חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
דף הבית » מחקרים וסקירות » אשראי לעסקים קטנים ובינוניים – סקירות ודוחות עדכניים

מאמרים חדשים

ארכיון מאמרים
דצמבר 2024
ב ג ד ה ו ש א
 1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
3031  

אשראי לעסקים קטנים ובינוניים – סקירות ודוחות עדכניים

מבוא

לאור החשיבות של האשראי, הסוכנות לעסקים מבצעת הן סקרים תקופתיים לבדיקת מצב האשראי של עסקים קטנים ובינונים, והן מחקרים וסקירות של מקורות שונים לצורך ביצוע אינטגרציה וקבלת תמונה רחבה של מצב האשראי העסקי בישראל.
סקירה זו מציגה את ניתוח שוק האשראי הבנקאי והחוץ בנקאי לעסקים קטנים ובינוניים למחצית שנת 2022. סקירה זו מבוססת על נתוני בנק ישראל ועל הנתונים מתוך הדוחות הכספיים של חברות האשראי החוץ בנקאי המדווחות לבורסה לניירות ערך.

שם הפרסום: האשראי לעסקים קטנים ובינוניים – שנת 2022 ורבעון ראשון לשנת 2023

תאריך פרסום: יולי 2023

גורם מפרסם: הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה והתעשייה

מידע כללי

הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים מפרסמת מדי חצי שנה סקירה על מצב שוק האשראי הבנקאי והחוץ-בנקאי לעסקים קטנים ובינוניים. זהו המסמך השלישי בסדרה. שנת 2022 התאפיינה בהמשך מגמת הירידה בחלקם של העסקים הקטנים מסך האשראי העסקי במשק, בעוד חלקם בתוצר דווקא נמצא במגמת עלייה. ברבעון הראשון של 2023 מגמה זו אף התחזקה, כאשר האשראי לעסקים קטנים ובינוניים אף הצטמצם. 

בנייר זה יוצג ניתוח שוק האשראי הבנקאי והחוץ בנקאי לעסקים קטנים ובינוניים בשנת 2022 והרבעון הראשון של 2023. סקירה זו מבוססת על נתוני בנק ישראל ועל הנתונים מתוך הדוחות הכספיים של חברות האשראי החוץ בנקאי המדווחות לבורסה לניירות ערך.

ממצאים עיקריים:
  • האשראי לעסקים קטנים ובינוניים (עד 100 מיליון שקל) עלה בשנת 2022 ב-8% ביחס לשנת 2021 ועמד על 282 מיליארד ש"ח – גידול של 21 מיליארד שקל (לאחר גידול של 11% – 26 מיליארד שקל בשנת 2021). היקף האשראי לעסקים גדולים (מעל 100  מיליון שקל) גדל פי 4 בסך של 83 מיליארד שקל (415 מיליארד שקל) גידול של 25% לעומת שנת 2021. 

  • ברבעון הראשון של שנת 2023 היתה ירידה נומינלית בהיקף האשראי לעסקים קטנים ובינוניים. היקף האשראי ירד ב-1.7 מיליארד שקל ועמד על כ-280 מיליארד שקל, בעוד האשראי לעסקים גדולים עלה ב-31 מיליארד שקל.

  • נמשכת המגמה של ירידה בחלקם של העסקים הקטנים והבינוניים מסך האשראי העסקי בבנקים. נכון לסוף שנת 2022 עמד חלקם על 40.5%. זאת לעומת 44% בסוף שנת 2021 ו- 45.8% בסוף שנת 2020. 

  • ברבעון הראשון של שנת 2023 התחזקה המגמה של ירידה בחלקם של העסקים הקטנים והבינוניים מסך האשראי, וחלקם עמד על 38.6%.

  • נכון לסוף 2022 בהשוואה לסוף שנת 2019 (טרום הקורונה), היקף האשראי לעסקים גדולים עלה בשיעור של 59.5%, בעוד לעסקים זעירים (עד 2 מיליון שקל) היקף האשראי עלה ב-10% בלבד. בתקופה זו לעסקים קטנים (2-25 מיליון שקל) היקף האשראי עלה ב-27%, ולעסקים בינוניים (25-100 מיליון שקל) היקף האשראי עלה ב-32%.

