הגענו למסקנה שאנחנו צריכים לשנות את שיטת התמרוץ של העובדים ביחידה/ארגון שלנו.
בין אם קיים מודל פעיל ובין אם לאו, בניית מודל תמריץ אינו דבר של מה בכך. בין אם רוצים לתגמל אנשי מכירות, שרות, או תפעול, יש המון שאלות שצריך לשאול כדי לנסות ולהגיע למודל האופטימלי שנכון לאותה תקופה, לדוגמא:
- מהי מטרת התמריץ? מהם הפרמטרים אותם אני רוצה לשפר ביחידה/ארגון שמצדיקים תשלום תמריץ מעבר לשכר של העובד?
- איך אני מהדק את הקשר בין המודל ליעדי הארגון?
- מהו גובה התמריץ האפקטיבי לעידוד העובד להשאת הביצועים?
- מהי רמת ההשפעה של העובד על אותם פרמטרים?
- האם להציב תנאי מינימום לקבלת התמריץ? אולי להגביל בתקרה מקסימלית?
- האם אני יודע למדוד את הפרמטרים באופן אובייקטיבי ובשקיפות מלאה על מנת שלא לפגוע באמון של העובד במודל?
- מהי מידת ההשפעה במודל שאני מעוניין לתת למנהל, אם בכלל?
- איך אני בונה את המודל שימריץ לא רק את העובדים הטובים ביחידה וחלילה יגרום לפחות טובים לוותר כבר בתחילת החודש? ואולי דווקא הטובים לא צריכים בכלל תמריץ כדי להיות טובים כי הם פשוט טובים?
- האם אני יודע לשקף לעובד את ביצועיו לאורך כל תקופת המדידה או שאני "מפתיע" אותו בתלוש השכר?
- איך אני בונה את המודל שיהיה אטרקטיבי ולא סטטי כעוד רכיב מהשכר?
- ואולי בכלל לא צריך מודל אלא מנגנון עידוד אחר כמו תחרויות, ליגות, משחקים חברתיים וכד'?
עוד מאמרים בנושא...
10 כלים מבוססי AI שכל מנכ"ל חייב להכיר ב־2026
שנת 2025 הייתה השנה שבה הבינה המלאכותית עברה ממבחן התלהבות למבחן מציאות. מנכ"לים הפסיקו לשאול האם כדאי להכניס AI לארגון, והחלו לשאול איך הופכים אותו לחלק מהאסטרטגיה העסקית, מהתרבות הניהולית, ומה־DNA של קבלת ההחלטות. זו הייתה השנה שבה ארגונים הבינו ש־AI איננו צעצוע טכנולוגי אלא
שי פרץ מנכ"ל ראלקו אנרגיה
שי פרץ מנכ"ל ראלקו אנרגיר בע"מ שם ושם משפחה: שי פרץ השכלה: MBA מנהל עסקים / MA מנהל ציבורי / LLB משפטים / PMP ניהול פרויקטים / קורס דירקטורים חברה: ראלקו אנרגיה אתר: www.ralcoenergy.co.il תפקיד: מנכ"ל משפט מפתח וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ הדרך לתפקיד לא קפצתי ישירות לכיסא המנכ״ל. צמחתי מלמטה ועשיתי את
פיילוטים מהירים (Fail Fast) – ניסוי רעיונות בהשקעה קטנה
בעולם שבו החדשנות מתקדמת בקצב מהיר והשווקים משתנים תוך שבועות, מנכ״לים נדרשים לפתח יכולת ניסוי ולמידה מהירה. המושג Fail Fast (“להיכשל מהר”) אינו מעודד כישלון – אלא מציע לנהל ניסויים קטנים, זולים ומהירים כדי לזהות מוקדם מה עובד ומה לא. זהו כלי מרכזי ביישום ניהול
תכנון תרחישים (Scenario Planning) – בניית שלושה תרחישים מקבילים
תכנון תרחישים (Scenario Planning) – ניהול גמיש בעידן אי־ודאות מבוא בעידן של תנודתיות גבוהה ושינויים מואצים, ארגונים נדרשים להחליף תחזית יחידה במבט רב־מסלולי. במקום לשאול “מה יקרה?”, שואלים “מה נעשה אם זה יקרה?”. כאן נכנס לתוקף תכנון תרחישים: מתודולוגיה שמנסחת שלושה עולמות אפשריים – תרחיש
דו"חות BI בזמן אמת – בקרה רציפה והחלטות חכמות
בעולם שבו קצב קבלת ההחלטות גובר על קצב איסוף הנתונים, ארגונים שאינם פועלים עם דו"חות BI בזמן אמת נשארים מאחור. היכולת לגשת לנתונים עדכניים בכל רגע נתון – על מכירות, תפעול, שכר, לוגיסטיקה או שביעות רצון לקוחות – משנה את כללי המשחק.בעבר, מנהלים נאלצו להמתין
יחידות עסקיות זמניות – צוותי אד־הוק לפרויקטים ייחודיים
בעולם שבו השינויים העסקיים מתרחשים במהירות, ארגונים חייבים לפתח גמישות מבנית. אחת הדרכים היעילות לכך היא הקמת יחידות עסקיות זמניות – צוותי אד־הוק (Ad-Hoc Teams) הנבנים סביב משימה ממוקדת, בעלי תוקף מוגבל בזמן ומטרה ברורה.צוותים כאלה מאפשרים לארגון להגיב מהר, להטמיע חדשנות, לפתור בעיות נקודתיות
