על פי העיקרון הפיטרי (לורנס גיי פיטר וריימונד האל) כל עובד מוצלח יקודם ויוזז מתפקידו לאור הצלחתו עד אשר יתקבע בתפקיד אותו לא יצליח לבצע היטב וייתקע שם.
במילים אחרות ארגון הירארכי מנתב את עובדיו דווקא אל התפקידים שהם אינם מוכשרים לבצעם.
עיקרון זה נמצא ביתר שאת במערכת השכר והתגמול של עובדים. דמיינו לעצמכם את הצמיחה הטבעית של עובד בארגון – העובד מתקבל בתנאי שכר מסוימים ומתחיל להתקדם בהירארכיה הארגונית.
באופן טבעי שכרו ותגמוליו עולים בשני אופנים:
- ארגונים אינם נוטים לשנות את תנאי ההעסקה הבסיסיים של העובד גם כשהם שולמו ביתר או אם השתנתה המציאות העסקית.
זאת עקב החשש מנטישת העובד ואיבוד הידע שצבר, הקושי בגיוס עובדים בעלי יכולת בענפים מסוימים, הקושי בהתמודדות הבינאישית עמו והעיסוק בעניינים השוטפים.
כמו כן במקרים רבים לא מבוצעים תחשיבים כלכליים שנותנים למנהל תמונה עדכנית.
למשל עובד 1 התקבל בתנאים מסוימים של תשלום ביתר, הארגון גדל ל100 עובדים, התהליך הפך למנהג בארגון, מנהג בישראל דין הוא, כעת ישנה הכפלה במאה של התשלום ביתר כל חודש. - העובד התקדם לתפקידים נוספים ושכרו הותאם לתפקיד (פעמים רבות ללא קשר לביצועיו).
כך למעשה מערכת התגמול והתמרוץ של העובדים מכפילה את עצמה וצומחת.
כאשר הארגון נמצא בצמיחה עסקית אין למנהליו רצון לעסוק בכך מכיוון שהם ממוקדים בניהול הצמיחה. התוצאה-הארגון צובר שכבת שומן בעולם השכר והתגמולים שתפריע לו בעתיד.
הבעיה היא שכאשר מחליטים לטפל בכך מאוחר מידי החיתוך כואב מאוד ויוצר קושי כפול ומכופל לבצע את המהלכים עד כדי מוכנות להתעלם מכך במחיר נפילת הארגון.
כעת דמיינו לעצמכם שהעובד מקבל שכר ותמריצים שאינם כלכליים מול ביצועיו, מה יעשה המנהל?
יתכן והמנהל ירצה להחליפו ואז הלך קבלת ההחלטות יהיה כך: העובד הקיים עולה לי איקס, אם אני רוצה עובד משופר עליי לשלם יותר מהאיקס הקיים. התוצאה –עלייה נוספת בבסיס השכר והתגמולים כתנאי התחלתי לגיוס עובד וזאת טרם הוכח בכלל שביצועיו משופרים.
לאור הדיסוננס הקוגניטיבי שתואר לעיל נמנעים פעמים רבות משינוי, הן הימנעות מהחלפת העובד שאינו מתפקד כראוי והן הימנעות משינוי התנאים והתגמולים. התוצאה הסופית –העלות לייצר ביצועים עסקיים במונחי תגמול ותמרוץ עולה באנרציה קבועה במהלך השנים, הסטנדרט לביצוע מול העלות קטן ונגרמת פגיעה בתחרותיות.
אז מה עליי לעשות כמנהל על מנת למנוע משבר ופגיעה בתחרותיות?
- עליי לבצע בחינה מחודשת של כל מערך ההסכמים, נוהלים, נוהגים ולייצר חוקת עבודה מאוזנת בין העובד לארגון.
- לבחון מחדש את כל המבנה הארגוני ולבצע חלוקה מחודשת של התפקידים והמחלקות בהתאמה למצב החדש ולתוכנית עבודה מחודשת לאור המשבר.
- מומלץ שהבחינה תהיה בשיתוף גורם חיצוני כי למנהלים בתוך המערכת יש שיקולים שאינם כלכליים ומונעים ממקום רגשי, שמרני, נוחות וכדומה.
כמובן שכדאי לשתף ולרתום אך חייבים זווית ראייה ניטראלית. - עליי לבקש כלכלנות מקצועית קבועה (עדיף ברמה חודשית) למצב התגמולים והתמרוצים ולמערכת השכר– המנהל חייב להבין כמותית מה המשמעות של כל החלטה שנוגעת לענייני התמרוץ והשכר כולל החלטות שנראות טבעיות כגון: תשלום על נסיעות, מתנות וכו מכיוון שלעיתים יש לכך השלכות כלכליות שלא צפה ולא כיוון אליהם.
- עליי להעדיף לקשור מנגנוני שכר למנגנוני ביצוע – מעצם טיבם של מנגנונים שאינם קשורים בביצוע יש להם חיים משלהם והם נוטים להתפשט ולהתפתח.
כאשר המנגנונים תלויים בביצועים יש להם בקרה מעצם כך ויש זיקה בין העלייה בביצועים לבין העלייה בתגמולים מה שהופך את האינטרסים של המעסיק ושל העובד למשותפים - עליי להגדיר מה זו הצלחה בכל תפקיד – הגדרת המרכיב ההצלחתי בכל תפקיד יוצר תאום ציפיות מובנה בתוך עולם השכר ומכוון את ההחלטות למקום אפקטיבי.
- עליי לתקשר את מערכת התגמול והתמרוץ – ככל שהעובד מבין יותר ממה מורכבים תגמוליו תחושת ההנעה שנוצרת גבוהה יותר וכן חווית ההוגנות והשותפות.
- פורום מנהלים לשכר –עליי לבנות צוות קבוע של מנהלים שייפגש באופן תדיר ויבחן את ההיבטים השונים שקשורים בעולם השכר באופן קבוע -מבנה התמרוץ, הפרשות סוציאליות, נסיעות, חלפי שכר שונים, ועוד.
לאור משבר הקורונה שעובר עלינו זו ההזדמנות לשנות. זו ההזדמנות לבנות תהליכים שיסיעו לאורך זמן לארגון לייצר יתרון תחרותי, על בסיס עלויות מתאימות ויחזקו את ההוגנות לאורך זמן במערכת היחסים בין המעסיק לעובד.
עוד מאמרים בנושא…

