וירוס הקורונה חשף בארגונים רבים את המחלה האמיתית. ממחלה פיזית מתאוששים בעזרת תרופות וחיסונים, ממחלה ארגונית נדרש חיסון אחר.
זמן הקורונה (corona time) הוא הזמן שבו נדרשו המנהלים והעובדים בארגון להתייצב מול השינוי במציאות ובסביבה החיצונית ולערוך התאמות.
פעמים רבות נדרשה "התייצבות מתחת לאלונקה" שמשמעותה מוכנות לשינוי בתנאים, בשכר, בשעות העבודה ובמרכיבי התפקיד.
האתגר לעסוק מחד בהישרדות אישית ולדאוג באופן טבעי לעצמך כעובד התנגש פעמים רבות באתגר ההישרדות הארגוני.
ניהול הקונפליקט בין המשך התמיכה בארגון ,בצוות ,בלקוח אל מול הדאגה לעצמו היה מבחן חשוב לתרבות הארגונית שקיימת בארגון ולערכיו.
											התפקיד המנהיגותי
אחד המבחנים המשמעותיים ביותר להנהלת הארגון היה כיצד לרתום את העובדים לשינויים הנדרשים תוך שמירה על לכידות ועל הצמדות לערכים המצופים.
בתוך התהליך ניתן היה להבחין כיצד התרבות הארגונית חיסנה מחד בחלק מהארגונים ואפשרה התמודדות צוותית ואישית ומאידך ארגונים בהם נוצרה קריסה מכיוון שהתרבות הארגונית שבנו לא הייתה חזקה מספיק או מתאימה לסביבה.
אז מה נדרש בסגר השני?
המטרה לבנות תרבות ארגונית מנצחת שתהווה חיסון למצבי קיצון ותאפשר לארגון להתפתח גם במצבי המשבר ולצמוח.
- חזון ברור לעתיד – לאן אנו רוצים להגיע בחלוף המשבר, מה המסר שלנו לעולם ולסביבה שלנו, מה מבדל אותנו ,במה אנחנו מצטיינים, אילו התנהגויות מצוינות בעינינו ואיך היינו רוצים להתנהל בתוך עצמנו ומול הלקוחות.
 - דוגמא אישית – איזה סוג של דוגמא אישית הינו רוצים לתת? איך היא תבוא לידי ביטוי
 - דאגה לפרט – נדאג להוקיר כל עובד וכל בעל עניין – ספק, לקוח, נמנע את ההרגשה שהם שקופים ונדע לבטא את משמעותם בעינינו.
 - כינוס ללא התכנסות – איזה סוג של כינוסים עלינו לעשות, מה יהיה המשותף שלנו, לתת ביטוי ליכולתו של כל משתתף בארגון ובצוות.
 - צבירת הצלחות – נדע לציין הצלחות, לצבור ניצחונות קטנים, לאפשר גאווה אישית וצוותית
 - חשיבה חיובית –לזהות מנופים חיוביים, לאמץ חשיבה חיובית שרואה את העתיד, שמאפשרת יזמות ורעיונות חדשים.
 - אמונה – לשדר את האמונה שבזכותה נצבור אמון כלפינו.
 
דווקא עכשיו על מנהלים בארגון לחזק את התרבות הארגונית ולקדם את הערכים שבהם אנו מאמינים כך שבעת השגרה הם יהוו מצפן ובעת המשבר הם יהוו את מרכז חוסננו ויתרונותינו.
עוד מאמרים בנושא:

10 כלים מבוססי AI שכל מנכ"ל חייב להכיר ב־2026
שנת 2025 הייתה השנה שבה הבינה המלאכותית עברה ממבחן התלהבות למבחן מציאות. מנכ"לים הפסיקו לשאול האם כדאי להכניס AI לארגון, והחלו לשאול איך הופכים אותו לחלק מהאסטרטגיה העסקית, מהתרבות הניהולית, ומה־DNA של קבלת ההחלטות. זו הייתה השנה שבה ארגונים הבינו ש־AI איננו צעצוע טכנולוגי אלא

שי פרץ מנכ"ל ראלקו אנרגיה
שי פרץ מנכ"ל ראלקו אנרגיר בע"מ שם ושם משפחה: שי פרץ השכלה: MBA מנהל עסקים / MA מנהל ציבורי / LLB משפטים / PMP ניהול פרויקטים / קורס דירקטורים חברה: ראלקו אנרגיה אתר: www.ralcoenergy.co.il תפקיד: מנכ"ל משפט מפתח וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ הדרך לתפקיד לא קפצתי ישירות לכיסא המנכ״ל. צמחתי מלמטה ועשיתי את

פיילוטים מהירים (Fail Fast) – ניסוי רעיונות בהשקעה קטנה
בעולם שבו החדשנות מתקדמת בקצב מהיר והשווקים משתנים תוך שבועות, מנכ״לים נדרשים לפתח יכולת ניסוי ולמידה מהירה. המושג Fail Fast (“להיכשל מהר”) אינו מעודד כישלון – אלא מציע לנהל ניסויים קטנים, זולים ומהירים כדי לזהות מוקדם מה עובד ומה לא. זהו כלי מרכזי ביישום ניהול

תכנון תרחישים (Scenario Planning) – בניית שלושה תרחישים מקבילים
תכנון תרחישים (Scenario Planning) – ניהול גמיש בעידן אי־ודאות מבוא בעידן של תנודתיות גבוהה ושינויים מואצים, ארגונים נדרשים להחליף תחזית יחידה במבט רב־מסלולי. במקום לשאול “מה יקרה?”, שואלים “מה נעשה אם זה יקרה?”. כאן נכנס לתוקף תכנון תרחישים: מתודולוגיה שמנסחת שלושה עולמות אפשריים – תרחיש

דו"חות BI בזמן אמת – בקרה רציפה והחלטות חכמות
בעולם שבו קצב קבלת ההחלטות גובר על קצב איסוף הנתונים, ארגונים שאינם פועלים עם דו"חות BI בזמן אמת נשארים מאחור. היכולת לגשת לנתונים עדכניים בכל רגע נתון – על מכירות, תפעול, שכר, לוגיסטיקה או שביעות רצון לקוחות – משנה את כללי המשחק.בעבר, מנהלים נאלצו להמתין

יחידות עסקיות זמניות – צוותי אד־הוק לפרויקטים ייחודיים
בעולם שבו השינויים העסקיים מתרחשים במהירות, ארגונים חייבים לפתח גמישות מבנית. אחת הדרכים היעילות לכך היא הקמת יחידות עסקיות זמניות – צוותי אד־הוק (Ad-Hoc Teams) הנבנים סביב משימה ממוקדת, בעלי תוקף מוגבל בזמן ומטרה ברורה.צוותים כאלה מאפשרים לארגון להגיב מהר, להטמיע חדשנות, לפתור בעיות נקודתיות