וירוס הקורונה חשף בארגונים רבים את המחלה האמיתית. ממחלה פיזית מתאוששים בעזרת תרופות וחיסונים, ממחלה ארגונית נדרש חיסון אחר.
זמן הקורונה (corona time) הוא הזמן שבו נדרשו המנהלים והעובדים בארגון להתייצב מול השינוי במציאות ובסביבה החיצונית ולערוך התאמות.
פעמים רבות נדרשה "התייצבות מתחת לאלונקה" שמשמעותה מוכנות לשינוי בתנאים, בשכר, בשעות העבודה ובמרכיבי התפקיד.
האתגר לעסוק מחד בהישרדות אישית ולדאוג באופן טבעי לעצמך כעובד התנגש פעמים רבות באתגר ההישרדות הארגוני.
ניהול הקונפליקט בין המשך התמיכה בארגון ,בצוות ,בלקוח אל מול הדאגה לעצמו היה מבחן חשוב לתרבות הארגונית שקיימת בארגון ולערכיו.
התפקיד המנהיגותי
אחד המבחנים המשמעותיים ביותר להנהלת הארגון היה כיצד לרתום את העובדים לשינויים הנדרשים תוך שמירה על לכידות ועל הצמדות לערכים המצופים.
בתוך התהליך ניתן היה להבחין כיצד התרבות הארגונית חיסנה מחד בחלק מהארגונים ואפשרה התמודדות צוותית ואישית ומאידך ארגונים בהם נוצרה קריסה מכיוון שהתרבות הארגונית שבנו לא הייתה חזקה מספיק או מתאימה לסביבה.
אז מה נדרש בסגר השני?
המטרה לבנות תרבות ארגונית מנצחת שתהווה חיסון למצבי קיצון ותאפשר לארגון להתפתח גם במצבי המשבר ולצמוח.
- חזון ברור לעתיד – לאן אנו רוצים להגיע בחלוף המשבר, מה המסר שלנו לעולם ולסביבה שלנו, מה מבדל אותנו ,במה אנחנו מצטיינים, אילו התנהגויות מצוינות בעינינו ואיך היינו רוצים להתנהל בתוך עצמנו ומול הלקוחות.
- דוגמא אישית – איזה סוג של דוגמא אישית הינו רוצים לתת? איך היא תבוא לידי ביטוי
- דאגה לפרט – נדאג להוקיר כל עובד וכל בעל עניין – ספק, לקוח, נמנע את ההרגשה שהם שקופים ונדע לבטא את משמעותם בעינינו.
- כינוס ללא התכנסות – איזה סוג של כינוסים עלינו לעשות, מה יהיה המשותף שלנו, לתת ביטוי ליכולתו של כל משתתף בארגון ובצוות.
- צבירת הצלחות – נדע לציין הצלחות, לצבור ניצחונות קטנים, לאפשר גאווה אישית וצוותית
- חשיבה חיובית –לזהות מנופים חיוביים, לאמץ חשיבה חיובית שרואה את העתיד, שמאפשרת יזמות ורעיונות חדשים.
- אמונה – לשדר את האמונה שבזכותה נצבור אמון כלפינו.
דווקא עכשיו על מנהלים בארגון לחזק את התרבות הארגונית ולקדם את הערכים שבהם אנו מאמינים כך שבעת השגרה הם יהוו מצפן ובעת המשבר הם יהוו את מרכז חוסננו ויתרונותינו.
עוד מאמרים בנושא:

מנהיגות טרנספורמטיבית ומודלים מבוססי מחקר לשיפור ביצועי ארגון
מנהיגות טרנספורמטיבית (Transformational Leadership) הפכה בעשור האחרון מאסכולה תיאורטית למודל עבודה מרכזי בחברות מובילות בעולם. אם בעבר מנכ״לים נתפסו בעיקר כמנהלים של משאבים ותהליכים, היום הכותרת שלהם רחבה בהרבה: הם נדרשים להיות מחוללי שינוי, בוני תרבות, מנועי חדשנות ומקור משמעות עבור העובדים ובעלי העניין.במציאות של

דור ההנהלה הבא: הכנה למנכ״לות ולסמנכ״לות צעירות
עידן שבו ארגונים משתנים בקצב מסחרר, עולה צורך מהותי בהכנת דור ההנהלה הבא – דור חדש של מנהלות ומנהלים צעירים שיידעו להוביל, לחדש ולשמר את היציבות הארגונית גם בזמני אי־ודאות. השאלה המרכזית אינה רק מי יהיה המנכ״ל הבא, אלא כיצד מכשירים אותו נכון כבר היום. המאמר מציג

המנכ״ל וה-AI: איך ספקטרום הבינה המלאכותית משנה את תפקיד המנכ״ל בישראל
המנכ״ל וה-AI: איך ספקטרום הבינה המלאכותית משנה את תפקיד המנכ״ל בישראל המנכ״ל וה-AI: איך ספקטרום הבינה המלאכותית משנה את תפקיד המנכ״ל בישראל עד לא מזמן, מנכ״לים בישראל ראו בבינה מלאכותית (AI) תחום טכנולוגי המיועד למפתחים או למדעני נתונים. אך כיום, ה־AI הפך לחלק בלתי נפרד

שקיפות שכר ודירוג שכר בכיר: האם חברות צריכות לחשוף מנגנוני תגמול לבכירים?
שקיפות שכר ודירוג שכר בכיר: האם חברות צריכות לחשוף מנגנוני תגמול לבכירים? שאלת שקיפות השכר של מנהלים בכירים כבר אינה דיון תיאורטי. היא פוגשת היום מנכ״לים, דירקטוריונים ו-HR: רגולציה מתהדקת, ציפיות ESG עולות, ועובדים מבקשים אתיקה ארגונית אמיתית. להלן מסגרת פרקטית: למה עכשיו, מה מרוויחים/מסכנים,

10 כלים מבוססי AI שכל מנכ"ל חייב להכיר ב־2026
שנת 2025 הייתה השנה שבה הבינה המלאכותית עברה ממבחן התלהבות למבחן מציאות. מנכ"לים הפסיקו לשאול האם כדאי להכניס AI לארגון, והחלו לשאול איך הופכים אותו לחלק מהאסטרטגיה העסקית, מהתרבות הניהולית, ומה־DNA של קבלת ההחלטות. זו הייתה השנה שבה ארגונים הבינו ש־AI איננו צעצוע טכנולוגי אלא

שי פרץ מנכ"ל ראלקו אנרגיה
שי פרץ מנכ"ל ראלקו אנרגיה בע"מ שם ושם משפחה: שי פרץ השכלה: MBA מנהל עסקים / MA מנהל ציבורי / LLB משפטים / PMP ניהול פרויקטים / קורס דירקטורים חברה: ראלקו אנרגיה אתר: www.ralcoenergy.co.il תפקיד: מנכ"ל משפט מפתח וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ הדרך לתפקיד לא קפצתי ישירות לכיסא המנכ״ל. צמחתי מלמטה ועשיתי את