לוגו רקע כהה
פגישת ייעוץ

מאמרים חדשים

Business team meeting in a glass-walled office while a presenter shows floating charts and graphs to colleagues.
חדשנות
עורך ראשי

מקבץ עדכונים ונושאים חשובים לפורום המנכ"לים

מקבץ עדכונים ונושאים חשובים לפורום המנכ"לים בשבועות האחרונים עלו מספר נושאים בעלי השפעה ישירה על הנהלות בכירות: בינה מלאכותית, תשתיות דיגיטליות, רגולציה, שוק העבודה, יצוא, נדל"ן, ממשל תאגידי ותוכניות ממשלתיות לשנת 2026. עבור מנכ"לים, אלו אינם רק עדכוני רקע. מדובר באיתותים ניהוליים שמחייבים בחינה של אסטרטגיה, תקציב, כוח אדם, טכנולוגיה וניהול סיכונים. 1. בינה מלאכותית הופכת לסוגיה אסטרטגית ברמת הנהלה ממשלת ישראל פרסמה החלטה בנושא האצת הבינה המלאכותית בישראל וביסוס מובילות עולמית. לפי ההחלטה, AI מוגדר כסוגיה אסטרטגית ארוכת טווח, ולא רק ככלי טכנולוגי נקודתי. עבור מנכ"לים, המשמעות ברורה: אימוץ בינה מלאכותית צריך לעבור ממחלקת החדשנות אל שולחן ההנהלה. נדרש מיפוי שימושים, מדיניות שימוש, הכשרת עובדים, הגדרת סיכונים, שמירה על מידע עסקי וניהול שינוי ארגוני. מקור: החלטת ממשלה בנושא האצת בינה מלאכותית בישראל, יוני 2026. למקור המלא 2. תשתיות AI הופכות לשאלת תחרותיות עסקית בכלכליסט פורסם כי שנת 2026 מאופיינת בהשקעות ענק בתשתיות AI, לצד לחץ גובר על מנכ"לים להציג תוצאות. הכתבה מדגישה את הצורך לבחון האם מערכות המידע הארגוניות ערוכות לשימושים מתקדמים של בינה מלאכותית. המשמעות הניהולית היא שאי אפשר להסתפק ברכישת כלים נקודתיים. ארגון שרוצה להטמיע AI ברצינות צריך לבדוק תשתיות נתונים, אבטחת מידע, אינטגרציות, מיומנויות עובדים ויכולת מדידה של החזר השקעה. מקור: כלכליסט, כתבה על תשתיות AI ולחץ עסקי על מנכ"לים בשנת 2026. לקריאת הכתבה 3. ממשל AI במערכת הבנקאית מסמן כיוון לכל המשק סקירת מערכת הבנקאות של בנק ישראל לשנת 2025 מתייחסת לשילוב ראשוני של יישומי AI בתאגידים בנקאיים. לפי הסקירה, בתחילת 2026 הפיקוח על הבנקים מצא כי הגיעה העת לבחון קיום ממשל AI במערכת הבנקאית. גם חברות שאינן בנקים צריכות לשים לב למגמה. כאשר רגולטור מרכזי מתחיל לדבר על ממשל AI, סביר שהנושא יחלחל גם לענפים נוספים. לכן, הנהלות צריכות לבחון מי אחראי על AI בארגון, כיצד מתקבלות החלטות, ומהם מנגנוני הבקרה. מקור: בנק ישראל, סקירת מערכת הבנקאות לשנת 2025. לצפייה בדוח 4. תוכניות העבודה הממשלתיות לשנת 2026 מצביעות על כיווני מדיניות מסמך עיקרי תוכניות העבודה לשנת 2026 מציג את כיווני הפעולה של הממשלה בתחומים שונים, ובהם כלכלה, חברה, תשתיות, חדשנות ושירותים ציבוריים. עבור מנכ"לים, המסמך חשוב משום שהוא מספק תמונה מוקדמת של תחומי השקעה, סדרי עדיפויות ממשלתיים והזדמנויות לשיתופי פעולה. חברות שפועלות בתחומי תשתיות, טכנולוגיה, ייעוץ, הכשרה, תעסוקה ושירותים לעסקים יכולות לזהות בו כיווני צמיחה. מקור: משרד ראש הממשלה, עיקרי תוכניות העבודה לשנת 2026. לפתיחת המסמך 5. תקציב המדינה 2026: מסגרת פיסקלית שמשפיעה על עסקים מסמכי תקציב המדינה לשנת 2026 מציגים את מסגרת ההוצאה, יעד הגירעון וסדרי העדיפויות התקציביים. לפי המסמך, תקרת הגירעון לשנת 2026 נקבעה במסגרת ההתכנסות הפיסקלית. עבור הנהלות, התקציב משפיע על רכש ממשלתי, מיסוי, השקעות, סבסוד, ביקושים במשק ועלות ההון. לכן, מנכ"לים צריכים לעקוב אחר סעיפי תקציב הרלוונטיים לענף שבו הם פועלים. מקור: הצעת תקציב המדינה לשנת 2026. לצפייה בתקציב 6. פיצויים לעסקים בצפון: נושא קריטי לניהול המשכיות עסקית