  • ברבעון הראשון של 2023 היה צמצום בהיקף האשראי במגזר העסקים הקטנים והבינוניים. זאת לעומת עלייה משמעותית באשראי לעסקים גדולים, עלייה של 71% ביחס לשנת 2019 (עלייה של 7.5% ברבעון הראשון של 2023).

  • העלאת הריבית במשק הביאה לעלייה בעלויות האשראי לכלל העסקים, עם זאת עסקים קטנים עם מחזור של 5-10 מיליון שקל חוו את העלייה הגדולה ביותר. 

האשראי החוץ בנקאי

  • היקף האשראי החוץ בנקאי (נתוני חברות מדווחות למעט חברות כרטיסי האשראי) עלה ב-11% בשנת 2022 והגיע ל-12.5 מיליארד שקל. ברבעון הראשון של 2023 חלה ירידה בהיקף האשראי שעמד על 12 מיליארד שקל.

  • 73.5% מיתרת האשראי לפירעון הוא לתקופה של עד חצי שנה (לעומת 70% בשנה שעברה).

  • בעקבות מכרז שפרסמה הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, בשנת 2021 החלה לפעול חברת גיזה זינגר אבן (GSE) במתן אשראי לעסקים קטנים ובינוניים ממקורות כספי גופים מוסדיים (הפניקס והראל). עד מחצית שנת 2023 העמידה אשראי בהיקף של כ-315 מיליון שקל.

הביקוש לאשראי ומחנק האשראי בשנת 2022 

  • 54% מהעסקים הקטנים והבינוניים היו צריכים אשראי בשנת 2022. פחות ממחצית מהם (48%) קיבלו את ההלוואה שהם ביקשו באופן מלא, אך זו עלייה בהשוואה לשנת 2021 בה רק 39% קיבלו את מלא הסכום שביקשו.  

  • חלה עלייה בשיעור העסקים שלא קיבלו מענה לבקשות האשראי שלהם וחוו מחנק אשראי. 34% בשנת 2022 לעומת 31% בשנת 2021.

  • עסקים זעירים חוו מחנק אשראי בשיעור של 37%, לעומת 18% בקרב עסקים קטנים ו-11% בקרב עסקים בינוניים.

  • מחנק אשראי – בבדיקה של הגורמים המשפיעים על הסיכון של עסקים להגיע למחנק אשראי נמצא שירידה בהיקף הפעילות של העסק (ביחס לשנה קודמת), ועסקים "צעירים", הם עסקים עם סיכוי גבוה יותר לסבול ממחנק אשראי.

