חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
דף הבית » חרבות ברזל » “חרבות ברזל” ריכוז עדכונים נכון ל01.11.23

“חרבות ברזל” ריכוז עדכונים נכון ל01.11.23

דף הבית » חרבות ברזל » “חרבות ברזל” ריכוז עדכונים נכון ל01.11.23
רשות המיסים
משרד הכלכלה והתעשייה
רשויות נוספות - הודעות לעיתונות
חרבות-ברזל-8.png
פיקוד העורף
פרסומים בתקשורת
ביטוח לאומי
משרד העבודה
מאמרים
וידיאו
תוכן עניינים
משרד הכלכלה והתעשייה

בעקבות המצב הביטחוני פתח משרד הכלכלה ותעשייה את מוקד הכלכלה והתעשייה, אשר ייתן מענה מהיר לצרכים שיעלו מהתעשייה והעסקים. מספרו של המוקד: 6150*.

מוקד החירום של משרד הכלכלה והתעשייה זמין לכם במספר 6150*. המוקד פעיל 24 שעות ביממה.

המוקד פועל בתיאום עם כל הגורמים הרלוונטיים, כדי להעמיד לרשות מגזר התעשייה והעסקים מענה מהיר לשם המשך תפקודם באופן רציף. כמו כן, המוקד זמין להעניק כל מידע וסיוע שיידרש.

בעקבות המצב הביטחוני, פועל משרד הכלכלה והתעשייה להמשך פעילותו התקינה של המשק, התעשייה והעסקים, והמשך האספקה הסדירה של המוצרים והשירותים החיוניים שבאחריות המשרד.

כלל שירותי המשרד פועלים וניתן לפנות, באמצעות המוקד, לגורמי המשרד השונים – מינהל תעשיות; הממונה על חוקיות היבוא; הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים; מינהל סחר חוץ; אגף מסחר ושירותים ועוד.

 

דוברות משרד האוצר: החשב הכללי מודיע על הקלות לעסקים קטנים ובינוניים במסגרת הקרן להלוואות בערבות מדינה 

במטרה לסייע בהתמודדות עם הקשיים התזרימיים שנובעים כתוצאה ממלחמת “חרבות ברזל”, הודיע היום (ה’) החשב הכללי במשרד האוצר, יהלי רוטנברג, על שורת הקלות במסגרת הקרן להלוואות בערבות מדינה.

להלן פירוט הצעדים:

  1. דחיית תשלומי קרן ההלוואה (גרייס): כל עסק אשר קיבל הלוואה במסגרת הקרן להלוואות בערבות מדינה יהיה רשאי לקבל דחייה על תשלומי קרן ההלוואה לתקופה של עד 3 חודשים. במהלך תקופת הגרייס ישלם הלווה את תשלומי הריבית על ההלוואה בלבד. לשם דחיית תשלומי קרן ההלוואה מתבקש העסק ליצור קשר עם נותן האשראי ממנו התקבלה ההלוואה.

  2. התאמת בטוחות: כל עסק יהיה רשאי לבקש שחרור יחסי של הבטוחה שהועמדה כנגד ההלוואה בערבות מדינה, כך שהיא תותאם לאחוז שנקבע בהוראות הביצוע, ובלבד שבמועד הגשת הבקשה ההלוואה שולמה כסדרה. לשם התאמת הבטוחות מתבקש העסק ליצור קשר עם נותן האשראי ממנו התקבלה ההלוואה.

  3. הגשת דוחות כספיים: עסקים המבקשים להגיש בקשה לקבלת הלוואה בערבות מדינה ואין ברשותם נכון למועד ההגשה דוחות כספיים מבוקרים לשנת 2022, יהיו רשאים להגיש כחלופה מאזן בוחן מלא ודוחות מע”מ לשנת 2022.

כלל ההקלות המפורטות לעיל יהיו בתוקף עד ל-7 בדצמבר 2023.

אגף החשב הכללי ממשיך לעקוב באופן שוטף אחר התפתחות הלחימה והשפעתה על פעילותם של העסקים הקטנים והבינוניים, זאת במטרה לסייע ככל הניתן במתן פתרונות לאתגרים עמם הם מתמודדים בתקופה קשה זו.

קישורים ועדכונים להתמודדות בחירום

מוקדי חירום

פיצויים

סיוע והקלות

מפעלים חיוניים והעסקת עובדים

שימו לב: בקשה לתשלום מקדמות לבעלי עסקים ביישובי ספר בדרום ובצפון הארץ

מערכת של רשות המסים המאפשרת להגיש הודעה על נזק ולבקש מקדמה עבור “נזק עקיף” שנגרם להם במלחמת חרבות ברזלעוד לפני הגשת התביעה.

פיצויים בגין נזק ישיר ונזק עקיף

נזק ישיר לעסק

במקרה של נזק ישיר לעסק, כתוצאה מפגיעה פיזית יש לפעול באופן הבא: 

לפנות לקרן לפיצויים ברשות המיסים  4954* תוך מקסימום שבועיים מקרות הנזק. נציגי מס רכוש ברשות המסים, יעריכו את הנזק ויסבירו כיצד להגיש תביעה.  

  • אין לפנות ציוד, מלאי, פסולת או כל חפץ זר שנמצא בבית המגורים או בעסק, ללא תיאום מוקדם עם נציגי מס רכוש.
  • אין לערוך תיקונים ללא תיאום עם נציג מס רכוש.
  • טופס תביעה בגין נזק ישיר

מסמכים שיש להכין לצורך הפיצויים

חשוב: הנחיות נציגי מס רכוש גוברות על רשימה זו

  1. רשימת הציוד או המלאי שנפגע.
  2. דוחות כספיים או מסמכים, שמראים כי הציוד או המלאי שייך לכם (חשבוניות רכישה, דוחות מלאי מאושרים על ידי רואה חשבון ואחרים).
  3. אישורי מס הכנסה על ניכוי מס במקור.
  4. צילום צ’ק או אישור מהבנק, על ניהול חשבון בנק על שם הניזוק.
  5. יש להעביר לשמאים המועסקים על ידי רשות המיסים את התביעה ואת המסמכים הנדרשים וכל מסמך שיידרש בהתאם לצורך.

נזק עקיף כגון אבדן הכנסות 

עסק שנמצא בישוב ספר, ובתוך כך בישוב שמרוחק עד 7 ק”מ מרצועת עזה, זכאי לפיצויים בהתאם לתקנות הקבע, שנמצאות בתוקף תמיד. עסקים אלו יכולים לבחור האם להגיש תביעה במסלול האדום או במסלול הירוק. 

 

תביעת נזק עקיף במסלול האדום

 

רשימת יישובי הספר

לגבי פיצויים לעסקים שרחוקים יותר מ 7 ק”מ: אין עדיין הנחיות – יש לעקוב אחר הודעות רשות המיסים, יתכן כי יותקנו תקנות פיצויים בהוראת שעה.

תנאי הזכאות להגשת תביעה לפיצויים על נזק עקיף

שימו לב! לבתי אוכל ולעסקי פנאי יש הנחיות מיוחדות 

אלו הם התנאים לקבלת פיצויים בעבור “נזק עקיף” במסלול תביעה שמכונה “המסלול האדום”:

  • עסקם של הניזוקים מצוי במרחק של 0-7 ק”מ מהגבול.
  • הניזוקים הוכיחו קשר סיבתי בין הנזק לבין פעולות המלחמה.
  • הניזוק עמד בתנאי הפסקת פעילות
  • בענפים מסוימים נקבע שפיצוי על נזק עקיף יהיה תלוי במשך סגירתם בהתאם להנחיות כוחות הביטחון כדלקמן:
    • מפעל תעשייה זכאי לפיצוי נזק עקיף בתנאי שהייתה הפסקת ייצור של לפחות 24 שעות.

    • עסק במסחר ושירותים זכאי לפיצוי נזק עקיף בתנאי שתקופת ההכרזה על מצב מלחמה נמשכה למעלה משבוע.

מתי צריך להגיש את התביעה

הודעה מיידית על נזק תוגש לרשות המיסים, קרן הפיצויים, בתוך שבועיים מיום הנזק.

תביעה לפיצויים תוגש למנהל בתוך שלושה חודשים מיום הנזק.

בקשה לארכה (הארכת זמן) יש להגיש לפני תום המועדים המופיעים למעלה, לפרט את הנימוקים לאורכה המבוקשת ולצרף אישורים רלוונטיים.

לפרטים ומידע על הזכאות ואופן מימושה יש לפנות לרשות המיסים.

פיצוי לענפי האוכל והפנאי

הגדרות:

  • תרבות ופנאי – תיאטרון, קולנוע, קונצרט, דיסקוטק, מחול וריקודים, משחק וספורט 
  • בתי אוכל – מסעדות, בתי קפה, פאבים, שירותי קייטרינג

צריך לעמוד בכל התנאים הבאים לקבלת פיצוי:

  1. העסק נמצא בישוב במרחק 0-7 ק”מ מהגבול
  2. יש קשר סיבתי בין הנזק לפעולות המלחמה
  3. הניזוק עמד בתנאי הפסקת פעילות
  4. הוכח נזק ממשי

בגין מה ניתן הפיצוי:

  • חומרי גלם או מזון שהתקלקלו והיה צריך לזרוק – אין  להשליך את המזון עד לאישור מטעם נציג קרן הפיצויים. יש  להודיע באופן מידי  לנציגי קרן הפיצויים – בטלפון 074-7167028 (ניתן להשאיר הודעה קולית שלא בשעות הפעילות).  הפיצוי על הקלקול יינתן רק בגין היום  הראשון מתוך כלל ימי האירוע הביטחוני.
  • ביטול אירועים מתוכננים עקב הנחיות פיקוד העורף, כגון איסור התכנסות או הגבלת מספר משתתפים
  • הפסד מניעת רווח לאירועים מזדמנים כאשר העסק סגור ליותר מ 24 שעות, למשל מסעדות

מתי צריך להגיש את התביעה

הודעה מיידית על נזק תוגש לרשות המיסים, קרן הפיצויים, בתוך שבועיים מיום הנזק.

תביעה לפיצויים תוגש למנהל בתוך שלושה חודשים מיום הנזק.

בקשה לארכה (הארכת זמן) יש להגיש לפני תום המועדים המופיעים למעלה, לפרט את הנימוקים לאורכה המבוקשת ולצרף אישורים רלוונטיים.

לפרטים ומידע על הזכאות ואופן מימושה יש לפנות לרשות המיסים.

בעלי עסקים ביישובי ספר, בדרום ובצפון הארץ, אשר נגרם להם נזק כלכלי בשל מלחמת חרבות ברזל, זכאים לתשלום מקדמה מרשות המיסים עד לגובה של 500,000 ₪, עוד לפני הגשת התביעה לפיצויים
 
קרן הפיצויים תערוך חישוב של המקדמה הן לפי מסלול שכר והן לפי מסלול מחזורים, ותשלם את המקדמה הגבוהה יותר תוך 7 ימי עסקים
 
מסכום הפיצויים הסופי שיקבע לבעלי העסקים לאחר הגשת תביעה, יקוזז סכום המקדמה ששולמה
 
ניתן להגיש בקשות למקדמה עד 15.11.2023 ולאחר מכן, ולאחר הגשת הדוחות התקופתיים ניתן יהיה להגיש תביעה פיצויים לפי החוק
 
למידע רשמי באתר רשות המיסים

בעלי עסקים ביישובי ספר, בדרום ובצפון הארץ, אשר נגרם להם נזק כלכלי בשל אובדן רווחים או הפסדים (נזק עקיף) עקב מלחמת חרבות ברזל, זכאים לתשלום מקדמה מרשות המיסים עד לגובה של 500,000 ₪ ,עוד לפני הגשת התביעה לפיצויים.

  • מסכום הפיצויים הסופי שיקבע לבעלי העסקים לאחר הגשת תביעה, יקוזז סכום המקדמה ששולמה.
  • ניתן להגיש בקשות למקדמה עד 15.11.2023.

מי זכאי?

  • בעלי עסקים ביישובי ספר, בדרום ובצפון הארץ, אשר נגרם להם נזק כלכלי בשל אובדן רווחים או הפסדים עקב המלחמה.

גובה המקדמה

  • רשות המיסים תבצע את חישוב המקדמה באופן אוטומטי, על בסיס הנתונים שקיימים אצלה, הן לפי מסלול שכר והן לפי מסלול מחזורי ותשלם את המקדמה הגבוהה יותר, עד לגובה של 500,000 ₪

אופן חישוב המקדמה במסלול שכר

  • במסלול שכר מחושב הנזק שנגרם למעסיקים בשל שכר ששילמו לעובדיהם שנעדרו מהעבודה עקב המצב הבטחוני, או הנזק שנגרם לעצמאים בשל היעדרותם מהעבודה עקב המצב הביטחוני.
  • גובה המקדמה:
    • למדווחים בדיווח חד חודשי בניכויים – המקדמה בגובה 70% מהדיווח בחודש אוקטובר 2022 כפי שדווח בתיקי הניכויים של העסק (דיווח ל-102).
    • למדווחים בדיווח דו חודשי בניכויים – המקדמה בגובה 35% מהדיווח בחודש ספטמבר-אוקטובר 2022 כפי שדווח בתיקי הניכויים של העסק.
    • למדווחים בדיווח חצי שנתי בניכויים –המקדמה בגובה 17.5% מהדיווח החצי שנתי יולי-דצמבר 2022 כפי שדווח בתיקי הניכויים של העסק.
    • למדווחים בדיווח שנתי בניכויים – המקדמה בגובה 8.75% מהדיווח השנתי לשנת 2022 כפי שדווח בתיקי הניכויים של העסק.

אופן חישוב המקדמה במסלול מחזורים

  • במסלול מחזורים מחושב הנזק על פי הירידה במחזור העסקאות של בעל העסק בהשוואה לתקופה מקבילה בשנת 2022, תוך התחשבות בירידה בהוצאות התפעול המשתנות.
  • גובה המקדמה:
    • למדווחים בדיווח חד חודשי במע”מ – המקדמה בגובה 70% מהדיווח בחודש אוקטובר 2022 כפי שדווח למע”מ, כשהוא מוכפל במשלים ההוצאה הנחסכת של העסק ( נוסחה המבטאת את שיעור הירידה בהוצאות השוטפות בעת ירידת הפעילות העסקית ומביאה לידי ביטוי הוצאות שלא נחסכו למרות הירידה בפעילות העסקית).
    • למדווחים בדיווח דו חודשי במע”מ – המקדמה בגובה 35% מהדיווח בחודש ספטמבר-אוקטובר 2022 כפי שדווח למע”מ, כשהוא מוכפל במשלים ההוצאה הנחסכת של העסק.
    • עוסק פטור – לגבי עסקים שהיו רשומים כעוסק פטור בשנת המס 2022,המקדמה בגובה 8.75% מההכנסה שדווחה בשנת 2022, בדו”ח שהגישו למס הכנסה.
 
שימו לב
לאחר חישוב המקדמה לפי מסלול שכר ולפי מסלול מחזורים, תשלם רשות המיסים תוך 7 ימי עסקים את המקדמה הגבוהה יותר, עד לגובה של 500,000 ₪

בעלי עסקים שלגביהם תחושב המקדמה לפי מסלול שכר בלבד

  • למרות האמור לעיל, לבעלי העסקים הבאים תחושב המקדמה לפי מסלול שכר בלבד:
    • בעלי עסקים שהם קבלן כוח אדם.
    • בעלי עסקים שעיסוקם בחקלאות.
    • בעלי עסקים שעיסוקם במכירת זכות במקרקעין המהווה מלאי עסקי בידם.
    • בעל עסק העוסק בעבודה שמשך ביצועה עולה על שנה (לרבות עבודות בנייה בבניין בידי מי שמבצע את העבודה על פי הזמנתו של אדם אחר ולמעט בניית בניין בידי בעליו), שבשנות המס 2021 או 2022 חל על חישוב הכנסתם סעיף 8א לפקודת מס הכנסה.
    • יבואנים ויצואנים של אבנים יקרות שחל עליהם הפטור לפי סעיף 33 לחוק מס ערך מוסף.
    • בעלי עסקים שבשנת המס 2021 או 2022 היו רשומים באיחוד עוסקים לפי חוק מס ערך מוסף.
    • בעלי עסקים ם שהם קבלן רשום ברשם הקבלנים או שהעסק שלהם רשום באחד מהענפים הבאים: עבודות פיתוח, בנייה והרכבה והצבה של מבנים מוכנים, קבלנות כללית, עבודות עפר וסלילה.
    • ניזוקים שעיסוקם במסחר סיטונאי או קמעונאי בדלק או בגז.
 
שימו לב
במקרים בהם לא ניתן יהיה לבצע את החישוב עקב חוסר נתונים, תאושר מקדמה שתחושב באופן שונה וסכומה לא יעלה על 500,000 ₪.

תהליך מימוש הזכות

  • כדי לקבל את המקדמה על בעלי העסקים להצהיר בטופס הבקשה המקוון כי נגרם להם נזק עקיף בגלל מלחמת חרבות ברזל וכי הם יגישו במועד שיקבע תביעה לתשלום פיצויים עבור נזק זה.
  • אין צורף לצרף לטופס הבקשה מסמכים נוספים.
  • את הבקשה למקדמה יש להגיש עד ליום 15.11.2023.
  • עם קבלת הבקשה, קרן הפיצויים ברשות המיסים תחשב את סכום המקדמה ותעביר אותו תוך 7 ימי עסקים.
  • מסכום הפיצויים הסופי שיקבע לבעלי העסקים לאחר הגשת תביעה, יקוזז סכום המקדמה ששולמה.
 
שימו לב
ניתן לפנות בשאלות ובירורים אל מערכת הפניות בנושא “נזק עקיף” או לפנות בטלפון שמספרו *4954 או הטלפון 02-5656400 בימים א’ עד ה’ בין השעות: 09:00 -15:00 וכן לקבל מידע נוסף בדואר אלקטרוני: .

