בעל עסק. האם וכיצד אוכל לקבל פיצויים בשל נזקים עקיפים שנגרמו לי?

• בעבר נהגה המדינה לפצות בעלי עסקים בגין ההפסדים שנגרמו להם עקב המצב.
• אם וכאשר ייקבע הסדר פיצוי, אנו נעדכן את המידע באתר.

האם בעל עסק צריך לשלם משכורת לעובד שגויס למילואים עקב המצב הביטחוני?

• עובדים שכירים המשרתים במילואים זכאים לקבל מהמעסיקים את משכורתם במועד התשלום הרגיל. ההתחשבנות נעשית בין המעסיק למוסד לביטוח לאומי.
• במקרים מסוימים בעבר נהג המוסד לביטוח לאומי לשלם למעסיקים מקדמה על חשבון תגמולי המילואים המגיעים להם.
• אם יהיו עדכונים בנושא זה, אנו נעדכן את המידע באתר בהקדם.

בשל המצב הביטחוני והירידה בהכנסות חזרו לי צ’קים, האם הבנק יגביל את החשבון שלי?

• חוק שיקים ללא כיסוי קובע כי יש להגביל חשבון בנק כאשר 10 צ’קים של החשבון סורבו (חזרו) במהלך תקופה של 12 חודשים, ובתנאי שעברו לפחות 15 ימים בין הסירוב הראשון לסירוב האחרון.
• במקרים שבהם צ’ק חזר בשל נסיבות של שעת חירום, בעל החשבון רשאי לערער לבית משפט השלום כדי שהצ’ק יוסר מרשימת הצ’קים שחזרו.

זכויות עובדים

האם מותר לפטר עובד בגלל היעדרות ממקום העבודה?

• למעסיק אסור לפטר עובד שנעדר מהעבודה, אם פיקוד העורף אוסר על הגעה למקום עבודתו.
• אם פיקוד העורף לא אוסר על הגעה למקום העבודה, והעובד בחר בכל זאת להיעדר ממקום העבודה, רשאי המעסיק לפטר אותו וגם רשאי לנכות את ימי ההיעדרות משכרו של העובד או ממכסת ימי החופשה שצבר.

האם ניתן להיעדר מהעבודה במפעל חיוני?

• אם מקום העבודה הוכרז על ידי פיקוד העורף כמפעל חיוני, העובד חייב להגיע לעבודה.
• אי-התייצבות לעבודה במקרה כזה עשויה להיות עבירה פלילית.

ילדיי נשארו בבית מכיוון שהמסגרת החינוכית שלהם סגורה בגלל המצב הביטחוני. מה קורה אם איעדר מהעבודה כדי להשגיח עליהם?

• אסור לפטר עובד שנעדר מעבודתו לצורך השגחה על ילדו שנמצא עמו, מכיוון שהמסגרת שבה מבקר הילד סגורה בהוראת פיקוד העורף. ההוראה מתייחסת לילד שגילו עד 14 שנים, או ילד עד גיל 21 שהוא עם צרכים מיוחדים.
• ההגנה מפני פיטורים ניתנת להורה אחד בלבד:
  • אם מדובר בהורה שהוא הורה יחיד, הוא יהיה זכאי להיעדר מהעבודה ולהיות מוגן בפני פיטורים.
  • אם לילד שני הורים, והילד נמצא בהחזקתו הבלעדית של אחד ההורים, זכאי הורה זה להיעדר מעבודתו ולהיות מוגן מפני פיטורים.
  • אם שני ההורים מגדלים את הילד, זכאי רק אחד ההורים להיעדר מעבודתו וליהנות מהגנה מפני פיטורים, וזאת בתנאי שההורה השני הינו עובד שכיר או עצמאי ולא נעדר מהעבודה לצורך השגחה על הילד או במקרה שההורה השני אינו מסוגל להשגיח על הילדים.

• אם הילד הוא מעל גיל 14 (או ילד עם צרכים מיוחדים מעל גיל 21), ההורה אינו זכאי להיעדר על דעת עצמו מהעבודה. במקרה שהעובד נעדר מעבודתו כדי להשגיח על ילד מעל גיל זה, רשאי המעסיק לפטרו וגם לנכות את ימי ההיעדרות משכרו של העובד או ממכסת ימי החופשה שצבר.

