הגענו למסקנה שאנחנו צריכים לשנות את שיטת התמרוץ של העובדים ביחידה/ארגון שלנו.
בין אם קיים מודל פעיל ובין אם לאו, בניית מודל תמריץ אינו דבר של מה בכך. בין אם רוצים לתגמל אנשי מכירות, שרות, או תפעול, יש המון שאלות שצריך לשאול כדי לנסות ולהגיע למודל האופטימלי שנכון לאותה תקופה, לדוגמא:
- מהי מטרת התמריץ? מהם הפרמטרים אותם אני רוצה לשפר ביחידה/ארגון שמצדיקים תשלום תמריץ מעבר לשכר של העובד?
- איך אני מהדק את הקשר בין המודל ליעדי הארגון?
- מהו גובה התמריץ האפקטיבי לעידוד העובד להשאת הביצועים?
- מהי רמת ההשפעה של העובד על אותם פרמטרים?
- האם להציב תנאי מינימום לקבלת התמריץ? אולי להגביל בתקרה מקסימלית?
- האם אני יודע למדוד את הפרמטרים באופן אובייקטיבי ובשקיפות מלאה על מנת שלא לפגוע באמון של העובד במודל?
- מהי מידת ההשפעה במודל שאני מעוניין לתת למנהל, אם בכלל?
- איך אני בונה את המודל שימריץ לא רק את העובדים הטובים ביחידה וחלילה יגרום לפחות טובים לוותר כבר בתחילת החודש? ואולי דווקא הטובים לא צריכים בכלל תמריץ כדי להיות טובים כי הם פשוט טובים?
- האם אני יודע לשקף לעובד את ביצועיו לאורך כל תקופת המדידה או שאני "מפתיע" אותו בתלוש השכר?
- איך אני בונה את המודל שיהיה אטרקטיבי ולא סטטי כעוד רכיב מהשכר?
- ואולי בכלל לא צריך מודל אלא מנגנון עידוד אחר כמו תחרויות, ליגות, משחקים חברתיים וכד'?
עוד מאמרים בנושא...

מנכ"לים בעידן המטאורס: הזדמנויות אופנה חולפת?
ההתפתחויות הטכנולוגיות של העשור האחרון יצרו מרחבים חדשים לחלוטין לעולם העסקים. אחת הבולטות שבהן היא המטאוורס, עולם וירטואלי שמבטיח לאחד את המציאות הפיזית והדיגיטלית לכדי חוויות עבודה, מסחר ובילוי חדשניות. עם כניסתן של טכנולוגיות Web3, כמו בלוקצ'יין, מטבעות קריפטוגרפיים, חוזים חכמים ו-NFTs, מתחדדת השאלה: האם

Mind the VUCA: אתגרים ארגוניים בעידן של אי-ודאות
מבוא: העולם השתנה – האם הארגון שלכם מוכן? המונח VUCA – ראשי תיבות של Volatility (תנודתיות), Uncertainty (אי-ודאות), Complexity (מורכבות), ו-Ambiguity (עמימות) – נטבע לראשונה בשנות ה-90 על ידי הצבא האמריקאי לתיאור הסביבה הגיאו-פוליטית הפוסט-קרה. כיום, הוא משמש כמצפן אסטרטגי לארגונים המתמודדים עם עולם עסקי מהיר, בלתי צפוי וחסר תקדים. המאמר יבחן את האתגרים

המנכ"ל של 2030: אילו כישורים יהיו קריטיים?
מבוא: האתגר הניהולי של העשור הקרוב בעשור האחרון חוותה הכלכלה העולמית תמורות דרמטיות שהובילו מנהיגים עסקיים בכל העולם לחשב מסלול מחדש. הפיכת הטכנולוגיה לחלק אינטגרלי מכל תחום של פעילות עסקית, האצת תהליכי הגלובליזציה וההיפר-קישוריות, וכמובן משברים כמו מגפת הקורונה ושינויים גיאופוליטיים – כל אלו עוררו

אינפוגרפיקה: 10 הסטטיסטיקות שמנכ"לים חייבים לדעת
מבוא עולם העסקים משתנה במהירות, ומנכ"לים ומנהלים בכירים נדרשים להתעדכן כל הזמן במגמות ובנתונים שמשפיעים על הארגון שלהם. היכולת לקבל החלטות מבוססות נתונים היא קריטית להצלחת העסק. במאמר זה נסקור 10 סטטיסטיקות מרכזיות שכל מנכ"ל חייב להכיר, כולל ההשפעה שלהן על הארגון ואופן השימוש בהן

בנק ישראל – התחזית המקרו-כלכלית של חטיבת המחקר, ינואר 2025
הקדמה מסמך זה מציג את התחזית המקרו-כלכלית שחטיבת המחקר בבנק ישראל גיבשה בינואר 2025 בנוגע למשתני המקרו העיקריים – התוצר, האינפלציה והריבית. על פי התרחיש הבסיסי של התחזית, ההערכה היא כי התוצר צמח בשנת 2024 בשיעור של 0.6% והוא צפוי לצמוח בשנת 2025 ב-4.0% וב-2026

התחזיות הכלכליות לשנים הקרובות – ניתוחי שוק והשפעתם על תהליכי קבלת החלטות בחברות גדולות
בעולם העסקי המשתנה במהירות, תחזיות כלכליות וניתוחי שוק הם כלים קריטיים עבור חברות גדולות המעוניינות להישאר תחרותיות ולקבל החלטות אסטרטגיות מושכלות. במאמר זה נבחן את התחזיות הכלכליות העדכניות לשנים הקרובות, ננתח את ההשפעות האפשריות על שווקים שונים, ונדון כיצד חברות גדולות יכולות להשתמש במידע זה