גורמים מסייעים

מקורות משפטיים ורשמיים

חקיקה ונהלים

רשות המסים פתחה היום (א) לטובת בעלי עסקים ביישובי ספר בדרום ובצפון את האפשרות להגיש בטופס מקוון פשוט ונגיש בקשה למקדמה לפיצויים עבור הנזק הכלכלי שנגרם לעסק שלהם בשל מלחמת חרבות ברזל, זאת עוד לפני הגשת תביעה. בעל העסק רק יודיע שמבקש מקדמה והרשות תחשב את גובה המקדמה ובהמשך בעל העסק יגיש תביעת פיצויים. המקדמה תשולם תוך 7 ימי עסקים מהגשת הבקשה.  

לפי החוק הקיים, בעלי עסקים ביישובי ספר שנגרם להם נזק כלכלי בשל מלחמה יכולים להגיש תביעת לקבלת פיצויים על הנזק הכלכלי שנגרם להם – נזק עקיף. מתוך רצון לסייע לבעלי עסקים אלו בהתמודדות עם המצוקה התזרימית שנוצרה להם כתוצאה מהמלחמה, תאפשר קרן הפיצויים ברשות המסים לעסקים ביישובי ספר, בדרום ובצפון הארץ, להודיע על נזק ולבקש מקדמה לפני הגשת תביעה. במקביל, משרד האוצר מקדם חקיקה שתאפשר תשלום פיצויים לעסקים בשאר חלקי הארץ.

תקרת המקדמה עומדת על 500,000 ₪ ובעלי העסקים מתבקשים רק להודיע שהם מבקשים מקדמה ובהמשך יגישו תביעה (ומסכום הפיצויים יופחת סכום המקדמה). הרשות מצידה, על סמך הנתונים שבידה, תערוך חישוב בשני מסלולים (שכר ומחזורים) ותשלם את המקדמה המקסימלית (למעט בעלי עסקים מענפים מסוימים שיקבלו מקדמה לפי תחשיב של מסלול שכר).

ניתן להגיש בקשות למקדמה עד 15.11.2023 ולאחר מכן, ולאחר הגשת הדוחות התקופתיים ניתן יהיה להגיש תביעה לפי תקנות מס רכוש וקרן הפיצויים.  

שר האוצר, בצלאל סמוטריץ’: “אנחנו עושים הכול כדי להקל על אזרחי ישראל. פתיחת האפשרות להגשת בקשה למקדמות ביישובי ספר כעת, זו בשורה חשובה עבור בעלי העסקים. אנחנו נמשיך במאמץ עליון להוריד את הנטל הבירוקרטי ולפשט תהליכים מתוך רצון להעניק לאזרחי ישראל רשת ביטחון כלכלית לשמירה על יציבות כמה שניתן בעת הזו. זו חובתנו. רק ביחד ננצח”.

230 אלף זכאים יקבלו את הכסף 

בשל המצב הביטחוני, רשות המסים הקדימה בכחודשיים את התשלום השלישי מתוך ארבעה של מענק עבודה לשנת 2022. היום תעביר רשות המסים סכום כולל של כ-360 מיליון ₪ לכ-230 אלף זכאים. תשלומי המענק ייכנסו לחשבונות הבנק של הזכאים ביום חמישי הקרוב.

מענק עבודה משולם ע”י הרשות ישירות לחשבונות הבנק של הזכאים, העומדים בתנאים הקבועים בחוק ומטרתו לשפר את מצבם הכלכלי של העובדים ברמות השכר הנמוכות, לצמצם פערים כלכליים-חברתיים ולהוות תמריץ להשתלבותם בשוק העבודה. בקשות למענק עבודה עבור שנת 2022 ניתן להגיש באופן מקוון באמצעות אתר רשות המסים עד לסוף שנת 2024 או באמצעות הדואר עד לקראת סוף שנת 2023. הגשת הבקשה למענק היא פשוטה וקלה.

המענק לשנת 2022 כולל תוספת מיוחדת בשיעור של 40%, שניתנה במסגרת התכנית הממשלתית למאבק ביוקר המחיה. במסגרת תכנית זו נקבע גם כי עבור שנת 2022 בלבד, זכאים למענק שכירים שהכנסתם התקבלה ממעסיק שהוא קרוב משפחה בגין תקופת עבודתם אצל הקרוב, בשיעור של 40% מגובה המענק שלו היו זכאים לו הועסקו על ידי מעסיק שאינו קרוב משפחה.

למענק זכאים שכירים ועצמאיים מגיל 21 ומעלה שהם הורים לילדים או מגיל 55 ומעלה גם ללא ילדים. עבור שנת 2022 משולם המענק, בכפוף לעמידה בתנאי החוק ובהתאם לקריטריונים, למי, שבין השאר, הכנסתם החודשית הממוצעת עולה על 1,380 ₪ ומגיעה עד 12,480 ₪. סכום המענק המקסימלי בשנת 2022 עומד על   13,104 ₪ והמענק הממוצע עומד על כ- 5,500 ₪.

מנהל רשות המסים,  שי אהרונוביץ, הודיע היום כי מתוך רצון לסייע לעסקים בישראל, לאור המצוקה התזרימית אליה נקלעו בעקבות מלחמת “חרבות ברזל”, נערכה רשות המסים ובמאמץ מיוחד ביצעה מהלך יזום לשחרור מזורז של יתרות זכות במס הכנסה בהיקף כולל של 256 מיליון ₪  יחידים וחברות שהיו להם החזרים בתהליך בדיקה.

במסגרת המהלך היזום, שוחררו במס הכנסה יתרות זכות הנובעות מדוחות לשנות מס 2019-2022, בגובה של עד 150,000 ₪ לדו”ח. חלק מהכספים כבר נכנסו בהדרגה לחשבונות הבנק במהלך השבוע האחרון, והמהלך יגיע לסיומו בסוף השבוע עם כניסתם של החזרים בסכומים משמעותיים נוספים לחשבונות הבנק.

לאור המצב הביטחוני רשות המסים תאפשר ניכוי מס תשומות מחשבונית מס גם ללא מספר הקצאה עד ליום 31 במרץ 2024.

בעקבות מלחמת “חרבות ברזל”, ולאור ההבנה כי בימים קשים אלו ישנם עוסקים הנדרשים לזמן נוסף על מנת להשלים את הפיתוח הטכנולוגי הנדרש כדי לעמוד בדרישות החוק, רשות המסים החליטה להתיר ניכוי מס תשומות באמצעות חשבונית מס גם ללא מספר הקצאה, וזאת עד ליום 31 במרץ 2024.

תיקון חוק מס ערך מוסף בקשר להקצאת מספרי חשבוניות מס נועד לסייע למאבק בתופעת החשבוניות הפיקטיביות. במסגרת החוק, נקבע כי החל מה-1 בינואר 2024, רשות המסים תנפיק באמצעות מערכת מקוונת, מספרי הקצאה לחשבוניות מס, שיידרשו כתנאי לניכוי מס התשומות בעסקאות שמעל לתקרה שנקבעה בחוק (25,000 ₪ לשנת 2024), ובהתאם למתווה הקבוע בחוק.

בימים אלה, בשל מצב המלחמה בו שרויה מדינת ישראל, החליטה רשות המסים לקדם מספר מהלכים לדחיית מועדים ומתן הקלות שונות לעוסקים. במסגרת זו ובנסיבות חריגות אלה, הוחלט על ידי רשות המסים כי חשבוניות מס הנושאות תאריך שבין 1.1.24 לבין  31.3.24, יותרו לניכוי כמס תשומות גם ללא מספר הקצאה, בשל הכרתן כ”מסמך אחר”.

לנושא הדיווח המפורט למע”מ (קובץ 874PCN), מובהר כי למרות הגדרת החשבוניות כאמור כ”מסמך אחר”, נדרש להמשיך ולדווח אותן כתשומה רגילה, ולא לסווגן בדיווח המפורט כמסמך אחר.

עם זאת, לאור העובדה שרשות המסים כבר ערוכה ליישום החוק, עוסקים שהשלימו את הפיתוח הטכנולוגי ויבקשו מספרי הקצאה החל מה-1 בינואר 2024, יקבלו מספר הקצאה ואף יזכו לזירוז בטיפול בהחזרי מע”מ.

רשות המסים שבה ומזכירה כי לתהליכי ההזדהות החדשה וההסמכות הנדרשות ליישום התיקון לחוק, קיימת השפעה על מערכי מס אחרים שיש בהם לייעל ולשפר את הממשקים השונים מול רשות המסים (חיבור ישיר לשעם באמצעות ה API השונים). לפיכך, אנו ממליצים לקדם תהליכים אלו ללא קשר לעדכון המפורט במסמך זה.

דף זה מרכז מידע על הקלות זמניות ועדכונים חשובים מהממונה על הליכי חדלות פירעון בתקופת מלחמת חרבות ברזל
 
המידע בדף זה מתעדכן באופן שוטף בהתאם לפרסומים השונים וההנחיות המתפרסמות על-ידי הגורמים השונים

15.10.2023

קבלת קהל ומענה טלפוני

  • לא תתקיים קבלת קהל בכל הלשכות עד ה-23.10.2023 כולל.
  • לא יתקיים מענה טלפוני במזכירויות ב”ש, ת”א וירושלים.
  • במחוז חיפה והצפון המענה הטלפוני יפעל בימים: א’, ב’, ד’, ה’ בין השעות 12:30-08:30.
  • ניתן לפנות למזכירויות המחוזות בדוא”ל ולבקש ליצור קשר טלפוני:
  • ניתן ליצור קשר עם מוקד השירות והתמיכה של הכונס הרשמי והממונה על חדלות פירעון בטלפון 5067*
  • למידע נוסף ראו אתר הממונה על הליכי חדלות פירעון.

12.10.2023

דחיית תשלומים

  • הממונה על הליכי חדלות פירעון פרסם נוהל דחוף ובמסגרתו הוחלט:
    • לדחות את התשלום החודשי שעל חייבים לשלם בחודשים אוקטובר-נובמבר.
    • לדחות את מועד הגשת הדו״חות הדו-חודשיים (הכנסות והוצאות) שיש להגיש בחודשים אוקטובר ונובמבר.
  • הנוהל מתייחס לחייבים יחידים (לא תאגידים) בכל הארץ בהליכי חדלות פירעון שמנוהלים על ידי הממונה.
  • למידע נוסף ראו אתר הממונה על הליכי חדלות פירעון.

אם בשל מצב החירום המיוחד אין באפשרותכם לשלם את צו התשלומים החודשי בהוצאה לפועל או את צו התשלומים החודשי בהליכי חדלות פרעון, לא נדרשת הגשת בקשה להארכת מועדים ולא ינקטו כנגדכם צעדים.

בהתאם להודעת שר המשפטים על מצב החירום, מועדי התשלום של צווי התשלומים בהוצאה לפועל נדחים עד לסיום מצב החירום המיוחד.

יובהר, כי דחיית מועדי התשלומים לא חלה בתיקי מזונות.

יובהר, כי הריבית תמשיך להיצבר על החוב. 

לעדכון מועד פקיעת מצב החירום נא לעקוב אחר פרסומים באתר זה.

מידע נוסף ניתן למצוא בפרסומי האתר. כמו כן, ניתן לברר מידע ולבצע פעולות בשירות עצמי, בקלות וביעילות באזור האישי לזוכים וחייבים לא מיוצגיםובאזור אישי לעורכי דין בעלי כרטיס חכם.

 
דף זה מרכז מידע על הקלות זמניות ועדכונים חשובים מרשות האכיפה והגבייה (הוצאה לפועל והמרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות) בתקופת מלחמת חרבות ברזל
 
המידע בדף זה מתעדכן באופן שוטף בהתאם לפרסומים השונים וההנחיות המתפרסמות על-ידי הגורמים השונים

16.10.2023

פעילות מצומצמת בלשכות ההוצאה לפועל

  • לשכות ההוצאה לפועל יפעלו במתכונת מצומצמת ויטופלו בהן עניינים דחופים בלבד.
  • אין קבלת קהל פרונטלית בלשכות ההוצאה לפועל.
  • חייבים וזוכים ללא עורך דין בלבד יכולים לזמן תור לפגישה טלפונית עם נציג בלשכה. השירות לא מיועד לעורכי דין.
  • לא יתקיימו דיונים, למעט בעניינים דחופים ולפי החלטת רשם.
  • לא יבוצעו צווי הבאה וצווי מאסר.
  • לא יבוצעו הליכים מבצעיים.

מוקד רשות האכיפה והגבייה

  • מוקד המידע והשירות של רשות האכיפה והגבייה יפעל עד השעה 16:00 במתכונת מצומצמת ולכן ייתכנו זמני המתנה ארוכים מהרגיל.

מוקד לפניות חירום דחופות עבור משפחות הנפגעים והנעדרים, תושבי עוטף עזה ומגוייסי מילואים בצו 8

  • מוקד החירום נותן שירות עבור משפחות הנפגעים והנעדרים, מגויסי מילואים בצו 8 ותושבי עוטף עזה שיש להם תיקים בהוצאה לפועל וחובות במרכז לגביית קנסות ואגרות.
  • המוקד פועל בימים א’ עד ה’ בשעות 18:00-08:00 בטלפון מספר 02-6664777.

המרכז לגביית קנסות אגרות והוצאות

  • המרכז לגביית קנסות אגרות והוצאות יפעל במתכונת מצומצמת ויטופלו עניינים דחופים בלבד.
  • לא יבוצעו הליכי עיקול חדשים. במקרה הצורך, ניתן לפנות בבקשה לביטול או לעיכוב הליכים שננקטו, באמצעות טופס מקוון, ולפרט את הנסיבות האישיות שמצדיקות את ההקלה נוכח המצב הביטחוני.
  • תופחת תוספת הפיגורים הקבועה בקנסות (למעט קנסות של רשויות מקומיות) שהמועד האחרון לתשלומם חל בין ה-08.10.2023 ל-08.11.2023 ותינתן אורכה של חודש ימים לתשלומם בערכי הקרן בלבד. הסכומים המופחתים יתעדכנו במערכת בעוד מספר ימים.
  • ניתן להגיש בקשה לביטול הליכי גבייה, בקשה להפחתת תוספת פיגור או הפרשי הצמדה וריבית, בקשה לפריסה או לדחיית מועדי התשלום באמצעות טופס מקוון (לבחור את הנושא “מבצע חרבות ברזל”) ולפרט את הנסיבות האישיות שמצדיקות את ההקלה נוכח המצב הביטחוני.

12.10.2023

דחיית מועדי תשלום

  • מועדי התשלום של צווי התשלומים בהוצאה לפועל נדחים עד לסיום מצב החירום המיוחד.
  • הדחייה חלה על צו תשלומים חודשי בהוצאה לפועל או צו תשלומים חודשי בהליכי חדלות פרעון בהוצאה לפועל.
  • אין צורך להגיש בקשה להארכת מועד להגשת התשלום ולא ינקטו צעדים נגד החייבים.
  • שימו לב:
    • דחיית מועדי התשלומים לא חלה על תיקי מזונות.
    • הריבית תמשיך להיצבר על החוב.

הגשת בקשות בהוצאה לפועל בתקופת החירום

  • בתקופת מצב החירום ניתן להגיש רק בקשות שמוגדרות דחופות ושמופיעות ברשימה זו.
  • לא ניתן להגיש את הבקשות הדחופות בלשכות ההוצאה לפועל.
  • ניתן להגיש בקשות דחופות באזור האישי לזוכים וחייבים בעלי סיסמה או באזור האישי לבעלי כרטיס חכם או במשלוח בפקס / דואר אלקטרוני.

בהמשך להודעת שר האוצר בצלאל סמוטריץ’, פרסמה היום רשות המסים הקלות נוספות לציבור בשל המצב הביטחוני הנובע ממלחמת “חרבות ברזל”.

הקלה לעניין מועד הגשה ותשלום של דוח תקופתי ספטמבר 2023 למע”מ: 

כידוע, בשל אירועי מלחמת “חרבות ברזל” החליט מנהל רשות המסים, מר שי אהרונוביץ’, לאפשר לעוסקים להגיש את הדוח התקופתי בגין חודש ספטמבר 2023 עד לתאריך 26.10.2023.

לאור המצב הביטחוני השורר במדינת ישראל, הוחלט על מתן הקלה נוספת לעוסקים,  אשר מחזור עסקאותיהם לשנת 2022 אינו עולה על 50 מיליון ₪, להגיש ולשלם את הדוח התקופתי לחודש ספטמבר 2023 עד ליום שני  27.11.2023, ללא חיוב הפרשי הצמדה, ריבית וקנסות. 

הארכת תוקף הקפאת הליכי גביה ואכיפה בכלל מערכי המס עד ליום 1.12.2023:

בכלל מערכי המס, מס הכנסה, ניכויים, מיסוי מקרקעין, מע”מ ומכס לא יוטלו עיקולים חדשים בגין חובות, וכן לא יבוצעו הליכי הוצאה לפועל ומימושי עיקולים עד ליום 1.12.2023 מועד זה יעודכן בהתאם למצב הביטחוני. כל זאת, למעט מקרים חריגים באישור של סמנכ”לית בכירה לאכיפת הגבייה בלבד.

יודגש, כי הפרשי הצמדה וריבית יחולו על פי החוק ואין מדובר בביטול של עיקולים קיימים או מחיקת חובות אלא רק בעצירת ההליכים האמורים.

מענה לפניות יינתן במסגרת השירותים המקוונים:
א. מערכת פניות מייצגים
ב. מערכת מפ”ל

בנוסף, למייצגים המגויסים לשירות המילואים יינתן מענה מיוחד, מלבד בערוצי הפניה הרגילים, גם במייל לתיבת פניות ייעודית במטה אכיפת הגביה ברשות המסים

האמור הינו בנוסף להקלות עליהם הודיעה רשות המסים ב-  10.10.2023

 

1. ע”פ החוק, מועדי הדיווח והתשלום חלים ב- 15 לכל חודש, דוחות תקופתיים למע”מ ומקדמות מס הכנסה, 16 לכל חודש ניכויים מס הכנסה ו-23  לכל חודש, דוחות מפורטים מע”מ.

