וירוס הקורונה חשף בארגונים רבים את המחלה האמיתית. ממחלה פיזית מתאוששים בעזרת תרופות וחיסונים, ממחלה ארגונית נדרש חיסון אחר.
זמן הקורונה (corona time) הוא הזמן שבו נדרשו המנהלים והעובדים בארגון להתייצב מול השינוי במציאות ובסביבה החיצונית ולערוך התאמות.
פעמים רבות נדרשה "התייצבות מתחת לאלונקה" שמשמעותה מוכנות לשינוי בתנאים, בשכר, בשעות העבודה ובמרכיבי התפקיד.
האתגר לעסוק מחד בהישרדות אישית ולדאוג באופן טבעי לעצמך כעובד התנגש פעמים רבות באתגר ההישרדות הארגוני.
ניהול הקונפליקט בין המשך התמיכה בארגון ,בצוות ,בלקוח אל מול הדאגה לעצמו היה מבחן חשוב לתרבות הארגונית שקיימת בארגון ולערכיו.

התפקיד המנהיגותי
אחד המבחנים המשמעותיים ביותר להנהלת הארגון היה כיצד לרתום את העובדים לשינויים הנדרשים תוך שמירה על לכידות ועל הצמדות לערכים המצופים.
בתוך התהליך ניתן היה להבחין כיצד התרבות הארגונית חיסנה מחד בחלק מהארגונים ואפשרה התמודדות צוותית ואישית ומאידך ארגונים בהם נוצרה קריסה מכיוון שהתרבות הארגונית שבנו לא הייתה חזקה מספיק או מתאימה לסביבה.
אז מה נדרש בסגר השני?
המטרה לבנות תרבות ארגונית מנצחת שתהווה חיסון למצבי קיצון ותאפשר לארגון להתפתח גם במצבי המשבר ולצמוח.
- חזון ברור לעתיד – לאן אנו רוצים להגיע בחלוף המשבר, מה המסר שלנו לעולם ולסביבה שלנו, מה מבדל אותנו ,במה אנחנו מצטיינים, אילו התנהגויות מצוינות בעינינו ואיך היינו רוצים להתנהל בתוך עצמנו ומול הלקוחות.
- דוגמא אישית – איזה סוג של דוגמא אישית הינו רוצים לתת? איך היא תבוא לידי ביטוי
- דאגה לפרט – נדאג להוקיר כל עובד וכל בעל עניין – ספק, לקוח, נמנע את ההרגשה שהם שקופים ונדע לבטא את משמעותם בעינינו.
- כינוס ללא התכנסות – איזה סוג של כינוסים עלינו לעשות, מה יהיה המשותף שלנו, לתת ביטוי ליכולתו של כל משתתף בארגון ובצוות.
- צבירת הצלחות – נדע לציין הצלחות, לצבור ניצחונות קטנים, לאפשר גאווה אישית וצוותית
- חשיבה חיובית –לזהות מנופים חיוביים, לאמץ חשיבה חיובית שרואה את העתיד, שמאפשרת יזמות ורעיונות חדשים.
- אמונה – לשדר את האמונה שבזכותה נצבור אמון כלפינו.
דווקא עכשיו על מנהלים בארגון לחזק את התרבות הארגונית ולקדם את הערכים שבהם אנו מאמינים כך שבעת השגרה הם יהוו מצפן ובעת המשבר הם יהוו את מרכז חוסננו ויתרונותינו.
עוד מאמרים בנושא:

חזון מנכ״ל – לא רק משפט יפה: כיצד להפוך אותו לפעולה יומיומית
בעולם העסקי המודרני, שבו השינויים מהירים והסביבה תחרותית מתמיד, חזון מנכ"ל הוא לא רק מסמך הצהרתי אלא כלי ניהול אסטרטגי חיוני. הוא קובע את הכיוון, מעצב את התרבות הארגונית ומעניק משמעות לעבודה היומיומית של כל עובד. כאשר החזון מוגדר היטב ומוטמע בתהליכי העבודה, הוא הופך

קבלת החלטות מושכלת: להתגבר על הטיות קוגניטיביות בפסגה
בעידן העסקי הדינמי של היום, שבו השינויים מתרחשים בקצב מהיר והמידע זורם מכל כיוון, היכולת לקבל החלטות מושכלות היא אחת המיומנויות החשובות ביותר למנהלים בכירים ומנכ"לים. למעשה, הבדל קטן בתהליך קבלת ההחלטות עשוי להוביל להצלחה אדירה או לכישלון משמעותי. עם זאת, גם המנהיגים המנוסים ביותר

הקפיצה הבאה של מנכ"לים: מיעילות לרלוונטיות
המאה ה־21 לא דורשת ממנכ"לים להיות רק חכמים ומהירים – היא דורשת מהם להיות רלוונטיים. מנהיגים שהצטיינו בעבר באופטימיזציה, ניהול מדדים וקיצוץ עלויות, מוצאים עצמם כעת מול אתגר חדש: להבין אנשים, להוביל שינוי, לעורר השראה, ולבנות ארגונים שמוכנים לבלתי צפוי. השאלה שמובילה את המאמר הזה:

האם יש דבר כזה 'נוסחת הצלחה ישראלית'? מיתוסים מול נתונים
מבוא בתוך עולם גלובלי של מודלים עסקיים, תרשימי זרימה ושיטות ניהול ממוסדות, מתבלטת תופעה ייחודית: הצלחות עסקיות ישראליות שמתעקשות לא להיכנס לתבנית. מדינת ישראל, על אף גודלה הקטן ואתגריה הביטחוניים והחברתיים, ממשיכה להצמיח מנכ"לים, יזמים וחברות פורצות דרך. השאלה המתבקשת היא: האם קיימת באמת "נוסחת

המעבר מ־Hero Leadership ל־Network Leadership: למי אתה באמת צריך להקשיב במשבר?
בשעת משבר, המנהיגות נבחנת. לעיתים קרובות מדי, האינסטינקט הראשון של מנכ"לים ומנהיגים הוא לשוב ולחפש את "הגיבור הבודד" – אותו אדם כריזמטי שיכול להחליט מהר, להוביל את כולם קדימה ולשדר ביטחון. מודל זה, המכונה Hero Leadership, היה במשך עשורים עמוד התווך של התיאוריה הניהולית המסורתית.

איך לזהות תבניות שגויות בקבלת החלטות? המדריך למנכ"ל נגד הטיות קוגניטיביות
מבוא במהלך הקריירה הניהולית, מנכ"לים מקבלים אלפי החלטות – קטנות כגדולות. לעיתים, למרות מידע מדויק, ניתוח מקצועי וצוותים מצוינים, החלטות שגויות מתקבלות. לא פעם, האשם אינו באי־הבנה עסקית אלא בהטיות קוגניטיביות – דפוסים מנטליים לא מודעים שמעוותים את שיקול הדעת. המאמר שלפנינו מציע מדריך מקיף