מבוא
בתוך עולם גלובלי של מודלים עסקיים, תרשימי זרימה ושיטות ניהול ממוסדות, מתבלטת תופעה ייחודית: הצלחות עסקיות ישראליות שמתעקשות לא להיכנס לתבנית. מדינת ישראל, על אף גודלה הקטן ואתגריה הביטחוניים והחברתיים, ממשיכה להצמיח מנכ"לים, יזמים וחברות פורצות דרך. השאלה המתבקשת היא: האם קיימת באמת "נוסחת הצלחה ישראלית" – או שמדובר באוסף מיתוסים שאנחנו אוהבים לספר לעצמנו?
כדי לנסות ולענות על כך, נבחן סיפורי הצלחה של מנכ"לים מתוך פורום המנכ"לים CEOPRO, נצליב בין מיתוסים נפוצים לבין נתונים ועקרונות ניהוליים, ונציע תובנות המבוססות על המציאות הארגונית בישראל.
מיתוס ראשון: הישראלים מצליחים בזכות חוצפה חיובית
הדימוי
לישראלי נאמרת החוצפה הטובה – לא מפחדים לשאול שאלות, לדלג על היררכיות, לקצר תהליכים ולעגל פינות למען מטרה טובה.
המציאות
אמנם תעוזה קיימת, אך ההצלחה תלויה בתרגום התעוזה למבנה. לדוגמה, יובל גלאון, מנכ"ל קבוצת נס, מדגיש את השילוב בין חדשנות טכנולוגית לבין בניית תהליכים ברורים ומדידים, שאינם סותרים את הרוח היזמית אלא ממסגרים אותה לכדי תוצאה.
תובנה
החוצפה לבדה אינה מספיקה. הצלחה ישראלית נולדת כשמנהיג מצליח להפוך תעוזה לאסטרטגיה.
מיתוס שני: כל מנכ"ל מצליח התחיל מסטארט-אפ במרתף
הדימוי
הסיפור הידוע של יזם שמתחיל לבד, עם רעיון גאוני, ומשם בונה אימפריה.
המציאות
לא כל הצלחה מתחילה בגראז'. אבי פרץ, מנכ"ל פתרונות אפקטיביים, פועל מתוך ניסיון עשיר בליווי אסטרטגי של ארגונים. הוא לא הגיע מעולמות ההייטק או היזמות הפרטית, אלא ייסד חברה אשר מלווה מנכ"לים ובכירים לאורך שנים בשיטות מעשיות ואנליטיות, כולל ניתוחי ביצועים, כלים ניהוליים ומודלים מבוססי נתונים. הצלחתו נובעת מהיכולת לפשט מורכבויות ארגוניות ולהפוך אסטרטגיה לתוכנית יישומית.
אבי בעל ניסיון של למעלה מ- 20 שנה בניהול בכיר, עבודה אישית עם מעל 1,000 מנכ"לים בשוק הישראלי וביצוע 2 אקזיטים ( מוצלחים! ) לחברות גדולות במשק הישראלי:
קבוצת דוידוף, הבעלים של פמי פרמיום, וקבוצת פורמולה מערכות, הבעלים של ZAP, Sapiens, Matrix, מיכפל ועוד…
תובנה
מנכ"לים מצליחים בישראל מגיעים ממגוון תחנות – תעשייה מסורתית, שירות ציבורי, או מחקר – ולא רק מהייטק צעיר.
מיתוס שלישי: הצלחה ישראלית קורית למרות המערכת
הדימוי
המוסדות – רגולציה, בירוקרטיה, ממשלה – הם רק מכשול בדרך.
המציאות
מנכ"לים כמו ערן שוקר מקול המס דווקא משתמשים ברגולציה ככלי לחינוך שוק, בונים סביב המערכת מערכי ידע, ומציעים לציבור יתרון מתוך הבנתה. הניסיון מלמד כי דווקא מי שמכיר את המערכת לעומק – יודע כיצד לרתום אותה לצמיחה ולא להילחם בה.
תובנה
הצלחה ישראלית נולדת לעיתים דווקא מתוך הבנה עמוקה של המערכת ולא בניגוד לה.
מיתוס רביעי: מנהיגות ישראלית לא צריכה תהליך – רק חזון
הדימוי
בישראל "זורמים" – יש חזון, יש כיוון, הכל מסתדר תוך כדי.