Business Model Canvas דינמי – איך בוחנים מחדש את אבני הבניין כל רבעון?
בעולם העסקי של 2025, שבו חוסר ודאות הוא הכלל ולא היוצא מן הכלל, לא מספיק להחזיק מודל עסקי יציב. מנכ"לים נדרשים לכלי ניהולי שמאפשר להם להתאים את האסטרטגיה בזמן אמת. Business Model Canvas – מודל האבחון הפופולרי של אוסטרוולדר ופינייה – הפך לאבן יסוד בניתוח

סדרת מאמרים: כלים לניהול גמיש בעידן אי־ודאות
מבוא כללי לסדרה המנהלים של היום פועלים בעולם שבו שינויים מתרחשים מהר יותר מהיכולת לתכנן קדימה. מלחמות סחר, מהפכות טכנולוגיות כמו בינה מלאכותית, רגולציה חדשה ומשברים גיאופוליטיים מייצרים חוסר יציבות תמידי. כדי להוביל בהצלחה, על מנכ"ל לאמץ מודלים עסקיים גמישים וכלים פרקטיים לניהול משתנה. בסדרה

מודלים עסקיים גמישים בעידן אי־ודאות – מדריך ליישום מהיר ושמירה על רווחיות
עידן אי־הוודאות הפך לסטנדרט: מגפות עולמיות, מלחמות סחר, משברים גיאופוליטיים, רגולציה משתנה וטכנולוגיות משבשות. מנכ"לים נדרשים לפתח מודלים עסקיים גמישים המאפשרים לארגון להגיב מהר, לשנות כיוונים ולשמור על רווחיות גם כשחוקי המשחק משתנים בן־לילה. מאמר זה מציג מדריך יישומי ליצירת מודל עסקי אדפטיבי, עם כלים,

המחיר האישי של ניהול – למה מנכ"לים רבים משלמים בבריאותם
ניהול ארגון גדול, ובמיוחד תפקיד המנכ"ל, נתפס לעיתים כפסגת הקריירה. אך מאחורי המעמד, הסמכות והתגמול מסתתרת מציאות מורכבת: לחץ מתמשך, חוסר ודאות, אחריות טוטאלית והקרבה אישית. מחקרים עדכניים מצביעים על כך שמנכ"לים משלמים מחיר אישי כבד בבריאותם הפיזית והנפשית – החל מסטרס כרוני, עבור בבורנהאוט,

חדרי בריחה למנהלים – כלי אימון חדשני לקבלת החלטות תחת לחץ
שילוב מתודולוגיות גיימיפיקציה לפיתוח הנהלות ביציבות, במהירות ובשיקול דעת מבוא מנהלים בכירים נדרשים להכריע תחת חוסר ודאות, הצפה מידעית ולוחות זמנים לוחצים. הדרכות פרונטליות רבות מעשירות ידע – אך לא תמיד יוצרות את שריר קבלת ההחלטות תחת לחץ. כאן נכנסים חדרי בריחה למנהלים: סדנאות חווייתיות,

ניהול במודל “ארגון נוזלי” – בלי גבולות מחלקתיים
בעולם העסקי של 2025, הגבולות המסורתיים בין מחלקות, תפקידים וסמכויות הולכים ומיטשטשים. יותר ויותר מנכ"לים בוחנים מעבר למודל של “ארגון נוזלי” – כזה שבו הצוותים אינם קבועים אלא מתארגנים סביב פרויקטים ומשימות, מתפרקים עם סיומן, ונבנים מחדש לפי הצורך. מודל זה מבקש לפרק את ההיררכיה