בשעה טובה ומוצלחת יש לנו מודל תמריץ. חשבנו, בנינו, שינינו, החלטנו וקיבלנו את ברכת הדרך מהמנהלים, וכעת צריך לגשת לשלב הבא – הצגת המודל ביחידה.
כפי שציינתי בפרק הקודם, מודל תמריץ, טוב ככל שיהיה, לא יתרום מאום לביצועי החברה, ואף עלול להזיק, אם שלב ההשקה (וגם ההטמעה) לא יבוצע באופן מושלם.להלן עיקרי הדגשים בשלב זה.
- הימנעו מפייק ניוז – בניית מודל תמריץ חדש זה לא סוד מדינה. אפשר ומותר "לטפטף" לעובדים שאנחנו "על זה", שיש לנו כוונה לשנות את המודל בכדי לשפר את הביצועים. באופן זה, העובדים לא יכנסו להלם בהצגת המודל ויהיו מרוכזים בתוכן ולא בבוכהלטריה שמסביב
- מנהלי ביניים כשותפים – במידה וקיים דרג מנהלי ביניים, חייבים להציג את המודל קודם להם (במידה ולא לקחו חלק בתהליך הבנייה) ורק אח"כ לעובדים. כאשר דרג ניהול הביניים רתום ב- 100% לשינוי, תהליך ההטמעה יעבור חלק יותר, המנהלים יוכלו לגשר על הפערים אם יש, ולייצר שקט תעשייתי
- וואו אפקט – שינוי תמריץ לעובד הוא לא דבר של מה בכך. כל שינוי בכלל ושינוי בשכר בפרט הינו נושא מאוד קריטי לעובדים. אל תתייחסו לכך כבדרך אגב או משהו שאפשר לעדכן בדוא"ל. תשריינו חדר ישיבות, תכינו מצגת יפה, תביאו כיבוד קל ואולי שי קטן לעובדים. שינוי הוא שינוי הוא שינוי
- הכנה לדיון – תתכוננו היטב לפגישה. תחדדו את המסרים שאתם רוצים להעביר, תדגישו את היתרונות של המודל, את האפשרויות להרוויח יותר, את המשמעות של תמריץ (תגמול על מעל ומעבר) וכד'
- פרוק מוקשים – סביר להניח ש
- לא כל העובדים יבינו/יתמכו ברעיון של החלפת המודל. כבר אחרי הצגת המודל לכלל היחידה, תתחילו "לפרק מוקשים". תאתרו את העובדים הקשים לפיצוח ותשבו איתם "אחד על אחד". חייבים "לסגור את הפינה" ולא להשאיר עובדים מתוסכלים להתחרבש בכל מיני מחשבות לא רצויות
- יחס אישי – הכינו מראש סימולציות אישיות לכל עובד. חשוב מאוד להציג לעובד סימולציה של השכר החדש שלו ואת אפשרויות התמריץ אותם יכול להשיג. בצעו את הסימולציה ע"פ הביצועים העדכניים של העובד שיהיה רלוונטי לתקופת השכר הקרובה
- הסתגלות – במידה ומדובר בשינוי משמעותי בשכר, ניתן לשקול תקופת הסתגלות של 2-3 חודשים בהם תבטיחו לעובדים שהתמריץ הממוצע שלהם לא יפגע
שלב ההשקה הינו השלב החשוב ביותר בתהליך. תשקיעו בו זמן, תערכו בהתאם והכינו מראש מענה להתנגדויות. בנוסף, אל תשיקו את המודל לפני שהכנתם תוכנית הטמעה.
עוד מאמרים בנושא...
פירוק חמשת המיתוסים של חדשנות: מה מנכ"לים לא מספרים לכם
פירוק חמשת המיתוסים של חדשנות: מה מנכ"לים לא מספרים לכם חדשנות נתפסת בעיני רבים כלחם החוק של צמיחה עסקית. מנכ"לים משקיעים בה מיליארדים, מקימים חממות פנימיות ומעודדים "חשיבה מחוץ לקופסה". אולם מחקרים עדכניים חושפים פער כואב: כ־70% מיוזמות החדשנות הארגוניות אינן מגיעות לכדי
איך תשברו את תקרת הזכוכית של הבינה המלאכותית? האסטרטגיות שמובילות להחזר השקעה אמיתי
שבירת תקרת הזכוכית של הבינה המלאכותית: אסטרטגיות ל‑AI ברמת תשואה הבינה המלאכותית אינה עוד חזון עתידי. היא כבר משנה תעשיות שלמות, אבל רוב הארגונים עדיין מתקשים לממש את הערך העסקי הגלום בה. מנכ"לים רבים חווים "תקרת זכוכית" של בינה מלאכותית: השקעות כבדות, אך
הקרב על תשומת הלב: איך מנכ"לים משבשים את מעגלי הקשב ההרסניים של הארגון
המשאב הנדיר ביותר בעולם העסקים המודרני אינו זמן, כסף או כישרון. המחסור הקריטי באמת הוא תשומת לב. Herbert A. Simon, חתן פרס נובל לכלכלה, טבע את המונח "כלכלת קשב" כבר בשנות ה-70. הוא ניבא כי שפע המידע ייצור מחסור במה שמעבד אותו. ההבנה הזו מעולם לא
המנכ"ל החמקן: טקטיקות מנהיגות מתחת לרדאר בעידן של שקיפות טוטאלית
דמיינו מנכ"ל אידיאלי. סביר להניח שעלתה בדמיונכם דמות כריזמטית, נואמת בפני קהל, מקבלת החלטות דרמטיות ומושכת תשומת לב תקשורתית. אולם, מחקרים עדכניים מצביעים על כיוון הפוך. מנהיגות שקטה עשויה להיות דווקא המתכון להצלחה מתמשכת, במיוחד בניהול תחת לחץ. בשנים האחרונות, יותר ויותר חוקרים מטילים ספק במודל המסורתי
ההזדמנות הגיאופוליטית: איך מנכ"לים ישראלים יכולים לנצל את "חלון ההזדמנויות" האזורי
מנכ"לים ישראלים רגילים להתייחס לגיאופוליטיקה כאיום קבוע. מלחמות, חרמות ואיומים ביטחוניים הם חלק מהשגרה. אולם בשנים האחרונות חל שינוי דרמטי במפת היחסים האזורית. הסכמי אברהם, הנורמליזציה עם מרוקו, סודן ובחריין, והקשרים ההולכים ומתהדקים עם מדינות המפרץ – כל אלה יצרו "חלון הזדמנויות" היסטורי. מנכ"לים חכמים
מנכ"ל 2030: הטרנספורמציה מאדריכלות ארגונית לעיצוב תודעה ותרבות
תפקיד המנכ"ל עובר טרנספורמציה עמוקה. מחקרי עתידנות מעידים כי עד 2030, כמעט כל ארגון יידרש להתמודד עם מציאות בלתי צפויה. שילוב של משברים גלובליים, מהפכות טכנולוגיות ושינויים בציפיות העובדים יוצר צורך דחוף בפרדיגמת ניהול חדשה. מנכ"לים רבים עדיין פועלים כ"אדריכלי מערכת". הם מתכננים מבנים, מגדירים
