וירוס הקורונה חשף בארגונים רבים את המחלה האמיתית. ממחלה פיזית מתאוששים בעזרת תרופות וחיסונים, ממחלה ארגונית נדרש חיסון אחר.
זמן הקורונה (corona time) הוא הזמן שבו נדרשו המנהלים והעובדים בארגון להתייצב מול השינוי במציאות ובסביבה החיצונית ולערוך התאמות.
פעמים רבות נדרשה “התייצבות מתחת לאלונקה” שמשמעותה מוכנות לשינוי בתנאים, בשכר, בשעות העבודה ובמרכיבי התפקיד.
האתגר לעסוק מחד בהישרדות אישית ולדאוג באופן טבעי לעצמך כעובד התנגש פעמים רבות באתגר ההישרדות הארגוני.
ניהול הקונפליקט בין המשך התמיכה בארגון ,בצוות ,בלקוח אל מול הדאגה לעצמו היה מבחן חשוב לתרבות הארגונית שקיימת בארגון ולערכיו.
התפקיד המנהיגותי
אחד המבחנים המשמעותיים ביותר להנהלת הארגון היה כיצד לרתום את העובדים לשינויים הנדרשים תוך שמירה על לכידות ועל הצמדות לערכים המצופים.
בתוך התהליך ניתן היה להבחין כיצד התרבות הארגונית חיסנה מחד בחלק מהארגונים ואפשרה התמודדות צוותית ואישית ומאידך ארגונים בהם נוצרה קריסה מכיוון שהתרבות הארגונית שבנו לא הייתה חזקה מספיק או מתאימה לסביבה.
אז מה נדרש בסגר השני?
המטרה לבנות תרבות ארגונית מנצחת שתהווה חיסון למצבי קיצון ותאפשר לארגון להתפתח גם במצבי המשבר ולצמוח.
- חזון ברור לעתיד – לאן אנו רוצים להגיע בחלוף המשבר, מה המסר שלנו לעולם ולסביבה שלנו, מה מבדל אותנו ,במה אנחנו מצטיינים, אילו התנהגויות מצוינות בעינינו ואיך היינו רוצים להתנהל בתוך עצמנו ומול הלקוחות.
- דוגמא אישית – איזה סוג של דוגמא אישית הינו רוצים לתת? איך היא תבוא לידי ביטוי
- דאגה לפרט – נדאג להוקיר כל עובד וכל בעל עניין – ספק, לקוח, נמנע את ההרגשה שהם שקופים ונדע לבטא את משמעותם בעינינו.
- כינוס ללא התכנסות – איזה סוג של כינוסים עלינו לעשות, מה יהיה המשותף שלנו, לתת ביטוי ליכולתו של כל משתתף בארגון ובצוות.
- צבירת הצלחות – נדע לציין הצלחות, לצבור ניצחונות קטנים, לאפשר גאווה אישית וצוותית
- חשיבה חיובית –לזהות מנופים חיוביים, לאמץ חשיבה חיובית שרואה את העתיד, שמאפשרת יזמות ורעיונות חדשים.
- אמונה – לשדר את האמונה שבזכותה נצבור אמון כלפינו.
דווקא עכשיו על מנהלים בארגון לחזק את התרבות הארגונית ולקדם את הערכים שבהם אנו מאמינים כך שבעת השגרה הם יהוו מצפן ובעת המשבר הם יהוו את מרכז חוסננו ויתרונותינו.
עוד מאמרים בנושא:
אסטרטגיות מיתוג בידול ומיצוב
בעולם מוצף במותגים המתחרים על תשומת הלב, הבולטות מהקהל הפכה לאתגר אדיר. עם זאת, בתוך רעש התחרות, קיים מגדלור של תקווה – מודלים חדשניים החורגים מאסטרטגיות מיתוג מסורתיות. כיום, אנו מתעמקים בתחום שבירת התבנית, בוחנים גישות חדשניות שלא רק מגדירות מחדש את המיתוג אלא גם
תהליך קבלת החלטות
בליבה של כל עסק מצליח טמון בסיס איתן הבנוי על קבלת החלטות אסטרטגיות. החלטות אלו משמשות כעקרונות המנחים המעצבים את הכיוון והעתיד של החברה. תהליך קבלת ההחלטות בחברה עסקית אינו אקראי או שרירותי; הוא מבוסס על ניתוח, הערכה והתייחסות מדוקדקת של גורמים שונים. אחד המרכיבים
סמכויות ואחריות של דירקטוריון החברה
הדירקטוריון ממלא תפקיד בסיסי בממשל ובניהול של חברה. הם אחראים על קבלת החלטות אסטרטגיות, הצבת יעדים ופיקוח על הכיוון הכולל של הארגון. הדירקטוריון פועל כגוף קיבוצי, המייצג את האינטרסים של בעלי המניות ומבטיח שהחברה פועלת בהתאם לסטנדרטים משפטיים ואתיים. אחת מתפקידיו העיקריים של הדירקטוריון היא
קבלת החלטות
בעולם מוצף באפשרויות ואי ודאויות, שליטה בקבלת החלטות הופכת לא רק למיומנות אלא לצורת אמנות. תארו לעצמכם שיש לכם מפת דרכים שמנחה אתכם במבוך הבחירות, ומבטיחה שכל החלטה שאתם מקבלים תביא אתכם קרוב יותר לתוצאות הרצויות שלכם. ברוכים הבאים לתחום של מודלים של קבלת החלטות,
אסטרטגיה מיקוד ויצירתיות עסקית
בריקוד המורכב של אסטרטגיה עסקית, שני שותפים רבי עוצמה שולטים בראש: מיקוד ויצירתיות. הבנת תפקיד המיקוד באסטרטגיה עסקית מיקוד הוא מרכיב קריטי באסטרטגיה עסקית. זה כרוך בהפניית משאבים, זמן ואנרגיה לעבר מטרות ויעדים ספציפיים. ללא מיקוד, עסקים יכולים בקלות להתפזר ולאבד את מטרת הליבה שלהם.
יזמות עסקית בעידן הבינה המלאכותית
בינה מלאכותית (באנגלית: אינטליגנציה מלאכותית – Artificial intelligence, ובראשי תיבות: AI) שם מטאפורי למצב בו מנסים לדמות את יכולות החשיבה האנושית באמצעים טכנולוגיים.wikipedia בריקוד הסבוך בין חדשנות למסורת, נוף היזמות העסקית מתפתח ללא הרף. בעודנו מנווטים בעידן הדיגיטלי, בו מיטשטשים הגבול בין אנושיות לטכנולוגיה, מתגלה פרדיגמה חדשה – עידן הבינה המלאכותית.