האם עובד זכאי לשכר עבור הימים שבהם נשאר בבית בשל סגירת מוסדות הלימוד של ילדיו, גם אם מקום עבודתו לא היה סגור?

• החוק לא מסדיר את סוגיית התשלום להורים שנעדרו מעבודתם בשל סגירת מוסדות החינוך של ילדיהם עקב המצב הביטחוני.
• בעבר נחתמו הסכמים קיבוציים שקבעו הסדרים שונים בעניין תשלום לעובדים ופיצוי למעסיקים.
• אם ייקבעו הסדרים דומים גם בתקופה זו, אנו נעדכן את המידע ברגע שההסדרים יפורסמו.

האם הורה לילד עם מוגבלות שנאלץ להישאר בבית כדי להשגיח עליו, זכאי לשכר עבור ימי היעדרותו מהעבודה?

• ככל שייקבעו הסדרים בנושא זה אנו נעדכן את המידע באתר.

עובדים רבים נעדרים מעבודתם בשעה זו, האם מותר להעסיק את העובדים הקיימים בשעות נוספות?

• במהלך מבצע חרבות ברזל מותר למעסיקים מסוימים להעסיק עובדים במספר שעות נוספות גבוה ממספר השעות הנוספות המותר במהלך ימי שגרה. אפשרות זו ניתנת רק למעסיקים ששעונים על קריטריונים מסוימים.
• מעסיקים בענף השמירה שלא עומדים בתנאים הנ”ל רשאים להעסיק עובד בשעות נוספות בהתאם למגבלות הספציפיות שחלות על עובדים אלה.
• מעסיקים בענפים אחרים שלא עומדים בתנאי ההיתר הנ”ל יכולים להעסיק עובדים בשעות נוספות בהתאם למגבלות הרגילות.

קיבלתי צו 8 וגויסתי למילואים, האם מותר למעסיק לפטר אותי?

• אסור לפטר עובד בשל שירותו במילואים, בשל קריאתו לשירות מילואים או בשל שירותו הצפוי בשירות מילואים. כמו כן אסור לפטר אותו בשל אורך שירות המילואים או תדירות השירות.
• בנוסף אוסר החוק לפטר עובד, מכל סיבה שהיא, בתקופת היותו במילואים.
• אם מדובר בשירות מילואים העולה על יומיים רצופים, אסור לפטר את העובד, מכל סיבה שהיא, גם במשך 30 הימים לאחר תום שירות המילואים, אלא אם ניתן לכך היתר מוועדת התעסוקה במשרד הביטחון.

האם יש הקלות לבני הזוג של משרתי מילואים?

• כל העובדים במשק –
  • כל עובדות והעובדים המועסקים במשרה מלאה ויש להם ילד מתחת לגיל 13, זכאים להיעדר מהעבודה שעה אחת ביום בתקופה שבני/בנות הזוג שלהם יצאו למילואים, אם שירות המילואים נמשך לפחות 5 ימים רצופים.
• עובדי מדינה –
  • עובדי מדינה שבני/בנות זוגם נקראו לשירות מילואים בקריאת פתע זכאים להיעדרות של שעה ביום, לצורך סידורים הכרחיים הנובעים מהקריאה, עד תום שירות המילואים. המעסיק חייב לשלם שכר עבור שעת ההיעדרות ואסור להפחית אותה ממכסת ימי החופשה הצבורים של העובד.
  • עובדי מדינה שבני/בנות זוגם נקראו לשירות מילואים בקריאת פתע עשויים להיות זכאים ליום חופשה בתום שירות המילואים של בן/בת הזוג, מעבר למכסת ימי החופשה השנתית שלהם.

מה קורה כאשר עובד עם מוגבלות אינו יכול לעמוד בהנחיות פיקוד העורף?

• החוק לא קובע הוראות ספציפיות לגבי אנשים עם מוגבלות.
• ככל שייקבעו הסדרים ספציפיים, אנו נעדכן את המידע באתר.

אם מקום העבודה עובד כרגיל אבל העובד פוחד ללכת לעבודה, האם הוא זכאי להגנה כלשהי או לשכר?

