אז אחרי שהגדרנו ואפיינו מה אנחנו רוצים להשיג ובאיזו שיטה, ואנחנו יודעים אילו פרמטרים ומדדים אנחנו רוצים לשפר, עוברים לשלב של תכנון ובניית המודלים.
לא טעיתי שכתבתי "מודלים", מכוון שתמיד מומלץ לגבש 2-3 חלופות שונות, פעולה שעוזרת לחדד את השיטה המועדפת.
בבואנו לבנות את המודל הנבחר, עלינו לבצע את הפעולות הבאות:
- אנליזה – איסוף כל הנתונים הרלוונטיים לפרמטרים בגינם אנחנו רוצים לתגמל את העובד. יש לקחת בחשבון עונתיות או אירועים אחרים שעלולים להשפיע על המגמה בביצועים
- קווי תשלום – קבלת החלטות לגבי אופן חישוב הפרמטרים במודל, לדוגמא, קו תשלום ליניארי או מדרגות, תנאי סף וערך מקסימלי (אם יש). ההחלטה צריכה להתקבל לכל פרמטר בנפרד. לא תמיד הגבלת תקרה במדד אחד מתאימה למדד אחר
- סימולציות ועמידה בתקציב – בניית סימולציות לכל פרמטר בנפרד למול הביצועים בפועל ולמול היעדים על מנת להעריך את תוצאות המודלים הן מהצד של העובדים והן מהצד הכלכלי למול התקציב שהוגדר
- חלופות – בניית 2-3 חלופות שונות בעזרתן יהיה לנו יותר קל לגבש את המודל הנבחר. לקחת את היתרונות מכל חלופה לגיבוש המודל האופטימלי
- מרווחים/מפסידים – ניתוח משמעויות ברמת העובד. חייבים להבין מה המשמעות הכלכלית לכל עובד, לוודא שהעובדים שע"פ הסימולציה ירוויחו יותר, אכן זה בגין ביצועים גבוהים וההיפך. אם המודל משפר/מרע משמעותית את התמריץ לעובדים ללא הצדקה למול הביצועים, אזי צריך לחזור לסעיף הראשון
- פיילוט – אם מדובר ביחידות או מערכים גדולים, מומלץ לבצע פיילוט לקבוצה אחת קטנה על מנת לוודא שאנחנו בכיוון הנכון
- לבסוף – גיבוש מודל סופי בהתאם לפיילוט (אם היה), קבלת ברכת הדרך מהנהלת הארגון ותכנון שלב ההשקה
בכל התהליך, חשוב מאוד לשתף את הדרג הניהולי של היחידה ולפעמים אף עובדים מובילי דעת קהל. כפי שנלמד בפרקים הבאים, מודל טוב, ככל שיהיה, לא שווה מאום אם תהליך ההטמעה והליווי לא טובים.
עוד מאמרים בנושא...

הקרב על תשומת הלב: איך מנכ"לים משבשים את מעגלי הקשב ההרסניים של הארגון
המשאב הנדיר ביותר בעולם העסקים המודרני אינו זמן, כסף או כישרון. המחסור הקריטי באמת הוא תשומת לב. Herbert A. Simon, חתן פרס נובל לכלכלה, טבע את המונח "כלכלת קשב" כבר בשנות ה-70. הוא ניבא כי שפע המידע ייצור מחסור במה שמעבד אותו. ההבנה הזו מעולם לא

המנכ"ל החמקן: טקטיקות מנהיגות מתחת לרדאר בעידן של שקיפות טוטאלית
דמיינו מנכ"ל אידיאלי. סביר להניח שעלתה בדמיונכם דמות כריזמטית, נואמת בפני קהל, מקבלת החלטות דרמטיות ומושכת תשומת לב תקשורתית. אולם, מחקרים עדכניים מצביעים על כיוון הפוך. מנהיגות שקטה עשויה להיות דווקא המתכון להצלחה מתמשכת, במיוחד בניהול תחת לחץ. בשנים האחרונות, יותר ויותר חוקרים מטילים ספק במודל המסורתי

ההזדמנות הגיאופוליטית: איך מנכ"לים ישראלים יכולים לנצל את "חלון ההזדמנויות" האזורי
מנכ"לים ישראלים רגילים להתייחס לגיאופוליטיקה כאיום קבוע. מלחמות, חרמות ואיומים ביטחוניים הם חלק מהשגרה. אולם בשנים האחרונות חל שינוי דרמטי במפת היחסים האזורית. הסכמי אברהם, הנורמליזציה עם מרוקו, סודן ובחריין, והקשרים ההולכים ומתהדקים עם מדינות המפרץ – כל אלה יצרו "חלון הזדמנויות" היסטורי. מנכ"לים חכמים

מנכ"ל 2030: הטרנספורמציה מאדריכלות ארגונית לעיצוב תודעה ותרבות
תפקיד המנכ"ל עובר טרנספורמציה עמוקה. מחקרי עתידנות מעידים כי עד 2030, כמעט כל ארגון יידרש להתמודד עם מציאות בלתי צפויה. שילוב של משברים גלובליים, מהפכות טכנולוגיות ושינויים בציפיות העובדים יוצר צורך דחוף בפרדיגמת ניהול חדשה. מנכ"לים רבים עדיין פועלים כ"אדריכלי מערכת". הם מתכננים מבנים, מגדירים

איך להגיב לביקורת שלילית ברשת – מדריך ניהולי
בעידן הדיגיטלי, כל עסק חשוף לביקורת ציבורית מיידית. ביקורת שלילית ברשת אינה שאלה של "אם", אלא של "מתי". ניהול מוניטין (Reputation management) הפך לאחד האתגרים המרכזיים עבור מנכ"לים ומנהלים. מחקר אקדמי מלמד כי האופן שבו ארגון מגיב לביקורת משפיע ישירות על אמון הצרכנים ועל הנאמנות למותג . התגובה

מתי להחליף אסטרטגיה ומתי להתמיד? מודל קבלת החלטות למנכ"לים
בעולם העסקי הדינמי, מנכ"לים עומדים בפני התלבטות קריטית אחת יותר מכל: האם להמשיך עם האסטרטגיה הנוכחית גם כאשר התוצאות מאכזבות, או לבצע שינוי מהותי. זוהי אינה החלטה טכנית, אלא דילמת מנהיגות עמוקה. מודל קבלת החלטות למנכ"לים חייב לכלול התייחסות מפורשת לנקודת המפנה הזו. מצד אחד, התמדה (Persistence)