משרד האוצר פרסם עדכון על קידום מתווה פיצויים מלא ומורחב לעסקים בצפון הארץ גם עבור החודשים מאי ויוני 2026. עבור חברות הפועלות באזורי סיכון או מספקות שירותים לעסקים אלה, מדובר בנושא בעל משמעות תזרימית ותפעולית. מנכ"לים צריכים לבחון האם קיימת חשיפה אזורית, האם נדרשת התאמת תחזית הכנסות, ומהם צעדי הגיבוי הנדרשים מול ספקים, עובדים ולקוחות. מקור: משרד האוצר, הודעות דוברות יוני 2026. לעדכוני משרד האוצר 7. שוק העבודה משתנה: עובדים זרים, מחסור בכוח אדם ומבנה העסקה חדש ב-ynet פורסמה כתבה על התרחבות שילוב עובדים זרים בענפים נוספים במשק הישראלי. לפי הכתבה, שוק העבודה משתנה במהירות, וההשפעה עשויה להיות רחבה גם על עסקים שאינם בענפי הבנייה או החקלאות. עבור מנכ"לים, הנושא מחייב חשיבה מחודשת על תכנון כוח אדם, עלויות שכר, זמינות עובדים, הכשרות, ניהול רב-תרבותי ועמידה בדרישות החוק. מקור: ynet, כתבה על מהפכת העובדים הזרים בישראל, מאי 2026. לקריאת הכתבה 8. יצוא לארה"ב ומכסים: סיכון חדש לחברות ישראליות ynet פרסם סקירה שבה נידונה השפעת מדיניות המכסים בארצות הברית על מוצרים ישראליים. לפי הפרסום, חברות קטנות עלולות להיפגע במיוחד משום שהחדירה לשוק האמריקני דורשת השקעה ארוכה בבניית קשרים, הפצה ואמון צרכנים. מנכ"לים של חברות יצוא צריכים לבחון מחדש תמחור, שולי רווח, חלופות שוק, חוזים עם מפיצים, ביטוח סיכוני סחר ותלות בשוק יחיד. מקור: ynet כלכלה, סקירת כתבות נצפות, יוני 2026. לקריאת הסקירה 9. מחירי נדל"ן ויוקר מחיה ממשיכים להשפיע על שכר, גיוס ושימור עובדים בוואלה פורסמה כתבה על מצב הכלכלה ותחושת יוקר המחיה, עם התייחסות לעליות במחירי הדירות באפריל 2026. גם אם מדובר בנתון נדל"ני, ההשפעה על עסקים רחבה: עובדים דורשים שכר גבוה יותר, הוצאות משקי הבית עולות, והצריכה הפרטית מושפעת. עבור הנהלות, המשמעות היא צורך לעקוב אחר השפעת יוקר המחיה על שכר, הטבות, גיוס עובדים, מיקום משרדים ומדיניות עבודה היברידית. מקור: וואלה כסף, מאי 2026. לקריאת הכתבה 10. תגמול בכירים וממשל תאגידי חוזרים לשולחן הדיונים בנק ישראל פרסם ביוני 2026 מחקר בנושא השפעות משניות של חוק שכר הבכירים. הנושא רלוונטי במיוחד לחברות פיננסיות, חברות ציבוריות, דירקטוריונים וחברות שמעצבות מדיניות תגמול ניהולית. מעבר לשאלה המשפטית, תגמול בכירים משפיע על תרבות ארגונית, אמון עובדים, תמריצים, שימור מנהלים ותפיסת הציבור כלפי החברה. מקור: בנק ישראל, רשימת פרסומים ומחקרים, יוני 2026. למחקרי בנק ישראל נושא למה זה חשוב למנכ"לים פעולה מומלצת בינה מלאכותית AI עובר מרמת כלי עבודה לרמת אסטרטגיה ארגונית. למנות בעל אחריות, להגדיר מדיניות ולבנות תוכנית הטמעה. רגולציה וממשל AI רגולטורים מתחילים לבחון שימושים, אחריות ובקרה. ליצור מסמך ממשל AI פנימי ולמפות סיכונים. תקציב המדינה משפיע על מיסוי, ביקושים, רכש ממשלתי והשקעות. לבדוק סעיפים רלוונטיים לענף ולתכנן בהתאם. שוק העבודה מחסור בעובדים ושינויים בהרכב כוח האדם משפיעים על הצמיחה. לעדכן תוכניות גיוס, הכשרה ושימור עובדים. יוקר מחיה ונדל"ן משפיע על שכר, צריכה, גיוס ומיקום פעילות. לבחון מדיניות שכר, הטבות וגמישות תעסוקתית. סיכום למנהלים מקבץ העדכונים האחרון מצביע על מגמה ברורה: שנת 2026 מחייבת מנכ"לים לנהל במקביל טכנולוגיה, רגולציה, כוח אדם, תזרים, תחרותיות וסיכונים חיצוניים. הארגונים שיתקדמו מהר יותר יהיו אלה שיתרגמו את המידע לתוכנית עבודה מעשית: מי אחראי, מה מודדים, איזה תקציב נדרש, ומהם הסיכונים שאסור להתעלם מהם.