2. בקביעת מועדי הדיווח והתשלום לשנת המס 2024 נלקחו בחשבון השיקולים הבאים:
א. הוראת סעיפים 173ב ו -175 (ו) לפקודת מס הכנסה וסעיף 67 (ב1) לחוק מע”מ.
ב. כמות ימי העסקים בכל חודש.
ג.  להותיר את ההסדר לדווח/תשלום מקוון עד 19 לחודש על כנו. 

3. להלן מועדי הדיווח והתשלום של דוחות מע”מ, מס הכנסה וניכויים לשנת המס 2024:

 

תקופת דיווח

תאריך שנקבע

דוחות תקופתיים מע”מ ומקדמות מס-הכנסה

תאריך שנקבע

ניכויים מס-הכנסה

תאריך שנקבע

דוח תקופתי מפורט מע”מ

ינואר

15.2.24

19.2.24

26.2.24

פברואר

18.3.24

18.3.24

26.3.24

מרץ

18.4.24

18.4.24

6.5.24

אפריל

23.5.24

23.5.24

23.5.24

מאי

26.6.24

26.6.2426.6.24

יוני

15.7.24

16.7.24

23.7.24

יולי

19.8.24

19.8.24

26.8.23

אוגוסט

16.9.24

16.9.24

23.9.23

ספטמבר

27.10.24

27.10.24

30.10.23

אוקטובר

18.11.24

18.11.24

25.11.24

נובמבר

16.12.24

16.12.24

23.12.24

דצמבר

15.1.25

16.1.25

23.1.25

מתווה מקיף של בנק ישראל שאומץ על ידי הבנקים לסיוע ללקוחות בהתמודדות עם השלכות מלחמת “חרבות ברזל”

להורדת קובץ PDF 

לאור המצב הביטחוני בו שרויה המדינה עקב מלחמת “חרבות ברזל”, ועל מנת להקל על הציבור, לבקשת שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ הורה מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ’, על מתן מספר הקלות.

במסגרת ההקלות, מועדי הגשת הדיווח התקופתי לספטמבר 2023 במע”מ, ניכויים ומקדמות מס הכנסה יידחו לתאריך 26.10.23. במקביל לא יוטלו קנסות בגין פיגור בהגשת דו”ח לדוחות שיוגשו עד לתאריך 23.11.23. יחד עם זאת, יחולו חיובים בגין הפרשי ריבית והצמדה עד למועד התשלום בפועל. במקרים חריגים תינתן אפשרות להגיש בקשה פרטנית לביטול הפרשי ריבית והצמדה בצירוף מסמכים תומכים. 

בנוסף, יינתנו אורכות להגשת דוחות שנתיים והצהרות הון לשנת 2022 על פי הסדר אורכות למייצגים. המועדים המעודכנים להגשת דוחות שנתיים לשנת 2022 יהיו כמפורט:

  • חברות – מועד ההגשה הראשון שנקבע ליום 31.10.23 יידחה ליום 30.11.23.
  • יחידים – מועד ההגשה השני שנקבע ליום 30.11.23 יידחה ליום 31.12.23.
  • הצהרות הון –  הצהרות הון שהמועד להגשתן נקבע לתאריך 1.9.23 ואילך יוארך המועד להגשה עד ליום 31.12.23, או עד למועד הגשת הדוחות לשנת 2022 בהתאם להסדר האורכות למייצגים, לפי המאוחר.

בכל הנוגע להליכי אכיפה וגבייה, במהלך השבועיים הקרובים תגלה רשות המסים רגישות וגמישות ביחס לניהול הליכים קיימים ופתיחת הליכים חדשים, והנחייה מסודרת בנושא יצאה למשרדים. רשות המסים לא תטיל עיקולים חדשים בגין חובות, וכן לא יבוצעו הליכי הוצאה לפועל ומימושי עיקולים עד ליום 20.10.23. ככל שיהיו שינויים מועד זה יעודכן. יש להדגיש כי אין מדובר בביטול של עיקולים קיימים או מחיקת חובות אלא רק בעצירת ההליכים האמורים והפרשי הצמדה וריבית על חובות יחולו על פי החוק.

לצד הקלות אלו לכלל הציבור, תנקוט רשות המסים בתקופה הקרובה במדיניות של סיוע פרטני למשרתים במילואים ולתושבי עוטף עזה והדרום. במסגרת מדיניות זו הוחלט כי משרתי מילואים שגויסו, וכן תושבי הדרום ועוטף עזה שלא הגישו דיווחים תקופתיים לחודש ספטמבר 2023 במועד, יוכלו לקבל ביטול מלא של קנסות, הפרשי הצמדה וריבית. הטיפול יבוצע באמצעות פניה פרטנית באמצעות ערוצי התקשורת המקוונים. עוד הוחלט כי במסגרת הסיוע של רשות המסים לתושבי עוטף עזה והדרום, יינתן תיעדוף לפניות שיוגשו על ידם בערוצים המקוונים, הן במערך הפניות לציבור והן במערכת הפניות למייצגים. במקביל פתחה רשות המסים ערוצי פניות ייעודיים עבור משרתי מילואים, הן במערך הפניות לציבור והן במערכת הפניות למייצגים, בכלל הנושאים, אשר נועדו לאפשר טיפול מהיר בפניות אלו.

לאור המצב הביטחוני בו שרויה המדינה עקב מלחמת “חרבות ברזל”, רשות המסים מודיעה כי החובה להודיע על
פרישה מעבודה באמצעות טופס 161 החדש תידחה מ-1.11.2023 ליום 1.1.2024

עקב המצב הביטחוני ובמטרה להקל, ככל האפשר, על ציבור הלקוחות והמייצגים, רשות המסים מודיעה על הארכת תוקפם של אישורי ניכוי מס במקור שפגו ב-30.9.2023 עד ל- 30.11.2023. 

לקוחות שאין ברשותם את האישורים יכולים לפנות למשרד השומה באמצעות מערכת פניות הציבור (מפ”ל) או באמצעות מערכת פניות למשרדים למייצגים המקושרים לשע”מ.

רשות המסים פרסמה היום (ב’) כי לנוכח המצב הביטחוני וגיוס המילואים הנרחב היא פתחה ערוץ מקוון לטיפול מהיר בפניות של משרתי מילואים

משרתי המילואים המעוניינים לפנות לרשות בנושאי שומה, גבייה ואורכות יבחרו במערכת הפניות המקוונת בנושא המשני את האפשרות “פניות מתגייסי בעלי צו 8”, ויציינו בפנייה את מועד הגיוס. פניות אלו יקבלו עדיפות גבוהה ויטופלו במהירות כדי לסייע, ככל האפשר, למשרתי המילואים הנושאים בנטל בימים אלו.

ביטוח לאומי

בעקבות מלחמת ‘חרבות ברזל’ לא יבוצעו פעולות עיקול למי שלא שילם את דמי הביטוח בתקופה הזאת

מינהל הביטוח והגבייה של הביטוח הלאומי הוציא את הודעה לכלל הסניפים ולמעסיקים.

יש לציין, דמי הביטוח הלאומי משולמים חודש בחודשו (כשחלקם מועברים לדמי ביטוח בריאות) והגבייה משמשת לתשלום מעגלי של 4 מיליון תשלומי קצבאות הביטוח הלאומי לכלל תושבי ישראל מידי חודש.

בנוסף, תינתן הארכה להגשת השגות ומסמכים בביקורת ניכויים עד להודעה חדשה, ובהתאם להערכות המצב הביטחוניות.

תשלום המקדמות של דמי הביטוח עבור העצמאיים ומי שאינם עובדים, שמועד החיוב הוא ב-15/10 (התשלום הוא על חודשי יולי-אוגוסט- ספטמבר), אם בשל המצב הביטחוני ישלמו מקדמות אלה באיחור – יבוטלו להם מלוא הקנסות וההצמדות והתשלום עבורם יהיה כשבועיים לאחר תום המצב הביטחוני ובהתאם להחלטות שיתקבלו בהלימה למצב הביטחוני. את הבקשה לביטול הקנסות וההצמדה ניתן להגיש באמצעות אתר האינטרנט, במוקד הטלפוני או בסניפים הפרוסים בכל הארץ.

  • מעסיקים שנמצאים 40 ק”מ מעזה ולא ישלמו את דמי הביטוח עבור חודש ספטמבר 2023 במועד בעקבות הלחימה, יבוטלו להם מלוא הקנסות וההצמדות על פיגור בתשלומים לחודש זה והתשלום צריך יהיה להתבצע כשבועיים מתום מצב החירום ובהתאם כאמור להחלטות שיתקבלו עם המצב הביטחוני.

יואב בן צור, שר העבודה: “הסיוע לעסקים הוא הכרחי בשעה הזו והביטוח הלאומי עוקב אחר המצב בהתאם להתפתחות הביטחונית. כשר האמון על הארגון אם יהיה צורך בשינויים ובגמישות בתשלומים לאחר המלחמה – הנושא ייבחן ברגישות יתרה. צריך לזכור כל תשלום לביטוח הלאומי הוא תשלום מעגלי לתשלום קצבאות לאזרחי ישראל ולמרות כל זאת, הביטוח הלאומי יפעל ברגישות המירבית מול העסקים בעת הזו”.

ירונה שלום, מ”מ מנכ”ל הביטוח הלאומי: “הביטוח הלאומי ממשיך לעבוד מסביב לשעון כדי לתת מענה סוציאלי לכל תושבי ישראל: פצועים, משפחות שכולות, אזרחי ישראל כולם ועסקים. אנחנו בעת מלחמה ולצערנו, אנו מתורגלים במצבי חירום וממשיכים לראות בעבודתנו שליחות ציבורית מהמעלה הראשונה ונעניק כל סיוע במסגרת תחומי האחריות שלנו לכל מה שיידרש ולכל מי שנצרך”.

בעקבות המלחמה ולאור גיוס המילואים הנרחב, הביטוח הלאומי, משרד הביטחון והחשב הכללי במשרד האוצר הגיעו לסיכום מתווה –  על תשלום בגין תקופת המילואים כבר בתחילת חודש נובמבר ולא בתום תקופת השירות, 
כפי שנעשה עד היום.

עצמאיים 
ימשיכו לקבל את התשלום אוטומטית כרגיל, באופן הבא:
  • מי שיסיים את השירות במהלך חודש אוקטובר – יקבל תגמול מספר ימים לאחר תום השירות.
  • מי שתקופת השירות שלו תמשיך גם בחודש נובמבר- יקבל את התגמול של חודש אוקטובר בתחילת חודש נובמבר.
  • גובה התגמול יהיה בהתאם למקדמות המדווחות אצלנו.

אזרחים שלא עובדים וסטודנטים 

יקבלו את התשלום אוטומטית בתחילת חודש נובמבר, מבלי שיצטרכו להגיש תביעה.
תגמול יהיה בסכום מינימלי 215.17 ש”ח (החל ב- 01.01.2023) 215.17 ש”ח (החל ב- 01.01.2023) 215.17 ש”ח (החל ב- 01.01.2023)
שימו לב, אם אין לכם חשבון בנק מעודכן- מומלץ לעדכן אותו באתר כבר עכשיו.

שכירים 

יקבלו שכר רגיל מהמעסיק שלהם במשכורת השוטפת. 

מעסיקים

על פי החוק, חלה עליכם חובה לשלם בזמן למשרתי המילואים תגמול בגובה השכר הרגיל, כאילו לא יצאו לשירות מילואים.

כדי לסייע לכם בתקופה הזו, תוכלו להגיש בקשה לקבלת החזרים על תשלום התגמול לעובדים מידי חודש, גם אם תקופת השירות לא הסתיימה.
לדוגמה: על תגמול ששולם לעובד בחודש אוקטובר תוכלו להגיש בקשה להחזר במהלך חודש נובמבר, גם אם העובד עדיין במילואים.
שימו לב, עובד שימשיך לשרת גם בחודש נובמבר – אתם צריכים לדווח בטופס התביעה תאריך סיום שירות  31.10.23.

חשוב לדעת!

  • המהלך נוצר בעקבות שיתוף פעולה וסנכרון בין הביטוח הלאומי למשרד הביטחון, שיעביר רשימות של המשרתים במילואים לטובת תשלום התגמול בתחילת החודש. כמו-כן, החשב הכללי באוצר היה שותף לתהליך ואפשר את ביצוע התשלומים באופן זה, המסתכמים בסך של מיליארדי ₪.
  • בביטוח הלאומי מבקשים להבהיר כי הם מצפים שמעסיקים גדולים, ללא קשיי תזרים כגון: בנקים, חברות גדולות – לא יעמיסו על המערכת וייתנו עדיפות לעסקים קטנים ובינוניים, מתוך תחושת אחריות וסולידריות חברתית במיוחד בעת הזו.

אבטלה

עובדים שכירים שעבודתם הופסקה בעקבות המלחמה, יכולים להיות זכאים לדמי אבטלה.

הזכאות לדמי אבטלה תיבדק בהתאם לעמידתם בתנאי הזכאות הכלליים לדמי אבטלה, ביניהם רישום והתייצבות בשירות התעסוקה.

אם אינך זכאי לדמי אבטלה או שהכנסותיך מאבטלה נמוכות – מומלץ לבדוק זכאות לקצבת הבטחת הכנסה. לתנאי הזכאות לחץ כאן.

קבלת קהל בשירות התעסוקה

בעקבות המצב הביטחוני, לא מתקיימת קבלת קהל בלשכות שירות התעסוקה בכל הארץ
מידע מעודכן בנושא מתפרסם באתר שירות התעסוקה

שימ לב, זכויות דורשי העבודה יישמרו:

  • מי שמתייצב לצורך קבלת דמי אבטלה – הימים בהם לשכות התעסוקה סגורות ייחשבו כהיעדרות מוצדקת /פטור מהתייצבות, והזכאות לדמי אבטלה לא תיפגע. 
    שימו לב, יש לעקוב אחר ההודעות משירות התעסוקה במסרונים ולעקוב אחר ההנחיות.  
  • מי שצריך להגיש תביעה לדמי אבטלה – יכול למלא טופס מקוון משותף לביטוח לאומי ושירות התעסוקה.
    הגשת טופס זה מהווה גם רישום ראשוני לשירות התעסוקה
    .

מי שנמצא בחופשה ללא תשלום (חל”ת)

אם הוצאת לחל”ת ע”י המעסיק בתקופת  המלחמה, תהיה זכאי לדמי אבטלה אם אתה עונה על התנאים האלה:

  • הוצאת לחל”ת ביוזמת המעסיק (יש לצרף בטופס המקוון אישור מעסיק). 
    אם יצאת לחל”ת מיוזמתך (גם אם החל”ת מוצדק) – לא תהיה זכאי לדמי אבטלה.
  • תקופת החל”ת היא 30 ימים לפחות.
  • אם נותרו לך ימי חופשה אצל המעסיק תקבל דמי אבטלה רק בסיום ימי החופשה. שים לב, ימי החופשה לא פוגעים בתקופת החל”ת שניתנה לך.
    לדוגמה: אם הוצאת לחל”ת של 50 יום ויש לך 20 ימי חופשה, תהיה זכאי לדמי אבטלה מהיום ה- 21 לחל”ת (לאחר קיזוז ימי החופשה). 

הגשת תביעה לדמי אבטלה

שידור טופס 100 על ידי המעסיק לצורך זירוז תביעה לדמי אבטלה

כדי לזרז את הטיפול בתביעתך ולהימנע מדרישת מסמכים מיותרים, חשוב מאוד לוודא שהמעסיק שלך ישדר לנו טופס 100 לאחר הפסקת העבודה, ובו תאריך הפסקת עבודה ויתרת ימי חופש אם הוצאת לחל”ת.

למי שיש תביעה בתוקף

אין צורך להגיש תביעה נוספת, אלא לדווח באתר אם ישנה הפסקת עבודה חדשה.

הבטחת הכנסה

 

פעילות שירות התעסוקה

בעקבות המלחמה, לשכות שירות התעסוקה ברחבי הארץ לא מקבלות קהל. מידע מעודכן בנושא מתפרסם באתר שירות התעסוקה.

שימו לב, זכויות דורשי העבודה יישמרו.

  • דורשי עבודה שמתייצבים לצורך קבלת הבטחת הכנסה – הימים בהם לשכות התעסוקה סגורות ייחשבו כהיעדרות מוצדקת  או פטור מהתייצבות, והזכאות לקצבה לא תיפגע.
    שימו לב, יש לעקוב אחר ההודעות משירות התעסוקה במסרונים ולעקוב אחר ההנחיות. 
  • מי שצריך להגיש תביעה חדשה להבטחת הכנסה – יכול להגיש תביעה להבטחת הכנסה, להירשם באופן מקוון באתר שירות תעסוקה, ועם פתיחת הלשכות להתייצב.  

מי שנמצא בחופשה ללא תשלום (חל”ת)

  • אם אתה מקבל הבטחת הכנסה והוצאת לחל”ת ע”י המעסיק או מיוזמתך בתקופת המלחמה -תמשיך להיות זכאי להבטחת הכנסה, ובתקופה שאינך עובד לא יילקחו בחישוב הכנסותיך מעבודה. יש לשלוח לנו אישור מהמעסיק על היציאה לחל”ת.
    ניתן לשלוח את האישור ישירות לסניף המטפל באמצעות שירות שליחת מסמכים באתר.
  • אם אינך זכאי לדמי אבטלה או שהכנסותיך מאבטלה נמוכות – מומלץ לבדוק זכאות לקצבת הבטחת הכנסה. לתנאי הזכאות 
    לחץ כאן.

מעסיקים יקרים,

כדי להקל עליכם בתקופה זו שבה העובדים שלכם גויסו למילואים, ניתנות לכם הקלות בהגשת התביעות ובקבלת החזרים עבור התגמול.

הקלות ועדכונים בהגשת התביעה

כל המעסיקים פטורים מלצרף לתביעה אישור צבאי (3010).

מעסיקים שמגישים תביעות לתגמולי מילואים באופן ממוכן פטורים מלשלוח לסניפים את טפסי התביעה (התדפיסים).
מי שמגיש באופן ידני – חייב לצרף את טפסי התביעה.

חשוב שתדייקו ככל הניתן בתאריך תחילת השירות שהחל מ-7.10 ואילך ובתאריך סיום השירות.