בנייה והתאמה של מערך השכר והתמריצים

העיקרון הפיטרי על פי העיקרון הפיטרי (לורנס ג'יי פיטר וריימונד האל) כל עובד מוצלח יקודם בתפקידו לאור הצלחתו, עד אשר יתקבע בתפקיד אותו לא יצליח לבצע היטב וייתקע שם. במילים אחרות, ארגון היררכי מנתב את עובדיו דווקא לתפקידים שהם אינם מוכשרים לבצעם. מערכת השכר והתגמול עיקרון זה בא לידי ביטוי ביתר שאת במערכת השכר והתגמול של עובדים. דמיינו לעצמכם את הצמיחה הטבעית של עובד בארגון  – העובד מתקבל בתנאי שכר מסוימים ומתחיל להתקדם בהיררכיה הארגונית. באופן טבעי, שכרו ותגמוליו עולים בשני אופנים: ארגונים אינם נוטים לשנות את תנאי ההעסקה הבסיסיים של העובד גם כשהם שולמו ביתר או אם השתנתה המציאות העסקית, זאת עקב החשש מנטישת העובד ואיבוד הידע שצבר, הקושי בגיוס עובדים בעלי יכולת בענפים מסוימים, הקושי בהתמודדות הבינאישית מול העובד והעיסוק בעניינים השוטפים. כמו כן, במקרים רבים לא מבוצעים תחשיבים כלכליים שנותנים למנהל תמונה עדכנית, למשל עובד אחד התקבל בתנאים מסוימים של תשלום ביתר, ולאחר תקופה הארגון גדל ב־100 עובדים. עם הזמן, התהליך הפך למנהג בארגון, מנהג בישראל דין הוא וכעת ישנה הכפלה במאה של תשלום ביתר כל חודש. העובד התקדם לתפקידים נוספים ושכרו הותאם לתפקיד (פעמים רבות ללא קשר לביצועיו). כך, למעשה, מערכת התגמול והתמרוץ של העובדים מכפילה את עצמה. כאשר הארגון נמצא בצמיחה עסקית אין למנהליו רצון לעסוק בעניין זה כיוון שהם ממוקדים בניהול הצמיחה.  התוצאה – הארגון צובר שכבת שומן בעולם השכר והתגמולים שתפריע לו בעתיד. הבעיה היא שכשמחליטים לטפל בכך מאוחר מדי החיתוך כואב מאוד ויוצר קושי כפול ומכופל לבצע את המהלכים, עד כדי מוכנות להתעלם מכך במחיר נפילת הארגון. כעת, דמיינו לעצמכם שהעובד מקבל שכר ותמריצים שאינם כלכליים מול ביצועיו. מה יעשה המנהל? ייתכן והמנהל ירצה להחליפו ואז הלך קבלת ההחלטות יהיה כך: העובד הקיים עולה לי איקס, אם אני רוצה עובד משופר עליי לשלם יותר מהאיקס הקיים. התוצאה – עלייה נוספת בבסיס השכר והתגמולים כתנאי התחלתי לגיוס עובד, זאת בטרם הוכח שביצועיו משופרים . לאור הדיסוננס הקוגניטיבי שתואר לעיל מנהלים רבים נמנעים פעמים רבות משינוי כפול – הן הימנעות מהחלפת העובד שאינו מתפקד כראוי והן הימנעות משינוי התנאים והתגמולים. התוצאה הסופית –העלות לייצר ביצועים עסקיים במונחי תגמול ותמרוץ עולה באינרציה קבועה במהלך השנים, הסטנדרט לביצוע מול העלות קטן ונגרמת פגיעה בתחרותיות. אז מה עליך לעשות כמנהל על מנת למנוע משבר ופגיעה בתחרותיות? עליך לבצע בחינה מחודשת של כל מערך ההסכמים, הנהלים והנוהגים ולייצר חוקת עבודה מאוזנת בין העובד לארגון. עליך לבחון מחדש את כל המבנה הארגוני ולבצע חלוקה מחודשת של התפקידים והמחלקות, בהתאמה למצב החדש ולתוכנית העבודה המחודשת לאור המשבר. מומלץ שהבחינה תהיה בשיתוף גורם חיצוני כי למנהלים שהינם בתוך המערכת יש לעיתים שיקולים שאינם כלכליים והם עשויים להיות מונעים ממקום רגשי, שמרני, מאזור נוחות וכדומה. כמובן שכדאי לשתף ולרתום אותם לתהליך, אך חייבים לקבל גם זווית ראייה ניטראלית. עליך לבקש כלכלנות מקצועית קבועה (עדיף ברמה חודשית) למצב התגמולים והתמרוצים ולמערכת השכר- המנהל חייב להבין כמותית מה המשמעות של כל החלטה שנוגעת לענייני התמרוץ והשכר, כולל החלטות שנראות טבעיות, כגון: תשלום על נסיעות ,מתנות וכו' כיוון שלעיתים יש לכך השלכות כלכליות שהוא לא צפה מראש ולא כיוון אליהן. עליך להעדיף קשירת מנגנוני שכר למנגנוני ביצוע – למנגנוני שכר שאינם קשורים בביצוע יש באופן טבעי "חיים משלהם" והם נוטים להתפשט ולהתפתח. לעומת זאת, כאשר מנגנוני השכר תלויים בביצועים ישנה בקרה מתמדת עליהם מעצם כך, כמו כן קיימת זיקה בין העלייה בביצועים לבין העלייה בתגמולים, דבר ההופך את האינטרסים של המעסיק ושל העובד למשותפים. עליך להגדיר מה היא הצלחה בכל תפקיד – הגדרת המרכיב ההצלחתי בכל תפקיד יוצר תיאום ציפיות מובנה בתוך עולם השכר ומכוון את ההחלטות למקום אפקטיבי. עליך לתקשר את מערכת התגמול והתמרוץ – ככל שהעובד מבין טוב יותר ממה מורכבים תגמוליו תחושת ההנעה שנוצרת גבוהה יותר וכן חווית ההוגנות והשותפות מועצמת. עליך להקים פורום מנהלים לשכר – עליך לבנות צוות קבוע של מנהלים שתפקידו לבחון באופן תדיר וקבוע את ההיבטים השונים הקשורים בעולם השכר, כגון מבנה התמרוץ, הפרשות סוציאליות, נסיעות, חלפי שכר שונים ועוד. משבר מהווה הזדמנות לשנות הזדמנות לבנות תהליכים שיסייעו לארגון לייצר יתרון תחרותי על בסיס עלויות מתאימות לאורך זמן ויתחזקו את ההוגנות במערכת היחסים בין המעסיק לעובד. ארגון צריך להיות גאה בעובדה שעובדיו מרויחים שכר גבוה ותנאים מעולים – בתמורה הוא צריך לדרוש תרבות ויעדים.