קרא עוד »
עורך ראשי יוני 22, 2026
Hebrew headline on left and a modern office scene with a group of professionals around a table viewing a transparent AI data display in the foreground.
AI
עורך ראשי

מנכ"לים מונעי טכנולוגיה: חמשת המאפיינים של מנהיגות בעידן הבינה המלאכותית

  מנכ"לים מונעי טכנולוגיה חמשת המאפיינים של מנהיגות בעידן הבינה המלאכותית · מחקר MIT Sloan Management Review 2025 תקציר מנהלים מהו המחקר? מחקר של MIT Sloan Management Review בשיתוף Accenture, המבוסס על ניתוח 2,660 מנכ"לים בחברות הגדולות בעולם ועל ניסיון מאלפי התקשרויות עם ארגונים. הממצא המרכזי: רק 5.9% מהמנכ"לים הגיעו מרקע טכנולוגי, אך המנכ"לים המצליחים ביותר בעידן ה‑AI הם אלה שטיפחו הבנה טכנולוגית מעמיקה באופן יזום – ללא תלות ברקע הטכני שלהם. חמשת המאפיינים: אימוץ טכנולוגי אישי, הימורים טכנולוגיים נועזים, נתונים כמבדיל אסטרטגי, מוקד משיכה לכישרונות טכנולוגיים, ושותפויות אקולוגיות. המסר למנכ"ל הישראלי: "ניסיון אינו גורל" – כל מנכ"ל יכול להפוך למוביל טכנולוגי באמצעות פיתוח אוריינות דיגיטלית, מעורבות אישית, וחשיבה אסטרטגית. פתיח הבינה המלאכותית משנה את כללי המשחק בכל ענף. השאלה המכרעת היא מה מבדיל בין מנכ"לים שמובילים להצלחה בעידן הדיגיטלי לבין אלו שנשארים מאחור. מאמר המחקר "Five Traits of Tech-Driven CEOs" פורסם ב‑MIT Sloan Management Review באוקטובר 2025. הוא נכתב על ידי Ravi Chanmugam, Michael Lyman ו‑Paul R. Daugherty. המחקר מבוסס על ניסיון מאלפי התקשרויות עם ארגונים מובילים. המחקר מגלה כי רק 5.9% מהמנכ"לים בחברות הגדולות בעולם (2,660 חברות) הגיעו מרקע טכנולוגי. רק 3.2% החזיקו בתפקידים טכניים מובהקים. הניסיון אינו הגורם המכריע. המנכ"לים המצליחים ביותר הם אלה שטיפחו הבנה טכנולוגית מעמיקה באופן יזום. המחקר מתאר דור חדש של מנכ"לים. הם רואים בטכנולוגיה מנוע צמיחה אסטרטגי, לא מרכז עלות או כלי תפעולי. הם בוחנים כיצד מערכות מתקדמות – סוכני AI, רחפנים ורובוטיקה – מגדירות מחדש תעשיות שלמות. הם מפתחים בעצמם את המומחיות להוביל מהפכים טכנולוגיים. מטרת המחקר מטרת המחקר היא לזהות תכונות ויכולות המבדילות מנכ"לים המשתמשים בטכנולוגיה ליתרון אסטרטגי. המטרה היא להבחין בינם לבין אלו שרואים בה כלי תפעולי גרידא. החוקרים מאגודת Accenture מבקשים להעניק למנכ"לים מסגרת מעשית. המסגרת מיועדת לבחינת מוכנותם האישית לעידן החדש. לכל אחד מחמשת המאפיינים מוצעת שאלת מפתח. השאלות משמשות כלי להערכה עצמית ולזיהוי פערים. המחקר נועד להפריך תפיסה רווחת. התפיסה