אז אחרי שהגדרנו ואפיינו מה אנחנו רוצים להשיג ובאיזו שיטה, ואנחנו יודעים אילו פרמטרים ומדדים אנחנו רוצים לשפר, עוברים לשלב של תכנון ובניית המודלים.
לא טעיתי שכתבתי "מודלים", מכוון שתמיד מומלץ לגבש 2-3 חלופות שונות, פעולה שעוזרת לחדד את השיטה המועדפת.
בבואנו לבנות את המודל הנבחר, עלינו לבצע את הפעולות הבאות:
- אנליזה – איסוף כל הנתונים הרלוונטיים לפרמטרים בגינם אנחנו רוצים לתגמל את העובד. יש לקחת בחשבון עונתיות או אירועים אחרים שעלולים להשפיע על המגמה בביצועים
- קווי תשלום – קבלת החלטות לגבי אופן חישוב הפרמטרים במודל, לדוגמא, קו תשלום ליניארי או מדרגות, תנאי סף וערך מקסימלי (אם יש). ההחלטה צריכה להתקבל לכל פרמטר בנפרד. לא תמיד הגבלת תקרה במדד אחד מתאימה למדד אחר
- סימולציות ועמידה בתקציב – בניית סימולציות לכל פרמטר בנפרד למול הביצועים בפועל ולמול היעדים על מנת להעריך את תוצאות המודלים הן מהצד של העובדים והן מהצד הכלכלי למול התקציב שהוגדר
- חלופות – בניית 2-3 חלופות שונות בעזרתן יהיה לנו יותר קל לגבש את המודל הנבחר. לקחת את היתרונות מכל חלופה לגיבוש המודל האופטימלי
- מרווחים/מפסידים – ניתוח משמעויות ברמת העובד. חייבים להבין מה המשמעות הכלכלית לכל עובד, לוודא שהעובדים שע"פ הסימולציה ירוויחו יותר, אכן זה בגין ביצועים גבוהים וההיפך. אם המודל משפר/מרע משמעותית את התמריץ לעובדים ללא הצדקה למול הביצועים, אזי צריך לחזור לסעיף הראשון
- פיילוט – אם מדובר ביחידות או מערכים גדולים, מומלץ לבצע פיילוט לקבוצה אחת קטנה על מנת לוודא שאנחנו בכיוון הנכון
- לבסוף – גיבוש מודל סופי בהתאם לפיילוט (אם היה), קבלת ברכת הדרך מהנהלת הארגון ותכנון שלב ההשקה
בכל התהליך, חשוב מאוד לשתף את הדרג הניהולי של היחידה ולפעמים אף עובדים מובילי דעת קהל. כפי שנלמד בפרקים הבאים, מודל טוב, ככל שיהיה, לא שווה מאום אם תהליך ההטמעה והליווי לא טובים.
עוד מאמרים בנושא...

10 כלים מבוססי AI שכל מנכ"ל חייב להכיר ב־2026
שנת 2025 הייתה השנה שבה הבינה המלאכותית עברה ממבחן התלהבות למבחן מציאות. מנכ"לים הפסיקו לשאול האם כדאי להכניס AI לארגון, והחלו לשאול איך הופכים אותו לחלק מהאסטרטגיה העסקית, מהתרבות הניהולית, ומה־DNA של קבלת ההחלטות. זו הייתה השנה שבה ארגונים הבינו ש־AI איננו צעצוע טכנולוגי אלא

שי פרץ מנכ"ל ראלקו אנרגיה
שי פרץ מנכ"ל ראלקו אנרגיר בע"מ שם ושם משפחה: שי פרץ השכלה: MBA מנהל עסקים / MA מנהל ציבורי / LLB משפטים / PMP ניהול פרויקטים / קורס דירקטורים חברה: ראלקו אנרגיה אתר: www.ralcoenergy.co.il תפקיד: מנכ"ל משפט מפתח וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ הדרך לתפקיד לא קפצתי ישירות לכיסא המנכ״ל. צמחתי מלמטה ועשיתי את

פיילוטים מהירים (Fail Fast) – ניסוי רעיונות בהשקעה קטנה
בעולם שבו החדשנות מתקדמת בקצב מהיר והשווקים משתנים תוך שבועות, מנכ״לים נדרשים לפתח יכולת ניסוי ולמידה מהירה. המושג Fail Fast (“להיכשל מהר”) אינו מעודד כישלון – אלא מציע לנהל ניסויים קטנים, זולים ומהירים כדי לזהות מוקדם מה עובד ומה לא. זהו כלי מרכזי ביישום ניהול

תכנון תרחישים (Scenario Planning) – בניית שלושה תרחישים מקבילים
תכנון תרחישים (Scenario Planning) – ניהול גמיש בעידן אי־ודאות מבוא בעידן של תנודתיות גבוהה ושינויים מואצים, ארגונים נדרשים להחליף תחזית יחידה במבט רב־מסלולי. במקום לשאול “מה יקרה?”, שואלים “מה נעשה אם זה יקרה?”. כאן נכנס לתוקף תכנון תרחישים: מתודולוגיה שמנסחת שלושה עולמות אפשריים – תרחיש

דו"חות BI בזמן אמת – בקרה רציפה והחלטות חכמות
בעולם שבו קצב קבלת ההחלטות גובר על קצב איסוף הנתונים, ארגונים שאינם פועלים עם דו"חות BI בזמן אמת נשארים מאחור. היכולת לגשת לנתונים עדכניים בכל רגע נתון – על מכירות, תפעול, שכר, לוגיסטיקה או שביעות רצון לקוחות – משנה את כללי המשחק.בעבר, מנהלים נאלצו להמתין

יחידות עסקיות זמניות – צוותי אד־הוק לפרויקטים ייחודיים
בעולם שבו השינויים העסקיים מתרחשים במהירות, ארגונים חייבים לפתח גמישות מבנית. אחת הדרכים היעילות לכך היא הקמת יחידות עסקיות זמניות – צוותי אד־הוק (Ad-Hoc Teams) הנבנים סביב משימה ממוקדת, בעלי תוקף מוגבל בזמן ומטרה ברורה.צוותים כאלה מאפשרים לארגון להגיב מהר, להטמיע חדשנות, לפתור בעיות נקודתיות