המציאות
חברות מצליחות בישראל, כולל כאלה שהוקמו על ידי מנהיגים כריזמטיים, מציגות הצלחה עקבית רק כאשר הן מיישמות תהליכים מובנים. דפוס חוזר בסיפורי הצלחה הוא היכולת לשלב בין חזון לבין שליטה תפעולית. כך לדוגמה פועל גם אבי פרץ, שמפתח מתודולוגיות לניתוח ביצועים תוך כדי שמירה על החזון הארגוני.
תובנה
חזון ללא יישום הוא חלום. תהליך ללא חזון הוא בירוקרטיה. הצלחה דורשת שניהם.
טבלה: מיתוסים לעומת מציאות בשטח
| מיתוס | דימוי נפוץ | נתון מהשטח (CEOPRO) | תובנה מעשית |
|---|---|---|---|
| חוצפה ישראלית | הישראלי פורץ כל מחסום | יובל גלאון מדגיש תהליכים מדידים לצד חדשנות | מנהיגות פורצת נבנית בתוך מסגרת |
| יזם מהמרתף | כל הצלחה החלה לבד | אבי פרץ בונה הצלחות מתוך ייעוץ ארגוני שיטתי | קיימת דרך להצלחה גם מתוך מוסדות |
| נגד המערכת | הממסד חוסם יוזמה | ערן שוקר פועל לצד הרגולציה | הבנת המערכת מקדמת יתרון תחרותי |
| אין צורך בתהליך | חזון מספיק להצלחה | מתודולוגיות CEOPRO מוכיחות אחרת | יישום מובנה מייצר עקביות |
האם יש מכנה משותף ישראלי אמיתי?
על אף ההבדלים הבולטים, ניכרים מאפיינים חוזרים בין סיפורי ההצלחה:
- קצב פעולה מהיר: רוב המנכ"לים מדווחים על החלטות מהירות, רתימת צוותים זריזה ויישום מיידי.
- גמישות מחשבתית: דילוג בין תחומים, פתיחות לשינוי כיוון תוך כדי תנועה.
- חיבור ישיר לעשייה: מנכ"לים שמכירים את השטח, לא מנוהלים מגבוה.
- תרבות של שיחה פתוחה: פחות היררכיה, יותר דיאלוג מקצועי פתוח.
- בקרה עצמית גבוהה: מנהיגים ישראלים לומדים במהירות, מתמודדים עם כישלונות ומשתפרים מהם.
- מוכנות להתמודד עם חוסר ודאות: כישורי אלתור וניהול משברים הם מרכיב חוזר.
סיכום
נוסחת הצלחה ישראלית אינה מסתכמת בקלישאה אחת. היא מורכבת מהיכולת להמיר תעוזה למבנה, להבין את המערכת במקום להילחם בה, ולזהות הזדמנויות דווקא מתוך האתגרים המקומיים. מנכ"לים ישראלים מצליחים בזכות איזון נדיר בין תעוזה לבקרה, בין חדשנות למבנה, ובין חיבור לשטח לבין ראיית-על. המיתוסים אולי מעניקים השראה, אך הנתונים הם שמשרטטים את דפוסי ההצלחה האמיתיים.
אולי יעניין אותך גם.....
- 5 השאלות שכל מנכ"ל צריך לשאול את עצמו לפני שהוא נכנס לשנת הכספים החדשה
- מדריך מקיף לבניית תקציב 2026: ניתוח, תכנון ותזרים אפקטיבי
- מנהיגות טרנספורמטיבית ומודלים מבוססי מחקר לשיפור ביצועי ארגון
- המנכ״ל וה-AI: איך ספקטרום הבינה המלאכותית משנה את תפקיד המנכ״ל בישראל
- שקיפות שכר ודירוג שכר בכיר: האם חברות צריכות לחשוף מנגנוני תגמול לבכירים?
המעבר לשנת כספים חדשה הוא הרבה יותר מאשר רק הגשת תקציב ודוחות. זה ציון דרך אסטרטגי; רגע קריטי לעצור,...
כך בונים את התקציב המדויק והחכם ביותר לשנה של אי־וודאות, צמיחה ושינויים גלובליים מבוא בניית תקציב לשנת...
מנהיגות טרנספורמטיבית (Transformational Leadership) הפכה בעשור האחרון מאסכולה תיאורטית למודל עבודה מרכזי...
המנכ״ל וה-AI: איך ספקטרום הבינה המלאכותית משנה את תפקיד המנכ״ל בישראל המנכ״ל וה-AI: איך ספקטרום הבינה...
שקיפות שכר ודירוג שכר בכיר: האם חברות צריכות לחשוף מנגנוני תגמול לבכירים? שאלת שקיפות השכר של מנהלים...