היא שרק מנכ"לים בעלי רקע טכנולוגי יכולים להצליח בעידן ה‑AI. החוקרים מדגישים כי "ניסיון אינו גורל". מנהיגים רבים מטפחים כיום את הידע הנדרש להימורים אסטרטגיים. הם בונים אמון בקרב בעלי העניין. הם דוחפים ארגונים לאזורי צמיחה חדשים. אופן ביצוע המחקר המחקר מבוסס על מתודולוגיה כפולה. הוא משלב מחקר כמותי ואיכותני בהיקף נרחב. 1. מחקר כמותי – ניתוח פרופילים חוקרי Accenture עקבו אחר הביוגרפיות של מנהלים בכירים ב‑Global 3000 מאז 2023. נותחו 2,660 מנכ"לים. המטרה הייתה להעריך את שכיחות המומחיות הטכנולוגית בהנהלה הבכירה. החוקרים בחנו שלושה מדדים: ניסיון בחברת טכנולוגיה, מומחיות עמוקה בתחומים כמו AI או ענן, וניסיון מעשי בתפקיד טכני. לכל מדד נוצרה רשימה ייעודית של חברות, מילות מפתח ותארים. 2. מחקר איכותני – התקשרויות החוקרים הסתמכו על ניסיון מאלפי התקשרויות עם ארגונים ברחבי העולם. הם ליוו מנכ"לים בתהליכי שינוי והתחדשות אסטרטגית. הממצאים האיכותניים אפשרו זיהוי דפוסי התנהגות משותפים. 3. דוגמאות מקרה המחקר מציג דוגמאות קונקרטיות: מנכ"ל רשת קמעונאית גלובלית הפך חנויות למרכזי לוגיסטיקה. הוא הטמיע נתונים באינטראקציות עם לקוחות. Satya Nadella הוביל שינוי תרבותי במיקרוסופט מ-"know it all" ל-"learn it all". Paul Hudson פיתח פלטפורמת AI משולבת בסאנופי. Onur Genç קיצר תהליכי קליטת לקוחות בבנק BBVA מימים לדקות. 5.9%מנכ"לים עם רקע טכנולוגי 3.2%עם ניסיון טכני מובהק 2,660מנכ"לים נותחו ממצאים מרכזיים המחקר מזהה חמישה מאפיינים המבדילים מנכ"לים מונעי טכנולוגיה. להלן פירוט מלא של כל מאפיין: 1. אימוץ טכנולוגי אישי (Personal Embrace) המנכ"לים המובילים משקיעים זמן בלימוד אישי של מערכות AI. הם מבינים כיצד מבני נתונים משפיעים על ביצועי מודלים. הם מיומנים בהבנת סיכונים והזדמנויות. הם משתמשים בטכנולוגיות מתפתחות על בסיס יומיומי. שאלת המפתח: "האם אתה משתמש בטכנולוגיות מתפתחות על בסיס יומיומי כדי ללמוד ולשפר את הדרך שבה אתה עובד אישית?" השינוי התרבותי החזק ביותר מתרחש כאשר האדם הבכיר נראה לומד ומתנסה באופן פעיל. הם מובילים תרבות השואלת: "למה אנחנו לא יכולים להשתמש בטכנולוגיה כדי לשבור מחסום שלא חשבנו שאפשר לשבור?" 2. הימורים טכנולוגיים נועזים (Bold Technology Bets) רוב המנכ"לים דוחפים צוותים לשיפור תפעולי באמצעות טכנולוגיה. מנכ"לים מונעי טכנולוגיה עושים מעשה רדיקלי יותר. הם משתמשים בטכנולוגיה כזרז לחשיבה מחדש על יצירת ערך. הם אינם מסתפקים בדיגיטציה של המודל הישן. שאלת המפתח: "מהם שלושת ההימורים הטכנולוגיים האסטרטגיים שלך?" הם שואלים: "אם היינו מתחילים מאפס, איך היה נראה העסק הזה בעולם טכנולוגי מלידה?" התשובות מובילות לתכנון מחדש של מערכות הליבה. הן משנות את ההיגיון הארגוני. הן יוצרות מנועי צמיחה חדשים. 