אופן הגשת התביעה

  • אם העובד התחיל וסיים את שירות המילואים באוקטובר – ניתן להגיש תביעה בסיום תקופת השירות.
  • אם העובד ממשיך את שירות המילואים לחודש נוסף – יש לציין בתביעה תאריך סיום של החודש הנוכחי, ולהגיש את התביעה בתחילת חודש הבא. 

לדוגמה: העובד התחיל את השירות ב- 7.10 וממשיך את המילואים גם לחודש נובמבר – יש לציין בטופס התביעה תאריך 

סיום שירות 31.10. ולהגיש את התביעה עבור חודש אוקטובר בתחילת חודש נובמבר. 
תקופת השירות הבאה של העובד תתחיל מ-1.11 ותסתיים בסיום השירות או ב- 30.11 – המוקדם מביניהם. יש להגיש תביעה  עבור תקופה זו בהתאם למועד סיום השירות, כפי שהוסבר למעלה.

 

קבלת החזרים על תשלום התגמול 

על פי החוק, חלה עליכם חובה לשלם בזמן למשרתי המילואים תגמול בגובה השכר הרגיל, כאילו לא יצאו לשירות מילואים.

  • כדי לסייע לכם בתקופה הזו, תוכלו להגיש בקשה לקבלת החזרים על תשלום התגמול לעובדים מידי חודש, גם אם תקופת השירות לא הסתיימה.
    לדוגמה: על תגמול ששולם לעובד בחודש אוקטובר תוכלו להגיש בקשה להחזר במהלך חודש נובמבר, גם אם העובד עדיין במילואים.
  • שימו לב, עובד שימשיך לשרת גם בחודש נובמבר – אתם צריכים לדווח בטופס התביעה תאריך סיום שירות  31.10.23.
  • התוספת בשיעור 40% המשולמת בשגרה תשולם לכם בסיום השירות.
פיקוד העורף

בשל המצב הביטחוני, פיקוד העורף קבע את ההנחיות הבאות מיום שבת, 7 באוקטובר 2023, בשעה 17:00 בערב, עד ליום ראשון, 8 באוקטובר 2023, בשעה 18:00:

לחיפוש ההנחיות לפי יישוב 

לפירוט מדיניות התגוננות של פיקוד העורף.

מדינת ישראל מחולקת ל-30 אזורי הנחיות המשמשים בשעת חירום להעברת הנחיות לציבור בתחומי החיים השונים.
אזורי הנחיות כוללים יישובים בעלי מאפיינים דומים לקיום שגרת חיים בעת ירי לעבר העורף.

באמצעות חלוקה אזורית זו מועברות ההנחיות לאוכלוסייה בחירום. ההנחיות ניתנות על פי האזור הגיאוגרפי ומופצות מדי יום.

  • שימו לב, צבע היישוב במפה זו מעיד על מדרג המדיניות בלבד.
  • כל ההנחיות העדכניות ביותר מופיעות בפורטל החירום הלאומי.
  • מדינת ישראל ו/או פיקוד העורף לא יישאו באחריות לשגיאות במידע, או לנזק ישיר או עקיף שיגרם למשתמש מהשימוש במידע ו/או מתקלות טכניות העלולות לגרום לשיבוש בהעברת ועדכון הנתונים

בשל המצב הביטחוני, פיקוד העורף קבע את ההנחיות הבאות מיום ראשון, 15 באוקטובר 2023, בשעה 18:00, עד ליום שני, 16 באוקטובר 2023, בשעה 18:00: 

פעילות מצומצמת (מדרג כתום) – עוטף עזה, מערב הנגב ואשקלון
פעילויות חינוכיות- אין לקיים פעילויות חינוכיות.
התקהלויות ושירותים– ניתן לקיים בהגבלה של עד 10 אנשים בשטח פתוח ועד 50 אנשים במבנה. ניתן לקיים הלוויות בהגבלת התקהלות של עד 15 אנשים. החופים סגורים לציבור.
מקומות עבודה– ניתן לקיים פעילות במקום שאפשר להגיע ממנו למרחב מוגן תקני בזמן ההתגוננות.
שימו לב: באזורים הללו, פיקוד העורף מנחה על פתיחת מקלטים ברשויות המקומיות.

פעילות מצומצמת (מדרג כתום) – מרכז הנגב, מערב לכיש, לכיש, השפלה ודן
פעילויות חינוכיות- אין לקיים פעילויות חינוכיות.
התקהלויות ושירותים- ניתן לקיים בהגבלה של עד 10 אנשים בשטח פתוח ועד 50 אנשים במבנה.  ניתן לקיים הלוויות בהגבלת התקהלות של עד 100 אנשים וסוכת אבלים עד 50 אנשים בשטח פתוח. החופים סגורים לציבור.
מקומות עבודה- ניתן לקיים פעילות במקום שאפשר להגיע ממנו למרחב מוגן תקני בזמן ההתגוננות.
שימו לב: באזורים הללו, פיקוד העורף מנחה על פתיחת מקלטים ברשויות המקומיות.

פעילות חלקית (מדרג צהוב) – קו העימות, גולן צפון, יישובי המועצה אזורית גולן וקצרין
פעילויות חינוכיות – אין לקיים פעילויות חינוכיות.
התקהלויות ושירותים – ניתן לקיים בהגבלה של עד 30 אנשים בשטח פתוח ועד 300 אנשים במבנה.
מקומות עבודה – ניתן לפעול במבנה או במקום שאפשר להגיע ממנו בזמן ההתגוננות.

פעילות חלקית (מדרג צהוב) – יהודה, שומרון, שרון, ירקון, שפלת יהודה וירושלים
פעילויות חינוכיות – ניתן לקיים פעילויות חינוכיות במקום שאפשר להגיע ממנו למרחב מוגן תקני בזמן ההתגוננות.
התקהלויות ושירותים – ניתן לקיים בהגבלה של עד 30 אנשים בשטח פתוח ועד 300 אנשים במבנה. החופים סגורים לציבור.
מקומות עבודה – ניתן לפעול במבנה או במקום שאפשר להגיע ממנו בזמן ההתגוננות.

פעילות מלאה (מדרג ירוק) – בקעה, בקעת בית שאן, העמקים, ואדי ערה, מנשה, הכרמל, המפרץ, מרכז הגליל, גליל תחתון, גליל עליון, ויישובי המועצות האזוריות ים המלח  ועמק הירדן
פעילויות חינוכיות – ניתן לקיים פעילויות חינוכיות במקום שאפשר להגיע ממנו למרחב מוגן תקני בזמן ההתגוננות.
התקהלויות ושירותים – ניתן לקיים התקהלויות עד 1,000 אנשים.
מקומות עבודה – פועלים ללא הגבלות.

פעילות מלאה (מדרג ירוק) – אילת, ערבה, דרום הנגב, מועצה אזורית תמר
פעילויות חינוכיות – ניתן לקיים פעילויות חינוכיות ללא הגבלות.
התקהלויות ושירותים – ניתן לקיים התקהלויות עד 1,000 אנשים.
מקומות עבודה – פועלים ללא הגבלות.

על כל אחד ואחת מאיתנו לוודא כי אנחנו ערוכים ויודעים כיצד לפעול כדי להגן על חיינו ועל יקירינו.  בקבלת התרעה, יש להיכנס למרחב ולשהות בו 10 דקות.
יש להמשיך ולעקוב אחר ההנחיות שמפרסם פיקוד העורף באמצעי ההפצה הרשמיים.

לחיפוש ההנחיות לפי יישוב

לפירוט מדיניות התגוננות של פיקוד העורף

רשויות נוספות – הודעות לעיתונות
מקרים מסוימים, מי שמחויבים לשלם תשלומים שונים לרשויות המדינה (מיסים, אגרות, קנסות, ארנונה, מים וכו׳) בתקופה שבין 07.10.2023 ל-07.11.2023, רשאים לדחות את ביצוע התשלום ב-30 ימים
 
זכאים לדחיית המועד: תושבי יישובים בדרום ובצפון הארץ, חיילים ואנשי כוחות הביטחון וההצלה, פצועים מפגיעת איבה שאושפזו, נעדרים, חטופים ושבויים, ובני/בנות הזוג של הזכאים שמחויבים באותו תשלום
 
לא ניתן לדחות תשלום של עיצום כספי ותשלום על שירות שניתן בעקבות פנייה מקוונת

בעקבות מלחמת חרבות ברזל, האוכלוסיות שיפורטו בהמשך זכאיות לדחות ב-30 ימים תשלום מיסים, אגרות ותשלומי חובה אחרים (כולל קנסות) שחויבו לשלם על-פי חוק לרשויות השונות בתקופה שבין 07.10.2023 ל-07.11.2023.

 
דוגמה
תשלומי ארנונהחשבון מים וחשמל, קנס על חניה, תשלום מס רכישה וכו’, שמחויבים לשלם בתקופה שבין 07.10.2023 ל-07.11.2023.
  • בתשלומים הבאים לא ניתן לקבל דחייה במועד התשלום:
    • תשלום של עיצום כספי
    • תשלום על שירות שניתן בעקבות פנייה מקוונת בתקופה זו (וכרוך בתשלום)

מי זכאי?

  • מי שהתגוררו ב-07.10.2023 ביישוב בדרום או בצפון הארץ, שמופיע ברשימה זו.
  • מי שנפצעו בפגיעת איבה בתקופה שבין 07.10.2023 ל-07.11.2023 ואושפזו בבית חולים למשך 7 ימים לפחות. זאת בתנאי שהם (או אדם מטעמם) הצהירו לרשות שהם חייבים לה בתשלום על זכאותם לדחיית מועד התשלום.
  • אנשי כוחות הביטחון וההצלה ששירתו במהלך התקופה שבין 07.10.2023 ל-07.11.2023:
    • חיילים ומתנדבים בשירות חובה, קבע ומילואים.
    • שוטרים במשטרת ישראל.
    • סוהרים ביחידה ללוחמה בסמים, ביחידת ההתערבות והליווי המרכזית, ביחידה המיוחדת להשתלטות על אסירים או ביחידה מבצעית מחוזית.
    • סוהרים ששירתו החל מ-18.10.2023 באגף בבית סוהר שמשמש רק לכליאת חשודים, נאשמים, או מורשעים בעבירה ביטחונית (באחריות נציבות בתי הסוהר לקבוע את רשימת הסוהרים שעונים על תנאי זה).
    • כבאים.
  • עובדים ומתנדבים בהיקף של משרה מלאה במד”א או בעמותות “איחוד הצלה ישראל”, “זק”א – איתור חילוץ והצלה”, “רגע של אמת זק״א – זיהוי קרבנות אסון”. זאת בתנאי שהם (או אדם מטעמם) הצהירו לרשות שהם חייבים לה בתשלום על זכאותם לדחיית מועד התשלום.
  • מי שנעדרו, נחטפו או נשבו בתקופה שבין 07.10.2023 ל-07.11.2023.
  • בני/בנות הזוג של מי שזכאים לדחיית המועד, אם גם הם מחויבים בביצוע אותו תשלום.

חברה או שותפות רשומה

  • דחיית המועד אפשרית גם עבור:
    • חברה שיש לה עד 5 בעלי מניות, אם אחד מבעלי המניות משתייך לאוכלוסיות שיפורטו בהמשך ומחזיק ב-50% לפחות מאמצעי השליטה בחברה.
    • שותפות רשומה, אם מי שמשתייך לאוכלוסיות שיפורטו בהמשך משתתף בניהול עסקיה ושולט ב-50% לפחות מנכסיה.
  • האוכלוסיות שרלוונטיות במקרים אלה: תושבי היישובים האלה, חיילים ומתנדבים בשירות חובה, קבע ומילואים, שוטרים, סוהרים, כבאים, נעדרים, חטופים ושבויים, בהתאם למפורט במי זכאי?.

חשוב לדעת

  • בנוסף לדחיית המועד של תשלומים לרשויות, מי שמשתייכים לאוכלוסיות הזכאים יכולים לקבל דחייה במועד של ביצוע פעולות שנקבעו בחוזה (כגון תשלום שכר דירה או משכנתא) ודחייה במועד של פעולה שנקבעה בפסק דין (או בהחלטה של גורם בעל סמכות שפיטה).
  • הכללים שנקבעו לפי הוראת השעה בתקופת מלחמת חרבות ברזל לא יפחיתו מזכאות לדחיית מועדים שנקבעה לפי הוראות דין אחר.

בהמשך להודעת רשות החשמל על מאמציה לגיבוש הקלות בנוגע לתשלומים של צרכני חשמל שנפגעו כתוצאה מהמצב הביטחוני מפרסמת היום רשות החשמל, בתאום עם חברות החשמל ונגה, שורת הקלות לצרכני החשמל בישראל.

נוכח מתקפת הטרור שהחלה ביום 7 באוקטובר 2023, הכריזו שר הביטחון וממשלת ישראל על מצב מיוחד בעורף בשטחי המדינה כולה ועל נקיטת פעולות צבאיות משמעותיות.

בהמשך להשפעת האירועים על הפעילות במשק, חוקקה הכנסת את חוק דחיית מועדים הוראת שעה חרבות ברזל (חוזה, פסק דין או תשלום לרשות), התשפ”ד (להלן – “החוק”).

בהתאם לחוק, כל מי ששירת כחייל, שוטר, סוהר (במתקנים מסוימים) או כבאי, וכן מתנדב בהיקף של משרה מלאה בגוף הצלה, היה נעדר, חטוף, שבוי או שהתגורר בישוב שהתפנה לאור המצב הביטחוני (המנוי בתוספת לחוק), או שהיה מאושפז כתוצאה מפציעה מפעולת איבה בבית חולים לתקופה של שבעה ימים, בתקופה שמיום 7 באוקטובר 2023 ועד ליום 7 בנובמבר 2023 , זכאי לדחיית מועד בת שלושים ימים, לצורך ביצוע פעולות שהיה עליו לעשות על פי חוק או חוזה תוך פרק זמן מסוים או במועד מסוים, בתקופה זו (להלן – “זכאי לדחיית מועד”/”התקופה הקובעת”).
הוראת השעה שלעיל חלה גם על בן זוגו של מי שזכאי לדחיית מועד, אם נקבע כי הוא אחראי לחיוב יחד עמו, וגם על שותפות וחברת מעטים אם השליטה בהן היא בידי מי שזכאי לדחיית מועד (לגבי שותפות שליטה של לפחות 50% בנכסים) וכן על עזבון של אדם שנפטר בנסיבות כמפורט בחוק.
חוק זה חל, בין היתר, על דחיית תשלומים בתקופה הקובעת.

מצ”ב נוסח החוק, כולל רשימת הזכאים. למעבר לחוק לחץ כאן

פרסומים בתקשורת

מלחמת חרבות ברזל אליה יצאה ישראל ב-7 באוקטובר הינה אירוע לאומי וגיאו-פוליטי המעלה על נס לא רק סוגיות צבאיות ובטחוניות אלא גם שאלות מהותיות מעולמות הכלכלה והתעסוקה. נוכח השאלות הרבות העולות ממצב זה, להלן מדריך מקוצר המתייחס ליחסי עובד-מעסיק, ולתנאי פרסום דוחות הרבעון השלישי בבורסה.

לאור מצב החירום בארץ בשל המלחמה, גיוס עובדים למילואים והיעדרויות למיניהן, התעוררו שאלות רבות הנוגעות לזכויות עובדים וחובות מעסיקים בתקופה זו וכן בנוגע לפרסום דו”ח הרבעון השלישי בבורסה. במאמר זה נסקור מספר סוגיות מהותיות הנוגעות לשני התחומים הקריטיים הללו, כל זאת בתפילה להשבת הבטחון במהרה, תנחומים למשפחות שנפגעו, ברכת החלמה מהרה לפצועים ותקווה להשבת החטופים לחיק משפחותיהם.

יחסי עובדים- מעסיקים
היעדרות מהעבודה בשל סגירת מוסדות הלימוד ושהייה בבית עם הילדים – בעבר, עובדים שנאלצו להישאר בבית ולשמור על ילדם שעד גיל 14 (למעט ילד בעל צרכים מיוחדים – עד גיל 21) קיבלו תשלום שכר מהמעסיקים כאילו עבדו והיו מוגנים מפני פיטורים (כל עוד בן זוגם הלך לעבודה באותן שעות או שהם הורים יחידנים). נכון להיום אנו מצויים בעת לחימה כך שהדברים צפויים להתבהר בעתיד ולהיות מוסדרים באופן רטרואקטיבי, כפי שנעשה בעבר וצפוי להיות דומה. המעסיקים מצידם יוכלו לפנות לקבלת החזר ממשרד האוצר.

דרישת מעסיק לעבודה מרחוק – ההחלטה על עבודה מרחוק נתונה לשיקול דעתו של המעסיק, אלא אם נקבע אחרת בהסכם האישי או הקיבוצי החל על המעסיק. במידה והעובד עצמו מבקש לעבוד מהבית על המעסיק לשקול בתום לב ובאופן ענייני את הבקשה נוכח הנסיבות הקיימות. דוגמא לכך היא למשל עובד נכה שלא יכול לרוץ למרחב מוגן בעבודה

הוצאת עובדים לחופשה בתשלום/ חל”ת – כמו בימי שגרה, המעסיק רשאי להוציא עובד לחופשה בתשלום בהתראה קצרה וסבירה בנסיבות העניין, למשך 7 ימים קלנדריים (שהם למעשה 5 ימי עבודה כימי חופשה). על חופשה ארוכה יותר יש ליתן הודעה 14 יום מראש. תנאי להוצאה כפויה לחופשה הוא שלעובד יש יתרת חופשה מספקת לניצול הואיל ולא ניתן לכפות על העובד חופשה שלילית. לעניין חל”ת (חופשה ללא תשלום) ניתן להוציא לחל”ת רק בהסכמת העובד.

מקום העבודה עובד כרגיל, אך העובד חושש להגיע – מעסיק אינו מחויב לשלם שכר לעובד שלא הגיע לעבודה, במצב שלא נאסר להגיע אליה לפי הנחיות פיקוד העורף. על כן, מעסיק יכול לדרוש מעובד להגיע למקום העבודה, למעט אם הוראות פיקוד העורף הנחו אחרת במפורש.