קרא עוד »

41% מהעסקים הזעירים שביקשו הלוואות או הגדלת מסגרת אשראי – לא קיבלו את המימון שהיה דרוש להם

הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים בדקה את מחנק האשראי בקרב העסקים הזעירים, הקטנים והבינוניים.

ממצאי הסקר
  • 28% מכלל העסקים שנזקקו לאשראי נותרו ללא מענה, בקרב עסקים זעירים (עד 4 עובדים) שיעור זה עומד ל-41%
  • מחנק האשראי בקרב עסקים זעירים גבוה פי 2 מעסקים קטנים ויותר מפי 3 מעסקים בינוניים
  • מחנק האשראי קטן ב-59% בקרב עסקים שהגדילו בשנה האחרונה את היקף הפעילות שלהם, כך: עסקים בינוניים צמחו יותר מעסקים זעירים, 44% מהעסקים עם מעל 20 מועסקים דווחו על צמיחה, לעומת 33% מהעסקים הזעירים 

בסקר האשראי השנתי, שמבצעת הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים בקרב כ-500 עסקים, נבדקות מגוון סוגיות, בהן גם סוגיות המימון והביקוש של עסקים לאשראי מול היצע האשראי שניתן להם על ידי גורמי המימון. 

הסקר משווה סוגיות אלו עם מאפיינים שונים של העסק, כגון השינוי בהיקף הפעילות של העסק, גודל העסק, המידה בה העסק זקוק להגדלה של כמות האשראי שלו.

במסגרת הסקר נבחנו צרכי העסקים לקבלת הלוואות או הגדלת מסגרת אשראי. מהנתונים עולה כי סך העסקים שנזקקו למקורות מימון, ולא הצליחו להגדיל את מקורות האשראי, לא באמצעות הלוואה ולא על ידי הגדלת מסגרת אשראי, עומד על 28%. 

הפער בין הביקוש להלוואות להיצע של הלוואות 

עסקים רבים שפנו לקבלת הלוואות בשנת 2022 לא הצליחו לקבלה, ופחות ממחצית מהעסקים הללו קיבלו את מלא ההלוואה שבקשו (נתונים אלו מתייחסים להלוואות בלבד, ללא ביקוש להגדלת מסגרת אשראי): כשליש מהעסקים לא קיבלו הלוואה כלל ו-18% קיבלו רק חלק מסכום ההלוואה שביקשו (מענה חלקי).

סקירות להורדה

סקירת האשראי לשנת 2022 + הרבעון הראשון לשנת 2023

סקר מימון לעסקים קטנים ובינוניים בשנת 2022


פרסום 

אולי יעניין אותך גם.....

תוכן עניינים

תוכן עניינים

שלח/י אלינו את המאמר

פורום המנכ"לים

העלאת קבצים: פורמט word בלבד