3. נתונים כמבדיל אסטרטגי (Data as Strategic Differentiator) מנכ"לים כבר אינם יכולים להתייחס לנתונים כקלט להחלטות. נתונים הפכו לנכס האסטרטגי החזק ביותר. הם מסוגלים לפתוח מוצרים, שירותים ומודלי הכנסה חדשים. אסטרטגיית הנתונים חייבת לחיות בחדר ה‑C‑suite. שאלת המפתח: "האם אתה יכול לזהות את הנתונים האסטרטגיים באמת של הארגון שלך – ואת הצעדים שאתה נוקט כדי להאיץ את ערכם?" מנכ"לים מסוימים פועלים כמנהלי נתונים ראשיים בפועל. הם מבינים כיצד לשלב נתונים מובנים, לא‑מובנים, סינתטיים וחיצוניים. 4. מוקד משיכה לכישרונות טכנולוגיים (Tech Talent Magnet) כישרון טכנולוגי הוא "מלך" חדש. חברות מושכות מהנדסים, מדעני נתונים ומומחי AI. הן מושכות מנהלים שיוצרים ערך משבש. כישרון זה רוצה לעבוד על בעיות משמעותיות. הוא רוצה השפעה אמיתית לצד מנהיגים שמעריכים אותו. שאלת המפתח: "מה התפקיד האישי שלך בגיוס ושימור כישרונות טכנולוגיים מובילים?" המנכ"ל אינו יכול להאציל גיוס כישרונות בכירים. בעולם מושפע טכנולוגיה, נדרשת מעורבות ישירה. לפחות פעם בחודש, מנכ"לים צריכים להיפגש עם מנהיגים טכנולוגיים מחוץ לחברה – גם ללא משרה פנויה. 5. שותפויות אקולוגיות (Ecosystem Partnerships) מנכ"לים מובילים כיום אקוסיסטמות, לא רק ארגונים. הם מפתחים פתרונות בשיתוף פעולה. הם משקיעים יחד בחדשנות. הם מעצבים שווקים באמצעות שיתופי פעולה עמוקים. שאלת המפתח: "האם יש לך קשר אישי עם שותפי הטכנולוגיה המובילים שלך, בדומה לקשר שלך עם הלקוחות המובילים שלך?" הם רואים בשותפים שותפים ליצירת חדשנות, לא ספקים. בעולם מורכב ומקושר, אף ארגון לא מפתח את כל היכולות לבדו. חמשת המאפיינים – שכיחות בקרב מנכ"לים מובילים אימוץ טכנולוגי אישי92% הימורים טכנולוגיים נועזים78% נתונים כמבדיל אסטרטגי84% מוקד משיכה לכישרונות70% שותפויות אקולוגיות66% * נתונים מבוססי ניתוח MIT Sloan – שכיחות המאפיין בקרב מנכ"לים מובילי AI תובנות למנכ"ל הישראלי האתגר הייחודי המנכ"ל הישראלי ב‑2025 נמצא בצומת מורכב. ישראל היא "אומת הסטארט‑אפ" עם חדשנות פורצת דרך. היא מתמודדת עם אתגרים גיאו‑פוליטיים, כלכליים וחברתיים. המחקר מציע מסגרת חשיבה למנכ"לים ישראלים – גם ללא רקע טכנולוגי. 1. "ניסיון אינו גורל" רק 5.9% מהמנכ"לים בעולם הגיעו מרקע טכנולוגי. נתון זה מהווה בשורה משמעותית למנכ"לים ישראלים רבים. ההצלחה אינה תלויה ברקע טכני. היא תלויה

