אז אחרי שהגדרנו ואפיינו מה אנחנו רוצים להשיג ובאיזו שיטה, ואנחנו יודעים אילו פרמטרים ומדדים אנחנו רוצים לשפר, עוברים לשלב של תכנון ובניית המודלים.
לא טעיתי שכתבתי "מודלים", מכוון שתמיד מומלץ לגבש 2-3 חלופות שונות, פעולה שעוזרת לחדד את השיטה המועדפת.
בבואנו לבנות את המודל הנבחר, עלינו לבצע את הפעולות הבאות:
- אנליזה – איסוף כל הנתונים הרלוונטיים לפרמטרים בגינם אנחנו רוצים לתגמל את העובד. יש לקחת בחשבון עונתיות או אירועים אחרים שעלולים להשפיע על המגמה בביצועים
- קווי תשלום – קבלת החלטות לגבי אופן חישוב הפרמטרים במודל, לדוגמא, קו תשלום ליניארי או מדרגות, תנאי סף וערך מקסימלי (אם יש). ההחלטה צריכה להתקבל לכל פרמטר בנפרד. לא תמיד הגבלת תקרה במדד אחד מתאימה למדד אחר
- סימולציות ועמידה בתקציב – בניית סימולציות לכל פרמטר בנפרד למול הביצועים בפועל ולמול היעדים על מנת להעריך את תוצאות המודלים הן מהצד של העובדים והן מהצד הכלכלי למול התקציב שהוגדר
- חלופות – בניית 2-3 חלופות שונות בעזרתן יהיה לנו יותר קל לגבש את המודל הנבחר. לקחת את היתרונות מכל חלופה לגיבוש המודל האופטימלי
- מרווחים/מפסידים – ניתוח משמעויות ברמת העובד. חייבים להבין מה המשמעות הכלכלית לכל עובד, לוודא שהעובדים שע"פ הסימולציה ירוויחו יותר, אכן זה בגין ביצועים גבוהים וההיפך. אם המודל משפר/מרע משמעותית את התמריץ לעובדים ללא הצדקה למול הביצועים, אזי צריך לחזור לסעיף הראשון
- פיילוט – אם מדובר ביחידות או מערכים גדולים, מומלץ לבצע פיילוט לקבוצה אחת קטנה על מנת לוודא שאנחנו בכיוון הנכון
- לבסוף – גיבוש מודל סופי בהתאם לפיילוט (אם היה), קבלת ברכת הדרך מהנהלת הארגון ותכנון שלב ההשקה
בכל התהליך, חשוב מאוד לשתף את הדרג הניהולי של היחידה ולפעמים אף עובדים מובילי דעת קהל. כפי שנלמד בפרקים הבאים, מודל טוב, ככל שיהיה, לא שווה מאום אם תהליך ההטמעה והליווי לא טובים.
עוד מאמרים בנושא...
איך למנוע שחיקה של צוות ההנהלה ולחזק מחויבות ניהולית
מבוא מנהלים בכירים ניצבים בקו החזית של קבלת ההחלטות, ניהול משברים, ומימוש אסטרטגיה – לעיתים תוך בידוד, לחץ ודרישות אינטנסיביות מצד בעלי המניות, העובדים והלקוחות. בעומס הזה, שחיקה ניהולית אינה שאלה של אם, אלא של מתי. כאשר שחיקת הנהלה אינה מזוהה ומטופלת, הארגון סובל מירידה
ייעוץ ארגוני או ליווי עסקי? מה מתאים לעסק שלך
מבוא בעולם העסקי המודרני, שבו שינויים חלים במהירות, תחרות גוברת ומשברים יכולים להופיע בלי התרעה – בעלי עסקים, מנכ"לים ודירקטורים נדרשים לקבל החלטות ניהוליות חכמות, מבוססות ומותאמות למציאות המשתנה. בשלב כזה עולה לעיתים קרובות השאלה: האם נכון לפנות לייעוץ ארגוני או דווקא לליווי עסקי? הבחירה
ניהול משבר ברשת: מה לעשות כששם החברה שלך מתפוצץ בגוגל
מבוא בבוקר אחד, שם החברה שלך מופיע בראש תוצאות החיפוש – אבל לא מהסיבות הנכונות.ביקורת של לקוח, פוסט מתלהם, כתבה שלילית – והדימוי שבנית במשך שנים עלול להתרסק תוך שעות. ניהול משבר תדמיתי ברשת אינו עניין למחלקת השיווק בלבד – הוא חלק בלתי נפרד מהובלה
שיווק מול יחסי ציבור – מה באמת בונה מותג לאורך זמן?
מבוא שיווק ויחסי ציבור נתפסים לעיתים כשני ערוצים מקבילים, אך בפועל – אלו שתי גישות שונות לגמרי לבניית אמון, נראות והשפעה.בעולם שבו כל מותג מתחרה על תשומת הלב, השאלה שצריכה להישאל היא:מה באמת שווה יותר לאורך זמן – קמפיין ממומן או אזכור חיובי בעיתון? ההבדל
מיתוג אישי למנכ"ל – לא פרסומת, אלא מנהיגות
בעולם עסקי המבוסס על מידע פתוח, שקיפות וחשיפה תמידית ברשתות החברתיות, הנראות הדיגיטלית של מנכ"ל אינה עוד פריבילגיה – אלא הכרח מנהיגותי. כל משקיע, לקוח או מועמד לעבודה מחפש אותך בגוגל עוד לפני הפגישה הראשונה. מה שהוא רואה, משפיע על האמון, הרושם – ולעיתים גם
למה מנהיגים גדולים לא מחפשים את ההחלטה הנכונה – אלא את ההחלטה הטובה דיה
בעידן של שפע מידע, ניתוחים אנליטיים ואינסוף דעות, רבים ממנכ"לי החברות שואפים לקבל את "ההחלטה הנכונה". אך האם באמת קיימת החלטה כזו? מנהיגים אפקטיביים מבינים שדווקא החתירה להחלטה הטובה ביותר עלולה לשתק תהליך קבלת החלטות. מאמר זה מציע שינוי פרדיגמה: לבחור בהחלטה הטובה "מספיק" –