עבודה במפעל המוגדר כחיוני/קיומי – עובדים במפעלים למתן שירותים קיומיים או מפעלים חיוניים שאושרו ככאלה על ידי הגורם המוסמך לפי חוק שירות עבודה בשעת – חירום, תשכ”ז1967- והוצאו להם צווי קריאה לשירות עבודה לפי הסמכויות הקבועות בחוק האמור, מחויבים להגיע לעבודה ואי הגעה לעבודה מהווה עבירה פלילית. בעקבות המצב המיוחד שהוכרז בעורף, שר העבודה יואב בן צור חתם ביום 7.10.23 על צו להחלת פרק ד’ לחוק שירותי עבודה בשעת חירום, לפיו לעובדים במפעלים המספקים מוצרים/ שירותים קיומיים בין היתר: תשתיות, רפואה, חשמל, מים, גז ומזון ניתן להוציא צווי קריאה המחייבים בהגעה למקום העבודה.

לכתבה המלאה 

ההתמהמהות בגיבוש מתווה פיצויים שיאושר בכנסת הכניסה את המשק לאי־ודאות ■ המתווה החדש זוכה לתמיכה בקרב שלל גורמים המשפיעים על הסיכוי שלו לעבור בחקיקה ■ לפי הערכות הוא יגיע לכנסת בשבוע הבא, כדי שיאושר עד 10 בנובמבר

לאחר הביקורת שספג מתווה הפיצויים הראשון, הן מצדם של בעלי העסקים והן מצד גורמים בממשלה — פירסם שלשום משרד האוצר את מתווה הפיצויים החדש שלו לעסקים.

מקום העבודה עובד כרגיל אבל אני מפחד ללכת לעבודה. האם אני זכאי לשכר? | מה גובר? צו מילואים או צו גיוס לשירות עבודה (ריתוק משקי)? |אני לא יכול ללכת לעבודה מכיוון שהמסגרות החינוכיות של ילדי סגורות. האם אקבל שכר או פיצויים? | חוק שירות עבודה בשעת חירום – השו”ת המלא

שר האוצר סמוטריץ’ וצמרת המשרד הציגו את מתווה הסיוע שגיבש למשק בעת הלחימה • עיקרי המתווה: מתן מענקים בגין הוצאות קבועות לעסקים בכל רחבי הארץ שהכנסותיהם נפגעו בשל המצב הביטחוני, וכן השתתפות מסוימת של המדינה בשכר עובדים שלא יכולים להגיע לעבודתם • סמוטריץ’: “המתווה מיידי ורחב יותר מזה שבקורונה. נגדיל את מסגרת התקציב”

רשתות אופנה ומסעדות כבר החלו להוציא עובדים לחל”ת, ולפי נתוני הביטוח הלאומי — מספר העובדים שהוצאו לחל”ת קפץ פי שלושה מתחילת הלחימה ■ המשק דוחף ל”חל”ת גמישה” — שלא כלולה במתווה האוצר ■ במשרד האוצר שוקלים שינויים בתוכנית

משרד האוצר פרסם מתווה סיוע משופר למגזר העסקי בעקבות המלחמה, מתוך כוונה לפרסם את תזכיר החוק להנחה על שולחן הכנסת עד יום שלישי. תוכנית הסיוע צריכה לעבור חקיקה, כאשר במשרד האוצר מעוניינים להשלים אותה בתוך שבועיים כדי שכבר ב-15 בנובמבר יוכלו בעלי עסקים להגיש בקשות למענקים ולקבל אותם בתוך שלושה ימים.

תוכנית הסיוע החדשה שפרסם הערב האוצר בסיכום עם ארגוני המעסיקים, ההסתדרות וחברי האופוזיציה בוועדת הכספים תכלול הגדלה של תקרת ההחזר לעסקים וכן השתתפות משמעותית יותר של המדינה בהוצאות השכר, בניסיון למנוע פיטורים. בנוסף, יוקלו התנאים לקבלת דמי אבטלה בחל”ת ופיצוי המלא יינתן ליישובים עד 20 ק”מ מהגבול

כן יינתן פטור לחודשיים על הלוואות צרכניות עד ל-2,000 שקל בחודש, ולעסקים קטנים עד ל-3,000 שקל בחודש. גם שוטרים יוכלו להקפיא את תשלומי המשכנתא ללא צבירת ריבית ל-5 חודשים

בעקבות הביקורת הביא האוצר מתווה פיצויים רחב יותר שהוסכם עם ההסתדרות, המעסיקים וחברי כנסת מהאופוזיציה והקואליציה | במסגרת ההקלות הנגישות לחל”ת תעלה משמעותית, והפיצוי לעסקים שנפגעו יגדל.

משרד האוצר פרסם הערב (ראשון) מתווה פיצויים מוגבר לעסקים, שבמרכזו הגדלת הפיצויים לעסקים, הגמשת התנאים לקבלת דמי חל”ת ופתיחת האפשרות לפיצוי גם לעסקים גדולים.

אחרי שהמתווה הקודם זכה לביקור נוקבת, הפעם חתומים עליו לצד שר האוצר יו”ר ועדת הכספים, חברי כנסת מהקואליציה והאופוזיציה, ההסתדרות וארגוני מעסיקים. 

רשות המיסים עדכנה כי מעסיקים יוכלו להגיש בקשות לפיצוי על שכר ששילמו לעובדים שנעדרו ממקום העבודה בגלל שפונו מביתם בהוראת כוחות הביטחון. האפשרות להגשת בקשות לפיצוי תיפתח בתקופה הקרובה, ומעסיקים מכל רחבי הארץ וגם כאלה שאינם ממוקמים באזורים שפונו יהיו זכאים.

רשות המיסים פרסמה היום (ראשון) הודעה לציבור המעסיקים, המבהירה – מעסיקים בכלל חלקי הארץ יהיו רשאים לתבוע פיצוי בגין שכר ששילמו לעובדים שנעדרו ממקום העבודה משום שפונו מביתם בהוראת כוחות הביטחון, בשל אירועי הלחימה האחרונים.
 

לפי המתווה שתוקן בעקבות הביקורת הציבורית, מילואימניקים עם ילדים יקבלו 3,000 ש”ח כל אחד, רוב העובדים שהוצאו לחל”ת יזכו לדמי אבטלה

משרד האוצר הציג הערב (ראשון) מתווה פיצויים שתוקן אחרי הביקורת הציבורית שנמתחה על המתווה שהוצג עד כה. שיעור המענק המקסימלי לבעלי עסקים יגדל מ-18% ל-22%. המענק עבור שכר העובדים יגדל, כך שהמכפלה תהיה 75% מהשכר ולא 60%, כפי שהוצע במקור. הפיצוי המקסימלי לעצמאים קטנים יגדל מכ-8,200 שקלים במתווה המקורי לכ-14 אלף שקלים.

על פי המתווה, מעבר לפיצויים הקבועים כיום בחוק ביחס ליישובי העוטף ואשקלון, יינתן מתווה מענקים לעסקים עם פגיעה של 25% ביחס לתקופת בסיס אחת שתוגדר, ומחזור שנתי עד 400 מיליון שקל. תנאי נוסף הוא רכיב ההוצאות הקבועות מתוך התשומות, שצריך לעמוד על מקסימום 22% בהתאם למידת הפגיעה. ככל ושיעור התשומות בפועל גבוה יותר רשאי להשיג על כך בהשגה.

 

בעקבות מבצע “חרבות ברזל”, פרסמה רשות המיסים שורת מדריכים מפורטים עבור אזרחים שרכושם נפגע בפעולות מלחמה או איבה. מעריב קיבץ עבורכם את עיקרי הדברים | כל מה שחשוב לדעת.

בעקבות מבצע “חרבות ברזל”, פרסמה רשות המיסים שורת מדריכים מפורטים עבור אזרחים שרכושם נפגע בפעולות מלחמה או איבה. בהקשר זה, חשוב לציין כי המדינה מחויבת על פי חוק לפצות אתכם על נזק שנגרם כתוצאה מפעולות אלו. עבור אלו מכם שנאלצו להתמודד עם פגיעה כזו, קיבצנו את עיקרי הדברים. 

ל-ynet נודע כי התוכנית צפויה לכלול סיוע משמעותי לעסקים במרחק של עד 40 ק”מ מהרצועה, ולפי שעה לא תכלול את צמודי הגדר בצפון. עסקים בכל הארץ יקבלו פיצוי חלקי על הוצאות קבועות בלבד, עד 300 אלף שקל, ולא יינתן פיצוי לעובדים שיוצאו לחל”ת. מדובר בתוכנית ראשונית שתוגדל אם המלחמה תורחב

 

לכתבה המלאה 

בשל המצב הביטחוני, לשכות ההוצאה לפועל יפעלו במתכונת מצומצמת מהיום עד יום שישי. בין השאר לא יוטלו עיקולים על חייבים ולא יבוצעו הליכים מבצעיים. ברשות המיסים פתחו ערוץ מקוון לטיפול מהיר בפניות מילואימניקים בנושאי שומה וגבייה. בביטוח הלאומי יאפשרו לקבוע תור טלפוני החל מיום חמישי

לכתבה המלאה 

רשות המסים פתחה מוקד לפניות הציבור להגשת בקשות לפיצוי על נזקי המלחמה • מה התנאים שצריך לעמוד בהם כדי לקבל פיצוי על פגיעה ברכוש • מתי אפשר לחייב עובדים להגיע לעבודה • ומה עדיין ממתין להחלטת הממשלה 

לכתבה המלאה 

מערכת החינוך סגורה לפרקים, הדרך לעבודה לפעמים לא פשוטה – וגם המצב הנפשי מורכב. קבלו את כל הזכויות והחובות שחשוב שתכירו בשוק העבודה בעת הנוכחית

אחרי מתקפת הפתע שהביאה אסון כבד על ישראל, צפויים שיבושים נרחבים בפעילות המשק בצל המצב המיוחד שהוכרז בעורף והשבתת הלימודים ברחבי הארץ. למי מותר להיעדר מהעבודה, אילו הורים זכאים לשכר כי נאלצו להישאר עם ילדיהם ומה דינם של עובדים שאינם מגיעים לעבודה במפעל שהוכרז “חיוני”? שאלות ותשובות

כחלק מההקלות מועדי דיווח ניכויים ומקדמות מס לחודש ספטמבר יידחו, במקביל לא יוטלו קנסות בגין פיגורים אך יחולו חיובים בגין הפרשי ריבית והצמדה עד למועד התשלום בפועל

משרד העבודה
מעסיק ששילם שכר לעובדים שפונו מבתיהם באירועי המלחמה ונעדרו מהעבודה, זכאי לפיצוי עבור השכר ששילם, בתנאי שהעובדים מתגוררים באחד היישובים המפורטים בהמשך
 
הפיצוי הוא בגובה השכר ששילם המעסיק לעובד עבור כל יום שממנו נעדר העובד ולא יותר מ-1,170 ש”ח לכל יום
 
לצורך הזכאות לפיצוי אין חשיבות למיקומו של המעסיק

מעסיק של עובדים שמתגוררים ביישובים המפורטים בהמשך, שלא הגיעו לעבודה עקב המצב הביטחוני, והמעסיק שילם להם שכר גם עבור ימי ההיעדרות, זכאי לקבל פיצוי עבור השכר ששילם.

  • גובה הפיצוי יהיה בגובה השכר ששילם המעסיק לעובד, ולא יותר מ-1,170 ש”ח לכל יום עבודה, שממנו נעדר העובד.

מי זכאי?

  • מעסיקים ששילמו שכר לעובדים שנעדרו מהעבודה עקב המצב הביטחוני, בתנאי שהעובדים מתגוררים באחד היישובים הבאים:
    • נחל עוז, ארז, ניר עם, מפלסים, כפר עזה, גבים, אור הנר, נתיב העשרה, זיקים, יד מרדכי, כרמיה, כרם שלום, כיסופים, חולית, סופה, נירים, ניר עוז, עין השלושה, ניר יצחק, בארי, מגן, רעים, סעד, עלומים, שדרות, גברעם, איבים, גבים, יכיני, תקומה, שובה, זמרת, תושייה, כפר מיימון, שוקדה, עין הבשור, עמיעוז, ישע, מבטחים, פרי גן, שדי אברהם, יתד, אבלשום, דקל, תלמי יוסף, ברור חייל, דורות, רוחמה, יושיביה, זרועה, בית הגדי, שרשרת, שיבולים, מעגלים, גבעולים, מלילות, צוחר, אוהד, תלמי אליהו, שדה ניצן, גבולות, צאלים, שלומית, נווה, בני נצרים, אורים
    • משגב עם, מרה, מלכיה, מעיין ברוך, יפתח, דפנה, מרגליות, כפר יובל, ראש הנקרה, חניתה, זרעית, שתולה, אביבים, מטולה, שלומי, שומרה, בצת, יערה, דישון אדמית, ערב אל עראמשה, רג’ר, דובב, מתת, ברעם, יראון, נטועה, כפר גלעדי, קרי שמונה, אבן מנחם, אילון, ימן, מצובה, אבירים, גרנות, גורן, עבדון, שניר, צבעון, דן, הגושרים, סאסא, עלמה, אלקוש, שאר ישוב, בית הלל, רמות נפתלי, פסוטה, חורפיש, ריחאניה
  • הפיצוי יינתן למעסיק בלי קשר למקום מושבו או עיסוקו.
דוגמה
בעל עסק מתל אביב שמעסיק עובדים מקיבוץ בבארי, יהיה זכאי לפיצוי עבור שכר ששילם לעובדים אלה בימם שהם נעדרו מהעבודה, למרות שהמעסיק עצמו לא נמצא ביישוב שפונה.
עובד שקיבל צו קריאה לשירות מילואים, צריך ליידע על כך את מעסיקו בתוך זמן סביר מיום קבלת הצו

עובד שקיבל צו קריאה לשירות מילואים פעיל שנתי (שמ”פ שנתי)שירות מילואים פעיל חד יומי (שמ”פ חד יומי), או קריאה למילואים בצו חירום (צו 8) צריך להודיע על כך למעסיק, לממונה עליו או לאחראי על כוח האדם במקום עבודתו בתוך זמן סביר מיום קבלת הצו.

  • עובד קבלן כוח אדם יודיע לממונה עליו או לאחראי על כוח אדם אצל המעסיק בפועל או אצל קבלן כוח האדם.
  • אם העובד לא היה מועסק בזמן שקיבל את צו הקריאה למילואים, עליו להודיע על קריאתו לשירות מילואים בתוך זמן סביר ממועד תחילת עבודתו.
  • טרם ניתנה פרשנות של בית המשפט לגבי מהו “זמן סביר” להודעה על קריאה לשירות מילואים.

חשוב לדעת

אסור לפטר עובד בשל שירותו במילואים או בשל קריאתו לשירות מילואים
 
כמו כן אין לפטר עובד, מכל סיבה שהיא, במהלך שירותו במילואים. עובד ששירת מעל יומיים רצופים, אסור לפטר גם במשך 30 ימים מתום השירות. זאת מלבד במקרים שבהם ניתן למעסיק היתר פיטורים מיוחד
 
עובד שפוטר ללא היתר רשאי לתבוע את המעסיק בפני ועדת התעסוקה במשרד הביטחון ובנוסף להגיש תלונה נגד המעסיק אל יחידת האכיפה של חוקי העבודה
 
למידע רשמי ראו אתר המילואים של צה”ל
 
טיפ
לשאלות ותשובות על זכויות בתקופת מלחמת חרבות ברזל היכנסו לדף השאלות והתשובות המרכזי או לפורטל חרבות ברזל – זכויות במצב חירום.

חוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה), אוסר לפטר עובד בשל שירותו במילואים, קריאתו לשירות מילואים או שירותו הצפוי בשירות מילואים, לרבות בשל תדירותו או משכו של שירות המילואים.

  • בנוסף, החוק אוסר לפטר עובד מכל סיבה שהיא:
    • בתקופת היותו במילואים.
    • במהלך 30 ימים מתום שירות המילואים – לגבי עובד ששירת במילואים מעל יומיים רצופים.
  • זאת, מלבד בנסיבות מיוחדות שבהן המעסיק פנה אל ועדת התעסוקה במשרד הביטחון וקיבל היתר לפיטורים, לאחר שהוכיח כי הפיטורים אינם בגין שירות המילואים.
  • במניין ימי ההודעה המוקדמת לפיטורים אין למנות את 30 הימים שלאחר תום שירות המילואים (שבהם חל איסור לפטר את העובד ללא קבלת היתר של ועדת התעסוקה במשרד הביטחון). כלומר ההודעה המוקדמת יכולה להתחיל רק לאחר שחלפו 30 ימים מסיום שירות המילואים. אם ניתנה הודעה מוקדמת לפני שירות המילואים, תיעצר תקופת ההודעה המוקדמת עם תחילת השירות, והיא תימשך לאחר שחלפו 30 יום מתום השירות.

מי זכאי?

תהליך מימוש הזכות

  • עובד שפוטר ללא היתר במהלך השירות או במהלך 30 ימים מתום השירות, רשאי לתבוע את המעסיק בפני ועדת התעסוקה במשרד הביטחון.
  • ניתן להגיש את התביעה לוועדת התעסוקה באופן עצמאי או לקבל סיוע בהגשת התביעה באמצעות עורכי דין מטעם משרד הביטחון (השירות ניתן בחינם). למידע נוסף ראו סיוע משפטי לעובד שפוטר מעבודתו עקב שירות מילואים.
  • ועדת התעסוקה מוסמכת להחליט על:
    • מתן צו המורה למעסיק לקבל או להחזיר את העובד לעבודה.
    • מתן צו המורה למעסיק לשלם לעובד פיצויים בסכום השווה ל-5 פעמים השכר שקיבל או שהיה זכאי לקבל עבור חודש העבודה הסמוך לפיטוריו, או בסכום השווה ל-5 פעמים השכר הממוצע במשק. הוועדה רשאית, מטעמים מיוחדים, לפסוק פיצויים בסכום אחר שתקבע.
    • מתן צו משולב – צו להעסקה וצו לפיצויים. סכום הפיצויים בצו משולב ייקבע רק בהתאם לנזק שנגרם לעובד בפועל עקב הפיטורים שלא כדין.
  • לפרטים נוספים, ראו ועדת התעסוקה במשרד הביטחון.
  • בנוסף, ניתן להגיש תלונה נגד המעסיק אל יחידת האכיפה של חוקי העבודה.