קרא עוד »
עורך ראשי יוני 22, 2026
Four coworkers in a bright, modern office sit around a wooden table with laptops and cups, discussing; large Hebrew text overlays the left side of the image.
מחקרים וסקירות
עורך ראשי

מחקר "הדור הבא של המנכ"לים — מנהלים ישראלים מתחת לגיל 40"

פורום המנכ"לים | ceopro.co.il מחקר 2026 מחקר מיוחד | פורום המנכ"לים הדור הבא שלהמנכ"לים הישראלים מנהלים מתחת לגיל 40 — מאיפה הם מגיעים, מה שונה בגישת הניהול שלהם, ומה העובדים דורשים מהם 75% מהכוח העבודה הגלובלי עד 2025 הם מילניאלס מקור: Wowledge, 2023 58% מבני דור המילניום מאמינים ביכולתם להניע שינוי ארגוני מקור: דלויט, 2024 61% מהמנהלים הצעירים מעדיפים מודל עבודה היברידי או מהבית מקור: FlexJobs, 2024 יוני 2026 מחקר שוק פורום המנכ"לים פרק 1 רקע ומניעים — למה המחקר הזה חשוב עכשיו ישראל נמצאת בעיצומו של מעבר דורי בעולם הניהול. בעוד שדור הבייבי-בום ודור X מתקרבים לגיל פרישה, בני דור המילניום (ילידי 1981–1996) ממלאים בהדרגה תפקידי מנכ"ל ומנהיגות בכירה. כבר בשנת 2015, 50% מהתפקידים הניהוליים בארה"ב הוחזקו על ידי מילניאלס — ובישראל מגמה דומה מתפתחת, בפרט בעולם ההייטק וחברות הסטארט-אפ. פרויקט "40 עד 40" של גלובס, שמאתר מנהיגים מבטיחים מתחת לגיל 40 כבר למעלה מ-17 שנים ברציפות, מספק אינדיקציה ברורה: בוגרי הפרויקט הפכו למרכזיים בציבוריות הישראלית — מרקפת רוסק עמינח ועד קירה רדינסקי, מרן בליצר ועד ליעד אגמון. הדור הבא כבר כאן. אנחנו מחפשים את הגורמים שיובילו את ישראל העסקית בעשור הבא — הם נמצאים כבר בתפקידים בכירים, ולרובם לא מלאו עדיין 40 — פרויקט 40 עד 40, גלובס 2024 פרק 2 מאיפה הם מגיעים — פרופיל המנכ"ל הצעיר א. השירות הצבאי כמקפצה אחד המאפיינים הייחודיים לישראל הוא תפקיד השירות הצבאי כבסיס למנהיגות. צעירים ישראלים לומדים לפקד על אנשים כבר בגיל 18–21, ומנסיון זה הם שואבים כלים ניהוליים שחסרים לעמיתיהם בעולם. יחידות מובחרות כמו 8200, ממר"ם וסייבר מהוות "אקדמיה" ניהולית וטכנולוגית שמכשירה עתודת מנהלים ומייסדי סטארטאפ. In Israel, people learn to command squads and platoons at relatively young ages, gaining leadership skills that are critical also when managing companies — The Recursive, 2023 ב. ההייטק כמגרש הכשרה ב-2024 גייסו חברות ישראליות 10.6 מיליארד דולר — עלייה של 31% לעומת 2023. שבעה חדקרנים חדשים נוצרו, וחלקם בניהול מייסדים צעירים מאוד. דוגמה בולטת: שי סנדלר ואלי רוזן, בוגרי יחידה 8200, ייסדו את Vega ב-2024 וסגרו סבב B של 120 מיליון דולר לפי שווי 700 מיליון דולר. ג. הפרופיל המרוכב רקעצבאי-טכנולוגי, יחידות מובחרות השכלהלפחות תואר ראשון, לרוב הנדסה או MBA ניסיון קודםהייטק, לעתים כמנהל ביניים חשיפהבינלאומית — לימודים, לקוחות גלובליים יכולת גיוסמכיר עולם ה-VC מגיל צעיר רשתבנויה מהצבא, מוסיפה עוד בדרך פרק 3 מה שונה בגישת הניהול שלהם א. שטוח, שקוף, שיתופי בניגוד לתפישת הניהול ההיררכי שהיתה נפוצה בדורות קודמים, המנהל הצעיר בנוי אחרת. לפי מחקר אמריקן אקספרס שסקר מעל 2,300 מנהלים גלובליים, המילניאלס מובילים עם דגש חזק על שיתוף פעולה, עבודה מוכוונת מטרה ומבנה ניהולי שטוח יותר. אני לא מייחס חשיבות לגיל. אני רואה בכל העובדים שלנו — בין אם הם מבוגרים או צעירים — כשותפים לרעיון שאנחנו מובילים בחברה — מתן ליברמן, מנכ"ל סטארטאפ ישראלי, מאקו 2022 ב. שקיפות כברירת מחדל המנהל הצעיר גדל בעידן של רשתות חברתיות ושקיפות מלאה — וזה עובר לסגנון הניהולי שלו. לפי מחקר NAFSA מ-2025, המנהל המילניאלי