אז אחרי שהגדרנו ואפיינו מה אנחנו רוצים להשיג ובאיזו שיטה, ואנחנו יודעים אילו פרמטרים ומדדים אנחנו רוצים לשפר, עוברים לשלב של תכנון ובניית המודלים.
לא טעיתי שכתבתי "מודלים", מכוון שתמיד מומלץ לגבש 2-3 חלופות שונות, פעולה שעוזרת לחדד את השיטה המועדפת.
בבואנו לבנות את המודל הנבחר, עלינו לבצע את הפעולות הבאות:
- אנליזה – איסוף כל הנתונים הרלוונטיים לפרמטרים בגינם אנחנו רוצים לתגמל את העובד. יש לקחת בחשבון עונתיות או אירועים אחרים שעלולים להשפיע על המגמה בביצועים
- קווי תשלום – קבלת החלטות לגבי אופן חישוב הפרמטרים במודל, לדוגמא, קו תשלום ליניארי או מדרגות, תנאי סף וערך מקסימלי (אם יש). ההחלטה צריכה להתקבל לכל פרמטר בנפרד. לא תמיד הגבלת תקרה במדד אחד מתאימה למדד אחר
- סימולציות ועמידה בתקציב – בניית סימולציות לכל פרמטר בנפרד למול הביצועים בפועל ולמול היעדים על מנת להעריך את תוצאות המודלים הן מהצד של העובדים והן מהצד הכלכלי למול התקציב שהוגדר
- חלופות – בניית 2-3 חלופות שונות בעזרתן יהיה לנו יותר קל לגבש את המודל הנבחר. לקחת את היתרונות מכל חלופה לגיבוש המודל האופטימלי
- מרווחים/מפסידים – ניתוח משמעויות ברמת העובד. חייבים להבין מה המשמעות הכלכלית לכל עובד, לוודא שהעובדים שע"פ הסימולציה ירוויחו יותר, אכן זה בגין ביצועים גבוהים וההיפך. אם המודל משפר/מרע משמעותית את התמריץ לעובדים ללא הצדקה למול הביצועים, אזי צריך לחזור לסעיף הראשון
- פיילוט – אם מדובר ביחידות או מערכים גדולים, מומלץ לבצע פיילוט לקבוצה אחת קטנה על מנת לוודא שאנחנו בכיוון הנכון
- לבסוף – גיבוש מודל סופי בהתאם לפיילוט (אם היה), קבלת ברכת הדרך מהנהלת הארגון ותכנון שלב ההשקה
בכל התהליך, חשוב מאוד לשתף את הדרג הניהולי של היחידה ולפעמים אף עובדים מובילי דעת קהל. כפי שנלמד בפרקים הבאים, מודל טוב, ככל שיהיה, לא שווה מאום אם תהליך ההטמעה והליווי לא טובים.
עוד מאמרים בנושא...

חדרי בריחה למנהלים – כלי אימון חדשני לקבלת החלטות תחת לחץ
שילוב מתודולוגיות גיימיפיקציה לפיתוח הנהלות ביציבות, במהירות ובשיקול דעת מבוא מנהלים בכירים נדרשים להכריע תחת חוסר ודאות, הצפה מידעית ולוחות זמנים לוחצים. הדרכות פרונטליות רבות מעשירות ידע – אך לא תמיד יוצרות את שריר קבלת ההחלטות תחת לחץ. כאן נכנסים חדרי בריחה למנהלים: סדנאות חווייתיות,

ניהול במודל “ארגון נוזלי” – בלי גבולות מחלקתיים
בעולם העסקי של 2025, הגבולות המסורתיים בין מחלקות, תפקידים וסמכויות הולכים ומיטשטשים. יותר ויותר מנכ"לים בוחנים מעבר למודל של “ארגון נוזלי” – כזה שבו הצוותים אינם קבועים אלא מתארגנים סביב פרויקטים ומשימות, מתפרקים עם סיומן, ונבנים מחדש לפי הצורך. מודל זה מבקש לפרק את ההיררכיה

מנכ"ל בעולם שבו AI מקבל החלטות – מה נשאר לתפקיד האנושי?
בינה מלאכותית (Artificial Intelligence) משנה את כללי המשחק העסקי. אם בעבר היא שימשה ככלי עזר לניתוח נתונים ותהליכים, כיום היא כבר חודרת לעומקם של תהליכי קבלת החלטות ברמת הנהלות ומועצות מנהלים. מנכ"לים מוצאים עצמם יושבים לצד אלגוריתמים שממליצים על אסטרטגיות, מציעים מהלכים תפעוליים ומנבאים מגמות

חזון מנכ״ל – לא רק משפט יפה: כיצד להפוך אותו לפעולה יומיומית
בעולם העסקי המודרני, שבו השינויים מהירים והסביבה תחרותית מתמיד, חזון מנכ"ל הוא לא רק מסמך הצהרתי אלא כלי ניהול אסטרטגי חיוני. הוא קובע את הכיוון, מעצב את התרבות הארגונית ומעניק משמעות לעבודה היומיומית של כל עובד. כאשר החזון מוגדר היטב ומוטמע בתהליכי העבודה, הוא הופך

קבלת החלטות מושכלת: להתגבר על הטיות קוגניטיביות בפסגה
בעידן העסקי הדינמי של היום, שבו השינויים מתרחשים בקצב מהיר והמידע זורם מכל כיוון, היכולת לקבל החלטות מושכלות היא אחת המיומנויות החשובות ביותר למנהלים בכירים ומנכ"לים. למעשה, הבדל קטן בתהליך קבלת ההחלטות עשוי להוביל להצלחה אדירה או לכישלון משמעותי. עם זאת, גם המנהיגים המנוסים ביותר

הקפיצה הבאה של מנכ"לים: מיעילות לרלוונטיות
המאה ה־21 לא דורשת ממנכ"לים להיות רק חכמים ומהירים – היא דורשת מהם להיות רלוונטיים. מנהיגים שהצטיינו בעבר באופטימיזציה, ניהול מדדים וקיצוץ עלויות, מוצאים עצמם כעת מול אתגר חדש: להבין אנשים, להוביל שינוי, לעורר השראה, ולבנות ארגונים שמוכנים לבלתי צפוי. השאלה שמובילה את המאמר הזה: