וירוס הקורונה חשף בארגונים רבים את המחלה האמיתית. ממחלה פיזית מתאוששים בעזרת תרופות וחיסונים, ממחלה ארגונית נדרש חיסון אחר.
זמן הקורונה (corona time) הוא הזמן שבו נדרשו המנהלים והעובדים בארגון להתייצב מול השינוי במציאות ובסביבה החיצונית ולערוך התאמות.
פעמים רבות נדרשה "התייצבות מתחת לאלונקה" שמשמעותה מוכנות לשינוי בתנאים, בשכר, בשעות העבודה ובמרכיבי התפקיד.
האתגר לעסוק מחד בהישרדות אישית ולדאוג באופן טבעי לעצמך כעובד התנגש פעמים רבות באתגר ההישרדות הארגוני.
ניהול הקונפליקט בין המשך התמיכה בארגון ,בצוות ,בלקוח אל מול הדאגה לעצמו היה מבחן חשוב לתרבות הארגונית שקיימת בארגון ולערכיו.
התפקיד המנהיגותי
אחד המבחנים המשמעותיים ביותר להנהלת הארגון היה כיצד לרתום את העובדים לשינויים הנדרשים תוך שמירה על לכידות ועל הצמדות לערכים המצופים.
בתוך התהליך ניתן היה להבחין כיצד התרבות הארגונית חיסנה מחד בחלק מהארגונים ואפשרה התמודדות צוותית ואישית ומאידך ארגונים בהם נוצרה קריסה מכיוון שהתרבות הארגונית שבנו לא הייתה חזקה מספיק או מתאימה לסביבה.
אז מה נדרש בסגר השני?
המטרה לבנות תרבות ארגונית מנצחת שתהווה חיסון למצבי קיצון ותאפשר לארגון להתפתח גם במצבי המשבר ולצמוח.
- חזון ברור לעתיד – לאן אנו רוצים להגיע בחלוף המשבר, מה המסר שלנו לעולם ולסביבה שלנו, מה מבדל אותנו ,במה אנחנו מצטיינים, אילו התנהגויות מצוינות בעינינו ואיך היינו רוצים להתנהל בתוך עצמנו ומול הלקוחות.
- דוגמא אישית – איזה סוג של דוגמא אישית הינו רוצים לתת? איך היא תבוא לידי ביטוי
- דאגה לפרט – נדאג להוקיר כל עובד וכל בעל עניין – ספק, לקוח, נמנע את ההרגשה שהם שקופים ונדע לבטא את משמעותם בעינינו.
- כינוס ללא התכנסות – איזה סוג של כינוסים עלינו לעשות, מה יהיה המשותף שלנו, לתת ביטוי ליכולתו של כל משתתף בארגון ובצוות.
- צבירת הצלחות – נדע לציין הצלחות, לצבור ניצחונות קטנים, לאפשר גאווה אישית וצוותית
- חשיבה חיובית –לזהות מנופים חיוביים, לאמץ חשיבה חיובית שרואה את העתיד, שמאפשרת יזמות ורעיונות חדשים.
- אמונה – לשדר את האמונה שבזכותה נצבור אמון כלפינו.
דווקא עכשיו על מנהלים בארגון לחזק את התרבות הארגונית ולקדם את הערכים שבהם אנו מאמינים כך שבעת השגרה הם יהוו מצפן ובעת המשבר הם יהוו את מרכז חוסננו ויתרונותינו.
עוד מאמרים בנושא:

מיינדפולנס למנכ"לים
מיינדפולנס למנכ"לים בהירות, חוסן והחלטה מודעת בעידן של אי-ודאות במרדף הבלתי פוסק אחר הצלחה, מנהיגים מודרניים מוצאים את עצמם לעתים קרובות מנווטים בנוף כאוטי מלא באתגרים, החלטות ודרישה הולכת וגוברת לחדשנות. בתוך מערבולת האחריות, המושג מיינדפולנס הופיע כמגדלור של בהירות ומיקוד, ומציע למנהלים כלי רב

הקרב על תשומת הלב: איך מנכ"לים משבשים את מעגלי הקשב ההרסניים של הארגון"
הקרב על תשומת הלב: איך מנכ"לים משבשים את מעגלי הקשב ההרסניים של הארגון אסטרטגיות מבוססות-מחקר לשבירת דפוסי ריבוי משימות כרוניים ובניית מיקוד אסטרטגי אמיתי מנכ"לים רבים מתלוננים על תחושת "טביעה במים רדודים". הלו"ז עמוס בפגישות, ההודעות זורמות בלי סוף, והמוח מתקשה להישאר ממוקד במה שבאמת

מנכ"ל, אולי אתה הבעיה? האתגרים הפנימיים שלא מדברים עליהם
מנכ"ל, אולי אתה הבעיה? האתגרים הפנימיים שלא מדברים עליהם קשיים יומיומיים, לחץ, בידוד – והמחיר הנפשי שאף דו"ח שנתי לא מציג בכל פעם שמתפרסם מחקר על "הכישורים הנדרשים ממנכ"ל בעידן המודרני", הרשימה כוללת אסטרטגיה, חדשנות, הובלת שינוי, אינטליגנציה רגשית ויכולת גיוס הון אנושי וכלכלי.

פירוק חמשת המיתוסים של חדשנות: מה מנכ"לים לא מספרים לכם
פירוק חמשת המיתוסים של חדשנות: מה מנכ"לים לא מספרים לכם חדשנות נתפסת בעיני רבים כלחם החוק של צמיחה עסקית. מנכ"לים משקיעים בה מיליארדים, מקימים חממות פנימיות ומעודדים "חשיבה מחוץ לקופסה". אולם מחקרים עדכניים חושפים פער כואב: כ־70% מיוזמות החדשנות הארגוניות אינן מגיעות לכדי

איך תשברו את תקרת הזכוכית של הבינה המלאכותית? האסטרטגיות שמובילות להחזר השקעה אמיתי
שבירת תקרת הזכוכית של הבינה המלאכותית: אסטרטגיות ל‑AI ברמת תשואה הבינה המלאכותית אינה עוד חזון עתידי. היא כבר משנה תעשיות שלמות, אבל רוב הארגונים עדיין מתקשים לממש את הערך העסקי הגלום בה. מנכ"לים רבים חווים "תקרת זכוכית" של בינה מלאכותית: השקעות כבדות, אך

הקרב על תשומת הלב: איך מנכ"לים משבשים את מעגלי הקשב ההרסניים של הארגון
המשאב הנדיר ביותר בעולם העסקים המודרני אינו זמן, כסף או כישרון. המחסור הקריטי באמת הוא תשומת לב. Herbert A. Simon, חתן פרס נובל לכלכלה, טבע את המונח "כלכלת קשב" כבר בשנות ה-70. הוא ניבא כי שפע המידע ייצור מחסור במה שמעבד אותו. ההבנה הזו מעולם לא