נוטה לשתף את הצוות בהחלטות, באתגרים ובמדדי ביצוע באופן שמנהלים מבוגרים לעתים רואים כ"חשיפת יתר". בחברות ישראליות רבות, All-Hands כל שבועיים עם נתוני הכנסות פתוחים הפך לנורמה. ג. AI כרפלקס, לא כהחלטה PwC כינה את דור המילניום "הדור הראשון שנכנס למקום העבודה עם הבנה טובה יותר של כלי עבודה מרכזיים מאשר מנהלים בכירים". בישראל זה נכון פי כמה — המנהלים הצעירים לא רק מאמצים AI, הם חיים אותו: גיוס עובדים, ניתוח ביצועים, סיכום ישיבות — הכל עם AI משולב. ד. ESG כאג'נדה, לא דקורציה לפי סקר דלויט 2024, קיימות סביבתית היא עדיפות עליונה של מנהלי מילניאלס. בישראל ניתן לראות זאת בגידול בדירוגי מעלה ESG — 155 חברות מדורגות ב-2024. חברות בניהול מנכ"לים צעירים נמצאות לרוב בחזית מדדי הממשל, השקיפות ומדידת ההשפעה. פרק 4 מה הם דורשים מהארגון שלהם א. גמישות אמיתית — לא בשלט 61% מהמילניאלס מעדיפים עבודה מלאה מהבית (FlexJobs, 2024). הפער בין "גמישות" כפי שמנהלים מבוגרים מגדירים אותה לבין מה שהמנכ"ל הצעיר מצפה לה הוא מקור לחיכוך מרכזי. הוא לא רק מצפה לגמישות — הוא בונה תרבות ארגונית שלמה סביבה. מנהל שידבר בכבוד יקבל כבוד מהצד השני ללא קשר לגיל, ומנהל שלא יעשה זאת יתקל בקשיים — רוי ארליך, מנכ"ל ומייסד שותף Enso Security, מאקו 2022 ב. משמעות וחזון — לא רק שכר 88% מהמילניאלס בחרו מעסיק על בסיס ערכי CSR (PwC). המנכ"ל הצעיר לא ייכנס לתפקיד שמנוהל ללא חזון ברור. הוא שואל: "מה אני בונה כאן? איזה שינוי אנחנו מייצרים בעולם?" — ומצפה לתשובות. ג. פיתוח אישי ורשת תמיכה 72% מהמנהלים הצעירים מציינים פיתוח קריירה ולמידה כגורמי שימור מרכזיים (Wowledge, 2025). הם מחפשים מנטורים, פורומים עמיתים וגישה מהירה לידע רלוונטי. ד. בריאות נפשית 50% מהמילניאלס יעזבו תפקיד אם בריאותם הנפשית תיפגע (American Express Survey). המנכ"ל הצעיר רואה בבריאות נפשית נושא לגיטימי לשיח ניהולי — לא עוד טאבו. פרק 5 מה העובדים דורשים מהמנהל הצעיר א. ה"צעיר" לא פוטר מסמכות אחד האתגרים הגדולים ביותר של מנכ"ל צעיר הוא ניהול עובדים מבוגרים ממנו. הניהול הרב-דורי — הובלת Gen Z, מילניאלס, Gen X ובייבי-בום בו-זמנית — הוא מיומנות שאינה נרכשת אוטומטית. Millennial managers often find themselves leading teams comprising individuals from different generations, including older colleagues who may have different work styles, values, and expectations — Wowledge, 2025 ב. ביטחון ויציבות — לצד חדשנות העובד הוותיק מחפש ביטחון. המנכ"ל הצעיר צריך לאזן בין רצונו לשנות ולחדש לבין הצורך של הצוות ביציבות, בתחושת ביטחון ובחוקים ברורים. ג. עקביות בין דיבור ומעשה מנכ"ל שמדבר על Work-Life Balance אבל שולח מיילים ב-11 בלילה מאבד אמינות מהר. האותנטיות היא המטבע של הניהול הצעיר — ובני דור Z רגישים לפער הזה יותר מכל דור קודם. פרק 6 אתגרי הדור הבא חוסר ניסיון בניהול משברים ארוכי טווח וסיטואציות לחץ אמיתי קושי לצבור אמון מול עובדים מבוגרים ושותפים עסקיים ותיקים נטייה לתת עדיפות לחדשנות על פני יציבות תפעולית לחץ מוגבר בשל חשיפה לרשתות חברתיות ועמיתים מצליחים עודף אמביציה שעלול לפגוע בהתמדה ארוכת טווח ניהול רב-דורי — לנהל בו-זמנית Gen Z, מילניאלס, Gen X ובייבי-בום מה פורום המנכ"לים יכול להציע פורום המנכ"לים של אבי פרץ נולד מתוך הצורך לתת למנכ"לים ישראלים מקום לשתף, ללמוד ולגדול ביחד. הדור הצעיר של המנכ"לים — שרוצה שקיפות, עמיתים ולמידה מהירה — הוא קהל יעד טבעי: חיבור לרשת מנכ"לים מנוסים שיכולים לשמש מנטורים שיח מקצועי מהשטח, לא תיאוריות אקדמיות מרחב

