אז אחרי שהגדרנו ואפיינו מה אנחנו רוצים להשיג ובאיזו שיטה, ואנחנו יודעים אילו פרמטרים ומדדים אנחנו רוצים לשפר, עוברים לשלב של תכנון ובניית המודלים.
לא טעיתי שכתבתי "מודלים", מכוון שתמיד מומלץ לגבש 2-3 חלופות שונות, פעולה שעוזרת לחדד את השיטה המועדפת.
בבואנו לבנות את המודל הנבחר, עלינו לבצע את הפעולות הבאות:
- אנליזה – איסוף כל הנתונים הרלוונטיים לפרמטרים בגינם אנחנו רוצים לתגמל את העובד. יש לקחת בחשבון עונתיות או אירועים אחרים שעלולים להשפיע על המגמה בביצועים
- קווי תשלום – קבלת החלטות לגבי אופן חישוב הפרמטרים במודל, לדוגמא, קו תשלום ליניארי או מדרגות, תנאי סף וערך מקסימלי (אם יש). ההחלטה צריכה להתקבל לכל פרמטר בנפרד. לא תמיד הגבלת תקרה במדד אחד מתאימה למדד אחר
- סימולציות ועמידה בתקציב – בניית סימולציות לכל פרמטר בנפרד למול הביצועים בפועל ולמול היעדים על מנת להעריך את תוצאות המודלים הן מהצד של העובדים והן מהצד הכלכלי למול התקציב שהוגדר
- חלופות – בניית 2-3 חלופות שונות בעזרתן יהיה לנו יותר קל לגבש את המודל הנבחר. לקחת את היתרונות מכל חלופה לגיבוש המודל האופטימלי
- מרווחים/מפסידים – ניתוח משמעויות ברמת העובד. חייבים להבין מה המשמעות הכלכלית לכל עובד, לוודא שהעובדים שע"פ הסימולציה ירוויחו יותר, אכן זה בגין ביצועים גבוהים וההיפך. אם המודל משפר/מרע משמעותית את התמריץ לעובדים ללא הצדקה למול הביצועים, אזי צריך לחזור לסעיף הראשון
- פיילוט – אם מדובר ביחידות או מערכים גדולים, מומלץ לבצע פיילוט לקבוצה אחת קטנה על מנת לוודא שאנחנו בכיוון הנכון
- לבסוף – גיבוש מודל סופי בהתאם לפיילוט (אם היה), קבלת ברכת הדרך מהנהלת הארגון ותכנון שלב ההשקה
בכל התהליך, חשוב מאוד לשתף את הדרג הניהולי של היחידה ולפעמים אף עובדים מובילי דעת קהל. כפי שנלמד בפרקים הבאים, מודל טוב, ככל שיהיה, לא שווה מאום אם תהליך ההטמעה והליווי לא טובים.
עוד מאמרים בנושא...

איך מנכ"ל מקבל החלטות תחת עומס מידע (Decision Fatigue)
קבלת החלטות תחת עומס מידע: כיצד מנכ"לים יכולים לנהל את עייפות ההחלטות בעידן הבינה המלאכותית מודלים מתקדמים, עומס קוגניטיבי, והדרך להכרעה חכמה יותר – 2026 בעידן הניהולי של 2026, המשימה של מנכ"לים אינה רק להוביל ארגון, אלא לעשות זאת בתוך סביבה עסקית רווית

מבצע "שאגת הארי" – עדכונים למעסיקים, עובדים ועסקים בזמן חירום
עדכוני מבצע "שאגת הארי" מבצע "שאגת הארי" והמלחמה מול איראן בשנת 2026 יצרו מציאות כלכלית מורכבת עבור עסקים רבים בישראל. ירידה בפעילות הכלכלית, גיוס עובדים למילואים, הגבלות ביטחוניות והפרעות בשרשרת האספקה השפיעו על יכולת הפעילות של עסקים בתחומים רבים – החל ממסחר ושירותים ועד תעשייה ותיירות. במצבים

"שאגת הארי": ניהול ארגון במצב מיוחד בעורף – המדריך המלא למנכ"ל הישראלי
ב-28 בפברואר 2026, עם פתיחתו של מבצע "שאגת הארי" – מבצע צבאי משולב של ישראל וארצות הברית לתקיפת איראן – נכנסה מדינת ישראל למצב מיוחד בעורף . המנכ"לים הישראלים מצאו עצמם בין לילה מנווטים במציאות מורכבת של גיוסי מילואים, הנחיות מתעדכנות של פיקוד העורף, וניהול

ניהול דירקטוריון אקטיבי מדי – בין פיקוח להתערבות
ניהול דירקטוריון אקטיבי מדי מחייב איזון עדין בין כיבוד תפקיד הפיקוח של הדירקטוריון לבין שמירה על סמכות הניהול של המנכ״ל. מעורבות גבוהה של חברי דירקטוריון אינה בהכרח בעיה; לעיתים היא משקפת מחויבות עמוקה, ניסיון מצטבר ורצון כן להצלחת הארגון. אולם כאשר האקטיביות חוצה את גבול

מערכת היחסים בין מנכ"ל לדירקטוריון
מבוא מערכת היחסים בין המנכ״ל לדירקטוריון מהווה את אחד היסודות המרכזיים של הממשל התאגידי המודרני. מערכת זו, המתפקדת כציר מרכזי בכל ארגון, משפיעה באופן ישיר על קבלת ההחלטות האסטרטגיות, על תרבות הארגון, ועל יכולתו להצליח לטווח ארוך. האיזון העדין שבין פיקוח לאוטונומיה, בין הכוונה לביצוע,

מנטורינג כמנוף עסקי: למה כל מנכ"ל חייב להיות גם מנטור וגם מנטי?
מנטורינג כמנוף עסקי: למה כל מנכ"ל חייב להיות גם מנטור וגם מנטי? תקציר מנהלים במציאות העסקית המורכבת של המאה ה-21, מנטורינג הפך ממותרות למנוף אסטרטגי קריטי. מחקרים מראים כי 84% מהמנכ"לים ב-Fortune 500 מייחסים חלק ניכר מהצלחתם לתהליכי מנטורינג שעברו, ו-71% מהחברות שמקדמות תרבות מנטורינג