אז המודל יצא לדרך. ישבנו פרטנית עם כל העובדים וטיפלנו בכל ההתנגדויות לשינוי. ווידאנו שאף עובד לא יופתע לראשונה בתלוש השכר, אבל טרם סיימנו.
כעת עלינו להשלים תהליך של הטמעה ובקרה על מנת לוודא שהמודל אכן לוקח אותנו למחוזות אליהם רצינו להגיע מלכתחילה.
יש מספר משימות שעלינו לבצע בדגש לחודשים הראשונים של ההשקה:
- שקיפות, שקיפות ועוד קצת שקיפות. חובה עלינו לשקף לעובדים את סטאטוס העמידה שלהם ביעדים שהוגדרו במודל. מודל טוב זה מודל שמאפשר לעובד להעריך באופן כמעט מדויק כמה כסף יקבל בסוף החודש. הטכנולוגיה של היום מאפשרת לעדכן את העובדים בדוחות אוטומטים, אפליקציות, מסרונים ועוד דרכים רבות ומגוונות. אם העובד לא יודע היכן הוא נמצא, איך ידע לאן הוא רוצה להגיע…??
- דברו עם העובדים בשוטף, תוודאו שכולם מבינים וכולם בקיאים בנתונים וביעדים. אל תחכו לסוף החודש כדי להסביר למה קיבל רק X ולא Y. גם אם אתם מנהלים שהדלת שלהם תמיד פתוחה, בתקופה זו עדיף פשוט לעקור את הדלת מהצירים שלה…
- גם בסוף החודש, עם קבלת התמריץ הראשון, תיפגשו עם העובדים, תנתחו את הפרמטרים השונים ותעזרו להציב יעדים לחודש הבא. אל תתנו לעובד להתמודד עם התמריץ הראשון בגפו
- תקיימו תהליכי בקרה ומדידה על תוצאות המודל. תוודאו שאכן המודל עושה את מה שאמור היה לעשות בשלב התכנון. לא בושה לבצע תיקונים. לפעמים יש דברים שלא תכננו וחזינו בהתחלה. בסופו של דבר החיים חזקים מכל אקסל
לסיכום – לצד החשיבות הגבוהה שיש למודל תמריץ טוב, חשוב תמיד לזכור שהצורך הראשון של העובד אינו כספי (גם לא הצורך השני…). למרות זאת, בבואנו לבצע שינוי משמעותי בשכר של העובד, מחובתנו לנהל זאת בכפפות של משי. אל לנו להתייחס לרכיבי השכר של העובד כבדרך אגב. תכננו נכון, תבנו מודל פשוט, תשקיעו בהטמעה ובבקרה, ואל תשכחו לעדכן את המודל מידי פעם…
עוד מאמרים בנושא...
מאמר מס' 6: מודל Lean Change: מודל גמיש המתאים לשינויים מהירים
מבוא בעידן שבו שינויים מתרחשים במהירות רבה ובתדירות גבוהה, ארגונים לפתח גיישות ניהול מתאימות לסביבה דינמית ותחרותית. מודל Lean Change הוא מודל חדשני המאפשר לארגונים לבצע שינויים בזריזות ובגמישות תוך שמירה על מיקוד תוצאות. המודל נשען על עקרונות ה-Agile וה-Lean, ומטרתו לאפשר תגובה מהירה לשינויים,
מאמר מס' 5: מודל Senge: הארגון הלומד ככלי להצלחה מתמשכת
בעידן של שינויים מהירים, תחרות גוברת והתקדמות טכנולוגית, ארגונים נדרשים לאמץ גישות חדשות לניהול ולשיפור מתמיד. אחד המודלים הבולטים בתחום הוא מודל הארגון הלומד של פיטר סנג'י (Peter Senge), המיועד להפוך ארגונים ליותר גמישים, חדשניים ועמידים. המודל, שהוצג לראשונה בספרו של סנג'י, The Fifth Discipline,
מאמר מס' 4 – מודל מקינזי 7-S: תאום משאבים לשינוי מקיף
בעידן של שינויים ארגוניים מהירים ודינמיים, מנהלים נדרשים להתמודד עם אתגרים מורכבים ולתאם בין מגוון גורמים המשפיעים על הצלחת הארגון. מודל מקינזי 7-S, שפותח על ידי חברת הייעוץ הבינלאומית מקינזי[1], מציע מסגרת עבודה אינטגרטיבית להתמודדות עם שינויים רחבי היקף. המודל מדגיש את הקשרים ההדדיים בין
מאמר מס' 3: מודל ADKAR: מסגרת ממוקדת – אדם לניהול שינויים
מבוא השינויים המהירים והבלתי נמנעים המתרחשים כיום כמעט בכל תחום דורשים מהארגונים לשדרג את יכולותיהם להתמודד ולהוביל שינויים פנימיים בצורה אפקטיבית. בניגוד לגישות שממוקדות בתהליכים ארגוניים ובמערכות, מודל ADKAR (Awareness, Desire, Knowledge, Ability, Reinforcement) פותח במטרה לסייע לעובדים עצמם לעבור תהליך שינוי אישי ולהתאים את
מאמר מס' 2: מודל קוטר: שמונת השלבים לניהול שינוי אפקטיבי – מדריך מלא להובלת שינוי בארגונים
ניהול שינוי בארגונים הוא תהליך מורכב הדורש תכנון, הבנה ויכולת להתמודד עם אתגרים והתנגדויות פנימיות. פרופסור ג'ון קוטר, מומחה בעל שם עולמי לניהול שינוי, פיתח את אחד המודלים המובילים בתחום זה, שנודע כ"מודל שמונת השלבים לניהול שינוי". המודל, שנבנה בהתבסס על מחקרים וניסיון מעשי רב,
מאמר מס' 1: מודל לוין – מדריך מעמיק להובלת תהליכי שינוי בארגונים
מודל לוין[1] הידוע בשם התכתבות, שינוי, הקפאה (Unfreeze, Change, Refreeze), הוא אחד המודלים הבסיסיים והמשפיעים ביותר לניהול שינויים בארגונים. הוא פותח על ידי קורט לוין, פסיכולוג חברתי ומהמייסדים של תורת השדה הפסיכולוגית, ונועד להציע גישה מתודית וברורה לניהול שינויים בסביבות מורכבות. המודל מבוסס על שלושה
