הגענו למסקנה שאנחנו צריכים לשנות את שיטת התמרוץ של העובדים ביחידה/ארגון שלנו.
בין אם קיים מודל פעיל ובין אם לאו, בניית מודל תמריץ אינו דבר של מה בכך. בין אם רוצים לתגמל אנשי מכירות, שרות, או תפעול, יש המון שאלות שצריך לשאול כדי לנסות ולהגיע למודל האופטימלי שנכון לאותה תקופה, לדוגמא:
- מהי מטרת התמריץ? מהם הפרמטרים אותם אני רוצה לשפר ביחידה/ארגון שמצדיקים תשלום תמריץ מעבר לשכר של העובד?
- איך אני מהדק את הקשר בין המודל ליעדי הארגון?
- מהו גובה התמריץ האפקטיבי לעידוד העובד להשאת הביצועים?
- מהי רמת ההשפעה של העובד על אותם פרמטרים?
- האם להציב תנאי מינימום לקבלת התמריץ? אולי להגביל בתקרה מקסימלית?
- האם אני יודע למדוד את הפרמטרים באופן אובייקטיבי ובשקיפות מלאה על מנת שלא לפגוע באמון של העובד במודל?
- מהי מידת ההשפעה במודל שאני מעוניין לתת למנהל, אם בכלל?
- איך אני בונה את המודל שימריץ לא רק את העובדים הטובים ביחידה וחלילה יגרום לפחות טובים לוותר כבר בתחילת החודש? ואולי דווקא הטובים לא צריכים בכלל תמריץ כדי להיות טובים כי הם פשוט טובים?
- האם אני יודע לשקף לעובד את ביצועיו לאורך כל תקופת המדידה או שאני "מפתיע" אותו בתלוש השכר?
- איך אני בונה את המודל שיהיה אטרקטיבי ולא סטטי כעוד רכיב מהשכר?
- ואולי בכלל לא צריך מודל אלא מנגנון עידוד אחר כמו תחרויות, ליגות, משחקים חברתיים וכד'?
עוד מאמרים בנושא...
הקפיצה הבאה של מנכ"לים: מיעילות לרלוונטיות
המאה ה־21 לא דורשת ממנכ"לים להיות רק חכמים ומהירים – היא דורשת מהם להיות רלוונטיים. מנהיגים שהצטיינו בעבר באופטימיזציה, ניהול מדדים וקיצוץ עלויות, מוצאים עצמם כעת מול אתגר חדש: להבין אנשים, להוביל שינוי, לעורר השראה, ולבנות ארגונים שמוכנים לבלתי צפוי. השאלה שמובילה את המאמר הזה:
האם יש דבר כזה 'נוסחת הצלחה ישראלית'? מיתוסים מול נתונים
מבוא בתוך עולם גלובלי של מודלים עסקיים, תרשימי זרימה ושיטות ניהול ממוסדות, מתבלטת תופעה ייחודית: הצלחות עסקיות ישראליות שמתעקשות לא להיכנס לתבנית. מדינת ישראל, על אף גודלה הקטן ואתגריה הביטחוניים והחברתיים, ממשיכה להצמיח מנכ"לים, יזמים וחברות פורצות דרך. השאלה המתבקשת היא: האם קיימת באמת "נוסחת
המעבר מ־Hero Leadership ל־Network Leadership: למי אתה באמת צריך להקשיב במשבר?
בשעת משבר, המנהיגות נבחנת. לעיתים קרובות מדי, האינסטינקט הראשון של מנכ"לים ומנהיגים הוא לשוב ולחפש את "הגיבור הבודד" – אותו אדם כריזמטי שיכול להחליט מהר, להוביל את כולם קדימה ולשדר ביטחון. מודל זה, המכונה Hero Leadership, היה במשך עשורים עמוד התווך של התיאוריה הניהולית המסורתית.
איך לזהות תבניות שגויות בקבלת החלטות? המדריך למנכ"ל נגד הטיות קוגניטיביות
מבוא במהלך הקריירה הניהולית, מנכ"לים מקבלים אלפי החלטות – קטנות כגדולות. לעיתים, למרות מידע מדויק, ניתוח מקצועי וצוותים מצוינים, החלטות שגויות מתקבלות. לא פעם, האשם אינו באי־הבנה עסקית אלא בהטיות קוגניטיביות – דפוסים מנטליים לא מודעים שמעוותים את שיקול הדעת. המאמר שלפנינו מציע מדריך מקיף
סודות ההצלחה של מנכ"לים ישראלים: המודל המקומי, הדוגמאות והחזון
מבוא בישראל, מדינה דינמית בעלת שוק קטן אך תוסס, מתעצבת דמות המנכ"ל באופן ייחודי. המנכ"לים הישראלים פועלים בתנאים של חוסר ודאות ביטחונית, רגולציה משתנה, תחרות גלובלית ותרבות ארגונית ישירה. מול מציאות מורכבת זו, המנכ"לים המקומיים מציגים שילוב של תעוזה, גמישות מחשבתית, ניהול בגובה העיניים וראייה
למידה ארגונית ללא היררכיה: פורום המנכ"לים כאלטרנטיבה ניהולית מתקדמת
למידה ארגונית ללא היררכיה: פורום המנכ"לים כאלטרנטיבה ניהולית מתקדמת הקדמה המונח "למידה ארגונית" עבר שינוי מהותי בעשורים האחרונים. ממודל היררכי, פרונטלי ומרוכז במנהלים, אנו עוברים לעולם שבו הידע נוצר בקצוות, משתף פעולה ומתעדכן בזמן אמת. מודלים כמו Shared Leadership1, Agile Leadership2 ו־Informal Learning3 משנים את