קרא עוד »
עורך ראשי יוני 22, 2026
קטגוריות
ארכיון מאמרים
יוני 2026
א ב ג ד ה ו ש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
282930  
תמונה של עורך ראשי

עורך ראשי

ארכיון המחבר

תואר אקדמי וניסיון: תנאי הסף למינוי מנכ"ל – פורסם בכלכליסט

ועדת המינויים הפועלת בשירות המדינה, בראשות הנציב פרופ' דניאל הרשקוביץ ושני נציגי ציבור, היא זו שדנה בפניות של השרים למינויי מנכ"ל במשרדם. ויש גם חריגים.

ועדת המינויים הפועלת בשירות המדינה בראשות הנציב פרופ' דניאל הרשקוביץ ושני נציגי ציבור היא זו שדנה בפניות של השרים למינויי מנכ"ל במשרדם.
 
ישנם כמה תנאי סף לכהונת מנכ"ל שאמורים להוות חיץ בפני המינויים הפוליטיים.

לפי החלטה שהתקבלה בעבר בממשלה, מועמד כשיר להתמנות כמנכ"ל במשרד ממשלתי בהתקיים שני תנאים: האחד, הוא בעל תואר אקדמי ממוסד להשכלה גבוהה המוכר על ידי המועצה להשכלה גבוהה בישראל או המקביל לה בארץ בה נרכש ואושר כשקול לתואר מהתארים האקדמיים הנהוגים בישראל על ידי האגף להערכת תארים מחו"ל.

התנאי השני: הוא בעל ניסיון בתפקידים ניהוליים בכירים בשירות הציבורי או בתאגיד בעל היקף עסקים ואו פעילות משמעותיים, או שהוא בעל ניסיון בתפקיד בכיר אחר בתחום פעילותו העיקרית של המשרד שבו הוא מיועד לכהן כמנכ"ל או בכל תפקיד רלבנטי אחר.
 

פורסם בכלכליסט

לכתבה המלאה לחצו כאן

אולי יעניין אותך גם.....

שלח/י אלינו את המאמר

פורום המנכ"לים

העלאת קבצים: פורמט word בלבד