מודלים גמישים של עבודה מתייחסים לשיטות העסקה ושגרות עבודה שאינן מתבססות על נוכחות קבועה במקום העבודה או שעות עבודה קשיחות. מגמה זו צברה תאוצה בעשור האחרון, ובמיוחד לאחר מגפת הקורונה, שהדגימה את האפשרות לשמור על פרודוקטיביות גבוהה גם מחוץ למסגרת העבודה המסורתית.

מודלים אלו מספקים לארגונים ולעובדים גמישות רבה יותר, מפחיתים עלויות תפעול ומסייעים בשימור עובדים, תוך שהם מאתגרים את האופן שבו מעריכים את תפוקתם. נסקור את המודלים המרכזיים ונדון בהשפעתם על פרודוקטיביות העובדים, ביצועי הארגון ורווחת העובדים.

מודלים מרכזיים של עבודה גמישה

עבודה היברידית

מודל העבודה ההיברידי משלב בין עבודה מהמשרד לעבודה מהבית או ממקומות אחרים. לעיתים, העובדים מקבלים גמישות לבחור את ימי העבודה מהמשרד, ולעיתים נקבעות מסגרות קבועות, למשל שלושה ימים במשרד ושני ימים מהבית.

יתרונות:

שימור איזון בין עבודה לחיים פרטיים.
חיסכון בזמן ובעלויות נסיעה.
שיפור שביעות הרצון של עובדים.

אתגרים:

צורך בפתרונות לניהול צוותים מרחוק.
פגיעה באינטראקציות בלתי פורמליות בין עובדים.
אתגרי אבטחת מידע וניהול משימות.

שבוע עבודה מקוצר

במסגרת מודל זה, שבוע העבודה מצומצם לארבעה ימים במקום חמישה, כאשר השכר נותר ללא שינוי או מותאם בהתאם למודל העסקה. במדינות שונות ובחברות שונות נערכו ניסויים לבחינת ההשפעה של קיצור שבוע העבודה, והממצאים הראו כי לעיתים קרובות אין ירידה בפרודוקטיביות – ולעיתים אף נרשמת עלייה בתפוקה.

יתרונות:

שיפור איכות החיים והבריאות הנפשית של העובדים.
העלאת מוטיבציה ופרודוקטיביות.
הפחתת עומס תשתיות במשרדים.

אתגרים:

התאמת עומס העבודה לפרק זמן קצר יותר.
יצירת מודל תגמול שיצדיק את הצמצום בשעות.
התנגדות מצד לקוחות או שותפים עסקיים הפועלים במודל רגיל.

העסקה גמישה

מודל זה כולל העסקה של עובדים במשרות חלקיות, חוזים זמניים, עבודה פרויקטלית או אפשרויות עבודה עצמאיות. מודל זה מתאפשר תודות להתפתחות כלכלת הפרילנסרים והאפשרות לעבוד מהבית באמצעות כלים טכנולוגיים מתקדמים.

יתרונות:

התאמת כוח העבודה לצרכים משתנים של הארגון.
הרחבת מאגר הכישרונות הזמין לחברה.
חיסכון בעלויות תעסוקה ופחות מחויבות חוזית.

אתגרים:

קושי בהטמעת תרבות ארגונית בקרב עובדים זמניים.
חשש מהיעדר נאמנות של עובדים לפרויקטים ארוכי טווח.
חוסר יציבות תעסוקתית עלול להוביל לשחיקה מהירה.

מחקרים תומכים בפרודוקטיביות גבוהה יותר במודלים גמישים של עבודה

מודלים גמישים של עבודה אינם רק מגמה עולמית אלא מגובים בנתונים אמפיריים המוכיחים את השפעתם החיובית על פרודוקטיביות הארגון. מחקרים רבים שנערכו בשנים האחרונות מראים כי כאשר עובדים מקבלים שליטה רבה יותר על שעות העבודה שלהם ועל מקום העבודה, הם מפגינים רמות גבוהות יותר של ריכוז, יעילות ושביעות רצון. הנה כמה דוגמאות מחקריות התומכות במסקנה זו:

