הגענו למסקנה שאנחנו צריכים לשנות את שיטת התמרוץ של העובדים ביחידה/ארגון שלנו.
בין אם קיים מודל פעיל ובין אם לאו, בניית מודל תמריץ אינו דבר של מה בכך. בין אם רוצים לתגמל אנשי מכירות, שרות, או תפעול, יש המון שאלות שצריך לשאול כדי לנסות ולהגיע למודל האופטימלי שנכון לאותה תקופה, לדוגמא:
- מהי מטרת התמריץ? מהם הפרמטרים אותם אני רוצה לשפר ביחידה/ארגון שמצדיקים תשלום תמריץ מעבר לשכר של העובד?
- איך אני מהדק את הקשר בין המודל ליעדי הארגון?
- מהו גובה התמריץ האפקטיבי לעידוד העובד להשאת הביצועים?
- מהי רמת ההשפעה של העובד על אותם פרמטרים?
- האם להציב תנאי מינימום לקבלת התמריץ? אולי להגביל בתקרה מקסימלית?
- האם אני יודע למדוד את הפרמטרים באופן אובייקטיבי ובשקיפות מלאה על מנת שלא לפגוע באמון של העובד במודל?
- מהי מידת ההשפעה במודל שאני מעוניין לתת למנהל, אם בכלל?
- איך אני בונה את המודל שימריץ לא רק את העובדים הטובים ביחידה וחלילה יגרום לפחות טובים לוותר כבר בתחילת החודש? ואולי דווקא הטובים לא צריכים בכלל תמריץ כדי להיות טובים כי הם פשוט טובים?
- האם אני יודע לשקף לעובד את ביצועיו לאורך כל תקופת המדידה או שאני "מפתיע" אותו בתלוש השכר?
- איך אני בונה את המודל שיהיה אטרקטיבי ולא סטטי כעוד רכיב מהשכר?
- ואולי בכלל לא צריך מודל אלא מנגנון עידוד אחר כמו תחרויות, ליגות, משחקים חברתיים וכד'?
עוד מאמרים בנושא...

פיתוח מודל עסקי בעידן של אי-ודאות: מסגרת אסטרטגית למנכ"לים
פתיח המאמר שלפניכם מבוסס על מצגת מקצועית מקיפה הממחישה את עקרונות הפיתוח העסקי ומהווה תשתית ויזואלית ותכנית להתפתחות מודל עסקי מוצלח. המצגת, ששימשה בסיס לניתוח וההרחבה במאמר זה, מציגה את הרכיבים המרכזיים של בניית מודל עסקי – מהצעת הערך ופלחי הלקוחות, דרך ניתוח הסביבה התחרותית,

איך מנכ"ל מקבל החלטות תחת עומס מידע (Decision Fatigue)
קבלת החלטות תחת עומס מידע: כיצד מנכ"לים יכולים לנהל את עייפות ההחלטות בעידן הבינה המלאכותית מודלים מתקדמים, עומס קוגניטיבי, והדרך להכרעה חכמה יותר – 2026 בעידן הניהולי של 2026, המשימה של מנכ"לים אינה רק להוביל ארגון, אלא לעשות זאת בתוך סביבה עסקית רווית

מבצע "שאגת הארי" – עדכונים למעסיקים, עובדים ועסקים בזמן חירום
עדכוני מבצע "שאגת הארי" מבצע "שאגת הארי" והמלחמה מול איראן בשנת 2026 יצרו מציאות כלכלית מורכבת עבור עסקים רבים בישראל. ירידה בפעילות הכלכלית, גיוס עובדים למילואים, הגבלות ביטחוניות והפרעות בשרשרת האספקה השפיעו על יכולת הפעילות של עסקים בתחומים רבים – החל ממסחר ושירותים ועד תעשייה ותיירות. במצבים

"שאגת הארי": ניהול ארגון במצב מיוחד בעורף – המדריך המלא למנכ"ל הישראלי
ב-28 בפברואר 2026, עם פתיחתו של מבצע "שאגת הארי" – מבצע צבאי משולב של ישראל וארצות הברית לתקיפת איראן – נכנסה מדינת ישראל למצב מיוחד בעורף . המנכ"לים הישראלים מצאו עצמם בין לילה מנווטים במציאות מורכבת של גיוסי מילואים, הנחיות מתעדכנות של פיקוד העורף, וניהול

ניהול דירקטוריון אקטיבי מדי – בין פיקוח להתערבות
ניהול דירקטוריון אקטיבי מדי מחייב איזון עדין בין כיבוד תפקיד הפיקוח של הדירקטוריון לבין שמירה על סמכות הניהול של המנכ״ל. מעורבות גבוהה של חברי דירקטוריון אינה בהכרח בעיה; לעיתים היא משקפת מחויבות עמוקה, ניסיון מצטבר ורצון כן להצלחת הארגון. אולם כאשר האקטיביות חוצה את גבול

מערכת היחסים בין מנכ"ל לדירקטוריון
מבוא מערכת היחסים בין המנכ״ל לדירקטוריון מהווה את אחד היסודות המרכזיים של הממשל התאגידי המודרני. מערכת זו, המתפקדת כציר מרכזי בכל ארגון, משפיעה באופן ישיר על קבלת ההחלטות האסטרטגיות, על תרבות הארגון, ועל יכולתו להצליח לטווח ארוך. האיזון העדין שבין פיקוח לאוטונומיה, בין הכוונה לביצוע,