• אם הנחיות פיקוד העורף קבעו שבאזור שבו העובד מועסק יש להישאר במרחב מוגן ולא לצאת לעבודה, ועל-פי קביעת פיקוד העורף מקום העבודה אינו מוגן, אזי עובד שנעדר מהעבודה יהיה מוגן מפני פיטורים.
• החוק לא מתייחס כלל לסוגיית תשלום השכר במקרים אלה, והדבר לרוב מוסדר מאוחר יותר באמצעות הסכמים או תקנות.
• אם מקום העבודה נמצא מחוץ לטווח הסכנה, והעובד לא הגיע לעבודה בשל הפחד לצאת מביתו, הוא לא יהיה מוגן מפני פיטורים, והמעסיק יוכל לנכות היעדרות זו מהשכר או ממכסת ימי החופשה השנתית שצבר העובד.

אם מקום העבודה סגור בשל המצב, בשל הנחית פיקוד העורף, האם עובד אמור לקבל שכר או תשלום כלשהו בתקופה זו?

• החוק לא מתייחס לשאלת התשלום לעובד שנעדר מעבודתו עקב המצב הביטחוני.
• ככל שייקבעו הסדרים ספציפיים שיסדירו נושא זה, אנו נעדכן את המידע באתר.

האם למעסיק מותר להוציא את העובדים לחופשה על דעת עצמו בשל המצב?

• בעקרון מעסיק רשאי להוציא את עובדיו לחופשה כפויה ולנכות את ימי ההיעדרות של העובדים ממכסת ימי החופשה השנתית שצברו.
• עם זאת, מעסיק לא יכול להוציא את עובדיו לחופשה באורך שעולה על מכסת הימים הצבורים שעומדים לזכותם (במקרה כזה יכול המעסיק להוציא את עובדיו לחופשה, אך חייב לשלם להם שכר מלא בגין ימים היעדרותם). 
• מעסיק לא יכול להוציא את עובדיו לחופשה ללא התראה, כלומר עליו להודיע להם זמן מה מראש.
• אם מדובר בחופשה שעולה על 7 ימים רצופים על המעסיק להודיע לעובדים שבועיים מראש. כלומר מעסיק לא יכול להוציא את עובדיו לחופשה, שעולה על שבוע רצוף, במהלך השבועיים הראשונים של מצב החירום. אם החליט המעסיק להוציא את עובדיו לחופשה בהתראה קצרה יותר, הוא לא יוכל לנכות את ימי ההיעדרות ממכסת ימי החופשה שצבר העובד.

האם מעסיק יכול להוציא את העובד לחופשה ללא תשלום (חל”ת) ?

• מעסיק רשאי להוציא עובד לחופשה ללא תשלום בהסכמת העובד.
• במהלך החל”ת, לא משלמים לעובדים שכר ולא מנכים להם את ימי החופשה ממכסת ימי החופשה השנתית הצבורה לזכותם.
• אם העובד לא מסכים לצאת לחל”ת, והמעסיק מוציא אותו בכל זאת, מדובר בחופשה כפויה, שיכולה לחשב כפיטורים או עילה להתפטרות.
  • אם מעסיק כופה על עובד חופשה ללא תשלום לזמן ארוך ובלתי מוגבל, הדבר נחשב כפיטורים ועל המעסיק לערוך לעובד שימוע לפני פיטורים ולשלם לעובד פיצויי פיטורים.
  • הוצאת עובד לחל”ת כפוי לתקופה מוגבלת אינה נחשבת פיטורים, אלא השעיה של חוזה העבודה במטרה לשמר את יחסי העבודה ולא לנתקם.
  • בכל מקרה, חופשה כפויה ללא תשלום מהווה הרעה מוחשית בתנאי העבודה והעובד יהיה זכאי לפיצויי פיטורים אם יתפטר בשל ההרעה בתנאים (כאילו פוטר). במקרה זה על העובד חלה חובה ליידע את המעסיק על כוונתו להתפטר עקב ההרעה בתנאי העבודה, ולאפשר לו לחזור בו מכוונתו להוציאו לחל”ת.

אם יצאתי לחל”ת, האם אני זכאי לדמי אבטלה?