מחקר של אוניברסיטת סטנפורד (2021)
מחקר רחב היקף שנערך על ידי אוניברסיטת סטנפורד מצא כי עבודה היברידית – שילוב של עבודה מהמשרד ומהבית – הגבירה את הפרודוקטיביות של העובדים ב-13% בהשוואה לעובדים שעבדו מהמשרד בלבד. הסיבות לכך כללו הפחתת היעדרויות, איזון טוב יותר בין עבודה לחיים פרטיים ויכולת להתמקד במשימות ללא הפרעות מהמשרד.
ניסוי שבוע עבודה מקוצר בבריטניה (2022)
ב-2022, 61 חברות בבריטניה השתתפו בניסוי של שבוע עבודה בן 4 ימים, ללא הפחתת שכר. תוצאות הניסוי הצביעו על כך ש-86% מהחברות דיווחו על שיפור בפרודוקטיביות או על יציבות בתפוקה, ללא ירידה בביצועים. בנוסף, 91% מהעובדים דיווחו כי הם חוו הפחתה ברמות הלחץ ושביעות רצון גבוהה יותר מהעבודה.
ניסוי של חברת מיקרוסופט ביפן (2019)
מיקרוסופט יפן ניסתה מודל של שבוע עבודה בן 4 ימים, שבו העובדים עבדו מיום שני עד חמישי בלבד, תוך שמירה על אותה רמת שכר. תוצאות הניסוי הראו עלייה של 40% בפרודוקטיביות, לצד ירידה של 23% בעלויות האנרגיה וצריכת הנייר במשרד. העובדים דיווחו על רמות גבוהות יותר של מוטיבציה ויעילות.
מחקר של חברת גוגל (2023)
גוגל, שנחשבת לאחת מחלוצות העבודה הגמישה, ביצעה מחקר מקיף על ההשפעה של עבודה היברידית על פרודוקטיביות העובדים. המחקר מצא כי עובדים שהיו להם לפחות יומיים קבועים לעבודה מהבית דיווחו על שביעות רצון גבוהה יותר, נטייה נמוכה יותר לעזוב את מקום העבודה ויכולת גבוהה יותר לשלב יצירתיות עם משימות שגרתיות.
מחקר של אוניברסיטת הרווארד (2020)
מחקר שבחן את הקשר בין שעות עבודה גמישות לפרודוקטיביות מצא כי עובדים שעבדו לפי מודל העסקה גמישה (עבודה בשעות לא קבועות על בסיס תפוקות) הצליחו להגדיל את התפוקה האישית שלהם ב-15% לעומת

איזון בין יעילות ארגונית לרווחת עובדים

עובדים שמרגישים שליטה וגמישות בזמנם נוטים להיות מרוצים יותר ולחוות פחות שחיקה. כתוצאה מכך, גם תחלופת העובדים קטנה והארגון חוסך בעלויות גיוס והכשרה מחדש.

פחות זמן עבודה = יותר תפוקה?

המודל המסורתי של 9 שעות עבודה ביום הולך ונבחן מחדש. מחקרים מראים כי שעות עבודה מרובות אינן תמיד מתורגמות לפרודוקטיביות גבוהה יותר, שכן קיימת ירידה ביעילות לאחר מספר שעות מסוים.

כיצד ליישם עבודה גמישה בארגון?

כדי ליישם מודל גמיש באופן מוצלח, יש צורך להגדיר יעדים ברורים, לקבוע מנגנוני מעקב ולוודא ששקיפות ותקשורת ברורה נשמרות. להלן מספר שלבים ליישום מודל זה:

ניתוח והתאמת המודל לסוג הארגון – בחינת צרכים ומאפייני התעשייה.
הגדרת יעדים ומדדי הצלחה – למשל, תפוקה, שביעות רצון עובדים ושימור לקוחות.
שימוש בכלים טכנולוגיים לניהול עבודה מרחוק – פלטפורמות כמו Microsoft Teams, Slack ו-Zoom.
תמיכה וליווי מנהלים ועובדים – הכשרות לשימור תפוקה גבוהה וניהול עצמי אפקטיבי.
מעקב שוטף ושיפורים בהתאם – ביצוע הערכות תקופתיות והתאמות נדרשות.

סיכום

המעבר למודלים גמישים של עבודה הוא כבר לא בגדר ניסוי – הוא מציאות חדשה בעולמות העבודה. ארגונים שמאמצים גישות אלו בהצלחה נהנים מפרודוקטיביות גבוהה יותר, שביעות רצון עובדים משופרת והפחתת עלויות תפעול. עם זאת, כדי לממש את היתרונות, יש צורך בתכנון נכון, שימוש בטכנולוגיות מתקדמות והתאמה לצרכים של העובדים ושל הארגון.

האם זה העתיד של עולם העבודה? הסימנים מראים שכן.