וירוס הקורונה חשף בארגונים רבים את המחלה האמיתית. ממחלה פיזית מתאוששים בעזרת תרופות וחיסונים, ממחלה ארגונית נדרש חיסון אחר.
זמן הקורונה (corona time) הוא הזמן שבו נדרשו המנהלים והעובדים בארגון להתייצב מול השינוי במציאות ובסביבה החיצונית ולערוך התאמות.
פעמים רבות נדרשה "התייצבות מתחת לאלונקה" שמשמעותה מוכנות לשינוי בתנאים, בשכר, בשעות העבודה ובמרכיבי התפקיד.
האתגר לעסוק מחד בהישרדות אישית ולדאוג באופן טבעי לעצמך כעובד התנגש פעמים רבות באתגר ההישרדות הארגוני.
ניהול הקונפליקט בין המשך התמיכה בארגון ,בצוות ,בלקוח אל מול הדאגה לעצמו היה מבחן חשוב לתרבות הארגונית שקיימת בארגון ולערכיו.

התפקיד המנהיגותי
אחד המבחנים המשמעותיים ביותר להנהלת הארגון היה כיצד לרתום את העובדים לשינויים הנדרשים תוך שמירה על לכידות ועל הצמדות לערכים המצופים.
בתוך התהליך ניתן היה להבחין כיצד התרבות הארגונית חיסנה מחד בחלק מהארגונים ואפשרה התמודדות צוותית ואישית ומאידך ארגונים בהם נוצרה קריסה מכיוון שהתרבות הארגונית שבנו לא הייתה חזקה מספיק או מתאימה לסביבה.
אז מה נדרש בסגר השני?
המטרה לבנות תרבות ארגונית מנצחת שתהווה חיסון למצבי קיצון ותאפשר לארגון להתפתח גם במצבי המשבר ולצמוח.
- חזון ברור לעתיד – לאן אנו רוצים להגיע בחלוף המשבר, מה המסר שלנו לעולם ולסביבה שלנו, מה מבדל אותנו ,במה אנחנו מצטיינים, אילו התנהגויות מצוינות בעינינו ואיך היינו רוצים להתנהל בתוך עצמנו ומול הלקוחות.
- דוגמא אישית – איזה סוג של דוגמא אישית הינו רוצים לתת? איך היא תבוא לידי ביטוי
- דאגה לפרט – נדאג להוקיר כל עובד וכל בעל עניין – ספק, לקוח, נמנע את ההרגשה שהם שקופים ונדע לבטא את משמעותם בעינינו.
- כינוס ללא התכנסות – איזה סוג של כינוסים עלינו לעשות, מה יהיה המשותף שלנו, לתת ביטוי ליכולתו של כל משתתף בארגון ובצוות.
- צבירת הצלחות – נדע לציין הצלחות, לצבור ניצחונות קטנים, לאפשר גאווה אישית וצוותית
- חשיבה חיובית –לזהות מנופים חיוביים, לאמץ חשיבה חיובית שרואה את העתיד, שמאפשרת יזמות ורעיונות חדשים.
- אמונה – לשדר את האמונה שבזכותה נצבור אמון כלפינו.
דווקא עכשיו על מנהלים בארגון לחזק את התרבות הארגונית ולקדם את הערכים שבהם אנו מאמינים כך שבעת השגרה הם יהוו מצפן ובעת המשבר הם יהוו את מרכז חוסננו ויתרונותינו.
עוד מאמרים בנושא:

המדריך למנכ"ל: בניית תוכנית חומש לצמיחה עסקית
מבוא מנכ"ל מצליח אינו פועל רק מתוך תגובה, אלא מתוך חזון ותכנון ארוך טווח.בעידן שבו שווקים משתנים במהירות, אסטרטגיה ארוכת טווח היא לא מותרות – אלא הכרח.תוכנית חומש היא כלי ניהולי קריטי שמאפשר להנהגה הבכירה להגדיר כיוון, להציב מטרות מדידות ולשמור על עקביות לאורך זמן.

האם מנכ"ל צריך ליווי אישי? ההבדל בין קואצ'ינג, מנטורינג וייעוץ
מבוא בעידן של שינויים מהירים, תחרות גוברת ואתגרים בלתי פוסקים, מנכ"לים נדרשים לקבל החלטות קריטיות, להוביל צוותים מגוונים ולנווט את הארגון לעבר הצלחה.במציאות זו, רבים מהם פונים לליווי אישי כדי לשפר את כישוריהם, לקבל פרספקטיבה חדשה ולהתמודד עם אתגרים מקצועיים ואישיים.אך מהו הליווי המתאים ביותר?

מיתוג מנכ"ל ברשת – למה זה חשוב ואיך עושים את זה נכון
מבוא בעידן שבו הנוכחות הדיגיטלית משפיעה על המוניטין יותר מכל דבר אחר, מנכ"ל שלא נוכח ברשתות החברתיות – פשוט לא קיים.הלקוחות, המשקיעים, העובדים והמתחרים שלך מחפשים אותך. ואם הם לא מוצאים – או מוצאים מעט מדי – אתה מפספס הזדמנות עצומה. האם הם פוגשים דמות

מנכ"ל כמנטור – איך להפוך את החזון האישי לתוכנית פיתוח לעובדים
בעידן שבו עובדים מחפשים משמעות, צמיחה והתפתחות – תפקיד המנכ"ל השתנה. הוא כבר לא רק המנהיג העליון, המחליט, המכוון. הוא גם מנטור. אדם שמנכ"ל מצליח מזהה בו את הפוטנציאל, ומסייע לו לממש אותו – לטובת העובד עצמו, הארגון, והחזון המשותף. אבל איך מחברים בין חזון

מה באמת עוצר מנכ"לים מלהכפיל את הרווחים?
שוק משתנה, רגולציה משתנה, עובדים משתנים – ומנכ"ל אחד, שצריך להתמודד עם הכל.אבל כשמנכ"ל שואל את עצמו: "למה אנחנו לא צומחים כמו שציפינו?" – התשובה לעיתים נמצאת לא בלקוחות, לא בשוק – אלא בפנים. במאמר זה נציג תובנות מתוך עבודת שטח עם מנכ"לים בישראל, שחושפים

חזון ארגוני כבסיס לפעולה – כיצד לבנות חזון שמניע עובדים ולא נותר הצהרה ריקה
מבוא חזון ארגוני הוא אחד הכלים המרכזיים בניהול אסטרטגי. עם זאת, בפועל, רבות מהחברות מגדירות חזון כחלק ממסמך או אתר – מבלי להטמיע אותו בתהליכי העבודה, בתרבות הארגונית או בקבלת ההחלטות. במאמר זה נציג מתודולוגיה מקצועית לבניית חזון אפקטיבי, ניתוח שיטות הטמעה, דוגמאות מהשטח וקריטריונים