• עובדים שהוצאו לחופשה ללא תשלום שלא מרצונם לתקופה של לפחות 30 ימים קלנדריים (שכוללים ימי מנוחה שבועית וחגים).
• העובדים יהיו זכאים לדמי אבטלה בתנאי שיענו על שאר תנאי הזכאות, כגון: תושבות בישראל (עובדים זרים או פלסטינים אינם זכאים לדמי אבטלה), תקופת אכשרה וגיל מעל 18 ומתחת ל-67.
• אם נותרו לזכות העובד ימי חופשה צבורים שהוא לא ניצל עדיין, הוא לא יקבל תשלום עבור ימי האבטלה הראשונים, בהתאם למספר ימי החופשה שנותרו לזכותו לפני שיצא לחל”ת. כלומר ממספר הימים שבהם שהה העובד בחל”ת ועבורם הוא זאי לדמי אבטלה, יופחתו מספר ימי החופשה הצבורים שהוא לא ניצל, ודמי האבטלה ישולמו לו רק עבור יתרת הימים.

מה עלי לעשות כדי לקבל דמי אבטלה?

• יש להירשם כדורשי עבודה בלשכת התעסוקה.
• אפשר לבצע רישום ראשוני באופן מקוון באתר שירות התעסוקה ולהגיע לרישום בלשכת התעסוקה בתוך 14 ימים קלנדריים מהרישום באתר.
• במקביל לרישום בלשכה (ואחרי הרישום הראשוני באתר) אפשר להגיש את התביעה למוסד לביטוח לאומי.
• ניתן גם להירשם בשירות התעסוקה ולהגיש תביעה לביטוח הלאומי באמצעות טופס אחד משולב במערכת ההזדהות הלאומית, ולהתייצב בשירות התעסוקה לאחר מכן.
• לתביעה יש לצרף אישור כי העובד יצא לחופשה ללא תשלום ביוזמת המעסיק.
  • באישור המעסיק יש לציין את תקופת החל”ת הצפויה ואת יתרת ימי החופשה של העובד, אם ישנם.
  • אם העובד ניצל את כל יתרת ימי החופשה שלו לפני היציאה לחל”ת, על המעסיק לציין כי אין לעובד יתרת ימי חופשה.

על כמה ימי אבטלה ישלמו לי?

• דמי האבטלה משולמים כקצבה יומית, המותנית בהתייצבות בלשכת שירות התעסוקה בימים ובשעות שנקבעו לעובד.
• הימים שמשולמים עבורם דמי אבטלה בתקופת החל”ת נספרים בין ימי האבטלה המירביים שלהם זכאי העובד.
• אם נותרו לעובד ימי חופשה, לא ישולמו לו דמי אבטלה עבור הימים הראשונים של תקופת האבטלה, כמספר ימי החופשה שנותרו לו.
  

האם אני צריך לשלם דמי ביטוח לאומי במהלך החל”ת?

• על המעסיק (לא כולל מעסיק של עובד/ת במשק בית) חלה החובה לשלם את דמי הביטוח הלאומי עבור העובד ב-2 החודשים הקלנדריים המלאים שבהם העובד נמצא בחופשה ללא תשלום.
• התשלום שעל המעסיק להעביר בכל אחד משני החודשים הראשונים הוא בשיעור 366 ₪ (6.57% משכר המינימום, נכון להיום), אך אם שכרו של העובד בחודש שקדם לחודש שבו הוצא לחל”ת היה נמוך משכר המינימום, התשלום בכל אחד משני החודשים הראשונים יהיה בשיעור 6.57% משכרו.
• המעסיק רשאי לנכות את הסכומים ששילם מתשלומים עתידיים שמגיעים לעובד.
• התשלום הוא רק על 2 חודשים קלנדריים מלאים שבהם העובד היה בחופשה. אם הוא עבד בחלק מחודש מסוים, דמי הביטוח הלאומי ינוכו משכרו באותו חודש.

• אם החל”ת נמשך יותר מ-2 חודשים קלנדריים מלאים, על העובד לשלם בעצמו את דמי הביטוח הלאומי החל מהחודש השלישי.
  • אם העובד זכאי לדמי אבטלה במהלך החל”ת, הביטוח הלאומי ינכה אוטומטית את דמי הביטוח מדמי האבטלה.
  • עובדת נשואה שאין לה הכנסות, ובן זוגה מבוטח בביטוח לאומי, תהיה פטורה מתשלום דמי הביטוח הלאומי וכן מדמי ביטוח בריאות. הפטור יינתן גם למי שמוכרת במוסד לביטוח לאומי כידועה בציבור של בן זוגה, וכן לבת זוג מאותו מין, שהיא ובת זוגה רשומות כנשואות במרשם האוכלוסין או כידועות בציבור במוסד לביטוח לאומי.

פורסם באתר כל זכות