ערעור על החלטת ועדת התעסוקה

חיילי מילואים שהם עובדי קבלן כוח אדם

  • על מעסיק בפועל חל איסור לגרום לכך שקבלן כוח אדם יפטר עובד בניגוד להוראות חוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה).
  • אם ועדת תעסוקה קבעה כי עובד פוטר בניגוד לחוק חזקה היא שהמעסיק בפועל גרם לפיטוריו (על המעסיק בפועל להוכיח שלא הוא גרם לפיטורי העובד).
  • צו להעסקה יינתן כנגד קבלן כוח האדם והמעסיק בפועל, אלא אם נקבע אחרת.
  • צו לפיצויים יינתן נגד המעסיק בפועל, אלא אם המעסיק בפועל לא גרם לפיטורים וקבלן כוח האדם פיטר את העובד. במקרה כזה יינתן צו נגד קבלן כוח האדם.
  • אם קבלן כוח האדם והמעסיק בפועל פיטרו את העובד, יינתן צו פיצויים נגד שניהם, בהתאם לחלוקת האחריות ביניהם.
  • ככלל, הוראות חוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה) לא יחולו על פיטורים של עובד קבלן כוח אדם בתום תקופת העסקה של 9 חודשים (או 15 חודשים לפי העניין) בה מועסק עובד על-ידי קבלן כוח אדם, אלא אם כן קבעה ועדת התעסוקה אחרת.

חשוב לדעת

  • בנוסף לסיוע מטעם משרד הביטחון בתביעה לוועדת התעסוקה, האגף לסיוע משפטי במשרד המשפטים מעניק (בהתאם לתנאי הזכאות) סיוע משפטי בנושאים שבית הדין לעבודה מוסמך לדון בהם (כולל פיטורים במהלך שירות מילואים).
  • כפיטורים ייחשב גם אי חידוש חוזה עבודה לתקופה קצובה (תקופה מוגדרת מראש שתאריך ההתחלה והסיום שלה מצוינים בחוזה) שהוא אחד מאלה:
    • חוזה עבודה לתקופה קצובה של 12 חודשים או יותר.
    • חוזה עבודה לתקופה קצובה הפחותה מ-12 חודשים, שהאריך או שחידש העסקה קודמת של העובד שהסתיימה לפני ובסמוך לתחילת תוקפו של החוזה.
  • עובד שקיבל צו קריאה לשירות מילואים, צריך ליידע על כך את המעסיק בתוך זמן סביר מקבלת הצו.
דף זה מרכז שאלות נפוצות ותשובות הקשורות לזכויות של עובדים ומעסיקים עקב המצב המיוחד בעורף שהוכרז במלחמת חרבות ברזל באוקטובר 2023
 
ניתן לפנות גם למוקד זכויות עובדים בחירום של משרד העבודה בטלפון *3080
 
מומלץ להתעדכן בהנחיות המתפרסמות באתר פיקוד העורף בשפות: עברית العربية Русский English.

דף זה מרכז שאלות נפוצות ותשובות הקשורות לזכויות של עובדים ומעסיקים עקב המצב המיוחד בעורף שהוכרז במלחמת חרבות ברזל באוקטובר 2023.

 
טיפ
ניתן לקבל מידע וסיוע אישי בנושא זכויות ושירותים עקב המצב הביטחוני, באמצעות מוקד הפניות של “זכות בקלות” בטלפון *5922 או באמצעות פנייה מקוונת.

תוכן עניינים

הנושאשאלות מרכזיות
חופשה ללא תשלוםהאם מותר למעסיק להוציא אותי לחל”ת? באיזה תנאים? האם מגיעים לי דמי אבטלה בתקופת החל”ת? מי ישלם ביטוח הלאומי בתקופת החל”ת?
חופשה ביוזמת המעסיקהאם מותר למעסיק לדרוש ממני לנצל את ימי החופשה?
הקטנת משרה והפחתת שכרהאם מותר למעסיק לקטין לי את השכר או את המשרה? באיזה תנאים? האם הפנסיה שלי תיפגע?
היעדרות מהעבודההאם מותר להיעדר מהעבודה? האם מגיע לנו שכר? האם מעסיק יקבל פיצוי על שכר ששילם לעובדים שנעדרו? האם מור להעסיק בשעות נוספות?
עובדים שיצאו למילואיםהאם מותר לפטר? האם המעסיק צריך לשלם להם שכר? הא יש הקלות לבני משפחה של המשרתים?
שאלות בנושאים נוספיםעובד משמרות שלא משובץ למשמרות, מעסיק שנהרג, הקלות למעסיקים בביטוח הלאומי

חופשה ללא תשלום

האם מעסיק יכול להוציא את העובד לחופשה ללא תשלום (חל”ת)?

  • מעסיק רשאי להוציא עובד לחופשה ללא תשלום בהסכמת העובד.
  • אם העובד לא מסכים לצאת לחל”ת, והמעסיק מוציא אותו בכל זאת, מדובר בחופשה כפויה, שיכולה להיחשב כפיטורים או עילה להתפטרות.
    • על-פי פסיקת בית הדין הארצי לעבודה, אם מעסיק כופה על עובד חופשה ללא תשלום לזמן ארוך ובלתי מוגבל, הדבר נחשב כפיטורים ועל המעסיק לערוך לעובד שימוע לפני פיטורים ולשלם לעובד פיצויי פיטורים ואת שאר התשלומים שיש לשלם בסיום יחסי עבודה.
    • על-פי פסיקת בית הדין האזורי לעבודה הוצאת עובד לחל”ת כפוי לתקופה מוגבלת, במיוחד בשעת משבר, אינה נחשבת כפיטורים, אלא השעיה של חוזה העבודה. עם זאת, טרם ניתן פסק דין מחייב בבית הדין הארצי לעבודה בסוגיה זו.
    • בכל מקרה, חופשה כפויה ללא תשלום מהווה הרעה מוחשית בתנאי העבודה והעובד יהיה זכאי לפיצויי פיטורים מלאים אם יתפטר בשל ההרעה בתנאים (כאילו פוטר). במקרה זה על העובד חלה חובה ליידע את המעסיק על כוונתו להתפטר עקב ההרעה בתנאי העבודה, ולאפשר לו לחזור בו מכוונתו להוציאו לחל”ת.

האם המעסיק צריך לקבל אישור מראש ממשרד העבודה כדי להוציא עובדים לחל”ת או להקטין להם את השכר או את היקף המשרה?

  • בעיקרון המעסיק יכול להוציא את העובדים לחופשה ללא תשלום או להקטין את השכר או את היקף משרתם, אם העובדים הסכימו לכך, וזאת ללא צורך בקבלת אשור מראש מגורם אחר.
  • למרות זאת, במקרים המפורטים להלן, מעסיק שמעוניין להוציא עובדים לחל”ת או להקטין את היקף המשרה או את השכר, חייב לבקש מראש היתר מיוחד ממשרד העבודה:
    1. העובדת בהיריון ובעלת וותק של 6 חודשים לפחות במקום העבודה (אם הוותק של העובדת קצר יותר, אין צורך בהיתר, אך אסור להוציא אותה לחל”ת מהטעם שהיא בהיריון).
    2. העובדת נעדרת מהעבודה עקב הפלה, ועדיין לא עברו 7 ימים ממועד ההפלה, ואם רופא אישר שעליה להיעדר מהעבודה תקופה ארוכה יותר אז כל עוד לא הסתיימה התקופה הכתובה באישור הרפואי. בכל מקרה לא יותר מ-6 שבועות ממועד ההפלה.
    3. העובד/ת היו בחופשת לידה וחזרה לעבודה, ועדיין לא עברו 60 ימים מהיום שחזרו לעבודה.
    4. העובד/ת היו בחל”ת אחרי חופשת לידה וחזרו לעבודה, ועדיין לא עברו 60 ימים מהיום שחזרו לעבודה.
    5. העובד/ת נמצא/ת במהלכם של טיפולי פוריות או בסמוך לאחר סיומם, כמפורט להלן:
      • אם העובד/ת נעדר/ה מהעבודה בגלל טיפולי הפוריות, אז הצורך בקבלת היתר חל רק במהלך ימי ההיעדרות וב-150 הימים שלאחריהם, ותנאי שמדובר בטיפולי פוריות לקראת 2 לידות לכל היותר בתקופת העסקתם אצל אותו מעסיק (או באותו מקום עבודה) או שמדובר בטיפולים לקראת 2 לידות מבן/בת הזוג הנוכחי.
      • אם העובד/ת לא נעדר/ה מהעבודה, הצורך בהיתר חל עד 150 יום אחרי תחילת הטיפולים, ואם הטיפולים נמשכים מעבר ל-150 יום יש צורך בהיתר כל עוד הטיפולים נמשכים – כל אלה בתנאי שהעובד/ת מועסק/ת לפחות 6 חודשים במקום העבודה, העובד/ת הודיעה למעסיק על הטיפולים ומדובר בטיפולי פוריות לקראת 2 לידות לכל היותר בתקופת העסקתם אצל אותו מעסיק (או באותו מקום עבודה) או שמדובר בטיפולים לקראת 2 לידות מבן/בת הזוג הנוכחי.
    6. העובדים הם הורים מאמצים של ילד עד גיל 10 לפני קבלת הילד לביתם והם עובדים אצל אותו מעסיק לפחות 6 חודשים – הצורך בהיתר הוא מהרגע שהודיעו למעסיק כי הם עתידים לקבל לביתם ילד למטרת אימוץ, עד למועד קבלת הילד או עד לתום תשעה חודשים מהרגע שהם קיבלו הודעה מעובד סוציאלי על כך שהם עתידים לקבל ילד לאימוץ (לפי המוקדם מביניהם).
    7. העובדים הם הורי אומנה, לפני קבלת הילד לביתם והם עובדים אצל אותו מעסיק לפחות 6 חודשים – הצורך בהיתר הוא מהרגע שהודיעו למעסיק כי הם עתידים לקבל לביתם ילד לאומנה לתקופה של 6 חודשים לפחות, עד למועד קבלת הילד או עד לתום תשעה חודשים מהרגע שהם קיבלו הודעה ממשרד הרווחה על כך שהם עתידים לקבל ילד לאומנה (לפי המוקדם מביניהם).
    8. העובדים נמצאים בתהליך של הבאת ילד לעולם בהליך פונדקאות, בתנאי שהם עובדים אצל המעסיק לפחות 6 חודשים – הצורך בהיתר הוא מרגע שהודיעו למעסיק על ההיריון של האם הנושאת (הפונדקאית) ועד שיקבלו את הילד למשמורת.
    9. העובדת שהתה במקלט לנשים נפגעות אלימות ועדיין לא עברו 150 ימים מאז שחזרה לעבודה, ובתנאי שהיא מועסקת במקום העבודה לפחות 6 חודשים.
  • לצורך קבלת ההיתר יש לפנות אל הממונה על העסקת נשים במשרד העבודה. למידע על הליך הגשת הבקשה לחצו כאן.
 
אזהרה
במקרים הנ”ל אסור להוציא את העובדת לחל”ת או להקטין לו את השכר או את היקף המשרה לפני קבלת ההיתר.

אם יצאתי לחל”ת, האם אהיה זכאי לדמי אבטלה?

שימו לב
הקלות בתנאי הזכאות לדמי אבטלה עקב מלחמת חרבות ברזל
בשל מלחמת חרבות ברזל צפויות הקלות בתנאי הזכאות לדמי אבטלה למי שנמצא בחל”ת. אנו נעדכן את המידע רק לאחר אישור החוק בכנסת ופרסומו הרשמי.
  • עובדים שהוצאו לחופשה ללא תשלום שלא מיוזמתם לתקופה של לפחות 30 ימים קלנדריים (שכוללים ימי מנוחה שבועית וחגים) זכאים לדמי אבטלה בתנאי שהם עומדים בשאר תנאי הזכאות, כגון: תושבות בישראל (עובדים זרים או פלסטינים אינם זכאים לדמי אבטלה), תקופת אכשרה (עבדו לפחות ב-12 חודשים מתוך 18 החודשים האחרונים גם אם לא עבדו בכל ימי החודש) וגיל מעל 18 ומתחת ל-67.
  • אם נותרו לזכות העובד ימי חופשה צבורים שהוא לא ניצל עדיין, הוא לא יקבל תשלום עבור ימי האבטלה הראשונים, בהתאם למספר ימי החופשה שנותרו לזכותו לפני שיצא לחל”ת. כלומר ממספר הימים שבהם שהה העובד בחל”ת ושעבורם הוא זכאי לדמי אבטלה, יופחתו מספר ימי החופשה הצבורים שהוא לא ניצל, ודמי האבטלה ישולמו לו רק עבור יתרת הימים.
  • מי שהגישו תביעה לדמי אבטלה במהלך 12 החודשים האחרונים וניצלו את כל ימי האבטלה המגיעים להם, יוכלו להגיש תביעה לדמי אבטלה רק לאחר שיעברו 12 חודשים מתחילת תקופת הזכאות הקודמת לדמי אבטלה. אם לא עברו 12 חודשים ונשארו ימי אבטלה שלא נוצלו אפשר להמשיך לקבל דמי אבטלה בלי להגיש תביעה חדשה.

על כמה ימים ישלמו לי?

  • דמי האבטלה משולמים לפי מספר הימים שבהם היה העובד בחל”ת ובתנאי שנרשם בשירות התעסוקה והתייצב בשירות התעסוקה בימים ובשעות שנקבעו לו.
  • אם לפני יציאתו לחל”ת, נותרו לעובד ימי חופשה צבורים שהוא עדיין לא ניצל, הוא לא יקבל דמי אבטלה עבור הימים הראשונים של החל”ת כמספר ימי החופשה הצבורה שהוא לא ניצל. כלומר הוא יהיה זכאי לדמי אבטלה רק לאחר שימים אלה יעברו.
  • בכל מקרה התקופה שעבורה משולמים דמי אבטלה אינה בלתי מוגבלת, ולא ניתן לקבל דמי אבטלה על יותר ממספר ימי האבטלה המירביים הקבועים בחוק, גם אם בפועל העובדים היו בחל”ת או באבטלה במשך תקופה ארוכה יותר.
    • מספר ימי האבטלה המירביים שעבורם ישולמו דמי אבטלה, תלוי בין היתר בגיל של העובדים ובמצבם המשפחתי.
שימו לב
ייתכן שעובדים מתחת לגיל 40 שקיבלו דמי אבטלה בתקופת הקורונה, עשויים להיות זכאים לדמי אבטלה חלקיים בלבד, כפי שמוסבר בהמשך.

עובדים מתחת לגיל 40 שקיבלו דמי אבטלה בתקופת הקורונה או לאחריה, וכעת מגישים תביעה לדמי אבטלה

  • עובדים מתחת לגיל 40 שהגישו יותר מתביעה אחת לדמי אבטלה במשך תקופה של 4 שנים, יכולים לקבל דמי אבטלה בכל אחת מהתקופות, בתנאי שמספר הימים הכולל שעבורם הם יקבלו דמי אבטלה במשך כל 4 השנים הללו ביחד לא יעלה על 180% ממספר הימים המירבי.
  • במהלך תקופת הקורונה ניתנו הקלות וניתן היה לקבל דמי אבטלה עבור מספר ימי אבטלה גבוה יותר ממספר הימים המירבי. לצורך הזכאות לדמי אבטלה כעת מי שקיבל בתקופת הקורונה דמי אבטלה עבור מספר ימים העולה על מספר הימים המירבי, ייחשב כמי שניצל רק 100% מימי האבטלה בלבד.
  • מי שבתקופת הקורונה או לאחריה קיבל דמי אבטלה במשך 100% (או יותר) ממספר הימים המירבי, שהוא זכאי להם בהתאם לגילו ולמצבו המשפחתי, יוכל לקבל כעת דמי אבטלה עבור 80% ממספר הימים המירבי. גובה דמי האבטלה שהוא יקבל עבור כל יום יהיה נמוך מגובה דמי האבטלה המירביים.
  • מי שקיבל בתקופת הקורונה או לאחריה דמי אבטלה עבור מספר ימים נמוך ממספר ימי האבטלה המירביים, שהוא היה זכאי להם בהתאם לגילו ולמצבו המשפחתי, יוכל לקבל כעת דמי אבטלה כמפורט להלן:
    1. מספר הימים שעבורם הוא יקבל דמי אבטלה כעת לא יעלה על מספר הימים המירבי, שהוא זכאי להם בהתאם לגילו ומצבו המשפחתי,
    2. מספר הימים שעבורם הוא יקבל דמי אבטלה כעת בצירוף מספר ימי האבטלה שהוא קיבל במהלך הקורונה או לאחריה לא יעלו על 180% ממספר הימים המירבי, שהוא זכאי להם בהתאם לגילו ולמצבו המשפחתי.
    3. גובה דמי האבטלה שהוא יקבל עבור כל יום יהיה נמוך מגובה דמי האבטלה המירביים.
דוגמה
  • גבר נשוי בן 36 עם 3 ילדים קיבל דמי אבטלה בתקופת הקורונה החל מ-01.03.2020.
  • מספר הימים המירבי לקבלת דמי אבטלה לאדם במצבו הוא 175 יום.
  • מספר הימים הכולל שעבורם אותו עובד יכול לקבל דמי אבטלה במהלך 4 שנים (מ-01.03.2020 עד 28.02.2024) הוא 315 ימים, שהם 180% ממספר הימים המירבי שהוא זכאי להם (175).
  • אם בתקופת הקורונה קיבל העובד דמי אבטלה עבור 215 יום (יותר ממספר הימים המירבי שהוא זכאי לו) הוא עדיין יחשב כמי שניצל רק 175 ימי אבטלה.
  • אם במהלך מלחמת חרבות ברזל הוא מגיש תביעה חדשה לדמי אבטלה, הוא יוכל לקבל דמי אבטלה עבור 140 ימי אבטלה, שהם 80% ממספר הימים המירבי שהוא זכאי להם.

מה עלי לעשות כדי לקבל דמי אבטלה?

  • יש להירשם בהקדם כדורשי עבודה בשירת התעסוקה.
    • ניתן לבצע את הרישום באמצעות אתר האינטרנט של שירות התעסוקה (ראו הסבר מפורט), ובהמשך להגיש תביעה לדמי אבטלה לביטוח הלאומי.
    • ניתן גם להירשם בשירות התעסוקה ולהגיש תביעה לביטוח הלאומי באמצעות טופס אחד משולב במערכת ההזדהות הלאומית.
  • לאחר הרישום יש להישאר זמינים בטלפון הסלולרי או בדואר האלקטרוני, למקרה ששירות התעסוקה יבקש ליצור קשר.
 
שימו לב
בשל המצב הביטחוני אין צורך להתייצב פיזית בלשכות התעסוקה. מומלץ להתעדכן באתר שירות התעסוקה.
  • כדי לזרז את הטיפול בתביעת בתביעה ולהימנע מדרישת מסמכים מיותרים, יש לוודא שהמעסיק שידר למוסד לביטוח לאומי טופס 100 (ריכוז נתוני שכר) עבור תקופת העבודה ב-12 החודשים האחרונים, שכולל את תאריך הפסקת עבודה ויתרת ימי חופש במועד ההוצאה לחל”ת.
  • אם אין אפשרות שהטפסים יישלחו על ידי המעסיק, יש לצרף לתביעת האבטלה את אחד המסמכים הבאים:
    • אישור המעסיק על תקופת ההעסקה והשכר (בל/1514), חתום בחתימה ובחותמת המעסיק או
    • מכתב על הפסקת עבודה החתום בחתימה וחותמת המעסיק המציין שהעובד הוצא לחל”ת ביוזמת המעסיק, תלושי שכר של 12 חודשי עבודה מתוך 18 החודשים האחרונים שקדמו לרישום בשירות התעסוקה ואת יתרת ימי החופשה של העובד, אם ישנם.
  • למידע על הליך הגשת התביעה לדמי אבטלה לחצו כאן.
טיפ
מומלץ להירשם בשירות התעסוקה מיד לאחר הפסקת העבודה ולא להשתהות עם הרישום.

ואם אני לא זכאי לדמי אבטלה, האם אני יכול לקבל עזרה כספית אחרת?

  • מי שלא זכאי לדמי אבטלה בגלל שהוא לא עומד בתנאי הזכאות או ניצל כבר את כל ימי האבטלה שעומדים לרשותו, עשוי להיות זכאי לקצבת הבטחת הכנסה. למידע על תנאי הזכאות ופרטים נוספים ראו:

האם אני צריך לשלם דמי ביטוח לאומי במהלך החל”ת?

  • על המעסיק (לא כולל מעסיק של עובד/ת במשק בית) חלה החובה לשלם את דמי הביטוח הלאומי עבור העובד ב-2 החודשים הקלנדריים המלאים שבהם העובד נמצא בחופשה ללא תשלום.
  • התשלום שעל המעסיק להעביר בכל אחד משני החודשים הראשונים הוא בשיעור 366 ₪ (6.57% משכר המינימום, נכון להיום), אך אם שכרו של העובד בחודש שקדם לחודש שבו הוצא לחל”ת היה נמוך משכר המינימום, התשלום בכל אחד משני החודשים הראשונים יהיה בשיעור 6.57% משכרו.
  • המעסיק רשאי לנכות את הסכומים ששילם מתשלומים עתידיים שמגיעים לעובד.
  • התשלום הוא רק על 2 חודשים קלנדריים מלאים שבהם העובד היה בחופשה. אם הוא עבד בחלק מחודש מסוים, דמי הביטוח הלאומי ינוכו משכרו באותו חודש.
דוגמה
  • מעסיק הוציא את העובדים לחל”ת בתאריך 15.10.2023. המעסיק חייב לשלם עבורם את דמי הביטוח הלאומי עבור חודשים נובמבר ודצמבר (שכן בחודש אוקטובר הם עדיין הועסקו, גם אם רק בחלק מהחודש). בנוסף, הוא ינכה ממשכורת חודש אוקטובר את דמי הביטוח הרגילים מהשכר.
  • אם העובדים יוחזרו לעבוד בתאריך 30.11.2023, אין חובה על המעסיק לשלם את דמי הביטוח הלאומי במהלך החופשה מכיוון שב-2 החודשים הללו (אוקטובר ונובמבר) הם עבדו ודמי הביטוח הלאומי נוכו משכרם.

האם הפנסיה שלי תיפגע במהלך החל”ת?

  • במהלך החל”ת המעסיק לא משלם שכר ולא מבצע הפרשות לביטוח הפנסיוני.
  • הפסקת ההפרשות השוטפות לביטוח הפנסיוני עלולה לפגוע בכיסוי הביטוחי של העובד, אולם קרנות הפנסיה וביטוחי המנהלים מאפשרים שמירה על הכיסוי הביטוחי ורצף הזכויות הפנסיוניות במשך מספר חודשים מהרגע שבו הופסקו ההפקדות החודשיות השוטפות.
    • בקרנות הפנסיה הכיסוי ביטוחי ושמירת הוותק ורצף הזכויות יישמרו במשך 5 חודשים.
    • בביטוחי מנהלים יישמרו הזכויות במשך 3 חודשים לאחר הפסקת ההפקדות.
  • מי שהיה מבוטח בקרן פנסיה או ביטוח מנהלים לפני 30.06.2021 זכאי לשמירה אוטומטית של זכויותיו הביטוחיות בביטוח הפנסיוני במשך 12 חודשים.
טיפ
מומלץ ליצור קשר עם שירות הלקוחות של קרן הפנסיה או חברת הביטוח שבה מתנהל הביטוח הפנסיוני ולוודא שזכויותיכם נשמרות.

האם הוותק של העובד והזכויות הסוציאליות שלו נפגעות כתוצאה מהיציאה לחל”ת?

  • תקופת החל”ת לא נספרת במסגרת חישוב הוותק של העובד לצורך חישוב זכויות התלויות בוותק כגון: דמי הבראהימי מחלהחופשה שנתית או תקופת ההודעה המוקדמת.
  • היציאה לחל”ת משפיעה באופן חלקי על הזכאות העתידית לפיצויי פיטורים אם בהמשך העובד יפוטר או יתפטר בנסיבות שמזכות בפיצויי פיטורים.
    • יציאה לחל”ת לא מנתקת את רצף העבודה לצורך בדיקת עצם הזכאות לפיצויים בסיום יחסי העבודה. לצורך בדיקה אם העובד הועסק לפחות שנה במקום העבודה יובאו בחשבון תקופות העבודה שלפני החל”ת בצירוף תקופת העבודה שלאחר החל”ת.
    • חלק מתקופת החל”ת (לכל היותר 14 ימים) ייחשב כתקופת עבודה לצורך חישוב סכום הפיצויים (הזכאות לפיצויים מחושבת לפי משך תקופת העבודה. אם העובד יפוטר לאחר יציאתו לחל”ת, והוא צבר ותק של שנה במקום העבודה, 14 ימים מתוך החל”ת ייחשבו כתקופת עבודה שעבורה יש לשלם פיצויי פיטורים).
  • למידע נוסף ראו חופשה ללא תשלום.

חופשה ביוזמת המעסיק

האם למעסיק מותר להוציא את העובדים לחופשה כפויה בשל המצב?

  • בעקרון מעסיק רשאי להוציא את עובדיו לחופשה כפויה ולנכות את ימי ההיעדרות של העובדים ממכסת ימי החופשה השנתית שצברו.
  • עם זאת, אסור למעסיק להוציא עובד לחופשה, אם אין ברשות העובד ימי חופשה הצבורים לזכותו. במקרה כזה יכול המעסיק להוציא את העובד לחופשה, אך חייב לשלם לו שכר מלא עבור ימי החופשה. למידע נוסף ראו חופשה שנתית לעובד שלא צבר מספיק ימי חופשה.
  • מעסיק לא יכול להוציא את עובדיו לחופשה ללא התראה, כלומר עליו להודיע להם זמן מה מראש.
  • אם מדובר בחופשה רצופה שאורכה 7 ימים או יותר, על המעסיק להודיע לעובדים שבועיים מראש. כלומר מעסיק לא יכול להוציא את עובדיו לחופשה, שעולה על שבוע רצוף, במהלך השבועיים הראשונים של מצב החירום.
  • למידע נוסף ראו חופשה ביוזמת המעסיק.

הקטנת משרה והפחתת שכר

האם מותר למעסיק להפחית לי את השכר או להוריד לי את היקף המשרה?

  • מעסיק רשאי להפחית את שכר העובד או את היקף משרתו, רק אם העובד נתן את הסכמתו המפורשת לכך (ורצוי שההסכמה תינתן בכתב).
  • הפחתת היקף משרה ללא הסכמת העובדים מראש עשויה להיחשב כהרעה מוחשית בתנאי העבודה, והעובד יוכל להתפטר ולהיות זכאי לפיצויי פיטורים מלאים אם יתפטר בשל ההרעה בתנאים (כאילו פוטר). במקרה זה על העובד חלה חובה ליידע את המעסיק על כוונתו להתפטר עקב ההרעה בתנאי העבודה, ולאפשר למעסיק לחזור בו מכוונתו להפחית את היקף המשרה או השכר.

האם המעסיק צריך לקבל אישור מראש ממשרד העבודה לפני שהוא מפחית את השכר או את היקף המשרה?

האם הפנסיה שלי יכולה להיפגע בגלל הפחתת השכר?

  • עובד שמבוטח בקרן בפנסיה או בביטוח מנהלים לפני 30.06.2021 ושכרו הופחת ב-20% או יותר בהשוואה לשכר חודש פברואר 2020, ועקב כך הופחתו ההפקדות החודשיות שמועברות לקרן הפנסיה או לחברת הביטוח, רשאי לבקש מהחברה המנהלת את הביטוח הפנסיוני שלו לשלם בעצמו את ההפרש או לנכות אותו מיתרת החיסכון הפנסיוני שלו כדי שהכיסוי הביטוחי יהיה זהה לזה היה לו לפני הפחתת השכר.
  • אם העובד ויתר על אפשרות זו, הכיסוי הביטוחי שלו יוקטן בהתאם להקטנת השכר (גובה קצבת הנכות שיקבל אם יאבד את כושר עבודתו, וקצבת השאירים שתשולם לשאיריו אם ימות, תחושב כאחוזים מתוך שכרו החדש והנמוך יותר, ולא מתוך השכר המקורי שלפני ההפחתה). במקרה כזה העובד יוכל במשך 12 חודשים ממועד הפחתת השכר להגדיל את הכיסוי הביטוחי מחדש לאותו כיסוי שהיה לו ערב ההפחתה ללא צורך בהליך חיתום או בצבירה מחודשת של תקופת אכשרה (לצורך כיסוי מחלות קיימות).
 
דוגמה
  • עובד ששכרו החודשי 10,000 ₪ והכיסוי הביטוחי שלו במסגרת קרן הפנסיה מכסה 75% מהשכר, כך שבמקרה של נכות מלאה הוא יהיה זכאי לקצבת נכות של 7,500 ₪.
  • שכרו של העובד הופחת בחודש אוקטובר 2023 ל-5,000 ₪, ועל כן קצבת הנכות שיהיה זכאי לה אם יאבד את כושר עבודתו צפויה להיות 3,750 ₪ בלבד (75% מתוך שכרו החדש), אלא אם יבקש מקרן הפנסיה לשלם את ההפרש הנדרש לצורך שמירת הכיסוי הביטוחי לפי השכר המקורי שלפני ההפחתה.
 
טיפ
מומלץ ליצור קשר עם קרן הפנסיה או חברת הביטוח המנהלת את הביטוח הפנסיוני בסמוך למועד שבו הופחת השכר על מנת לוודא מולם שהכיסוי הביטוחי יישמר.

היעדרות מהעבודה

האם מותר לפטר עובד שנעדר מעבודתו בשל המצב?

  • למעסיק אסור לפטר עובד שנעדר מהעבודה, אם פיקוד העורף אוסר על הגעה למקום עבודתו. למידע נוסף ראו איסור פיטורי עובד שנעדר מעבודתו בשל מצב ביטחוני.
  • אם פיקוד העורף לא אוסר על הגעה למקום העבודה והעובד בחר בכל זאת להיעדר ממקום העבודה, העובד לא יהיה מוגן מפני פיטורים. במקרה כזה רשאי המעסיק גם לנכות את ימי ההיעדרות משכרו של העובד או ממכסת ימי החופשה שצבר.

האם מותר לפטר עובד שנעדר מעבודתו על מנת להשגיח על ילדיו עקב סגירת מערכת החינוך בהתאם להוראות פיקוד העורף?

  • אסור לפטר עובד שנעדר מעבודתו לצורך השגחה על ילדו שנמצא עמו אם המסגרת שבה מבקר הילד סגורה בהוראת פיקוד העורף. ההוראה מתייחסת לילד שגילו עד 14 שנים, או ילד עד גיל 21 שהוא עם צרכים מיוחדים.
  • ההגנה מפני פיטורים ניתנת להורה אחד בלבד:
    • אם מדובר בהורה שהוא הורה יחיד, הוא יהיה זכאי להיעדר מהעבודה ולהיות מוגן בפני פיטורים.
    • אם לילד שני הורים, והילד נמצא בהחזקתו הבלעדית של אחד ההורים, זכאי הורה זה להיעדר מעבודתו ולהיות מוגן מפני פיטורים.
    • אם שני ההורים מגדלים את הילד, זכאי רק אחד ההורים להיעדר מעבודתו וליהנות מהגנה מפני פיטורים, וזאת בתנאי שההורה השני הינו עובד שכיר או עצמאי ולא נעדר מהעבודה לצורך השגחה על הילד או במקרה שההורה השני אינו מסוגל להשגיח על הילדים.
 
שימו לב
אם בעת ההיעדרות היה במקום העבודה של העובד או של בן זוגו סידור מתאים להשגחה על הילד, העובד לא רשאי להיעדר מהעבודה על מנת להשגיח על ילדיו. אם בחר להיעדר מעבודתו בשל סיבה זו, הוא לא יהיה זכאי להגנת החוק מפני פיטורים. המעסיק יכול לפטרו וגם לנכות את ימי ההיעדרות משכרו של העובד או ממכסת ימי החופשה השנתית שצבר.
  • אם הילד הוא מעל גיל 14 (או ילד עם צרכים מיוחדים מעל גיל 21), ההורה אינו זכאי להיעדר על דעת עצמו מהעבודה. במקרה שהעובד נעדר מעבודתו כדי להשגיח על ילד מעל גיל זה, רשאי המעסיק לפטרו וגם לנכות את ימי ההיעדרות משכרו של העובד או ממכסת ימי החופשה שצבר.
  • למידע נוסף ראו איסור פיטורי עובד שנעדר מעבודתו בשל מצב ביטחוני.

אני עובד במפעל חיוני, האם מותר לי להיעדר מהעבודה?

איך אני יכול לדעת אם מקום העבודה שלי הוא מפעל חיוני?

  • ניתן לבדוק אם מקום עבודה מסוים נחשב מפעל חיוני באמצעות מנוע החיפוש באתר משרד העבודה.
  • יש להיכנס למנוע החיפוש ומלא את אחד הפרטים הבאים:
    • שם מקום העבודה
    • מספר ח.פ. של החברה
    • מספר המפעל
  • אם מקום העבודה הוא מפעל חיוני, הוא יופיע בתוצאות החיפוש.

האם עובד זכאי לשכר עבור הימים שבהם נעדר מהעבודה בשל הוראות פיקוד העורף, או בשל סגירת מוסדות הלימוד של ילדיו?

  • החוק לא מסדיר את סוגיית התשלום להורים שנעדרו מעבודתם בשל הוראות פיקוד העורף או בשל סגירת מוסדות החינוך של ילדיהם עקב המצב הביטחוני.
  • בעבר נקבעו הסדרים שונים שחייבו את המעסיקים לשלם שכר לעובדים במקרה של היעדרות מהעבודה בשל הוראות פיקוד העורף וסגירת מוסדות הלימוד של ילדים עד גיל 14 וכן לתקנות ששיפו את המעסיקים בגין תשלום זה.
  • אם ייקבעו הסדרים דומים גם בתקופה זו, אנו נעדכן את המידע ברגע שההסדרים יפורסמו.

אם מקום העבודה עובד כרגיל אבל העובד פוחד ללכת לעבודה, האם הוא זכאי להגנה כלשהי או לשכר?

  • אם הנחיות פיקוד העורף קבעו שבאזור שבו העובד מועסק יש להישאר במרחב מוגן ולא לצאת לעבודה, ועל-פי קביעת פיקוד העורף מקום העבודה אינו מוגן, עובד שנעדר מהעבודה יהיה מוגן מפני פיטורים.
  • אם העובד לא הגיע לעבודה בשל הפחד לצאת מביתו, הוא לא יהיה מוגן מפני פיטורים, והמעסיק יוכל לנכות היעדרות זו מהשכר או ממכסת ימי החופשה השנתית שצבר העובד.
  • החוק לא מתייחס כלל לסוגיית תשלום השכר במקרים אלה. בעבר נקבעו הסדרים שונים שחייבו את המעסיקים לשלם שכר לעובדים במקרה מסויימים כגון היעדרות מהעבודה בשל הוראות פיקוד העורף, אך הם לא כללו הסדרים לתשלום שכר לעובד שלא הגיע לעבודתו בשל הפחד לצאת מביתו.
  • אם ייקבעו הסדרים דומים גם בתקופה זו, אנו נעדכן את המידע ברגע שההסדרים יפורסמו.
 
שימו לב
אם מקום העבודה הוכרז על ידי פיקוד העורף כמפעל חיוני, העובד חייב להגיע לעבודה. עובד שלא התייצב לעבודה במפעל חיוני, לא יהיה זכאי לשכר.
  • עובד שנעדר מעבודתו בשל חרדה או מצב נפשי אחר, זכאי לתשלום דמי מחלה, אם עומדים לרשותו ימי מחלה צבורים ויש בידו אישור רפואי שמעיד שהוא לא יכול לעבוד בשל מצבו הרפואי

מה קורה כאשר עובד עם מוגבלות אינו יכול לעמוד בהנחיות פיקוד העורף?

  • החוק לא קובע הוראות ספציפיות לגבי אנשים עם מוגבלות.
  • בעבר נחתמו הסכמים קיבוציים וצווי הרחבה שחייבו את המעסיקים לשלם שכר לעובדים בעלי מוגבלויות או הורים לילדים בעלי מוגבלויות שנעדרו מעבודתם, וכן הסדרים ששיפו את המעסיקים בגין תשלום שכר לעובדים אלה.
  • ככל שייקבעו הסדרים ספציפיים, אנו נעדכן את המידע באתר.

האם עובדים ששוהים בחו”ל ואינם יכולים לשוב לארץ בגלל מחסור בטיסות זכאים לשכר?

  • בחוק אין התייחסות לתשלום שכר לעובד ששוהה בחו”ל ולא יכול לחזור לארץ בגין מחסור בטיסות בתקופת מלחמה.
  • העובדים רשאים לבקש מהמעסיק להחשיב את ימי ההיעדרות כימי חופשה על חשבון ימי החופשה הצבורה שלהם, ככל שיש להם ימי חופשה צבורים שהם עדיין לא ניצלו. במקרה זה על המעסיק לשלם להם שכר עבור ימי החופשה בסכום השווה לשכרם הרגיל ולנכות ימים אלה ממכסת ימי החופשה הצבורה של כל עובד.
  • אם אין להם מספיק ימי חופשה, הם ייחשבו כמי ששוהים בחופשה ללא תשלום.
  • במקרים בהם הגיעו הצדדים להסדר אחר באופן אישי או באמצעות הסכם קיבוצי, יש לפעול לפי הסדר זה.

האם עובדים שמטפלים בבני משפחותיהם שנפצעו במלחמה זכאים לשכר בתקופת היעדרותם מהעבודה?

  • עובדים שנעדרו מעבודתם בשל הצורך לטפל בבני משפחה שנפצעו במהלך המלחמה, עשויים להיות זכאים לתשלום דמי מחלה בתקופת ההיעדרות, עד מכסת ימים מסוימת ובתנאי שעומדים לרשותם ימי מחלה צבורים.
  • שכירים שבני זוגם עובדים, זכאים להיעדר מהעבודה עד 8 ימים בשנה על חשבון ימי המחלה הצבורים שלהם בגלל מחלת ילדיהם שמתחת לגיל 16.
  • במקרה שהפצוע הוא בן הזוג או הורה של העובד, העובד יוכל להיעדר מהעבודה על חשבון 6 ימי מחלה לכל היותר אם בן הזוג או ההורה הפך להיות תלוי לחלוטין בעזרת הזולת בביצוע פעולות היום-יום.
  • למידע נוסף ראו:
 
טיפ
בני משפחה מקרבה ראשונה של פצוע שמאושפז, עשויים להיות זכאים לפיצוי מהביטוח הלאומי בגין אובדן ימי עבודה וכן הוצאות נוספות, שנגרמו בשל הצורך לשהות ליד הפצוע או לבקר אותו. למידע נוסף ראו החזר הוצאות לבני משפחה של נפגע פעולת איבה.

אם המעסיק שילם שכר רגיל לעובדים שנעדרו מהעבודה, האם הוא יקבל פיצוי על כך?

  • בעיקרון מעסיק זכאי לפיצוי מהמדינה בגין שכר ששילם לעובדים עבור ימים שבהם הם נעדרו מהעבודה, רק אם הסיבה להיעדרות העובד היא הנחיות רשויות הביטחון. אם וכאשר יפורסמו הנחיות או תקנות שיסדירו את קבלת הפיצוי במלחמת חרבות ברזל אנו נעדכן את המידע באתר.
  • מעסיקים ביישובי ספר בדרום ובצפון יכולים לבקש כבר עכשיו מקדמות על חשבון הפיצוי:
 
שימו לב
פיצוי למעסיק ששילם שכר לעובדים שפונו מבתיהם ושנעדרו מהעבודה
  • אם המעסיק שילם שכר לעובדים שפונו ונעדרו מהעבודה בשל המצב, הוא יהיה זכאי לפיצוי מהמדינה.
  • הפיצוי ישולם גם אם מקום העבודה והמקום שאליו התפנו העובדים לא נמצאים באזורים שבהם היו הגבלות על הגעה למקום העבודה.
  • למידע נוסף לחצו כאן.

עובדים רבים נעדרים מעבודתם בשעה זו, האם מותר להעסיק את העובדים הקיימים בשעות נוספות?

  • במהלך מלחמת חרבות ברזל מותר למעסיקים מסוימים להעסיק עובדים במספר שעות נוספות גבוה ממספר השעות הנוספות המותר במהלך ימי שגרה. אפשרות זו ניתנת רק למעסיקים שעונים על קריטריונים מסוימים. למידע מפורט על סוגי המעסיקים ומספר השעות הנוספות המותר, לחצו כאן.
  • מעסיקים בענף השמירה שלא עומדים בתנאים הנ”ל רשאים להעסיק עובד בשעות נוספות בהתאם למגבלות הספציפיות שחלות על עובדים אלה.
  • מעסיקים בענפים אחרים שלא עומדים בתנאי ההיתר הנ”ל יכולים להעסיק עובדים בשעות נוספות בהתאם למגבלות הרגילות.

עובדים שיצאו למילואים

קיבלתי צו 8 וגויסתי למילואים, האם מותר למעסיק לפטר אותי?

  • אסור לפטר עובד בשל שירותו במילואים, בשל קריאתו לשירות מילואים או בשל שירותו הצפוי בשירות מילואים. כמו כן אסור לפטר אותו בשל אורך שירות המילואים או תדירות השירות.
  • בנוסף אוסר החוק לפטר עובד, מכל סיבה שהיא, בתקופת היותו במילואים.
  • אם מדובר בשירות מילואים העולה על יומיים רצופים, אסור לפטר את העובד, מכל סיבה שהיא, גם במשך 30 הימים לאחר תום שירות המילואים, אלא אם ניתן לכך היתר מוועדת התעסוקה במשרד הביטחון.
  • למידע נוסף ראו איסור פיטורי עובד במהלך או בתום שירות מילואים.

האם מגיע לי שכר מהמעסיק במהלך שירות המילואים?

  • עובדים שכירים המשרתים במילואים זכאים לקבל מהמעסיקים את משכורתם במועד התשלום הרגיל. ההתחשבנות נעשית בין המעסיק למוסד לביטוח לאומי.
  • ברגיל, עובדים היוצאים למילואים מקבלים את התגמול במשכורת השוטפת והמעסיק מקבל עבורם החזרים מהמוסד לביטוח לאומי בתום תקופת השירות. בהתאם לחוזר ביטוח לאומי מיום 18.10.2023, המעסיקים רשאים להגיש למוסד לביטוח לאומי בקשה לקבלת החזרים באופן מידי, וזאת בתנאי שישלמו לעובדיהם המשרתים במילואים את שכרם.
  • למידע נוסף על תשלומים למשרתי המילואים ראו תשלומים והחזרי הוצאות בגין שירות מילואים.

האם יש הקלות לבני הזוג של משרתי מילואים?

  • כל העובדים במשק –
    • כל עובדות והעובדים המועסקים במשרה מלאה ויש להם ילד מתחת לגיל 13, זכאים להיעדר מהעבודה שעה אחת ביום בתקופה שבני/בנות הזוג שלהם יצאו למילואים, אם שירות המילואים נמשך לפחות 5 ימים רצופים.
    • למידע נוסף ראו לחצו כאן.
  • עובדי מדינה –
    • עובדי מדינה שבני/בנות זוגם נקראו לשירות מילואים בקריאת פתע זכאים להיעדרות של שעה ביום, לצורך סידורים הכרחיים הנובעים מהקריאה, עד תום שירות המילואים. המעסיק חייב לשלם שכר עבור שעת ההיעדרות ואסור להפחית אותה ממכסת ימי החופשה הצבורים של העובד. למידע נוסף לחצו כאן.
    • עובדי מדינה שבני/בנות זוגם נקראו לשירות מילואים בקריאת פתע עשויים להיות זכאים ליום חופשה בתום שירות המילואים של בן/בת הזוג, מעבר למכסת ימי החופשה השנתית שלהם. למידע נוסף לחצו כאן.

שאלות נוספות

אני עובד במשמרות והמעסיק הודיע לי שכרגע הוא לא משבץ אותי למשמרות. מה אני יכול לעשות?

  • הפסקת השיבוץ של העובד במשמרות לתקופה בלתי מוגבלת יכולה להיחשב כפיטורים או להרעת תנאים שמאפשרת לעובד להתפטר ולהיחשב כמי שפוטר.
  • עם זאת ייתכן שכוונת המעסיק היא להוציא את העובד לחופשה ללא תשלום (חל”ת) עד שהמצב בארץ ישתנה.
  • מומלץ לעובד לפנות את המעסיק ולברר את כוונותיו.

מה קורה אם המעסיק שלי נהרג?

האם יש הקלות למעסיקים בתשלומים לביטוח לאומי עקב המצב?

  • עצמאים ששילמו או ישלמו באיחור את המקדמות שהיו צריכים לשלם ב-15.10.2023:
    • יוכלו להגיש בקשה לביטול הקנסות והפרשי הריבית והצמדה.
    • יש להגיש בקשה לביטול הקנסות והפרשי ההצמדה והריבית באמצעות אתר האינטרנט של המוסד לביטוח לאומי, במוקד הטלפוני או בפניה אל הסניף הרלוונטי.
    • מועד התשלום חדש יהיה שבועיים לאחר תום המצב המיוחד בעורף.
  • מעסיקים שנמצאים 40 ק”מ או פחות מרצועת עזה, ושילמו באיחור את המקדמות עבור חודש ספטמבר 2023:
    • יבוטלו להם הקנסות והפרשי הריבית וההצמדה.
    • מועד התשלום חדש יהיה שבועיים לאחר תום המצב המיוחד בעורף.
 
שימו לב
במהלך תקופה זו המוסד לביטוח לאומי לא יבצע עיקולים נגד מי שלא שילם את דמי הביטוח הלאומי.

אם יש לי שאלות בנושאים אחרים שקשורים למלחמת חרבות ברזל, היכן אוכל לקבל תשובות?

 
טיפ
ניתן לקבל מידע וסיוע אישי בנושא זכויות ושירותים עקב המצב הביטחוני, באמצעות מוקד הפניות של “זכות בקלות” בטלפון *5922 או באמצעות פנייה מקוונת.

ההיתר תקף לשבועיים מיום פרסומו או עד תום תקופת החירום (המוקדם מבניהם).

בעקבות המצב הביטחוני והמחסור בעובדים במשק, בימים האחרונים התקבלו במינהל הסדרה ואכיפה במשרד העבודה, בקשות רבות מצד מעסיקים, המבקשים להתיר העסקת בני נוער בשעות הלילה. 
בהתאם לכך ועקב גיוס עובדים רבים וצמצום פעילותם של חלק ממוסדות החינוך, שר העבודה, יואב בן צור, חתם היום (יום חמישי, 26.10.2023) על היתר כללי המאפשר את הרחבת שעות העובדים הצעירים (בני 16 ומעלה) עד השעה 23:00 (במקום 20:00) וזאת מבלי לפגוע באורך יום העבודה של צעיר שנותר עד 9 שעות עבודה ביום.

https://esg.co.il/wp-content/uploads/2023/10/הודעה-על-היתר-כללי-להעסקת-צעיר-בעבודת-לילה.pdf

עובדים שהוצאו לחופשה ללא תשלום ביוזמת המעסיק למשך 30 ימים קלנדריים לפחות, עשויים להיות זכאים לדמי אבטלה
 
בתקופת החופשה ללא תשלום המעסיק אינו רשאי לזמן את העובד לעבודה כלשהי
 
עובד שנותרו לו ימי חופשה צבורים שטרם ניצל לא יקבל תשלום עבור ימי האבטלה הראשונים, בהתאם למספר ימי החופשה שנותרו לזכותו לפני שיצא לחל”ת

עובדים שהוצאו לחופשה ללא תשלום (חל”ת) ביוזמת המעסיק למשך 30 ימים קלנדריים לפחות, זכאים לדמי אבטלה, בהתאם לשאר תנאי הזכאות.

  • אם נותרו לזכות העובד ימי חופשה, הוא לא יקבל תשלום עבור ימי האבטלה הראשונים, בהתאם למספר ימי החופשה שנותרו לזכותו לפני שיצא לחל”ת.
 
שימו לב
למידע שרלוונטי ל”מפוטרי קיץ” (עובדים שהמעסיק הפסיק את העסקתם בתקופה שבין ה-20.6 ל-31.8), ראו דמי אבטלה לעובדים שפוטרו או הוצאו לחל”ת למשך חופשת הקיץ.

מי זכאי?

מי לא זכאי?

  • עובדים שיצאו לחופשה ללא תשלום מרצונם.
  • מורים בשנת שבתון (שנת השתלמות).

תהליך מימוש הזכות

  • יש להירשם כדורשי עבודה בלשכת התעסוקה.
  • אפשר לבצע רישום ראשוני באופן מקוון באתר שירות התעסוקה ולהגיע לרישום בלשכת התעסוקה בתוך 14 ימים קלנדריים מהרישום באתר.
  • במקביל לרישום בלשכה (ואחרי הרישום הראשוני באתר) אפשר להגיש את התביעה למוסד לביטוח לאומי.
  • ניתן גם להירשם בשירות התעסוקה ולהגיש תביעה לביטוח הלאומי באמצעות טופס אחד משולב באזור האישי במערכת ההזדהות הלאומית.
  • לתביעה יש לצרף אישור כי העובד יצא לחופשה ללא תשלום ביוזמת המעסיק.
    • באישור המעסיק יש לציין את תקופת החל”ת הצפויה ואת יתרת ימי החופשה של העובד, אם ישנם.
    • אם העובד ניצל את כל יתרת ימי החופשה שלו לפני היציאה לחל”ת, על המעסיק לציין כי אין לעובד יתרת ימי חופשה.
  • לחלופין, ניתן למלא את השדות הרלוונטיים על גבי אישור המעסיק בטופס התביעה לדמי אבטלה.
  • למידע נוסף על הליך התביעה ראו הגשת תביעה לדמי אבטלה.
  • דמי האבטלה משולמים כקצבה יומית, המותנית בהתייצבות בלשכת שירות התעסוקה בימים ובשעות שנקבעו לעובד.
  • הימים שמשולמים עבורם דמי אבטלה בתקופת החל”ת נספרים בין ימי האבטלה המירביים שלהם זכאי העובד.
  • אם נותרו לעובד ימי חופשה, לא ישולמו לו דמי אבטלה עבור הימים הראשונים של תקופת האבטלה, לפי מספר ימי החופשה שנותרו לו.
  • למידע נוסף על אופן תשלום דמי האבטלה ושיעורם ראו דמי אבטלה.

תשלום דמי ביטוח לאומי

  • על המעסיק (לא כולל מעסיק של עובד/ת במשק בית) חלה החובה לשלם את דמי הביטוח הלאומי עבור העובד ב-2 החודשים הקלנדריים המלאים שבהם העובד שוהה בחופשה ללא תשלום.
  • התשלום שעל המעסיק להעביר בכל אחד משני החודשים הראשונים הוא בשיעור 366 ₪ (6.57% משכר המינימום, נכון להיום), אך אם שכרו של העובד בחודש שקדם לחודש שבו הוצא לחל”ת היה נמוך משכר המינימום, התשלום בכל אחד משני החודשים הראשונים יהיה בשיעור 6.57% משכרו.
  • המעסיק רשאי לנכות את הסכומים ששילם מתשלומים עתידיים שמגיעים לעובד.
  • התשלום הוא רק על 2 חודשים קלנדריים מלאים שבהם העובד שהה בחופשה. אם הוא עבד בחלק מחודש מסוים, דמי הביטוח הלאומי ינוכו משכרו.
 
דוגמה
  • מעסיק הוציא את העובדים לחל”ת בתאריך 15.10.2023. המעסיק חייב לשלם עבורם את דמי הביטוח הלאומי עבור חודשים נובמבר ודצמבר (שכן בחודש אוקטובר הם עדיין הועסקו, גם אם רק בחלק מהחודש). בנוסף, הוא ינכה ממשכורת חודש אוקטובר את דמי הביטוח הרגילים מהשכר.
  • אם העובדים יוחזרו לעבוד בתאריך 30.11.2023, אין חובה על המעסיק לשלם את דמי הביטוח הלאומי במהלך החופשה מכיוון שב-2 החודשים הללו (אוקטובר ונובמבר) הם עבדו ודמי הביטוח הלאומי נוכו משכרם.

עבודה זמנית במהלך החל”ת וחזרה לעבודה בסיום החופשה

  • עובד שנרשם בשירות התעסוקה או הגיש תביעה לדמי אבטלה, ובמהלך החל”ת חזר לעבודה אצל מעסיקו (גם אם לתקופה זמנית של יום בודד או ימים אחדים), חייב לעדכן על כך את לשכת התעסוקה בטופס שבאתר, וכן את המוסד לביטוח לאומי (ניתן לעדכן באופן מקוון באתר המוסד לביטוח לאומי).
 
אזהרה
אם המעסיק או העובד לא יודיעו למוסד לביטוח לאומי או לשירות התעסוקה על חזרת העובד לעבודה, ייתכן שהעובד לא יהיה מכוסה בביטוח תאונות עבודה, ואם ייפגע במהלך עבודתו, המעסיק חשוף לסיכון של תביעת פיצויים בגין הנזקים שייגרמו לעובד.
  • חזרת העובד לעבודה (גם לימים בודדים) מפסיקה את רצף הימים של החופשה.
    • אם העובד לא הספיק לצבור 30 ימי חל”ת רצופים לפני החזרה לעבודה הוא לא יהיה זכאי לדמי אבטלה.
    • אם לאחר שהעובד הוחזר לעבודה המעסיק יוציאו שוב לחל”ת, העובד יהיה חייב לצבור מחדש את תקופת החל”ת הנדרשת כדי להיות זכאי לדמ•